|
גזר דין (ללא הרשעה) לנאשם 2
כתב האישום
1.
נאשם
2 הורשע על פי הודאתו בעבירות של נסיון גניבה בצוותא חדא, החזקת מכישירי פריצה
בצוותא חדא והיזק לרכוש במזיד בצוותא חדא בניגוד לסעיפים 384+
25 +
29(א), 409
+ 29(א) ו- 452
+ 29(א) לחוק
העונשין תשל"ז 1977.
2. על פי עובדות
כתב האישום ביום 11.8.13 בסמוך שעה 01:00 הסיגו הנאשמים גבול לבניין טיפת חלב
באשדוד, עלו על גג הבניין כאשר הם רעולי פנים, את פניהם מכסה בנדנה ועל ראשם
כובעים, ניסו לגנוב צינורות נחושת בכך ששברו שני צינורות של שני מזגנים שהיו על
הגג אולם נעצרו על ידי המשטרה במקום. בכך הרסו הנאשמים במזיד את הצינורות. שווי
הנזק שנגרם 8,407 ₪.
באותן נסיבות החזיק
נאשם 2 כלי פריצה: שני מפתחות שוודים, 3 פליירים, ו- 2 סכינים יפנים.
הסדר הטיעון לנאשם 2
3. ביום 19.7.15 הוצג הסדר לפיו נאשם 2
יודה בכתב אישום מתוקן ולא יורשע בו, ישלח לשירות מבחן על מנת שתיבחן שאלת
ההרשעה. בכפוף לתסקיר חיובי המאשימה תגביל עצמה לעבודות שירות והסניגור יטען לאי
הרשעה. עוד הוסכם כי הצדדים ישובו לדבר לאחר תסקיר.
תסקיר שירות המבחן בעניינו של נאשם 2
4. שירות המבחן סקר את הרקע האישי,
המשפחתי והעברייני של הנאשם. הנאשם עלה לארץ בגיל 15 ממוסקבה., שירות המבחן תיאר
את חוסר היציבות שחווה הנאשם בשלבי התבגרותו, על רקע המצב בבית הוריו. שירות
המבחן התרשם כי מעצרו של הנאשם הוביל לתחושת הרתעה משמעותית, אשר המשיכה ללוותו
לאורך ההליך המשפטי. הנאשם משרת כיום בצבא בתפקיד נהג אמבולנס, תפקודו תקין.
שירות המבחן התרשם כי הנאשם בעל
עמדות נורמטיביות, נעדר מעורבות פלילית קודמת ואינו אלים עוד התרשם שירות המבחן
כי בשנה וחצי האחרונות הנאשם לא השתמש לרעה באלכוהול.
בשל גילו הצעיר, שאיפותיו
הנורמטיביות והחשש שהרשעה תפגע בעתידו, המליץ שירות המבחן להימנע מהרשעה, להטיל
ענישה מוחשית בדמות של"צ ולהטיל צו מבחן במסגרתו תיבחן אפשרות לקשר טיפולי
פרטני או קבוצתי בהתאם ליכולתיו.
טיעוני הצדדים
5. ב"כ
המאשימה הפנתה לחומרת הנסיבות העולות מכתב האישום, לכך שעסקינן בעבירה שמצריכה
תכנון ותחכום ואלמלא נתפסו יכול היה הנזק להיות חמור יותר. הפגיעה היא ברכוש
השייך למבנה המשרת את הציבור. ב"כ המאשימה ציינה כי הנאשם יליד 1994, נעדר
הרשעות קודמות. המאשימה אינה מקבלת את המלצת שירות המבחן, לדבריה אין נזק
קונקרטי כתוצאה מהרשעה, הנאשם לא עבר הליך טיפולי, אין המלצה טיפולית ואינו נכנס
בתנאי הסף שנקבעו בפסיקה לצורך הימנעות מהרשעה. לפיכך, עתרה המאשימה למאסר למשך
6 חודשים אשר יכול וירוצה בעבודות שירות, מאסר מותנה, קנס משמעותי, התחייבות
ופיצוי בשווי הנזק.
