1

נוכחים:

ב"כ המאשימה -עו"ד נוי אוקמן סבן

ב"כ הנאשם - עו"ד סרור ועו"ד בן שטרית

הנאשם בעצמו

 

1.      הנאשם הורשע, על פי הודאתו בביצוע 84 עבירות של הוצאת חשבוניות מס מבלי לשלם את המס הגלום בהן במועד ומבלי לכלול אותן בדוחות התקופתיים שהגיש לרשויות המע"מ בניגוד לסעיף 117 (א) (14) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975 (להלן - חוק המע"מ).

 

2.      על פי עובדות כתב האישום, הנאשם, אשר מתוקף היותו עוסק מורשה מחויב בהגשת דוחות תקופתיים, הגיש למנהל מע"מ שני דוחות תקופתיים המצביעים על היעדר פעילות עסקית, כאשר בתקופת הדיווח הנ"ל הוציא הנאשם 84 חשבוניות מס, מבלי לשלם את המס הגלום בהן במועד ומבלי לכלול אותן בדוחות התקופתיים שהגיש לרשויות מע"מ.

 

היקף העסקאות הכולל בגין אותן חשבוניות מס הינו 4,983,986 ₪, כשרכיב המס הנובע מהן הינו 724,380 ₪. מס אשר לא שולם עד למועד הגשת כתב האישום.

 

3.      ביום 20.7.2021 הציגו הצדדים הסדר טיעון, לפיו המאשימה תעתור להשית על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, והנאשם יהיה רשאי לטעון באופן פתוח וכן הוסכם על קנס בסך 50,000 ₪ מאסר מותנה והתחייבות.

 

טיעוני הצדדים לעונש

 

2

4.      ב"כ המאשימה הפנתה לערכים המוגנים שנפגעו, למידת הפגיעה בערכים המוגנים לאור היקף העבירות, לדבריה מתחם העונש ההולם נע בין 10-18 חודשי מאסר בפועל, 6-10 חודשי מאסר מותנה וקנס כספי בסך 36,000-72,000 ₪. המאשימה הפנתה לאסופת פסיקה התומכת בטיעוניה. ב"כ המאשימה ציינה כי הנאשם לא פעל להסרת המחדלים, ולא שילם את חוב המס. לדבריה אין לנאשם הרשעות קודמות בעבירות מס. המאשימה ציינה כי ההסדר מצוי ברף התחתון של מתחם העונש ההולם, על אף שהמחדלים לא הוסרו, אך ההסדר מאזן בין ההקלה שניתנה לנאשם לבין התועלת הציבורית והאינטרס הציבורי שהיה כרוך בהגעה להסדר. על כן עתרה המאשימה לאמץ את עמדתה העונשית כפי שהוצגה בהסדר ולהשית על הנאשם 12 חודשים מאסר בפועל, וכן מאסר מותנה, קנס מוסכם בסך 50,000 ₪ והתחייבות כספית.

 

5.      ב"כ הנאשם הפנתה לנסיבותיו האישיות של הנאשם. הנאשם נעדר עבר פלילי, בן 39 נשוי ואב לשני קטינים, ילדה בת 12, ביתה של אשתו מנישואיה הקודמים ובן משותף בן 3. הנאשם תומך באימו החולה אשר עברה להתגורר בסמוך אליו (הוגשו תעודות רפואיות של האם). הנאשם עלה ארצה בשנת 1994 מקזחסטאן. שירת כלוחם במג"ב, סיכן את חייו במסגרת שירותו הצבאי, עודנו משרת במלואים, לאחר שירותו הצבאי בסדיר שירת 4 שנים במשרד הביטחון ובהמשך התגייס לשב"ס שם שירת מספר שנים.

