1

 

 

 

 

 

א.        רקע כללי:

2

1.                  מר דוד חנונו, נאשם 1 בת"פ 34515-03-18 (להלן - הנאשם), ושתי החברות, נאשמות 3 ו-4 בתיק הנ"ל (להלן - אנטלופ ודא סא), הורשעו, על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתבי האישום בשני התיקים שבכותרת, בביצוע עבירות מס.

2.                  ההודאה האמורה ניתנה בתום הליך של גישור בת"פ 34515-03-18 (להלן - תיק המע"מ), שעניינו בעבירות בניגוד להוראות חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן - חוק מע"מ), כאשר לאחר מכן ביקש הנאשם לצרף את ת"פ 3667-12-16 (להלן - תיק מס ההכנסה), שעניינו בעבירה בניגוד להוראות פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן - פקודת מס הכנסה).

3.                  במסגרת הסכמות הצדדים הודה הנאשם בעובדות כתבי האישום בשני התיקים האמורים, כמות שהן. לעניין הטיעונים לעונש הוסכם כי המאשימה תגביל עצמה לטיעון לעונש מאסר בפועל בן 18 חודשים, מאסר מותנה וקנס כספי, בעוד שההגנה תהא חופשית בטיעוניה.

 

ב.         תמצית כתבי האישום:

(1)        תמצית כתב האישום בתיק מס ההכנסה:

4.                  כתב האישום בתיק מס ההכנסה אוחז חלק כללי ואישום אחד. בחלק הכללי מצוין שדא סא היא חברה פרטית, שבתקופה הרלוואנטית לכתב האישום עסקה בייבוא ושיווק הלבשה לגברים ונאשמים 2 ו-3 (להלן - שגיא) היו מנהליה הפעילים.

5.                  בעובדות האישום נטען כי הנאשמים בתיק זה, ללא סיבה מספקת, לא הגישו במועד לפקיד השומה את הדו"ח - הנדרש לפי הוראות פקודת מס הכנסה - על הכנסותיה של דא סא לשנת המס 2014. זאת, כאשר מחזורה העסקי של דא סא באותה שנת מס עמד, על פי דיווחי הנאשמים למע"מ, על סכום כולל של 4,142,845 ₪.

6.                  על רקע זה הואשמו אפוא הנאשמים בעבירה של אי הגשת דין וחשבון, לפי הוראות סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה, יחד עם הוראות סעיף 117 וסעיף 224א לפקודה.

 

(2)        תמצית כתב האישום בתיק המע"מ:

7.                  כתב האישום בתיק המע"מ אוחז חלק כללי ושני אישומים. בחלק הכללי מצוין, בין השאר, שאנטלופ ודא סא הן חברות פרטיות, שבתקופה הרלוואנטית לכתב האישום עסקו במכירה קמעונאית בחנויות. בשנים 2011 ו-2012 היה הנאשם מנהלה הפעיל של אנטלופ, ובשנים 2013 ו-2014 היה הנאשם מנהלה הפעיל של דא סא. נאשם 2 (להלן - מנצור) שימש, בתקופה הרלוואנטית, כמנהל חשבונות חיצוני של החברות (ר' בהקשר זה התיקון בפרוטוקול, עמ' 23 שורה 2).

3

8.                  בעובדות האישום הראשון - נגד הנאשם, מנצור ואנטלופ - נטען כי נאשמים אלה הצהירו בדיווחיהם התקופתיים בשנים 2011 ו-2012 על מס תשומות בסך מצטבר של 883,575 ₪, הגם שבפועל עמד סך התשומות של אנטלופ על סכום כולל של 272,142 ₪. בעשותם כן דרשו הנאשמים מס תשומות ביתר ובהיעדר מסמכים בסך כולל של 611,433 ₪.

9.                  על רקע זה הואשמו אפוא הנאשם ואנטלופ בשתי עבירות של ניכוי מס תשומות בלי שיש להם לגביו מסמך במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, לפי הוראות סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ, ובשתי עבירות של הכנה, ניהול או הרשאה לאחר להכין או לנהל פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, לפי הוראות סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ.