6. ב"כ הנאשם
ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהימנע מהרשעת הנאשם. לדבריו חלפו 4 שנים ממועד
העבירה, הנאשם היה בן 19, "בגיר צעיר", מאז שירת שירות צבאי מלא, הציג
תעודת שחרור, קיבל הערכות מצויינות ממפקדיו, נשוי מזה שנתיים, אשתו עשתה עליה
לארץ, הפסיק צריכת אלכוהול לאחר שהבין כי זה הובילו להסתבכות, מגלה עמדות
נורמטיביות.
ב"כ הנאשם טען כי
הנזק הוא פחות מ-8000 ₪ שכן זה המחיר עבור מערכת מיזוג שלמה ועלות הצינורות
שנחתכו קטנה יותר. ב"כ הנאשם הגיש לבית המשפט את המסמך על פיו נקבע הנזק
שבכתב האישום (נ/2).
ב"כ הנאשם טען כי
מתחם העונש ההולם נע ממאסר מותנה ועד 3 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.
ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה.
ב"כ הנאשם טען
שיגרם לנאשם נזק כתוצאה מהרשעה שכן הנאשם התחיל ללמוד לימודי מחשב (הוצג מסמך נ/3),
והנאשם בונה עצמו בתחום ההייטק. הרשעה עלולה לגרום לו נזק משמעותי, בלתי הפיך.
7. הנאשם סיפר
שהעבירה בוצעה עת היה בתקופת שפל בחייו, בזכות הצבא ובזכות אשתו הבין את מעשיו,
כיום לומד פיתוח תוכנה במכללה ועובד באינסטלציה. מפרנס את אשתו שאינה יכולה לעבוד.
מתכנן את עתידו.
דיון
קביעת מתחם העונש ההולם
8. הערכים
החברתיים אשר נפגעו הם שמירה על קניינו של אדם, ושמירה על תחושת בטחונו של
הציבור.
9. מידת הפגיעה
בערכים המוגנים היא ברף הבינוני. הנאשם הסיג גבול לבניין ציבורי, וניסה
לגנוב צינורות נחושת אותם שברו מצנרת של מזגנים. בכתב האישום נטען כי שווי הנזק
הוא 8407 ₪. במסמך נ/2 שהוגש לבית המשפט עולה לכאורה כי כל התקנת המזגנים היא
9902.56 ולפיכך טוען ב"כ הנאשם כי הנזק אינו מגיע לכדי הסכום המצוין בכתב
האישום. לאור העובדה שהנאשם הודה בעובדות כבר האישום כפי שהן לא מצאתי כי נכון
יהיה לקבוע שווי נזק מדויק מעבר לאמור בכתב האישום. הנאשם אף החזיק כלי פריצה.
10.באשר לנסיבות
הקשורות בביצוע העבירות, לקחתי בחשבון כי היה תכנון מוקדם לביצוע העבירות, הנאשם
חברו יחדיו, כשהם רעולי פנים, את פניהם מכסה בנדנה ועל ראשם כובעים. נאשם 2
החזיק מכשירי פריצה, כל זאת לאפשר ביצוע העבירות. לקחתי בחשבון כי פוטנציאל הנזק
היה רב ורק בשל הגעת השוטרים למקום נמנע נזק גדול יותר לתשתית. לקחתי בחשבון כי
מהעולה מתסקירי שירות המבחן באותה תקופה היה הנאשם מכור לאלכוהול, עובדה שעמדה
ברקע לביצוע העבירות.
11.בחינת מדיניות
הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים הנעים ממאסר
מותנה (ובמקרים חריגים הימנעות מהרשעה) ועד למאסר ממושך. ראו למשל:
·
עפ"ג
(ב"ש) 3361-08-16 דיין נ' מדינת ישראל (1.11.16) הנאשם הורשע בביצוע
עבירות של הסגת גבול, גניבה ותקיפה. הנאשם נכנס לבנק גנב תיק של אחת הפקידות
ודחף פקיד אחר. כמו כן הורשע בהפרת הוראה חוקית בכך ששוחרר ממעצר לחלופה בתנאי
גמילה אך לא התמיד בה. בית משפט קמא גזר על הנאשם 11 חודשי מאסר לריצוי בפועל,
והופעל מאסר מותנה בן 6 חודשים, כולו במצטבר, ורכיבי ענישה נוספים. בית המשפט
המחוזי, בהתחשב במצבו הנפשי של הנאשם והיותו חולה נפש, קיבל את הערעור באופן
חלקי, הורה שהמאסר המותנה יופעל בחלקו במצטבר כל שירצה 13 חודשי מאסר.
