ת"פ 36553/08/16 – מדינת ישראל נגד מקסים שפירא,יקטרינה רוזקוב
בית משפט השלום בירושלים |
ת"פ 36553-08-16 מדינת ישראל נ' שפירא ואח'
תיק חיצוני: 422765/2014 |
1
בפני |
כבוד השופט דוד שאול גבאי ריכטר
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל
|
|
נגד
|
||
הנאשמים |
1.
מקסים שפירא 2.
יקטרינה רוזקוב
|
|
החלטה
|
||
1. הנאשם 1 הגיש בקשה שבה התנגד להבאת עד תביעה הנוגע להכשרת אמרה של הנאשם שניתנה שלא במסגרת חקירתו באזהרה, אלא במסגרת מסירת עדות כמתלונן במח"ש. לטענתו, אמרה זו אינה קבילה, הואיל והנאשם לא הוזהר כי דבריו עלולים להפלילו. עוד נטען, כי לא ניתן להביא את העד להוכחת אמרת נאשם שנוגדת, לכאורה את אמרתו בחקירתו, כשהנאשם טרם נחקר עליה וטרם עומת עם החומרים.
2
2. המאשימה מתנגדת לבקשה בטענה, כי על-פי דיני הראיות, ניתן להכשיר אמרה זו באמצעות הבאת העד האמור, בהיותה אמרת חוץ של הנאשם אותה גבה העד, כאשר אין כל דרישה שאמרה כזו תימסר תחת אזהרה או באופן ספציפי, וממילא מדובר בחומר חקירה הגלוי לסניגורים והוא אינו בגדר הפתעה. עוד ייאמר ברקע לדברים, כי העד הרלבנטי הוסף במסגרת בקשה לתיקון כתב אישום שהוגש בחודש נובמבר 2018, בקשה לה הסכים הסניגור בזמנו, תוך שמירה על טענותיו המקדמיות. בהקשר זה טוענת המאשימה, כי אין לנאשם זכות מוקנית להתנגד להשמעת עד תביעה, וממילא אין מדובר בטענה מקדמית, ומשהסכים לתיקון כתב האישום, הוא מושתק מלטעון טענה זו.
דיון והכרעה
3. דין בקשת הנאשם להידחות.
4. ראשית, כתב האישום תוקן בהסכמת ב"כ הנאשם, כאשר הוא שמר על טענותיו המקדמיות - טענה זו, בנוגע להעדת העד גובה אמרת הנאשם במח"ש, אינה בגדר טענה מקדמית, והיה מקום לדחות את הבקשה מטעם זה בלבד.
5. שנית, ומעבר לדרוש, אתייחס גם לגופה של הטענה.
6.
סעיף
"אמרתו של נאשם מותר להוכיח בעדותו של אדם ששמע אותה; נרשמה האמרה בכתב והנאשם חתם עליה או קיים אותה באופן אחר, מותר להוכיחה בעדות על כך ממי שהיה נוכח באותו מעמד..." (ההדגשה הוספה).
7. בעניינו, ועל-פי הנטען בלבד, מדובר באמרת הנאשם אותה מסר למח"ש בהיותו מתלונן, אשר תועדה באופן מפורט ובכתב ע"י גובה האמרה. מדובר בנסיבות העונות על החלק המודגש בסעיף 11 שצוטט לעיל.
8. אשר על כן, לא מצאתי להיעתר לבקשה, ובוודאי שלא ניתן לחסום את דרכה של המאשימה מלהביא לעדות עד תביעה הרלבנטי למשפט. מעבר לאמור, וכפי שכבר נפסק בהקשר אחר, אך בנוגע לסעיף 11, בהנחה שעדות העד תוביל למסקנה כי האמרה קבילה, יוכל הסניגור להעלות טענות ביחס למשקלה היחסי של האמרה בבוא העת. ראו והשוו: ע"פ 9946/99 סמירק נ' מ"י, פ"ד נו(3) 529, 547 (מיום 4.3.2002), שם אף הועלתה אפשרות שתתקבל כראיה אמרת נאשם שלא תועדה בכתב במהלך אמירת הדברים, אך תהיה לכך השלכה משמעותית על משקל אותה אמרה - מקרה שעל פניו, הוא קיצוני בהרבה ממקרנו.
סוף דבר. הבקשה נדחית.
3
יש לשלוח לצדדים.
ניתנה היום, ז' אלול תשע"ט, 07 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.