10.              בעובדות האישום השני - נגד הנאשם, מנצור ודא סא - נטען כי נאשמים אלה הצהירו בדיווחיהם התקופתיים בשנים 2013 ו-2014 על מס תשומות בסך מצטבר של 721,985 ₪, הגם שבפועל עמד סך התשומות של אנטלופ על סך כולל של 227,685 ₪. בעשותם כן דרשו הנאשמים מס תשומות ביתר ובהיעדר מסמכים בסך כולל של 494,300 ₪.

11.              על רקע זה הואשמו אפוא הנאשם ודא סא בשתי עבירות של ניכוי מס תשומות בלי שיש להם לגביו מסמך במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, לפי הוראות סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ, ובשתי עבירות של הכנה, ניהול או הרשאה לאחר להכין או לנהל פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, לפי הוראות סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ.

 

ג.         השתלשלות העניינים וההסכמות בהסדר הטיעון:

12.              הדיונים המקדמיים בעניינם של כל הנאשמים, הן בתיק מס ההכנסה והן בתיק המע"מ, נשמעו לפני כבוד השופטת דנה אמיר, לרבות במתכונת של גישור. עניינם של שגיא ומנצור הסתיים לפניה ודינם נגזר כלהלן:

בעניינו של שגיא - נאשם 3 בתיק מס ההכנסה, שהיה מנהל פעיל באנטלופ לצדו של הנאשם - נקבע מתחם עונש הולם שבין מאסר מותנה לבין שמונה חודשי מאסר בפועל וקנס שבין 3,000 ₪ לבין 15,000 ₪. דינו נגזר, בנסיבותיו, לעונשי מאסר מותנה, קנס כספי בסך של 3,000 ₪ והתחייבות (ר' בגזר הדין מיום 29.10.18).

4

בעניינו של מנצור - נאשם 2 בתיק המע"מ, ששימש כמנהל החשבונות של שתי החברות - הוגש כתב אישום מתוקן מקל, שבמסגרתו נמחקו הסכומים שננקבו בעובדות כתב האישום המקורי. מנצור הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע על יסוד הודאתו זו בארבע עבירות לפי הוראות סעיף 117(א)(3) לחוק מע"מ. בעניינו נקבע מתחם עונש הולם, בגין כל אירוע, בין מאסר מותנה לבין שבעה חודשי מאסר בפועל, לצד קנס בין 3,000 ₪ לבין 10,000 ₪. דינו נגזר, בנסיבותיו, לעונשי מאסר מותנה וקנס כספי בסך של 3,000 ₪ (ר' בגזר הדין מיום 11.09.19).

13.              בהמשך הדברים הגיעו גם הנאשמים שלפניי להסדר טיעון, שבמסגרתו הודה הנאשם, בשמו ובשם החברות (אנטלופ ודא סא), בעובדות כתבי האישום בשני התיקים, כמות-שהם. לעניין הטיעונים לעונש הגיעו הצדדים להסכמות כאמור בפסקה 3 דלעיל. עניינו של הנאשם הופנה לשירות המבחן ושמיעת הראיות והטיעונים לעונש הועברה לפניי.

 

ד.         עיקר תסקיר שירות המבחן:

14.              תסקיר שירות המבחן מפרט את נסיבותיו האישיות של הנאשם, יליד שנת 1959 (כבן 61 כיום). הנאשם נשוי ואב לשלושה ילדים בגירים, מתגורר בתל-אביב עם משפחתו וכיום עובד כשכיר בחנות הלבשה שבבעלות אמו. בפני שירות המבחן התקשה הנאשם להרחיב אודות משפחתו וילדותו, הגם שמסר כי גדל במשפחה נורמטיבית.