 

לדבריה מזה שנים עבד הנאשם כשכיר בתחום ההדברה. בסוף שנת 2018 פגש את דניס ויחדיו פתחו עסק עצמאי בתחום התקנות אינטרנט, כאשר דניס הוא זה שידאג להבאת הלקוחות, והעסק עצמו נפתח על שמו של הנאשם. לדבריה, דניס הוא שהיה אחראי על דיווחי המס ועל הקשר עם רואה החשבון. דניס גנב את הכסף, נעלם והותיר את הנאשם לשאת לבד באשמה. ב"כ הנאשם הפנתה לכך שבפרשה זו נעשתה אכיפה בררנית שכן דניס כלל לא נחקר ולא הועמד לדין. לדבריה לנאשם נודע לראשונה על מחדלי הדיווח עת רשויות מע"מ יצרו עימו קשר, ומיד לאחר הפניה העביר לרשויות את כל החשבוניות ושיתף פעולה באופן מלא עם חוקריו. בשל ההסתבכות המתוארת נקלע הנאשם לחובות והוא שוקל לפנות להליכי פשיטת רגל שכן אין ביכולתו לעמוד בהסדר. כמעט כל שכרו מעוקל.

קריסתו של הנאשם גררה אחריה את קריסת משפחתו והוריו.

 

ב"כ הנאשם הגישה את הודעתו של רואה החשבון אשר אישר כי מרבית הקשר שלו עם עסקו של הנאשם היה באמצעות דניס, וכי רואה החשבון על דעת עצמו הגיש דוחות אפס בחודשים פברואר ואפריל, לדבריו כל לקוח שלא מביא מסמכים הוא מדווח לו דוח אפס.

ב"כ הנאשם ציינה כי הנאשם, אשר שירת שנים בשב"ס מתקשה "לעכל" את העובדה שהוא הולך למצוא את עצמו בצידו השני של המתרס, קרי אסיר בכלא.

נוכח כל האמור, ביקשה ב"כ הנאשם להקל בעונשו של הנאשם.

ב"כ הנאשם הפנתה לאסופת פסיקה, לשיטתה מתחם העונש ההולם נע ממאסר מותנה עוד 4 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות.

 

3

6.      התייצבו 2 עדי אופי מטעמו של הנאשם, מר יגורוב אשר שירת עם הנאשם בצבא לפני 20 שנה ומאז הוא החבר הכי טוב שלו. לדבריו הנאשם אדם ישר ואמין ואפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות. מר עמיחי טל רון, אשר מעסיק את הנאשם מזה 5 שנים. לדבריו הוא הגון, אחראי ורציני. לדבריו הוא לא מבין איך הנאשם הגיע למצב הנוכחי שכן אינו עבריין ולדעתו זה נבע מתמימות

 

7.      הנאשם בדבריו האחרונים ציין שטעה ולמד לקח. הנאשם רוצה לעבוד ולהחזיר החוב. לדבריו שילם חובות למע"מ, לביטוח לאומי. לדבריו, לא ניסה להסתיר חשבוניות, הוא כבר לא עבד עם רואה החשבון ששידר למע"מ דוחות אפס, אך בזכות הטעות הזו שהתגלתה לו, המצב נעצר והחוב לא המשיך לגדול.

 

דיון והכרעה

עונש אחד לכל העבירות

 

8.      הנאשם נותן את הדין בגין ריבוי עבירות.

בית המשפט העליון קבע כי כל דוח שלא הוגש מהווה עבירה בפני עצמה ואין מניעה לגזור ענישה במצטבר בגין כל דוח. ראו רע"פ 5953/08 עתאמלה נ' מדינת ישראל (22.10.08); ראו גם רע"פ 1130/20 דוד דהן נ' מדינת ישראל (13.4.20).

 

עם זאת, מעיון בפסיקת בתי המשפט ניתן ללמוד כי במרבית המקרים, כשנאשם נותן את הדין בגין ריבוי עבירות של אי הגשת דוחות במועד, נקבע מתחם עונש הולם אחד לכל העבירות ונגזר עונש כולל לכל העבירות. ריבוי העבירות כמו גם משך התקופה שבוצעו העבירות וסכום החוב המצטבר לרשויות המס, נלקחים בחשבון עת נשקלת חומרת הנסיבות.