·
עפ"ג
(מרכז) 22542-03-16 כהן נ' מדינת ישראל (1.5.16). הנאשם הורשע בביצוע
עבירות של קשירת קשר לפשע, הסגת גבול פלילי בצוותא, החזקת מכשירי פריצה בצוותא
והתפרצות בצוותא. הנאשמים קשרו קשר להתפרץ לדירה, הצטיידו בכפפות, חבלי סנפלינג,
ריתמה, מוט ברזל וכלי פריצה נוספים. עלו לגג שלשלו חבל, אחד הנאשמים שבר דלת
ארון בו נמצאה כספת והאחרים תצפתו, אזרחים שהבחינו בהם הזעיקו משטרה , הנאשמים
ניסו להימלט ונתפסו. על נאשם 2 נגזרו 10 חודשי מאסר ועונשים נלווים (על שני
האחרים 18 חודשי מאסר כולל הפעלת מאסרים מותנים) בית המשפט המחוזי דחה את
ערעורו.
·
עפ"ג(מרכז)
14167-10-15 אלמנאו נ' מדינת ישראל , עפ"ג (מרכז) 45549-10-15 דרבאי
נ' מדינת ישראל (9.2.16) הנאשמים הורשעו בעבירות של התפרצות למגורים וגניבה.
הנאשמים פרצו לחדרי מגורים של חניכות פנימיית נוער, בן שמן וגנבו מכשירי טלפון
שעונים ומחשבים ניידים. למחרת הגניבה החזירו הנאשמים את הרכוש הגנוב. בית משפט
קמא גזר מע"ת, מבחן, של"צ וענישה נלווית. בית המשפט המחוזי קיבל את
ערעורם וביטל את הרשעתם.
·
עפ"ג
(ב"ש) 8086-03-15 כהן נ' מדינת ישראל (14.5.15), הנאשם הורשע
בעבירות של פריצה לעסק וגניבה. הנאשם התפרץ יחד עם אחר לבית ספר ושניהם גנבו
מכיתות הלימוד שני מקרנים ומחשב. בית משפט קמא גזר מאסר מותנה של"צ וענישה
נלווית. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וביטל את הרשעת הנאשם (לנאשם הליך נוסף
שהסתיים ללא הרשעה, עבירה מאותה תקופה).
·
עפ"ג
(ב"ש) 47551-07-10 חביב נ' מדינת ישראל (10.11.10), הנאשמים הורשעו
בעבירות של הסגת גבול, ניסיון גניבה והיזק לרכוש במזיד. הנאשמים הסיגו גבול
בצוותא למפעל, בכך שנכנסו דרך החומה, חתכו את מנעול התליה של המקרר, וניסו לגנוב
תשעה משטחי בשר. בית משפט קמא גזר עליהם 60 ימי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.
בית משפט המחוזי הותיר את עונש המאסר על כנו, וביטל את הוראת החילוט בנוגע לנאשם
2.
·
ע"פ
(מרכז) 6587-04-09 קנט נ' מדינת ישראל (9.7.09), הנאשם הורשע בעבירות של
הסגת גבול, היזק במזיד לרכוש והעלבת עובד ציבור. הנאשם נעדר עבר פלילי. בית משפט
קמא גזר עליו שישה חודשי מאסר על תנאי, וכן 100 שעות של של"צ. בית משפט
מחוזי קיבל את הערעור, ביטל את ההרשעה והורה על סיום ההליך באי הרשעה
ושל"צ.
·
ת"פ
(נצרת) 5132-10-15 מדינת ישראל נ' חטיב (7.2.17). הנאשם הורשע בעבירות של
הסגת גבול וגניבה. הנאשם נכנס לשטחו של המתלונן וגנב מהמחסן המגודר גנרטור בשווי
3500 ₪. נדון במסגרת הסדר למאסר מותנה וקנס.
·
ת"פ
(ק"ש) 48148-10-15 מדינת ישראל נ' מזרחי (27.11.16). הנאשם הורשע
בעבירות של הסגת גבול וגניבה. הנאשם נכנס לבית כנסת וגנב מאחת המגירות מעטפה ובה
2500 ₪. נדון במסגרת הסדר למאסר מותנה ופיצוי.
