1

רקע

הנאשם הורשע על פי הודאתו בגניבת רכב.

על פי עובדות כתב האישום, בלילה שבין ה- 13.06.2014 לבין ה-14.06.201, הגיע הנאשם עם אדם נוסף לשכונה בית צפפה כשברשותם כלי פריצה. השניים התפרצו למכונית, הניעו אותה ועזבו את המקום כשחברו של הנאשם נוהג והנאשם לצידו.

לאחר זמן קצר נעצרו הנאשם וחברו על ידי שוטרים. יצויין, כי בכתב האישום צויין כי השוטרים "דלקו" אחרי הנאשם וחברו, אך לא ברור מן העובדות האם השניים ברחו מהשוטרים ובאיזה אופן. כמו כן, לא יוחסה לנאשם כל עבירה נלווית הנוגעת לבריחה מהשוטרים. חוסר הבהירות בנקודה זו יפעל לזכות הנאשם.

2

הודאת הנאשם באה במסגרתו של הסדר טיעון אשר כלל תיקון בכתב האישום, ללא הסכמה עונשים בין הצדדים.

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה שם דגש על מאפייני החומרה שבמעשה, ובהם ביצוע העבירה בצוותא, הצטיידות בכלי פריצה מבעוד מועד וכן העובדה כי העבירה נעשתה באישון לילה. לאור אלה, עתר ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש של 12 חודשי מאסר בפועל, וכן מאסר על תנאי, קנס ופיצוי.

ב"כ הנאשם שם דגש על שיקומו של הנאשם, על נסיבותיו האישיות והמשפחתיות הקשות ועל כך שלא הנאשם נהג במכונית הגנובה אלא חברו. כמו כן התייחס להודאתו ולחרטתו. לאור אלה עתר ב"כ הנאשם ללכת בדרך שיקומית ולהסתפק בהמלצת שירות המבחן, קרי, הטלת שירות לתועלת הציבור ומאסר על תנאי.

מתחם העונש ההולם

רבות נאמר על רעתן של עבירות גניבת הרכב ועל נזקיהן. עבירות אלו גורמות לנזק כספי ישיר לבעל הרכב וכן לנזקים עקיפים לכלל הציבור. ונפסק בע"פ 2333/13, באסל סאלם נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, פסקה 4):

"עבירה של גניבת רכב הוכרה זה מכבר כעבירה חמורה, הן על ידי המחוקק אשר קבע לצידה עונש מאסר ממושך וחמור משל עבירות גניבה אחרות, והן על ידי בית משפט זה, אשר עמד על הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה בגין ביצועה (ראו למשל: ע"פ 5724/95 אבו דחל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (12.5.1996); ע"פ 11194/05 אבו סבית נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (17.12.2006); רע"פ 10899/08 אבו עישה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (29.12.2008); ע"פ 6331/10 אושרובסקי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (31.1.2011)). הנזק שנגרם כתוצאה מעבירה זו הוא רב, הן כלפי המשתמש ברכב שנגנב, והן כלפי הציבור בכללותו לנוכח העלאת פרמיות הביטוח בשל ריבוי גניבות. במקרה שבפנינו אף קיימת פגיעה בקניינן ובפרנסתן של חברות השכרת הרכבים מהן נגנבו הרכבים האמורים (להשוואה ראו לדוגמה עניין אבו סבית, לעיל)."

במקרה שלפנינו, אופן ביצוע הגניבה מעיד על תכנון מוקדם: הנאשם גנב את המכונית יחד עם אחר והשניים הצטיידו בכלי פריצה לשם הגניבה.

לאור אלה, מתחם העונש ההולם את העבירה הוא מאסר בפועל לתקופה שבין שמונה חודשים ועד שנתיים וכן עונשים נלווים (ר' למשל עפ"ג 11136-02-13, אבו נאב, אשר אישר מתחם ענישה זה).

נסיבותיו האישיות של הנאשם

3

הנאשם כבן 20, נישא לאחרונה. לחובתו קביעה משנת 2015 מביהמ"ש לנוער כי עבר עבירה של החזקת סכין בשנת 2012.

מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם קיבל אחריות חלקית למעשיו ותלה את עיקר האחריות בשותפו. עם זאת, הנאשם הביע לפני השירות נכונות להשתלב במסגרת טיפולית. להערכת שירות המבחן לנאשם יש יכולת לקיים אורח חיים נורמטיבי והדבר קשור להמצאותו במעגל העבודה. שירות המבחן העריך, כי הטלת ענישה מחמירה תפגע בתהליך שיקומו של הנאשם.

לצד זאת עולה מהתסקיר, כי הנאשם שיתף פעולה עם שירות המבחן לנוער במסגרת התיק הקודם שנוהל נגדו, והגיע למפגשים כפי שנדרש. לאור אלה, שירות המבחן המליץ על הטלת צו שירות לתועלת הציבור וכן מאסר מותנה.

דיון והכרעה

מתסקירי שירות המבחן עולה, כי הנאשם עושה מאמץ ממשי להטיב את דרכיו ולקיים אורח חיים נורמטיבי ויצרני ונראה, כי יש ממש בהערכה שהנאשם עובר תהליך שיקום. הדבר גם מתיישב עם העבודה שהנאשם נישא לאחרונה. סביר להניח כי השתת עונש הנמצא במתחם העונש ההולם, קרי מאסר לריצוי ממש, תפגע בתהליך אותו עובר הנאשם ותסיג אותו לאחור. לאור זאת, ולאחר לבטים, ראיתי לחרוג ממתחם העונש ההולם, ולהשית על הנאשם עונש של מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות. השתת של"צ, כפי שהמליץ שירות המבחן, מהווה חריגה גדולה מדי מהמתחם ואין בה כדי לבטא את חומרת מעשיו של הנאשם.

לצד זאת, אשית על הנאשם עונש מאסר מותנה מכביד, על מנת לאזן את ההקלה לה זכה - וזאת בתקווה כי לא יהיה בכך צורך.

גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        ששה חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בעבודות שירות. תחילת ריצוי העונש ביום 2.11.16. ככל שלא יקבל הנאשם הנחיה אחרת, עליו להתייצב עד השעה 8:00 במשרדי הממונה על עבודות שירות במחוז הדרום.

            ככל שיהיה צורך בשינוי מקום ההשמה או מועד תחילת הריצוי, הדבר יעשה על ידי ממונה עבודות שירות ללא צורך בצו שיפוטי נוסף.

ב.         שבעה חודשי מאסר, אותו לא ירצה אלא אם יעבור עבירת רכוש שהיא פשע תוך שלוש שנים מהיום.

ב.         ארבעה חודשי מאסר, אותו לא ירצה אלא אם יעבור עבירת רכוש שהיא עוון, למעט עבירה על סע' 413 לחוק העונשין, תוך שלוש שנים מהיום.

4

ד.         פיצוי למתלונן שריף אבראהים, עד תביעה מס' 1, בסך 2,500 ש"ח. הסכום ישולם עד ליום 1.9.16 המזכירות תעביר את פרטי המתלונן למזכירות עד ליום 1.8.16.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.

ניתן היום, ח' תמוז תשע"ו, 14 יולי 2016, במעמד הצדדים.