ראו רע"פ 4173/15 אבו הלאל ואח' נ' מדינת ישראל (29.6.15); ראו גם רע"פ 1688/14 כץ נ' מדינת ישראל (9.3.2014); רע"פ 253/19 ערן ריכטר נ' מדינת ישראל (20.1.2019).

המאשימה עצמה בטיעוניה עתרה למתחם עונש הולם אחד לכלל העבירות ולענישה אחת אשר תכלול את כלל העבירות שבכתב האישום.

 

לאור כל האמור, בהתאם להוראת סעיף 40יג(א) לחוק העונשין התשל"ז 1977, בשים לב שעסקינן בעבירות דומות שבוצעו בתוך תקופה של 4 חודשים, על רקע מצוקה כלכלית אליה נקלע הנאשם במסגרת ניהול עסקו, בשים לב לפסיקה הנוהגת ולעמדת הצדדים, יקבע מתחם עונש הולם אחד הכולל את כל העבירות המפורטות בכתב האישום.

 

 

4

 

מתחם העונש ההולם

 

9.      הערכים המוגנים שנפגעו בעבירות שביצע הנאשם הם: שמירה על יציבות המשק והקופה הציבורית. מערכת המס מיועדת לאפשר לממשלה לפעול לקיום צרכי החינוך, הבריאות, הרווחה, הביטחון, לקידום ערכים חברתיים ראויים ועוד. פגיעה בדיווח במועד ובתשלום המס גוררת פגיעה בכיסו של כל אזרח ואזרח, במחסור בשירותים ציבוריים, פגיעה בערך השוויון בחלוקת נטל המס, פגיעה בסולידריות החברתית, פגיעה ביכולתה של רשות המס לקבל המידע הדרוש לה לצורך גביית מס אמת, ולבצע את מלאכת גביית המס והפיקוח על הגביה.

 

בית המשפט העליון בשורה ארוכה של פסקי דין עמד על החומרה שבעבריינות המס ועל החשיבות בענישה אשר תתן משקל בכורה לשיקולי הגמול וההרתעה, ותעדיפם על פני נסיבות אישיות, על מנת שלא להביא לכרסום במוטיבציה של כלל משלמי המסים למלא חובתם.

 

ראו למשל ברע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל (15.4.2004):

"עבריינות המס בכללה, אינה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צרכי החברה, ובתשתית האמון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס...".

 

ראו גם רע"פ 9004/18 מאיר יצחקי נ' מדינת ישראל (31.12.2018):

"בית משפט זה חזר ועמד על חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה ובמגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה ולאינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא כי העונש ההולם בעבירות אלה הוא מאסר בפועל."

 

ראו גם רע"פ 5823/09 באשיתי נ' מדינת ישראל(17.8.2009); רע"פ 3137/04 חג'ג' נ' מדינת ישראל (18.4.2004); רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.13); רע"פ 1688/14 כץ נ' מדינת ישראל (9.3.14); רע"פ 3385/13‏ דימיטשטיין נ' מדינת ישראל (29.5.13); רע"פ7964/13 רובינשטיין נ' מדינת ישראל (31.12.13); רע"פ 7790/13 ‏חיים נ' מדינת ישראל (20.11.13); רע"פ 1717/14 ליזרוביץ נ' מדינת ישראל (30.3.2014) רע"פ 5358/12 שוקרון נ' מדינת ישראל (10.07.12); רע"פ 3857/13 ‏יצחקיאן נ' מדינת ישראל (30.07.2013) ורבים אחרים.

 

5

10.  מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא משמעותית בשים לב לריבוי העבירות, ולהיקף הפגיעה בקופה הציבורית.

 

11.  באשר לנסיבות ביצוע העבירות נתתי דעתי לכך שהנאשם הוציא 84 חשבוניות מס, בהיקף עסקאות כולל של 4,983,986 ₪, כשרכיב המס עמד על 724,380 ₪. נתתי דעתי לכך שעל אף ריבוי החשבוניות שהוציא הנאשם, הגיש לרשויות מע"מ 2 דוחות כספיים בגין אותה התקופה ודיווח על עסקאות בהיקף 0 ₪.

