ת"פ 3738/11/16 – מדינת ישראל נגד ע.א.
בית משפט השלום בנצרת |
||
ת"פ 3738-11-16 מדינת ישראל נ' א' מ"ת 3744-11-16 |
|
23 אוקטובר 2017 |
1
|
מספר פל"א 464279/2016
|
|
בפני סגנית הנשיא, כב' השופטת עדי במביליה - אינשטיין |
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל
|
||
נגד
|
|||
הנאשם |
ע.א.
|
||
נוכחים:
מטעם המאשימה: עו"ד קרן לרנר
הנאשם: בעצמו וע"י ב"כ עו"ד מוטי לוי מהסנגוריה הציבורית
גזר דין
1. הנאשם
הורשע על-פי הודאתו בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממש בהתאם לסעיף
2. עובדות כתב האישום המתוקן הן כדלקמן:
א. הנאשם והמתלוננת, נ.א., אחות של הנאשם, מתגוררים בבית הוריהם בxxx.
2
ב. בתאריך 28.10.2016, סמוך לשעה 20:40, ביקשה המתלוננת מאביה להסיע אותה למקום עבודתה בבית קפה בxxxx. הנאשם רדף אחריה תוך שהיא בורחת לכיוון החצר, אז תקף אותה שלא כדין בכך שתפס אותה מהשיער, משך אותה אחורה והכה אותה באגרופים בראשה ובחלקי גופה ובעט בעיטות בגבה. המתלוננת נפלה ארצה והנאשם המשיך להכותה כשהיא על הרצפה וברח מהמקום.
ג. כתוצאה מכך נגרמו למתלוננת חבלות של ממש המתבטאות בפצעים נקודתיים במרפק, מכאובים בגב ובשאר חלקי גופה.
ד. לאחר שהגיעה משטרה למקום, הנאשם חזר לבית והחל לצעוק ולהשתולל. השוטר פריד קיסר הודיע לו שהוא מעוכב, והנאשם השיב: "מי אתה בכלל, אני לא עושה חשבון למשטרה, אני שם זין עליך, אתה לא תעכב אותי, אני לא איתך לאף מקום, תוריד את הביצים שלי מהעיניים שלך תראה אותי".
ה. השוטר אמר לנאשם שוב כי אם לא יתלווה אליו ויסרב לעיכוב - יעצור אותו, אך הנאשם המשיך בסירובו. השוטר תפס את ידיו בכוח ועצר אותו.
ו. במעשיו, תקף הנאשם את המתלוננת וגרם לה לחבלה של ממש והכשיל שוטר בעת מילוי תפקידו כדין.
ז. הרקע לאירוע היה עבודתה של המתלוננת בבית הקפה בשעת לילה.
טיעוני הצדדים לעונש:
3. המאשימה טענה למתחם עונש הולם אשר נע בין מאסר מותנה לבין 12 חודשי מאסר בפועל וביקשה להשית על הנאשם עונש מאסר ברף הבינוני-נמוך של המתחם שניתן לרצותו בעבודות שירות, צו מבחן למשך 18 חודשים, מאסר מותנה ופיצוי.
המאשימה הפנתה לעובדות כתב האישום המשקפות חומרה וטענה כי הערך החברתי המוגן שנפגע מביצוע העבירה הנו שלומו, בטחונו ושלוות נפשו של הפרט. נטען כי הרקע לביצוע העבירות, עבודת המתלוננת בבית קפה, מעיד כי חירותה ויכולת בחירתה של המתלוננת עומדות כאן למבחן. נטען כי הפגיעה בערך החברתי המוגן הנה משמעותית, שכן כתוצאה מאלימות הנאשם נגרמו למתלוננת חבלות של ממש, במיוחד כאשר הנאשם לא חדל ממעשיו עד שהמתלוננת נפלה. נטען כי אל מול העדר עבר פלילי והשתלבות בהליך טיפולי מפחית סיכון, ניצבת מדיניות הענישה בעבירות דומות הנעה בין 5 חודשי עבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל.