15.              בתסקיר צוין כי הנאשם נעדר עבר פלילי ואף נטל אחריות על מעשיו, בהיותו מנהל החברות והאחראי על התנהלותן. עם זאת, ההתרשמות היתה מעמדה מטשטשת של הנאשם תוך הימנעות מבחינה מעמיקה וביקורתית של חלקו בביצוע העבירות. בנסיבות אלה לא נמצא מקום להתערבות טיפולית ולהמשך הקשר עם שירות המבחן, הגם שהוטעם כי ההליכים המשפטיים נחווים על ידי הנאשם באופן מציב גבולות ומרתיע, המצמצם סיכון להישנות ביצוע העבירות.

16.              שירות המבחן המליץ אפוא על הטלת ענישה קונקרטית, אך בהתחשב בגילו של הנאשם ובעברו הנקי המליץ לשקול כי נשיאת עונש של מאסר בפועל, ככל שיוטל, תהא בדרך של עבודות שירות.

 

ה.        עיקר הראיות והטיעונים לקביעת העונש:

17.              מטעם המאשימה לא הובאו ראיות לעונש. ב"כ המאשימה בתיק מס ההכנסה, עו"ד תהילה מורן-חגי, עמדה בטיעוניה לעונש על פרטי האישום - אי-הגשת דו"ח אחד, בשנת 2014 - ועל הערכים החברתיים הנפגעים כתולדה מכך. עם זאת, מחדל זה של הנאשמים הוסר, בהגשת הדו"ח בדיעבד, ובנסיבות העניין טענה ב"כ המאשימה למתחם עונש הולם שבין ענישה צופה פני עתיד לבין שמונה חודשי מאסר בפועל, לצד קנס שבין 8,500 ₪ לבין 29,200 ₪. ב"כ המאשימה עתרה, בנוסף, כי תוטל על הנאשם התחייבות להימנע מעבירה. אשר לאנטלופ, שאינה פעילה כיום, עתרה ב"כ המאשימה להשתת קנס סמלי.

5

18.              ב"כ המאשימה בתיק המע"מ, עו"ד מיכאל פינקלשטיין, עמד בטיעונו לעונש על נסיבות החומרה בעבירות אשר בוצעו על ידי הנאשמים: ניכוי תשומות בהיעדר מסמכים בסכום משמעותי כולל של 1,105,733 ₪, במשך ארבע שנות מס ובאמצעות שתי החברות (אנטלופ ודא סא). ב"כ המאשימה הטעים כי הגם שהנאשם נטל אחריות על מעשיו והודה בביצוע העבירות, בפועל, הלכה למעשה, הוא לא פעל כדי לתקן את הנזק שנגרם לקופה הציבורית ולא הסיר מאומה ממחדליו, על אף חלוף הזמן.

19.              ב"כ המאשימה בתיק המע"מ הפנה לקביעות הפסיקה, שלפיהן בעבירות כגון דא יש להעדיף את האינטרס הציבורי על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, והדגיש את חשיבות האינטרס הציבורי דווקא בימים קשים אלה של משבר עקב התפרצות מגיפת הקורונה. הגם שב"כ המאשימה לא טען למתחם עונש הולם קונקרטי, הוא הפנה לפסיקה מחמירה - שעיקרה עוסקת בנסיבות מרמה חמורות מבעניינו, לרבות תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות - ועתר להשתת ענישה שתכלול 18 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס כספי בין 50,000 ₪ לבין 100,000 ₪. אשר לחברות, שאינן פעילות כיום, עתר להשתת קנס סמלי.

20.              ראוי לציין, כי לצד פסיקה בנסיבות מחמירות יותר כנ"ל, הפנה ב"כ המאשימה בתיק המע"מ גם לרע"פ 5253/17 אבו סרייה נ' מדינת ישראל (16.04.18; להלן - עניין אבו סרייה). במקרה זה דובר על ניכוי תשומות בהיעדר מסמכים בלבד, בהיקף רחב מבענייננו (בסכום כולל של 1,589,961 ₪), אך נקבע בו מתחם עונש הולם בין 10 חודשי מאסר בפועל לבין 24 חודשי מאסר בפועל.