 

נתתי דעתי לכך שהדוחות הוגשו על ידי רואה החשבון, מבלי שרואה החשבון פנה אל הנאשם על מנת לברר את היקף הפעילות, רואה חשבון שאיתם כבר לא עבדו בתקופה זו. נתתי דעתי לחלקו של דניס בפרשה כפי שנלמדת מטיעוני ההגנה ומהמסמכים שהוגשו לעיוני, לפיהם, ככל הנראה, דניס היה הגורם הפעיל בכל הטיפול בדיווחי המס לרשויות. דניס לא נחקר, ולא הועמד לדין.

נתתי דעתי לכך שהעבירות בוצעו ללא תחכום, ללא אינדיקציה לתכנון מוקדם. הגם שהדוחות הוגשו על סכום אפס, התרשמתי כי הנאשם לא ניסה להסתיר את פעילותו אלא הדבר נבע מהתנהלות לא תקינה בכל הנוגע להנהלת החשבונות, ומיד כשרשויות המס התקשרו אליו הציג את כל החשבוניות.

 

12.  עיון בפסיקה הנוהגת במקרים דומים, מעלה כי העונשים המוטלים על נאשמים נעים ממאסרים קצרים ועד למספר חודשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח וקנסות הנעים בין אלפי שקלים לעשרות אלפי שקלים.

 

יש לציין כי במרבית המקרים העבירה של הוצאת חשבונית מבלי לשלם את המס בגינה נלווית לעבירות חמורות יותר של מסירה ידיעה כוזבת במטרה לחמוק מתשלום מס, שימוש בתחבולה עבירות שמביאות להחמרה משמעותית בענישה לאור חומרתן. ראו למשל:

 

·        ע"פ (נצרת) 14978-04-15 מדינת ישראל נ' יהל ואח' (15.6.15). המשיבים הורשעו בעבירות של הוצאת חשבוניות מס ואי תשלום המס הכלול בחשבוניות, מסירת 43 דוחות כוזבים במטרה לחמוק מתשלום מס, שימוש בתחבולה במטרה לחמוק מתשלום מס, עבירות בניגוד לסעיפים 117(א)(14), 117(ב)(1) ו- 117(ב)(8) לחוק המע"מ. סכום המחדל עמד על 827,444 ₪ וכן ניכוי תשומות בסך של 281,917 ₪. הנאשם הפחית את המחדל בחצי מיליון ₪. בית משפט קמא כי מתחם העונש ההולם נע בין 6-18 חודשי מאסר וענישה נלווית וגזר על הנאשם 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, קנס בסך 200,000 ₪ וענישה נלווית. בית המשפט המחוזי אישר את הסכמת הצדדים כי המשיבים יחזירו סכום נוסף של 200,000 ₪, וכי הקנס יופחת ויעמוד על סך שך 41,500 ₪.

6

·        ת"פ (באר שבע) 62715-02-17 מדינת ישראל נ' פדל אלהואשלה ואח' (12.7.21). 20 עבירות של הוצאת חשבונית מס מבלי לשלם המס הכלול בה (סעיף 117(א)(14) ו-27 עבירות של אי הגשת דוחות תקופתיים במועד (סעיף 117(א)(6). סכום המחדל 261,000. בסופו של יום הוגשו הדוחות על סכום 0. בית המשפט הטיל 14 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר מותנה למשך 3 שנים, קנס בסך 50,000 ₪ והתחייבות. ערעור הנאשם תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (עפ"ג 56826-08-21)

·        ת"פ (קריות) 62519-10-17 מדינת ישראל נ' עזרא פרגי (5.4.21), עשר עבירות של מסירת ידיעה כוזבת, הוצאת 16 חשבוניות מס ללא תשלום המס הכלול בהן ושתי עבירות של אי הגשת דוחות במועד בניגוד לסעיפים 117(ב)(1), 117(א)(14) ו- 117 (א)(6) לחוק המע"מ. סכום המחדל עולה על 570,000 ₪. בית משפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6-20 חודשי מאסר וענישה נלווית. המחדל לא הוסר. על הנאשם נגזרו 9 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, קנס בסך 25,000 ₪ וענישה נלווית.