4. ב"כ הנאשם טען למתחם עונש הולם אשר נע בין מאסר מותנה לבין מספר חודשי מאסר בפועל וביקש להשית על הנאשם עונש ברף הנמוך של המתחם, היינו צו מבחן למשך 18 חודשים ומאסר מותנה.
נטען כי הנאשם הודה ולקח אחריות, ללא עבר פלילי, שירת כלוחם שלוש שנים ומפקדו דיווח עליו כלוחם רציני ואחראי. נטען כי הנאשם אב לתינוק בן חצי שנה, ושהה בתנאים מגבילים.
3
ב"כ הנאשם הפנה לאמור בתסקירי שירות המבחן וטען כי הנאשם השתלב היטב בהליך הטיפולי. נטען כי המתלוננת סולחת לנאשם וביקשה לא להחמיר עמו.
5. הנאשם בדבריו לבית המשפט הביע צער והצהיר כי לא יחזור על מעשיו.
מתחם העונש ההולם:
6. בהתאם
לתיקון 113, סעיף
7. בהתאם
לסעיף
8. הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו מביצוע עבירת האלימות דנן,הנם זכותו החוקתית של האדם לשמירה על בטחונו האישי, על שלמות גופו, על כבודו ושלוות נפשו. בנוסף נפגע חופש העיסוק של המתלוננת וחופש הבחירה שלה ביחס למיקום, מהות ושעות העיסוק בו תבחר. כמו כן, נפגע ערך ההגנה על שלמות התא המשפחתי.
בע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל (11.10.2007)נקבע:
"מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הנה כי בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי".
בע"פ 305/12 מדינת ישראל נ' צוובנרזליג (24.06.2013), נקבע:
4
"קצה נפשנו ממעשי אלימות, ההולכים ומתרבים, במיוחד מעשי אלימות נגד נשים מצד הקרובים להן ביותר. התיק הנוכחי הוא בבחינת חוליה נוספת, המצטרפת למצבור הולך ומתרחב של מקרי אלימות מסוג זה, מה שנראה כ'מכת מדינה' המחייבת את בית המשפט לעמוד בפרץ ולהשית עונשים חמורים שירתיעו הן את העבריין העומד לפנינו, הן עבריינים פוטנציאליים. העונש שגזר בית המשפט המחוזי על המשיב אינו משקף נאמנה את הצורך להגן על ערך חברתי ראשון במעלה - לספק ביטחון לכל אישה ואישה בביתה, מקום מבצרה, בחיק משפחתה. מדובר בעונש סלחני יתר על המידה, הדורש החמרה, שיהיה בה מסר חד וברור: אלימות במשפחה תוביל על דרך הכלל לתגובה עונשית קשה, תוך הסגת מידת הרחמים מפני מידת הדין".
כב' השופט חשין קבע בע"פ 8314/03 בן עווד נ' מדינת ישראל (07.06.2005):
"בית-המשפט חייב להעלות את תרומתו הצנועה במלחמה הקשה שיש לחברה בישראל באלימות הגוברת והולכת ברחובות ובבתים, ותרומה זו תמצא את ביטויה בעונשים החמורים ששומה עליהם על בתי-המשפט לגזור על מעשי אלימות שפשו במקומנו כמגיפה. עלינו למוד את הרחמים שבליבנו כמידה הראויה להם, והרי ידענו כי כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי סוף שנעשה אכזרי במקום רחמן. יצא הקול מבית-המשפט וילך מקצה הארץ ועד קצה. יצא הקול ויידעו הכל כי מי שיורשע בעבירת אלימות יישא בעונש חמור על מעשהו. והעונש יהיה על דרך הכלל כליאה מאחורי סורג ובריח. וככל שייעצם מעשה האלימות כן תארך תקופת המאסר".
9. הערך החברתי המוגן העומד בבסיס עבירת ההפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, הנו שמירה על הסדר הציבורי, הגנה על שלטון החוק והגנה על נציגי מערכת אכיפת החוק כדי שיוכלו לפעול לשם אכיפתו.