21.              ההגנה, מצידה, הגישה מספר ראיות לקביעת העונש, כלהלן:

(א)       אסופת מסמכים רפואיים בעניין מצב אמו של הנאשם, ילידת שנת 1938, הסובלת ממחלות שונות ונזקקת לעזרה ולסיוע פיזי להתנהלותה היום-יומית (ס/1).

(ב)       אסופת מסמכים רפואיים בעניין מצב רעייתו של הנאשם, אשר אובחנה כסובלת ממחלה ממארת ונזקקה לטיפולים רפואיים מורכבים (ס/2).

(ג)        אסופת מסמכים בקשר לחובות כספיים של הנאשם ושל בני משפחתו (ס/3).

22.              ב"כ הנאשמים הדגיש בטיעוניו - בצד הכרה במחדלי הנאשם ובכשלים שנפלו בהתנהלותו - את חלקם של הנאשמים הנוספים ובמיוחד מנצור. בנוסף הצביע ב"כ הנאשמים על חלוף הזמן המשמעותי מאז ביצוע העבירות, לרבות בגין השיהוי המשמעותי שנפל בהגשת כתבי האישום, כאשר בין סיום החקירה לבין הגשת כתב האישום בתיק מס ההכנסה חלפו כשלוש שנים.

23.              עוד עמד ב"כ הנאשמים על נסיבותיו האישיות של הנאשם, אשר סועד את אמו הקשישה ותומך באשתו החולה. ב"כ הנאשמים הפנה לתסקיר שירות המבחן, תוך הדגשת הנורמטיביות בחייו של הנאשם שזו לו הסתבכותו הראשונה עם החוק, והתרשמות שירות המבחן כי התנהלות הנאשם אינה מאופיינת בדפוסים שוליים או דפוסי מרמה קבועים. בהקשר זה הטעים הסניגור כי הנאשם שיתף פעולה באופן מלא במהלך החקירה ומסר את המידע המבוקש, וגם במסגרת ההליך בבית המשפט נטל אחריות וחסך את הצורך בניהול ההליכים, על כל השלכותיו.

6

24.              עוד עמד ב"כ הנאשמים על כך שגם הנאשם-עצמו סובל מבעיות רפואיות שונות - כאבים כרוניים, חרדות ולחצים - כמו גם ממצב כלכלי קשה. לדבריו, הנאשם ביקש בכל מאודו להסיר את מחדליו, ורק חסרון כיס, בין השאר בשל הקשיים הכלכליים שנגרמו מהתפרצות מגפת הקורונה, הוא שמנע ממנו לעשות כן. על רקע זה עתר ב"כ הנאשמים להימנע מהשתת עונש מאסר בפועל לנשיאה מאחורי סורג ובריח, וכן להשתת קנס כספי נמוך ככל הניתן, במספר רב של תשלומים.

25.              לבסוף הנאשם, בדברו האחרון לעונש, אמר: "אני מתנצל ומקבל עליי את האחריות... היתה התנהלות של אנשים שהעסקתי במשרה אצלי. אני מתנצל. העסקתי אנשים שעשו עבודה לא אחראית. הטעות היא שלי. יש לי משפחה לתמוך בה... אנחנו נחנקים. קשה..." (בפרוטוקול, עמ' 31 שורה 26 ואילך).

 

ה.        קביעת מתחם העונש ההולם:

26.              בהתאם להוראות סימן א'1 לפרק ו' לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין), בעת גזירת עונשו של נאשם על בית המשפט לקבוע, תחילה, את מתחם העונש ההולם לכל אירוע עברייני שבגינו הורשע הנאשם, ולאחר מכן לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם זה. קביעת מתחם העונש ההולם לכל אירוע תיעשה תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות ובמידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות. עם זאת, גם כאשר מדובר במספר אירועים, רשאי בית המשפט לגזור על הנאשם עונש כולל אחד.