·        ת"פ (אשדוד) 25795-04-16 מדינת ישראל נ' פי. אם. אם. אס (טי.אן) בע"מ ואח' (24.6.20). עבירה של מסירת ידיעה לא נכונה או לא מדוייקת ללא הסבר סביר, לפי הוראת סעיף 117(א)(3) ושבע עבירות של הוצאת חשבוניות מס בלא לשלם במועד את המס הכלול בהן, לפי הוראת סעיף 117(א)(14) לחוק המע"מ. סכום המחדל עמד על 225,000 ש"ח במועד הגשת כתב האישום. המחדל הופחת ב- 40,000 ₪ ובמועד גזר הדין עמד על 185,000 ₪. בית משפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 3-7חודשי מאסר, קנס שנע בין 8,000-20,000 ₪ וענישה נלווית וגזר על הנאשם 100 ימי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, קנס בסך 10,000 ₪ וענישה נלווית.

·        ת"פ (תל אביב) 5451-07-15 מדינת ישראל נ' טופ פרוייקטים א.א. בע"מ ואח' (17.5.18). 25 עבירות של הגשת דוחות הכוללים ידיעות לא נכונות בלא הסבר סביר, לפי הוראת סעיף 117(א)(3) ועבירות של הוצאת חשבוניות מס בלא לשלם במועד את המס הכלול בהן, לפי הוראת סעיף 117(א)(14) לחוק המע"מ. סכום המחדל עמד על סך של כמעט 358,000 ₪. בית משפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 2-9 חודשי מאסר, קנס שנע בין 10,000-30,000 ₪ וענישה נלווית. הנאשם צירף תיק נוסף שעניינו עבירות על פקודת מס הכנסה (אי הגשת דוחות שנתיים ואי העברת הניכויים, ביחס אליו נקבע מתחם ממאסר מותנה ועד 10 חודשי מאסר וקנס הנע בין 5,000-15,000 ₪, הנאשם הסיר המחדל בכך שהגיש הדוח, אך לא שילם את חובו למע"מ ואת חוב הניכויים שעמד על 28,998 ₪. בית המשפט גזר על הנאשם 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, קנס בסך 20,000 ₪ וענישה נלווית.

·        ת"פ (תל אביב) 7054-09-14 מדינת ישראל נ' שבתאי יוסף ואח' (19.7.15). 64 עבירות של הוצאת חשבוניות מס בלא לשלם במועד את המס הכלול בהן, לפי הוראת סעיף 117(א)(14) לחוק המע"מ. סכום המחדל עמד על כ- 700,000 ש"ח. המחדל הוסר באופן מלא. בית המשפט ביטל את ההרשעה והטיל על הנאשם של"צ בהיקף של 350 שעות.

·        ת"פ (תל אביב) 18633-06-13 מדינת ישראל נ' מאיר ברזילי (24.11.2014). שתי עבירות של מסירת דוחות הכוללים ידיעות לא נכונות ללא הסבר סביר, לפי הוראת סעיף 117(א)(3) ושתי עבירות של הוצאת חשבוניות מס בלא לשלם במועד את המס הכלול בהן, לפי הוראת סעיף 117(א)(14) לחוק המע"מ. סכום המחדל עמד על 52,897 במועד הגשת כתב האישום. העבירות נמשכו על פי מספר שנים. המחדלים לא הוסרו. בית משפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 4-8 חודשי מאסר, קנס שנע בין אלפי שקלים לבין עשרות אלפי שקלים וענישה נלווית וגזר על הנאשם 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, קנס בסך 5000 ₪ וענישה נלווית.