10. המחוקק קבע ענישת מינימום של
שבועיים מאסר בצד סעיף
5
עם זאת, בהתאם להלכה הפסוקה, עת נקבע עונש מאסר מזערי לעבירות מסוימות, פורש הדבר כמאפשר הטלת מאסר על תנאי, במקום מאסר בפועל או בצדו (רע"פ 5798/00 ריזי נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(3) 1, 11 (12.02.2001); ע"פ 4528/13 מוחמד נ' מדינת ישראל, פסקה 23 (22.09.2014); ע"פ 1867/00 מדינת ישראל נ' גוטמן, פ"ד נד(3) 145, 155-154 (27.06.2000); ע"פ (י-ם) 2006/01 מדינת ישראל נ' דניאל (29.10.2001)).
11. מידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים נלמדת מנסיבות ביצוע העבירה:
א. קרבה לקרבן: המתלוננת הנה אחות של הנאשם.
ב. מניע שולי: הנאשם תקף את אחותו עת ביקשה מאביה להסיע אותה למקום עבודתה בבית קפה בשעת לילה. הקלות בה התעורר כעסו של הנאשם מחדדת את הסיכון להישנות המעשים.
ג. מן המעשים עולה ניסיונו של הנאשם להצר צעדיה של המתלוננת ולמנוע ממנה לעבוד במקום בו בחרה, תוך שהוא שולל ממנה את חופש הבחירה ואת חופש העיסוק, כל זאת בשל אחיזתו בדעות נוקשות ומיושנות.
ד. מהות האלימות: הנאשם תפס בשיערה ומשך אותה לאחור. כן, הכה את המתלוננת באמצעות אגרופים בראשה ובשאר גופה. בהמשך בעט בגבה. המתלוננת נפלה ארצה, אך הנאשם לא חדל והמשיך להכותה כשהיא על הרצפה.
ה. הנזק שנגרם למתלוננת: למתלוננת נגרמו חבלות של ממש שהתבטאו בפצעים נקודתיים במרפק, מכאובים בגב ובאזורים שונים בגופה. מעבר לחבלה הגופנית שנגרמה למתלוננת בגין אלימות הנאשם, קל לשער את הקושי הנפשי להתמודד עם נסיבות משפילות כמתואר.
ו. עבירות כלפי שוטרים: לאור אלימות הנאשם, הוזמנה משטרה, הנאשם קילל את השוטר, לא ציית להוראותיו, השפילו וסירב לעיכובו כדין. אלימותו של הנאשם לא הופנתה, אפוא, רק כלפי אחותו, אלא גם כלפי השוטר נקט באלימות מילולית, כשהוא פוגע ביכולתו לבצע תפקידו הציבורי.
ז. בהיבט המקל, מתואר אירוע אלימות חד פעמי, שאירע ללא תכנון מוקדם, ואין מדובר באלימות במשפחה שנמשכה על פני תקופה.
12. מדיניות הענישה הנהוגה בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש:
6
א. רע"פ 297/15 ברנסון נ' מדינת ישראל (21.01.2015) - נדחתה בקשת רשות הערעור של המבקש, נעדר עבר פלילי, שהורשע על יסוד הודאתו בביצוע עבירות של ניסיון תקיפה סתם ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. עת היה בגילופין, דחף את אימו, היכה אותה בפניה וירק עליה, אחז בשערה, דחף אותה לעבר אחד מקירות הבית, לחץ על פניה ועל משקפיה, וגרם לסימן חבלה בעינה. בהמשך הפיל את אמו ארצה, ומרח נוזל פלפל על פניה. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי לעונש מאסר בפועל למשך מספר חודשים וגזר על המבקש עונש של מאסר מותנה והתחייבות. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של המשיבה, וזאת בניגוד להמלצת שירות המבחן, והשית על המבקש עונש של חמישה חודשי מאסר בפועל.
