ת"פ 36764/04/22 – מדינת ישראל נגד עזרא שאמביק,מאיר מאור שאמביק
בית משפט השלום בירושלים |
|
|
|
ת"פ 36764-04-22 מדינת ישראל נ' שאמביק(עצור/אסיר בפיקוח) ואח'
תיק חיצוני: 164354/2022 |
1
בפני |
כבוד השופט ארנון איתן
|
|
מאשימה |
מדינת ישראל |
|
נגד
|
||
נאשמים |
1. עזרא שאמביק 2. מאיר מאור שאמביק (אחר/נוסף) |
|
|
||
|
|
|
|
||
החלטה בעניין נאשם 1
|
1. בפניי עתירה להסרת חיסיון, בהתאם לסעיף 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א 1971.
2. לנאשם מיוחסות עבירות לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, תשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין"), גניבה בצוותא חדא, לפי סעיף 384 לחוק העונשין בצירוף סעיף 29(א) לחוק העונשין, והיזק בזדון, לפי סעיף 452 לחוק העונשין, בצירוף סעיף 29(א) לחוק העונשין.
3. על פי הנטען בחלק הכללי של כתב האישום, הנאשם מתגורר בבית מספר 30 במושב שריגים והינו אביו של נאשם 2, המתגורר בבית מספר 52 ביישוב. מר יעקב יעקב (להלן: "המתלונן"), מתגורר בבית 27 ביישוב (להלן: "הבית"), יחד עם אביו מר ניסן יעקב (להלן: "האב"), ולהם היכרות מוקדמת עם הנאשמים.
4. בהתאם לעובדות, בתאריך 29.3.2022 בשעה 06:00, הגיעו הנאשמים לבית בזמן שהאב שוהה בו, נעמדו מחוץ לחדרו של המתלונן בחצר, עקרו את סורג חלון חדר השינה של המתלונן בדרך לא ידועה.
5. הנאשמים פתחו את חלון החדר שהיה סגור באמצעות החדרת חפץ חד בין מסגרת החלון למשקוף תוך שהם גורמים נזק, נכנסו לחדר של המתלונן, ונטלו מתוך ארון בגדים סכום המוערך ב-75,000 ₪.
2
6. במסגרת הבקשה מתבקש בית המשפט להסיר את החיסיון על זהות אותם אנשים שמסרו את המידע המצוין בתעודת החיסיון, השיטה, המקום, האמצעים, וכן אופן הביצוע הטכני ששימש בביצוע הקלטת השיחות במהלך החקירה. בנוסף, התבקשו נתוני תקשורת שסומנו א ו-ב' בבקשה למתן צו נתוני תקשורת, תוכנו המלא של חומר חקירה א' ו-ב', וכן קטעים מתוכן הודעות אותן מסר הנאשם.
7. צוין בבקשה, כי המבחן הקובע לגילוי אותן ראיות נוגע במבחן החיוניות ותרומתן של ראיות אלו להגנת הנאשם. ההגנה הוסיפה, כי הנאשם מכחיש שהיה מעורב באירוע המיוחס לו בכתב האישום, ולדבריה אדם אחר נצפה במצלמות הסמוכות לביתו של המתלונן, ולא הוא. נוכח טעמים אלו, מבקש הנאשם לדעת מיהם אותם אנשים שמסרו את הידיעות האמורות למאשימה, על מנת שיוכל להעידם לטובתו במסגרת פרשת הגנה.
8. לדעת המאשימה על הנאשם למסור תחילה מענה לאישום, זאת בפני המותב שיידון בתיק, (ולא בפני שופט מוקד), ולאחר מכן להגיש את הבקשה בפני אותו מותב. לגופן של טענות נטען, כי נימוקי הבקשה כלליים ואמורפיים ואינם מצביעים על רלוונטיות שבגילוי הראייה החסויה, ואין המדובר במקרה בו קיימים טעמים שיש להעדיפם על פני האינטרס הציבורי שבהותרת החומר המבוקש חסוי.
9. במהלך הדיון שנערך ביום 24.10.2022 נשמעו בתחילה טיעוני הצדדים בע"פ. במסגרת זו ציין ב"כ המבקש, כי נוכח היותו של המבקש סוכן משטרתי נדרשים לו כלל החומרים המודיעיניים הקשורים בנאשם, וייתכן כי מפעליו הם אלו ש"הפילו" אותו במסגרת התיק דנן. מנגד, הבהירה המשיבה, כי המדובר בידיעה מודיעינית אחת המפורטת באופן מלא במסגרת פראפרזה שהועברה לעיון ההגנה, וכי יש לדחות מכל וכול, את טיעוני ההגנה בדבר מעורבות שוטרים בביצוע העבירות המיוחסת למשיב. במהלך אותו דיון, נשמעה עדותו של קצין המודיעין במעמד צד אחד ובדלתיים סגורות. בנוסף עיינתי בתעודת החיסיון וכן במסמכים החסויים שנלווים אליה. פרוטוקול ישיבה זו והחומר שהתקבל, יישמר בכספת בית המשפט.
דיון ומסקנות:
10. סעיף 45 (א') לפקודת הראיות קובע כדלקמן:
"אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם שר הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בעניין ציבורי חשוב, אלא אם מצא בית המשפט הדן בדבר, על- פי עתירת בעל דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה, ובהליך פלילי - כי הראיה עשויה להועיל להגנת הנאשם ומידת התועלת שבה להגנה עולה על העניין שיש שלא לגלותה, או שהיא חיונית להגנת הנאשם".
3
11. הדגש נעוץ אם כן, במידת התועלת שיש במידע עבור הגנת הנאשם: ככל שבית המשפט ימצא כי המדובר במידע חיוני משמעותי וחשוב, שיש בו פוטנציאל להביא לזיכויו של הנאשם, ו/או שהתועלת בגילויו עולה על השיקולים המצדיקים שלא לחשוף אותו, הנטייה תהא להסרת החיסיון, ולהיפך. (ראו לדוגמה: בש"פ 166/18 פלוני נגד מדינת ישראל (1.3.18); ע"פ 889/96 מאזריב נגד מדינת ישראל (8.5.97); בש"פ 120/10 פלוני נגד מדינת ישראל (24.2.2010)).
12. לאחר שמיעת עדותו של קצין המודיעין ועיון בחומר הכתוב שהונח לעיוני במהלך עדותו, לא מצאתי כי חשיפת החומר המבוקש במסגרת העתירה לגילוי ראייה, נחוצה להגנה או יכולה לסייע בהגנתו של הנאשם. במקרה שבפנינו, התבקש המידע במסגרת הטעון שבכתב, לצורך הפרכת טענה אודות זיהויו של המבקש במצלמות שנתפסו לאחר האירוע. ואולם, בדיון עצמו, עלתה טענה חדשה לפיה שוטרים הם אלו "שהפילו" את המבקש בביצוע העבירות בתיק דנן, נוכח היותו סוכן הפועל מטעמם. אדגיש, כי אין כל בסיס לטענה מסוג זה, ומכל מקום, וכפי שהובהר בדיון, המדובר בידיעה מודיעינית אחת שתוכנה גלוי, ואשר הונחה כאמור לעיון ההגנה במסגרת הפרפראזה שהועברה לה.
13. נוכח טעמים אלו, ראיתי לדחות את הבקשה.
14. הסנגור יהיה ערוך למתן תשובה לאישום במועד הדיון שנקבע ליום 21.11.2022 שעה 09:00.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, כ"ו חשוון תשפ"ג, 20 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.