27.              בהקשר לעבירות מס חזרה הפסיקה וקבעה כי מדובר בעבירות חמורות, שביצוען פוגע בערכים חברתיים חשובים, ובהם ההגנה על הקופה הציבורית שבאוצר המדינה, ההגנה על שוויון הנשיאה בנטל המס וההגנה על מהימנות הדיווחים לרשויות המס. יתר על כן, עבירות מס הן עבירות קלות לביצוע אך קשות לגילוי ולחשיפה, ועל כן ככלל יש לבכר את שיקולי ההרתעה על פני נסיבותיהם האישיות של המבצעים. עם זאת, מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות מס מתחשבת בין השאר בהיקף הכלכלי של העבירות, כמו גם בנסיבות המרמה המדוברות, כאשר בענייננו לא מדובר בנסיבות החמורות-יותר של שימוש בחשבוניות פיקטיביות או מרמה מתוחכמת אחרת.

28.              בעניין תיק מס ההכנסה מקובל עליי המתחם לו טענה ב"כ המאשימה, אשר גם תואם את המתחם שנקבע בעניינו של שגיא. בעניין תיק המע"מ ב"כ הצדדים לא טענו, כאמור, למתחם עונש הולם, כאשר ב"כ המאשימה בשני התיקים עתרו להשתת עונש כולל של 18 חודשי מאסר בפועל על הנאשם, בצירוף ענישה נלווית.

7

29.              עבירות המע"מ בוצעו במשך ארבע שנות מס, בסכום מס כולל של 1,105,733 ₪, ומכאן חומרתן. עם זאת, כעולה מעניין אבו סרייה, כאשר מדובר בניכוי תשומות בהיעדר מסמכים בסכום גבוה מבענייננו, הרף התחתון של מתחם העונש ההולם עשוי לעמוד על 10 חודשי מאסר בפועל. כך גם עולה מפסיקה העוסקת בנסיבות חמורות יותר, במקרים בהם נעשה שימוש בחשבוניות פיקטיביות. בהקשר זה ראו, למשל, רע"פ 4497/20 אביבי נ' מדינת ישראל (05.07.20), בו דובר בסכום מס גבוה מבענייננו (סכום כולל של כמיליון וחצי ₪), תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות והנפקתן לאחרים, ונקבע מתחם עונש הולם שבין שנת מאסר בפועל לבין שלוש שנות מאסר בפועל (ראו והשוו גם רע"פ 9004/18 יצחקי ואח' נ' מדינת ישראל (31.12.18)).

30.              על רקע כל אלה - ותוך התחשבות במהות וטיב העבירות שבביצוען הורשע הנאשם, במשך תקופת ביצוע העבירות וכן בהיקף הנזק שנגרם בעטיין לקופת הציבור - אני קובע את מתחם העונש ההולם בתיק המע"מ בין 8 חודשי מאסר בפועל לבין 24חודשי מאסר בפועל.

 

ו.          גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחמי העונש ההולמים:

31.              לאחר קביעת מתחמי העונש ההולמים על בית המשפט לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחמים אלה, תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות.

32.              אשר לנאשם, השיקולים הרלוואנטיים לגזירת עונשו הם כלהלן:

עברו הפלילי של הנאשם - לנאשם, יליד שנת 1959, אין הרשעות קודמות או מאוחרות לעבירות מושא כתבי האישום. מדובר, כמובן, בנסיבה מהותית לקולת העונש.

הודאה ונטילת אחריות - הנאשם הודה בעובדות שני כתבי האישום כמות-שהן. בכך נטל הנאשם אחריות על מעשיו וחסך מזמנם של העדים, הצדדים ובית המשפט. נסיבות אלה יש לזקוף לזכות הנאשם.

מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירות ולפיצוי על הנזק שנגרם בעטיין - הגם שהנאשם הסיר את המחדל של אי הגשת דו"ח במועד, בהגשה בדיעבד של הדו"ח (בתיק מס ההכנסה), הוא לא עשה מאומה לתיקון התוצאות הכספיות של מעשיו ולא הסיר את מחדליו בתיק המע"מ.