ב. רע"פ 4968/14 פייבושנקו נ' מדינת ישראל (17.07.2014) - נדחתה בקשת רשות ערעור של המבקש, שהורשע לאחר ניהול הוכחות בביצוע עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש והיזק בזדון, בכך שהכה את חברתו באמצעות רצועת כלב. כתוצאה מתקיפה זו נגרמו למתלוננת שטף דם סביב עין שמאל ונפיחות. המבקש נידון ל-8 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה ופיצוי.
ג. רע"פ 6756/14 בן חמו נ' מדינת ישראל (15.01.2015) - נדחתה בקשת רשות ערעור של המבקש שהורשע, על יסוד הודאתו, בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בכך שתקף את אחותו בעקבות ויכוח. המבקש סטר לה בפניה, בעט בה ברגליה ואף הכה אותה באמצעות מקל. כתוצאה ממעשיו, נגרמו לאחותו המטומה בירך ונפיחות באצבע שמאל. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין שירות לתועלת הציבור לבין מספר חודשי מאסר, הצדדים לא עתרו למאסר, לכן גזר בית משפט השלום על המבקש מאסר מותנה וקנס.
ד. ע"פ (חי') 33776-01-13 שמאמי נ' מדינת ישראל (10.07.2013) - המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לאחר שנגח עם ראשו בראשו של המתלונן. למתלונן נגרמו חבלות של ממש בפנים ובכף היד. המערער נידון ל-4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה ופיצוי.
ה. ת"פ (רמ') 36158-09-11 מדינת ישראל נ' פלוני (08.05.2016) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. בעקבות חשדו כי אחותו שהתה ברכב ביחד עם אדם זר, חבט בפניה של המתלוננת וגרם לה לשטף דם תת עורי בעין שמאל ונפיחות בלחי שמאל. נקבע מתחם אשר נע בין 3 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל-18 חודשי מאסר בפועל והושת על הנאשם 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, תוך הפעלת 6 חודשי מאסר מותנה בחופף, מאסר מותנה ופיצוי.
7
ו. ת"פ (שלום רמ') 19805-09-15 מדינת ישראל נ' פלוני (31.01.2016) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים בכך שאיים על המתלוננת, הכה אותה באגרוף בפניה ובראשה, הפיל אותה לרצפה והמשיך להכותה באמצעות ידיו ורגליו בעודה שוכבת על הרצפה. כתוצאה ממעשיו נגרמו למתלוננת המטומה ונפיחות בעין ימין. הנאשם נידון ל-9 חודשי מאסר בפועל, הופעל מאסר מותנה בן 4 חודשים במצטבר, מאסר על תנאי ופיצוי.
ז. רע"פ 7734/12 מגידוב נ' מדינת ישראל (28.10.2012) - נדחתה בקשת רשות ערעור של המבקש, ללא עבר פלילי, אשר הורשע בתקיפת מתלונן אחד וגרימת חבלה של ממש הכוללת כאבים ורגישות בראש ובעין, וכן בתקיפת מתלונן נוסף באגרוף בפניו, בבקבוק בראשו ובעזרת חפץ בראשו, תוך גרימת חבלות. המבקש נידון ל-11 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלוננים.
ח. רע"פ 3330/13 אוסמה נ' מדינת ישראל (06.06.2013) - נדחתה בקשת רשות הערעור של המבקש, שהורשע על יסוד הודאתו בביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. המבקש ושני נאשמים נוספים הכו את המתלונן וגרמו לשבר בידו הימנית ולפציעה בראשו שהצריכה תפרים. הוזמנה חוות דעת ממונה, אך היתה שלילית. המבקש נידון לשישה חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, פיצוי למתלונן וקנס.
ט. רע"פ 1402/15 טלי נ' מדינת ישראל (04.03.2015) - נדחתה בקשת רשות ערעור של המבקש שהורשע, לאחר ניהול הוכחות, בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בכך שבמהלך סכסוך בין משתמשים בדרך תקף המבקש נהגת רכב, והמשיך ותקף את חתנה אשר הוזעק על-ידה למקום. למתלוננת נגרמו חבלות בזרועה הימנית. המבקש נידון למאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלוננת.