·
ת"פ
(ק"ש) 19182-04-15 מדינת ישראל נ' עאסלה (7.9.16) הנאשם הורשע
בעבירות של הסגת גבול וגניבה חקלאית. הנאשם הגיע עם רכבו לשדות הפקאנים של קיבוץ
וגנב 30 ק"ג אגוזים בשווי 600 ₪. נדון במסגרת הסדר למאסר מותנה וקנס.
·
תפ (רמלה)
49112-04-14 - מדינת ישראל נ' סמי אלפקיר,(18.11.14) הנאשם הורשע בעבירות
של הסגת גבול וגניבה. הנאשם הסיג גבול לחנות רהיטים וגנב משם יחד עם אחר 2
מזרונים בשווי 600 ₪. (נדון למאסר בפועל למשך 4 חודשים, כולל הפעלת מע"ת ש
3 חודשים לריצוי בחופף) ומע"ת.
·
תפ (פ"ת)
27120-10-12 - מדינת ישראל נ' אולג סבירוב, (15/07/2014), הנאשם הורשע
בעבירות של הסגת גבול והיזק במזיד. הנאשם הסיג גבול לבית מרקחת, השליך אבן על
חלון הראווה וניפצו, נכנס לחנות והשליך את הסחורה על הרצפה. גרם נזק בסך 1886.6
₪. נדון למאסר מותנה, קנס, של"צ ופיצוי למתלונן.
·
ת"פ
(פ"ת) 19161-02-11 מדינת ישראל נ' עיסא (29.7.13) הנאשם הורשע
בעבירות של פריצה בצוותא למוסך וגניבת רכוש, החזקת רכוש שהושג בפשע ובארוע נוסף
החזקת כךי פריצה. נדון במסגרת הסדר ל- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות וענישה
נלווית.
·
ת"פ
(פ"ת) 37700-12-10 מדינת ישראל נ' מוסקוביץ (15.12.13), הורשע נאשם
על פי הודאתו בביצוע עבירות של היזק לרכוש במזיד, הסגת גבול והתפרצות לבית עסק.
הנאשם התפרץ למקומות שונים במספר הזדמנויות וגרם לנזקים ברכוש. לנאשם עבר פלילי
והוא מכור לאלכוהול. נידון לשלושה חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.
·
ת"פ
(ת"א) 8790-11-09 מדינת ישראל נ' אסור (7.2.10), הורשעו שני נאשמים
על פי הודאתם, בעבירות של הסגת גבול והיזק לרכוש במזיד. הסגת הגבול היתה במחסן
ביתי ונגרם נזק לתריסים. נידונו לחמישי חודשי מאסר על תנאי. בנוסף, על נאשם 2,
בעל עבר פלילי, הוטל קנס בסך 1,000 ₪.
12.לאור כל האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לארוע בכללותו
בנסיבות שבפני נע ממאסר מותנה ועד לשנת מאסר.
הימנעות מהרשעה
13.הכלל הוא כי מי שהוכחה אשמתו,
יש להרשיעו בדין. עם זאת קיימים מקרים חריגים מיוחדים ויוצאי דופן בהם קיימת
הצדקה להימנע מהרשעה (ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל) וזאת כאשר
עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשם
האינדיבידואלי לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי.
בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל,
פ"ד נב(3) 337 נקבע כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים מרכזיים:
ראשית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן
מהותי בשיקולי הענישה האחרים, ושנית ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם.
14.יישום המבחנים האמורים במקרה דנן, מעלה כי ניתן
להימנע מהרשעת הנאשם בדין.
באשר לסוג העבירה: הגם שהעבירות בוצעו בצוותא
חדא, וקדם תכנון מוקדם לביצוען, והגם שהעבירות בעלות פוטנצאלי נזק גדול, בסופו
של יום, הנזק שנגרם לרכוש אינו כה רב, ואין עסקינן במדרג החומרה הגבוה שבעבירות
הרכוש.
שירות המבחן כאמור, המליץ על הימנעות מהרשעה,
לאחר שהתרשם שהנאשם הורתע מהליך המשפטי, בעל עמדות נורמטיביות, וסיכון נמוך
להישנות עבירות.
15.