 

לעבירות של אי הגשת דוחות תקופתיים במועד [סעיף 117(א)(6)] בעלות היקף מחדל דומה ראו:

·        רע"פ 1579/18 עיד אבו אלקום נ' מדינת ישראל (20.3.18). המבקש הורשע על פי הודאתו בביצוע 47 עבירות של אי הגשת דוחות תקופתיים במועד לפי ס' 117(א)(6) לחוק המע"מ. סכום המחדל עמד על 462,815 ₪. עד למועד גזר הדין המס לא שולם. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם כולל מאסר לתקופה של 6-12 חודשים, קנס בסך 30,000-50,000 ₪ וענישה נלווית וגזר על המבקש 8 חודשי מאסר בפועל, קנס ע"ס 40,000 ש"ח וענישה נלווית. ערעורו של המבקש נדחה. בקשת רשות ערעור נדחתה.

7

·        רע"פ 1688/14 כץ נ' מדינת ישראל (9.3.14) המבקש הורשע ב-18 עבירות של אי הגשת דו"חות מע"מ במועד. (חלק מהעבירות בוצעו לאחר שכבר הוגש כתב האישום) סכום המחדל עמד על כ- 900,000 ₪. המחדל לא הוסר. בית משפט קמא הטיל על המבקש מאסר לתקופה של 6 חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות ומאסר על תנאי, ללא קנס. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיבה וקבע כי המאסר ירוצה מאחורי סורג ובריח. בקשת רשות ערעור נדחתה.

·        עפ"ג (באר שבע) 59011-08-21 מדינת ישראל נ' אביעד תמלול בע"מ ואח' (5.1.22). המערערים הורשעו לאחר שמיעת הוכחות בביצוע 4 עבירות של אי הגשת דוחות במועד לפי סעיף 117(א)(6) ובעבירה של אי תשלום מס הנובע מהדוח לפי סעיף 118 לחוק. משיב 3 הורשע גם בעבירה על סעיף 117(א)(4). סכום המחדל עמד על 1,513,966, המשיבים לא הסירו את המחדל ולא השיבו ולו שקל אחד. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6-12 חודשי מאסר וגזר על משיב 2 מאסר לתקופה של 6 חודשים לריצוי בעבודות שירות, קנס בסך 35,000 ₪ וענישה נלווית, ועל משיב 3 מאסר לתקופה של 8 חודשים בעבודות שירות, קנס בסך 50,000 ₪ וענישה נלווית. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המשיבים על חומרת העונש, קיבל את ערעור המערערת על קולת העונש והחמיר בעונשם של המשיבים באופן שהטיל על משיב 2 מאסר בפועל לתקופה של 8 חודשים, קנס בסך 45,000 ₪ וענישה נלווית ועל משיב 3 מאסר בפועל לתקופה של 11 חודשים, קנס בסך 75,000 ₪ וענישה נלווית.

·        עפ"ג (באר שבע) 23647-05-19 שקאר גאבר נ' מדינת ישראל (25.9.19). המערער הורשע בביצוע 9 עבירות של אי הגשת דוחות תקופתיים במועד. סכום המס הנובע מדוחות אלו עמד על 458,861 ₪. המערער לא הסיר את המחדל. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 4-9 חודשי מאסר וענישה נלווית וגזר על המערער 7 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 35,000 ₪ וענישה נלווית. הערעור נדחה.

·        ע"פ (מרכז) 38665-01-17 נופי בית שמש בע"מ ואח' נ' מע"מ רמלה (26.4.17) - המערערים הורשעו בעבירה של אי הגשת דו"ח מע"מ במועד. סכום חוב המס עמד על 960,000 ₪. המחדל לא הוסר. בית משפט קמא כי מתחם העונש ההולם נע בים 5-12 חודשי מאסר וקנס הנע בין 20,000-100,000 ₪ הטיל על המערער מאסר לתקופה של 6 חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 25,000 ₪. בהסכמת המערער ערעורו נדחה.