י. ת"פ (מח' ב"ש) 4500-07-14 מדינת ישראל נ' שפנקין (13.04.2015) - הנאשם, נעדר עבר פלילי, הורשע לאחר שהודה בביצוע עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בכך שהשליך אבן לעבר המתלונן, עת סבר שהוא עומד לבעוט בו. האבן פגעה בלסת של המתלונן וגרמה לו נזק חיצוני בלסת ופנימי בתוך חלל הפה וכן לכאבים. הצדדים הגיעו להסדר טיעון והנאשם נידון ל-6 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה, קנס ופיצוי.
8
יא. ע"פ (נצ') 47731-04-14 שתיוי נ' מדינת ישראל (18.06.2014) - נדחה ערעורו של הנאשם שהורשע בעבירות תקיפה סתם ואיומים. הנאשם נכנס למסעדה, ניגש למתלונן, עם אדם נוסף, לפת חולצתו, סטר על פניו וניסה לגרור אותו אל מחוץ למסעדה, באמרו: "בוא צא החוצה אני רוצה לפגוע בך". הנאשם ללא הרשעות קודמות. שירות המבחן המליץ על מאסר בעבודות שירות. הוטלו 5 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי, פיצוי והתחייבות.
יב. ע"פ (ב"ש) 11563-08-12 אוקראינצנקו נ' מדינת ישראל (20.02.2013) - המערערת, ללא עבר פלילי, הורשעה לאחר שמיעת ראיות בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. המערערת הכתה את המתלוננת באגרוף בפניה, ולאחר שזו נפלה, המשיכו המערערת ואחותה להכותה. כתוצאה מכך, נגרמו למתלוננת פצע בקרקפת שנזקק לתפרים, המטומה מתחת לעין שמאל וחבלות נוספות. המערערת נידונה לארבעה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה, פיצוי והתחייבות.
13. מדיניות הענישה הנהוגה בעבירת ההפרעה לשוטר, ללא עבירות נלוות, הנה מאסר מותנה או צו של"צ עם או ללא ענישה כספית:
א. רע"פ 3208/15 הקרי נ' מדינת ישראל (11.05.2015) - נדחתה בר"ע של המבקש, בעל עבר פלילי, שהורשע על יסוד הודאתו, בעבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. נידון למאסר על תנאי. ערעור המבקש על הרשעתו בדין, נדחה.
ב. רע"פ 5579/10 קריה נ' מדינת ישראל (02.08.2010) - נדחתה בר"ע של המבקש, נעדר עבר פלילי, שהורשע על יסוד הודאתו בעבירות של הפרעה לשוטר והעלבת עובד ציבור. הוטל מאסר על תנאי.
ג. ע"פ (מחוזי י-ם) 46367-03-12 פרידמן נ' מדינת ישראל (04.11.2012) - המערערת הורשעה, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו בכך שהיא סירבה להציג תעודת זהות בפני השוטרות לאחר שחצתה מעבר חציה באור אדום. הוטלה התחייבות ללא הרשעה, לאור עברה הפלילי הנקי, נסיבות חייה הקשות, מצבה הבריאותי, הנפשי והכלכלי והשפעת ההרשעה על עבודתה.
ד. ע"פ (מחוזי ת"א) 1121-04-12 מדינת ישראל נ' שעיהפר (14.06.2012) - המשיב הורשע בעבירה של הפרעה לשוטר כיון שלא נשמע להוראות השוטר לדומם את מנוע האופנוע שעליו נהג, הרים את הגלגל הקדמי של האופנוע, פגע בשוטר, הפילו ארצה ונמלט מהמקום. במהלך המנוסה איבד המשיב את השליטה על האופנוע ונפל ארצה. השוטרים ניסו לאזקו אך הוא התנגד למעצר. נדון לצו של"צ ופיצוי למתלונן.