הפגיעה של העונש בנאשם ובמשפחתו - השתת עונש של מאסר בפועל תפגע הן בנאשם והן במשפחתו. בהקשר זה יש להתחשב, לכף קולה, בכך שהנאשם נדרש לטפל הן באמו המבוגרת והחולה והן ברעייתו, שחלתה ונדרשת לטיפולים רפואיים מורכבים.

חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה - מאז ביצוע העבירות כבר חלפו שנים לא מעטות. מדובר, כמובן, בנסיבה לקולת העונש.

8

33.              מכלול הנסיבות והשיקולים שפורטו לעיל מלמד כי בפרשה זו נסיבות הקולה עולות במשקלן על נסיבות החומרה, באופן שניתן להסתפק - ולו תוך נטייה לכף קולה - בענישה כוללת (בשני התיקים) המצויה בקרבה לרף התחתון של מתחם העונש ההולם בתיק המע"מ, הגם שלא בתחתיתו ממש נוכח אי-הסרת המחדל הכספי. יוטעם, כי המסקנה בדבר ענישה מתונה ברכיב המאסר בפועל נגזרת גם מהתחשבות בענישה המקלה שנגזרה על שגיא ומנצור.

34.              נוכח העובדה שמדובר בעבירות מס יש להשית על הנאשם גם ענישה כלכלית. בהקשר זה מנעד הענישה בפסיקה הוא רחב, בין השאר נוכח הוראות סעיף 40ח לחוק העונשין, המחייבות התחשבות במצבו הכלכלי של הנאשם בעת השתת קנסות. עם זאת, מצבו הכלכלי של הנאשם - שבענייננו אינו פשוט כלל ועיקר - אינו חזות הכל, ובעבירות בהיקף כגון דא לא ניתן להסתפק בקנסות מינימליים, בפרט נוכח ההקלה עם הנאשם ברכיב הענישה של מאסר בפועל.

35.              לבסוף, בעניינן של החברות-הנאשמות, שאינן פעילות יותר, די בגזירת עונש קנס סמלי.

 

ז.         סוף דבר:

36.              אשר על כן - ובהתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל - אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

 

הנאשם (דוד חנונו):

(א)       9 חודשי מאסר בפועל.

הנאשם יישא את עונש המאסר בדרך של עבודות שירות, כאמור בחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות בשירות בתי הסוהר מיום 17.02.21.

על הנאשם להתייצב לנשיאת עונשו במשרדי הממונה על עבודות השירות, ביום 18.04.21 עד השעה 08:00.

מובהר בזה לנאשם כי בכל הקשור לעבודות השירות עליו לציית להוראות הממונה על עבודות השירות, או למי שהוסמך לכך מטעמו. עוד מובהר לנאשם, כי במידה ולא יציית להוראות כאמור הוא עשוי לשאת את מאסרו, או את יתרת מאסרו, במאסר מאחורי סורג ובריח בבית סוהר.

(ב)       מאסר על תנאי למשך 9 חודשים, אותו לא יישא הנאשם אלא אם כן יעבור, תוך שלוש שנים מהיום, עבירה מהעבירות בהן הורשע וכן כל עבירה מסוג עוון לפי הוראות חוק מע"מ.

(ג)        קנס בסך של 20,000 ₪, או חודשיים מאסר תמורתו.

9

הקנס ישולם ב-20 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 01.09.21 ובכל אחד בחודש שלאחריו. היה והנאשם לא ישלם את אחד התשלומים במועד תועמד כל יתרת הקנס לפירעון מידי.

 

החברות-הנאשמות (אנטלופ ודא סא):

קנס (סמלי) בסך של 1 ₪ (על כל אחת מהן).

 

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

 

המזכירות תשלח העתק גזר דין זה לשירות המבחן.

 

ניתן היום, י"ז אדר תשפ"א, 01 מרץ 2021, במעמד הצדדים.