·        עפ"ג (מרכז) 16811-10-16 מדינת ישראל נ' מצלאוי (19.3.17) - המשיב הורשע ב-30 עבירות של אי הגשת דו"חות מע"מ במועד. סכום המס עמד על 1,366,671 ₪ המשיב הורשע גם ב-9 עבירות של אי העברת מס שנוכה במקור בסכום כולל של 166,242 ₪. בית המשפט קמא הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 6 חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 75,000 ₪. בית המשפט המחוזי קיבל באופן חלקי את ערעור רק ביחס לרכיב הקנס, אותו העמיד על סכום של 120,000 ₪.

·        עפ"ג (חיפה) 3841-02-17 מדינת ישראל נ' קדוש ואח' (2.3.17): המשיבים הורשעו ב-13 עבירות של אי הגשת דו"חות מס ערך מוסף במועד וב-6 עבירות של אי העברת מס שנוכה שנוכה בניגוד לפקודת מס הכנסה. סכום המס עמד על 1.2 מיליון ₪. בית משפט קמא הטיל על הנאשמים מאסר לתקופה של 6 חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 20,000 ₪. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המדינה.

·        ת"פ (רחובות) 7825-03-18 מדינת ישראל נ' בורדו דיגיטל פרינט אינק בע"מ ואח' (19.9.19). דוח מע"מ שלא הוגש במועד, סכום המחדל התחילי 5,700,069 ₪. סכום המחדל הסופי 4,402,981 ₪. נקבע מתחם בין 6-24 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 2,000-20,000 ₪ וענישה נלווית. נגזרו על הנאשם 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וקנס בסך 10,000 ₪.

·        תפ (ת"א) 8348-05-14 מע"מ ת"א נ' טייק קאר ליס בע"מ(19.7.16). 2 דו"חות מע"מ שלא הוגשו במועד. סכום המחדל עמד על 705,000 ₪ והמחדל לא הוסר. נקבע כי מתחם הענישה לכל עבירה נע בין מאסר לתקופה קצרה הניתן לריצוי בעבודות שירות ועד ל-7 חודשי מאסר בפועל וקנס הנע בין 1,000 ל-20,000 ₪. בית המשפט הטיל על הנאשם 4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, קנס בסכום של 3,000 ₪ וענישה נלווית

 

8

117              באשר לגובה הקנס. עסקינן בעבירות אשר נעברו ממניע כלכלי וישנה חשיבות לענישה כלכלית מרתיעה. גובה הקנס מושפע מהיקף העבירות. עם זאת, ובהתאם להוראת סעיף 40 ח לחוק העונשין, בקביעת מתחם הקנס ההולם יש להתחשב גם במצבו הכלכלי של הנאשם.

118              לאור כל האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לכלל העבירות שביצע הנאשם בנסיבות שבפני נע ממאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד 15 חודשי מאסר, קנס הנע בין 36,000-72,000 ₪ וענישה נלווית.

 

שיקולים בגזירת עונשו של הנאשם

119              בעניינו של הנאשם אין הצדקה לחרוג לחומרה או לקולה ממתחם העונש ההולם, גם לא משיקולי שיקום.

 

120              בבואי לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם לקחתי בחשבון את הנתונים שלהלן:

 

·        זקפתי לזכותו של הנאשם את העובדה שבחר לקחת אחריות ולהודות במיוחס לו בהזדמנות ראשונה.

 

·        זקפתי לזכותו של הנאשם את היותו נעדר הרשעות קודמות.

 

·          זקפתי לחובתו של הנאשם את העובדה שלא הסיר את המחדל, ולכל היותר הפחית ממנו סכום זניח.

לא מצאתי כי הנימוק שאינו מרפא את הפגם בשל מצוקה כלכלית יש בו יש בכך כדי להצדיק הקלה בעונשו.