ה. ע"פ 8740/04 מדינת ישראל נ' בן גביר (28.11.2004) - המשיב, בעל עבר פלילי, הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו בכך שבמהלך ההתפרעות משך המשיב בכתפיו של שוטר ובכך הפריע לו במילוי תפקידו כדין. על המשיב הושת צו של"צ.
9
ו. ת"פ 19813-03-13 (נצ') מדינת ישראל נ' גבן ואח' (27.11.2013) - הנאשם, בעל עבר פלילי, הורשע על פי הודאתו בעבירות של הפרעה לשוטר ואיומים, בכך שבמהלך חיפוש משטרתי שנערך בביתו של הנאשם הנוסף, פנה הנאשם שבנדון אל השוטרים ואמר להם: "אם לא תלכו מפה, לא תצאו מפה בחיים". נקבע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר מותנה לבין 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, והושת מאסר על תנאי, קנס והתחייבות.
ז. ת"פ (ת"א) 18054-08-09 מדינת ישראל נ' דקה (08.02.2010) - הנאשם, בעל עבר פלילי, הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של הפרעה לשוטר, כיון שבניגוד להוראת שוטר לא עצר וברח מהמקום. הנאשם נידון למאסר על תנאי והתחייבות.
ח. ת"פ (ת"א) 15515-08-09 מדינת ישראל נ' נמני (20.12.2009) - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של הפרעה לשוטר, בכך שלא המתין לבירור פרטיו כששוטרת דרשה זאת וביקשה לרושם לו דוח תנועה. לנאשם יש רישום אחר ללא הרשעה בגין העלבת עובד ציבור. נידון למאסר על תנאי וקנס.
14. בהתאם לסעיף 40יג(א) לחוק, היות שהנאשם הורשע בשתי עבירות, המהוות אירוע אחד, אקבע מתחם עונש הולם לאירוע כולו ובהמשך אגזור עונש כולל לכל העבירות בשל אותו אירוע.
15. מתחם העונש ההולם: בשים לב לעקרון ההלימה ובהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, מתחם העונש ההולם לעבירות שביצע הנאשם, בנסיבותיהן, נע בין מאסר על תנאי לבין 12חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית.
העונש המתאים לנאשם:
16. בהתאם לסעיף
17. בהתאם לסעיף 40יג(ג) לחוק, בגזירת העונש אתחשב במספר העבירות בהן הורשע הנאשם ובזיקה ביניהן, תוך שמירה על יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש ותקופת המאסר שעל הנאשם לשאת.
10
18. הודאה ונטילת אחריות: הנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן ובכך חסך זמן ציבורי יקר.
19. אין לנאשם עבר פלילי ומאז ביצוע העבירות דנן לא הורשע הנאשם בביצוע עבירות נוספות.
20. נסיבות אישיות: הנאשם כבן 25, נשוי ואב לתינוק, נטען כי סיים שירות צבאי מלא ומספר חודשים טרם מעצרו הקים עסק עצמאי לעבודות שיפוצים.
21. עמדת המתלוננת: בפני שירות המבחן המתלוננת שללה קיומה של דינאמיקה מתוחה קודמת בינה לבין הנאשם. תיארה את הנאשם כדמות משמעותית עבורה, ומסרה כי מערכת היחסים ביניהם התאפיינה בקרבה וחברות. המתלוננת שללה תחושות איום וחשש מהנאשם ומסרה כי נערך פיוס ביניהם, היא דואגת לבקרו והביעה רצון שיחזור לחיק המשפחה.
22. שירות המבחן ציין כי בין הצדדים נערך תהליך גישור ופיוס בליווי והתערבות מתנדבי הכנסייה הקתולית של מעלות-תרשיחא - אבונא ג'ובראן והאחות קתרין אשר מגישים עזרה וסיוע לבני המיעוטים. במסמך שהוצג בפני שירות המבחן עולה כי נכבד בקהילה פנה למתנדבים וביקש את עזרתם לסייע למשפחה. המתנדבים מלווים את הנאשם ובני משפחתו מתחילת חודש דצמבר והם סייעו ביישוב הסכסוך ביניהם ובעריכת סולחה. המגשרים התרשמו שהתהליך סייע לכל בני המשפחה לחזור לאורח חיים שקט ושלו.
