1

הנאשם הורשע על פי הודאתו, שניתנה במסגרת הסדר טיעון עליו הוסכם לאחר שמיעת ההוכחות, בעבירה של עריכת דו"ח לא נכון, בשל מסירת ידיעות לא נכונות בנוגע לענייןאודברהמשפיעיםעלחיובובמסאועלחיובושלאדםאחר, עבירה לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], שיוחסה לו בכתב האישום המתוקן.

לפי המתואר בכתב האישום המתוקן, בתקופה שבין חודש ינואר 2002 לחודש דצמבר 2011, הנאשם שעבד כמורה בתלמוד תורה "תפארת התורה" בביתר עילית השייך לעמותה "וזאת הברכה" (להלן: "העמותה"), קיבל משכורת חודשית מפוצלת, שעל חלקה דווח לרשויות המס כדין וחלקה לא דווח. מדובר בהתנהלות של העמותה באותה תקופה ביחס לכלל עובדי העמותה, שפעלה באופן שהשכר המדווח שולם באמצעות המחאה שהייתה רשומה על שמו של העובד כמוטב, ואילו החלק שעליו לא דווח, שולם בהמחאות שהיו רשומות לפקודת מוטבים אחרים. הסך הכולל של שכר הנאשם עליו לא דווח בתקופה האמורה הגיע לכדי סך של 392,157 ₪.

2

כאמור, הודאת הנאשם ניתנה במסגרת הסדר טיעון, שכלל גם הסכמה לעניין העונש. הוסכם, כי הצדדים יעתרו במשותף, להשתת עונש מאסר בפועל לתקופה של 3 חודשים, שבכפוף לחוות דעת חיובית של הממונה על עבודות השירות, תרוצה בעבודות שירות, ואם לאו - היא תרוצה במאסר ממש. באשר לעונשים הנלווים, מאסר על תנאי וקנס, הצדדים יהיו חופשיים בטיעוניהם.

במסגרת טיעונים אלו עתר ב"כ המאשימה להשית על הנאשם קנס בגובה 10% מהסכום שלא דווח

לרשויות המס. הוא עמד על כך, שהודאתו של הנאשם באה רק לאחר שהעדים העידו, ולאחר שהנאשם מסר גרסה שאינה אמת בבית המשפט. כן ציין, כי אין כל אינדיקציה לכך שהנאשם התריע בפני העמותה על התנהלותה ולא על כך שהוא עזב את עבודתו בה עובר לסגירתה.

מנגד, ב"כ הנאשם ציין כי מבין כלל עובדי העמותה שפעלו בדומה לנאשם, הנאשם הוא בין הבודדים שהסיר את המחדלים במלואם. הוא ציין, כי הנאשם גם היה מבין הבודדים שעזב את העבודה בעמותה כשנודע לו על דרך ההתנהלות של העמותה. כפועל יוצא מכך, הנאשם גם לא היה זכאי לקבל דבר מהמוסד לביטוח לאומי. בנוסף, הוא עמד על מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם.

הנאשם ציין בדבריו, כי הוא חי תחת חובות כבדים שנים רבות, והוא הגיע למצב שאין לו לחם לאוכל ולא מים לשתות, והוא נתמך על ידי משפחתו.

לאחר שנתתי דעתי למכלול הנסיבות, הן אלו הנוגעות לביצוע העבירה והן אלו הנוגעות לנאשם, לאינטרס המוגן, ולשאר הנסיבות הנדרשות, מצאתי את ההסדר כסביר ואיני רואה מקום לסטות ממנו.

3

בפרט אציין את העובדה כי אין חולק כי מי שעמד מאחורי ביצוע העבירות היו העמותה ומנהלה. הנאשם, כמו שאר העובדים, ששכרם מהעמותה ממילא לא היה גבוה, היו למעשה כבולים בסיטואציה אליה נקלעו. סירוב לעבוד לפי הכללים שהכתיבה להם העמותה, וודאי פנייה לרשויות בעניין זה, הייתה אמנם מונעת את ביצוע העבירה, אך בד בבד הייתה מותירה את אותם עובדים, ובכלל הנאשם, חסרי פרנסה. אכן, אין בכך כדי להצדיק את ביצועה של העבירה, אך בהחלט יש בכך כדי להצדיק את העונש עליו הוסכם. באופן עקרוני, גם יש בו כדי להצדיק שלא להחמיר עם הנאשם בגובה הקנס, בפרט נוכח מצבו הכלכלי הקשה הנטען, שאף שלא הוכח בראיות, התרשמותי הייתה כי כך אכן פני הדברים. אלמלא ניהל הנאשם את משפטו כפי שניהל, בכלל זה תוכן העדות שמסר בפני בית המשפט, ולא ארחיב בעניין זה, אפשר שלא הייתי משית עליו קנס למעט בסכום סמלי. ואולם, נוכח הדרך בה נוהל ההליך, ושוב, אמנע מפירוט בעניין זה, אני סבור כי יש להשית על הנאשם קנס, אך גם הוא, נוכח המצב הכלכלי של הנאשם, יהיה נמוך במעט מהראוי.

בשים לב לכל האמור, אני משית על הנאשם את העונשים הבאים:

1.         3 חודשי מאסר אשרירוצובעבודותשירותבהתאםלחוותדעתהממונהעלעבודותהשירותובכפוףלה.

הנאשםיתייצבלביצועעבודותהשירותביום 9.03.2021 עד השעה 09:00 ביחידתעבודות השירות, מפקדתמחוזדרום, בארשבע.

הובהרלנאשם, כיעליולבצעאתעבודותהשירותלשביעותרצונושלהממונה, וכיאי עמידהבהנחיותהממונהעלולהלהביאלנקיטתצעדיםכלפיוולהפסקהמנהלית.

2.         6 חודשי מאסר אשר לא ירוצו אלא אם כן הנאשם יעבור עבירה לפי פקודת מס הכנסה בתקופה של שנתיים מהיום.

3.         קנס בסך של 10,000 ₪ או 40 ימי מאסר תחתם. הקנס ישולם ב-20 תשלומים שווים ורצופים, הראשון עד ליום 1.08.21 ובכל 1 לחודש שלאחריו. אי עמידה באחד התשלומים יביא לפירעון מידי של כל היתרה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"ט שבט תשפ"א, 01 פברואר 2021, במעמד המתייצבים.