 

בית המשפט העליון התייחס לעניין זה בשורה ארוכה של פסקי דין. ראו למשל: רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.2013):

 

9

"... לא ניתן לראות בהעדר היכולת לגבות מהעבריין את חוב המס, במישור האזרחי, משום הסרת המחדל על ידו או שיקול להקלה בעונשו (רע"פ 5557/09 שוסטרמן נ' מדינת ישראל (6.7.2009)).קבלת עמדתו של בא כוח המבקש, לפיה יש לראות בנסיבות האמורות כשיקול לקולא, עשויה לעודד נישומים אחרים לבצע עבירות מס, ולשמוט את הקרקע מתחת לעקרון ההרתעה, העומד בבסיס הגדרתן כעבירות פליליות. אף טענתו של המבקש, כי בסופו של יום, יזכו רשויות המס לקבל את כספי החוב בחזרה, אינה מובילה למסקנה, כי יש להקל בעונשו. המבקש מנע העברתם של כספים, אשר נועדו לקופת הציבורית, ובכך גיבש את חובו למשיבה. כעת מבקש הוא מבעלת חובו להמתין תקופה בלתי ידועה מראש, עד לפרעון החוב, ועוד לראות בכך טעם להקל בעונשו. איני סבור כי הדבר ראוי מבחינה מוסרית, וודאי שאין לעמדה זו כל עוגן משפטי...במרבית המקרים, עברייני המס הינם אנשים נורמטיביים, נעדרי עבר פלילי, אשר התדרדרו לביצוע העבירות בעטיו של מצב כלכלי קשה. אין די בנסיבה זו כדי להצדיק הקלה בעונשם."

 

ראו גם רע"פ 1688/14 כץ נ' מדינת ישראל (9.3.14).

 

·        לקחתי בחשבון את השפעת העונש על הנאשם ומשפחתו, את נסיבותיו האישיות כפי שפורטו על ידי הנאשם ובא כוחו. את מצבו המשפחתי והכלכלי. את הראיות שהוצגו לעונש.

 

121              לאור מכלול נתוניו של הנאשם ובדגש על כך שלא הוסר המחדל, לא מצאתי הצדקה לגזור על הנאשם ענישה ברף התחתון של המתחם. אלא ברף הבינוני.

 

עונשו של הנאשם

122              סיכומו של דבר, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים.

 

א.    הנני מטילה על הנאשם מאסר לתקופה של 8 חודשים, שירוצה בדרך של עבודות שירות, במרכז קליטה אביה ברחוב אביה השופט 1 באר שבע. הנאשם יועסק 5 ימים בשבוע, עד 8.5 שעות עבודה יומיות.

הנאשם הביע את הסכמתו לרצות את עונש המאסר בעבודות שירות.

על הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי המאסר ביום 11.5.22 בשעה 08:30 במשרדי הממונה על עבודות שירות במפקדת מחוז דרום, יחידת עבודות שירות ב"ש.

 

מוסבר לנאשם כי עליו לבצע כל עבודות שמוטלות עליו במסגרת עבודות השירות על פי ההנחיות שתינתנה לו מעת לעת על ידי הממונה במקום וכל הפרה של עבודות שירות תגרום להפסקה מנהלית של עבודות השירות וריצוי עונש המאסר בפועל.

 

ב.      מאסר בן 4 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים מהיום לבל יעבור הנאשם כל עבירה לפי חוק מע"מ.

 

ג.       קנס בסך של 50,000 שח או 80 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 50 תשלומים חודשיים רצופים ושווים. תשלום ראשון לא יאוחר מיום 15.7.22

את הקנס ניתן לשלם תוך 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:

בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il 

10

מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).

 

 

 

 

ד.      הנאשם יתחייב בפני על סך של 40,000 ₪ וזאת לבל יעבור עבירות על חוק המע"מ תוך 3 שנים מהיום. במידה ולא יתחייב - יאסר למשך 20 יום.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 45 ימים מהיום

 

 

ניתן היום, ג' ניסן תשפ"ב, 04 אפריל 2022, במעמד הצדדים.