23. תסקירי שירות המבחן מיום 6.2.17, 23.4.17, 8.6.17: שירות המבחן התרשם מנזקקות טיפולית והמליץ להעמיד את הנאשם בצו מבחן למשך 18 חודשים, לצד ענישה מותנית.
שירות המבחן סבור כי מעורבות טיפולית עשויה לצמצם בצורה משמעותית את הסיכון להישנות התנהגות מפרת חוק בעתיד.
עוד התרשם שירות המבחן כי חוויית המעצר, ההליך הפלילי והליך הפיוס, חידדו עבור הנאשם את הגבולות בין מותר לאסור ואת משמעות הפעלת שיקול דעת.
שירות המבחן התרשם כי הנאשם מבין את השלילה במעשיו ומבטא תחושות חרטה וצער על התנהלותו. לצד זאת, נטה למזער מעוצמת אלימותו ושלל התנהלותו כלפי השוטרים.
11
שירות המבחן סבור שהנאשם פעל מתוך תפיסת תפקיד שאינה מגובשת דיה, וכי במצבים מלחיצים בהם חש בלבול, הוא מתקשה להתמודד באופן בוגר ושקול, ונוטה להגיב באימפולסיביות. בנוסף, קיים קושי בוויסות רגשי במצבים בהם חש איום ופגיעה בערך העצמי.
כעולה מתסקירי שירות המבחן, באמצע אפריל 2017 שולב הנאשם במרכז לטיפול באלימות במשפחה בנצרת. הוסבר כי נכון ליום 8.6.17 הנאשם השתלב בקבוצה טיפולית במרכז, הגיע באופן עקבי וקבוע, גילה יכולת השתלבות עם חברי הקבוצה, ולקח חלק בשיח הקבוצתי. להערכת שירות המבחן הנאשם יכול להיתרם מתהליך טיפולי. עם זאת, נכון ליום 8.6.17, היה ההליך הטיפולי בראשיתו.
24. בית המשפט שוקל המלצת שירות המבחן ואת הפוטנציאל השיקומי, אולם לא ניתן להתעלם מעמדותיו ומהשקפת חייו של הנאשם, הנובעות מעולם ערכים שמרני ותפיסת תפקיד מעוותת, כמו גם מנטייתו להשליך חלק גדול מן האחריות לאירוע על כתפי המתלוננת תוך מזעור חלקו. עמדות שמרניות אלו, שעמדו בבסיס העבירות שביצע, לא עברו שינוי ונמצאות בראשיתו של הליך טיפולי שהצפי להצלחתו, בשלב זה, הנו בגדר הערכה בלבד.
שיקולי הענישה אותם שוקל בית המשפט רחבים יותר משיקולי שירות המבחן, ובאיזון בין השיקולים האמורים חיוני לשלב בין ענישה מרתיעה וגמולית לבין ההליך הטיפולי.
25. חוות דעת הממונה על עבודות השירות חיובית.
26. מן המקובץ עולה, כי הנאשם תפס בשיערה של אחותו ומשך אותה לאחור, חבט באגרופיו בראשה ובגופה, בעט בגבה, וכשנפלה ארצה המשיך להכותה. למתלוננת נגרמו חבלות של ממש, שהתבטאו בפצעים נקודתיים במרפק ומכאוב בגוף. הנאשם הוסיף חטא על פשע עת הגיע שוטר לסייע, אך הנאשם השתולל, קילל וסירב לעיכובו כדין.
הנאשם הכה את אחותו על רקע עבודתה בבית קפה בשעת לילה, כשהוא מבקש בכך להצר צעדיה ולמנוע ממנה את הזכות לעבוד במקום בו בחרה. ברקע למעשים ניצבות דעות נוקשות ומיושנות בהן מחזיק הנאשם.