כפי
שציין ב"כ הנאשם, הנאשם החל לימודי פיתוח תוכנה ומתעתד להתפתח בתחום
ההייטק, לדבריו הרשעה עלולה לחבל בעתידו המקצועי. אמנם לא הוכח נזק קונקרטי, עם
זאת, בפסיקת
בית המשפט העליון ניתן למצוא גם מקרים שבהם נקבע כי, בשל גילו הצעיר של הנאשם,
יש מקום לסטות מהכלל ולהימנע מהרשעתו של הנאשם, אף שלא הוכחה קיומה של פגיעה
קונקרטית בעתידו או בתעסוקתו.
כך למשל, בע"פ 4466/13 נתנאל
אסולין פורטל נ' מדינת ישראל, שם בוטלה הרשעה של נאשם בן 18 שנים ו - 11
חודשים בסיוע לשוד. שם קבע בית המשפט העליון:
"הדעת נותנת שהיותם
ב"תקופת המעבר" שבין קטינות לבגירות, על סימני השאלה והערפל באשר
לעתיד המובנים בה, היא גורם שיש להידרש אליו, תוך שיקול כל מקרה לגופו וכלל
הנסיבות".
כך גם, בע"פ 111/14 פלוני
נ' מדינת ישראל, בעבירה של סחיטה באיומים כב' השופטת ד' ברק ארז ציינה כי
גילם של הנאשמים הוא אחד הטעמים "לאפשר למערערים להתחיל את חייהם הבוגרים
כאשר גיליון ההרשעות שלהם נקי".
16.לאחר ששקלתי את מכלול
השיקולים, מן הצד האחד את חומרת העבירות בנסיבות שבפניי, ומן הצד האחר, את היות
הנאשם נעדר עבר פלילי, את גילו הצעיר (19.5 שנים במועד ביצוע העבירה), את העובדה
שלקח אחריות בהזדמנות ראשונה, את העובדה כי ההליך המשפטי היה משמעותי ומרתיע
והסיכון להישנות העבירות נמוך, את העובדה שחזר למסלול חיים נורמטיבי, שירת שירות
צבאי מלא, התחתן, נרשם ללימודים ובעל שאיפות להתקדם במישור האישי והתעסוקתי, את
המלצת שירות המבחן, את התרשמותי כי למד את הלקח, את העובדה כי חלפו 4 שנים ממועד
ביצוע העבירה ולא נפתחו תיקים נוספים, מצאתי בנסיבות תיק זה לחרוג ממתחם העונש
ההולם ולהימנע מהרשעת הנאשם.
17.לאור כל האמור אני
מחייבת את הנאשם כדלקמן:
א. הנני מטילה על הנאשם צו
לביצוע 120 שעות שירות לתועלת הציבור וזאת במשך שנה.
השל"צ יבוצע במסגרת עמותת "לשובע", בתפקיד
עזרה במטבח, בהתאם לתכנית שגובשה על ידי שירות המבחן ובפיקוח שרות המבחן.
אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שרות המבחן יעשה כן
וידווח לבית המשפט.
הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו,
להרשיעו בגין העבירות בהן הושע ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע,
במקום צו השל"צ.
ב.
הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות בהן הודה והכל
תוך שנה מהיום.
ההתחייבות תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא יחתום הנאשם
כאמור, יאסר למשך 15 יום.
ג.
הנני מטילה על הנאשם צו מבחן וזאת למשך שנה. הנאשם ימצא בפיקוח שירות המבחן למשך
שנה מהיום. במסגרת המבחן ישולב הנאשם בכל הליך טיפולי ששירות המבחן ימצא לנכון
מעת לעת.
הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה
לבטלו, להרשיעו בגין העבירות בהן הושע ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן
הורשע, במקום צו המבחן.
ד.
הנאשם ישלם פיצוי בסך 1,500 ₪, הפיצוי ישולם למתלונן אשר פרטיו ימסרו למזכירות
בימ"ש על ידי המאשימה. הפיצוי ישולם ב- 3 תשלויים חודשיים שווים ורצופים,
החל מיום 1/7/17 ואילך.
העתק מגזר הדין לשירות המבחן.
ככל
שיש מוצגים אשר יושמדו בחלוף תקופת הערעור.
זכות
ערעור תוך 45 יום לבימ"ש מחוזי.
ניתנה והודעה היום ז' אייר תשע"ז, 03/05/2017
במעמד הנוכחים.
|