אל מול חומרת העבירות, והרקע להן, הנובע מאישיות הנאשם ומתפיסותיו, ניצבת העובדה שמדובר באירוע אלימות חד פעמי, שאירע ללא תכנון מוקדם, אין מדובר באלימות במשפחה שנמשכה על פני תקופה, והחבלות שנגרמו למתלוננת אינן מן הרף החמור.
הנאשם, בן 25, ללא עבר פלילי, נשוי ואב לתינוק, הודה בכתב אישום מתוקן. המתלוננת, אחות של הנאשם, הביעה רצון כי יחזור לחיק המשפחה ומתארת יחסי קרבה וחברות ביניהם, תוך שלילת תחושת איום וחשש מהנאשם.
12
שירות המבחן מתאר תהליך גישור ופיוס שנערך בין הנאשם לאחותו, בליווי מתנדבי הכנסיה, המלווים את הנאשם ומשפחתו ומסייעים בהשבת המשפחה לאורח חיים שקט ללא סכסוך. שירות המבחן התרשם מהתאמת הנאשם לטיפול, דיווח על שיתוף פעולה של הנאשם בהליך הטיפולי בו החל באפריל 2017, וסבר כי הטיפול עשוי לצמצם משמעותית את הסיכון להישנות עבירות. לפיכך, המליץ להעמיד את הנאשם בצו מבחן למשך 18 חודשים, לצד ענישה מותנית.
27. באיזון בין השיקולים שצוינו, ולאחר שלא מצאתי מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם לחומרה או לקולה, הנני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:
א. צו מבחן למשך 18 חודשים מהיום.
הנאשם נתן הסכמתו לביצוע הצו והוזהר כי אם לא ימלא אחר הוראות שירות המבחן או אם יבצע עבירה נוספת בתקופת הצו, תתבקש הפקעת הצו ועונשו יידון מחדש.
ב. מאסר בפועל, אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, לתקופה של חודשיים, בניכוי ימי מעצרו מיום 28.10.2016 עד ליום 06.11.2016.
הנאשם ירצה את עבודות השירות במועצה דתית טבעון, רחוב אלונים 78 קריית טבעון.
הנאשם יתייצב לריצוי עבודות השירות בתאריך 5.12.17 בשעה 08.00 במשרדי הממונה על עבודות השירות בטבריה.
הנאשם
מוזהר מפני הפסקה מינהלית או שיפוטית של עבודות השירות שיביאו לריצוי המאסר בין
כותלי הכלא, בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף
ג. 8 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע.
ד. 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירת אלימות פיזית מסוג עוון או עבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.
13
ה. הנאשם יחתום על התחייבות בסך 3,000 ₪, שלא יעבור במשך 3 שנים מהיום עבירת אלימות או עבירה כלפי שוטרים. אם לא יחתום על ההתחייבות תוך 7 ימים, ייאסר למשך 7 ימים ומאסרו ירוצה במצטבר לכל מאסר אחר שהוא מרצה עתה.
ו. הנאשם יישא בתשלום פיצויים למתלוננת נ.א. בסך 3,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 120 ימים מהיום. הסכום יועבר ע"י הנאשם למתלוננת באמצעות מזכירות בית המשפט. פרטי המתלוננת יוגשו למזכירות בית המשפט, ע"י המאשימה, בתוך 7 ימים מהיום. ככל שקיימת בתיק הפקדה, תקוזז אל מול הפיצויים. ככל שקיימת יתרה, תוחזר לנאשם בכפוף לכל דין או עיקול או החלטה אחרת.
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום בבית משפט המחוזי בנצרת.
המזכירות תעביר העתק מפרוטוקול זה לממונה על עבודות השירות ולשירות המבחן.
ניתן והודע היום ג' חשוון תשע"ח, 23/10/2017 במעמד הנוכחים.
|
עדי במביליה - אינשטיין, סגנית נשיא |