1

 

 

הרקע:

הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13א + 19 לפקודת הסמים המסוכנים תשל"ג - 1973. לפי תשובתו של הנאשם לכתב האישום, על בסיסה הורשע בהסכמת המאשימה, הוא מכר פעמיים סם מסוכן לשוטר. ביום 9/6/2015 מכר הנאשם לשוטר חשיש במשקל של 8.08 גרם נטו בתמורה לסך של 600 ₪. ביום 23/6/2015 מכר הנאשם לשוטר חשיש במשקל של 9.08 גרם נטו בתמורה לסך של 1,100 ₪.

 

תמצית טיעוני הצדדים:

המאשימה מבקשת להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל ממש, מאסר על תנאי וקנס.

 

המאשימה הפנתה לכך שהנאשם ביצע את העבירות בתוך פרק זמן קצר יחסית, כאשר בכל אחד מהאירועים הוא מכר סם בסכום שאינו מבוטל.

 

2

לטענת המאשימה, מתחם העונש ההולם לכל אחד ממעשי העבירה שביצע הנאשם נע בין 6 חודשי מאסר בפועל לבין 12 חודשי מאסר בפועל. לטענתה, יש לגזור את העונש לכל אחד ממעשי העבירה בנפרד.

 

המאשימה סבורה כי העונש המתאים לנאשם מצוי בחלקו התחתון של המתחם לו טענה, לנוכח עברו הנקי של הנאשם ובהתחשב בהליך הטיפולי בו השתלב.

 

המאשימה טענה כי אין מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם. לטענתה, תסקיר שירות המבחן אינו מגלה הליך שיקום משמעותי במידה המצדיקה סטייה מהמתחם.

 

ההגנה מצידה, מבקשת לאמץ את המלצת שירות המבחן, ולהטיל על הנאשם צו של"צ בהיקף של 200 שעות, מאסר על תנאי וצו מבחן.

 

הסנגור טען כי מדובר בסם אשר מסוכנותו נמוכה יחסית לסמים מסוכנים אחרים, וכי הכמות בה סחר הנאשם פחותה באופן יחסי. הסנגור טען עוד כי יש לקבוע מתחם ענישה אחד לשני האירועים, משום שמדובר בשתי עסקאות שבוצעו מול אותו שוטר במשך פרק זמן של כשבועיים ימים. לטענתו, מתחם העונש ההולם למעשי העבירה שביצע הנאשם נע בין מאסר למשך מספר חודשים בדרך של עבודות שירות לבין שנת מאסר בפועל.

 

הסנגור הוסיף וטען כי יש לאמץ את המלצת שירות המבחן, לחרוג ממתחם העונש ההולם ולהימנע מלהטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל. לטענתו, הנאשם הוכיח כי השתקם באופן ממשי, גם אם עדיין לא השלים את ההליך הטיפולי. לסברתו, לצורך מסקנה בדבר שיקומו של הנאשם אין צורך להמתין להשלמת ההליך הטיפולי. די בכך שהנאשם מסר במשך מספר חודשים בדיקות לאיתור שרידי סם אשר נמצאו נקיות, כדי להביא למסקנה האמורה. בנוסף טען כי העובדה שהנאשם לא חזר והתדרדר לסמים חרף אירוע אובדני קשה שהתרחש במשפחתו, אלא נרתם לטפל באשתו ובילדיו הקטינים, מלמדת גם היא על שיקומו.

 

הנאשם טען כי עבר שיקום ארוך ופנה לדרך אחרת, והודה לשירות המבחן על ההזדמנות שניתנה לו.

 

תסקיר שירות המבחן:

שירות המבחן ערך בעניינו של הנאשם שני תסקירים לעונש.

 

3

בתסקיר מיום 17/7/2016 ציין שירות המבחן כי הנאשם התקשה לאורך השנים לגלות יציבות תעסוקתית ואף פיתח דפוסים התמכרותיים לאלכוהול, הימורים וסמים. נטייתו לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים נבעה מקושי בוויסות רגשי והיעדר כלים להתמודדות עם מצבי חיים טעונים אשר עבר בחייו. ברם, הנאשם שיתף פעולה באופן מלא עם שירות המבחן, גילה מוטיבציה לטיפול בהתמכרותו ולשינוי אורח חיים, וביטא רצון להשתלב בשוק העבודה.

 

ואמנם, בתסקיר המשלים מיום 9/1/2017 צוין כי הנאשם משתף פעולה באופן מלא בטיפול פרטני וקבוצתי בו הוא משתתף מזה חמישה חודשים ביחידה להתמכרויות בבית שמש. הנאשם משתף מעולמו הפנימי, מפנים כלים להתנהגות חיובית ומוסר מדי שבוע בדיקות לאיתור שרידי סם, שעד כה נמצאו נקיות. הנאשם נרתם מהטיפול ולומד להתמודד עם קשיים בחייו באופן בונה וחיובי, ללא שימוש בסמים.

 

לאור כל האמור המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם צו של"צ בהיקף של 200 שעות, בנוסף למאסר על תנאי וצו מבחן.

 

דיון ומסקנות:

שני מעשי העבירה בהם הורשע הנאשם בוצעו על ידו במהלך פרק זמן קצר של 14 יום. בשניהם מכר הנאשם סם מסוג חשיש לאותו שוטר. נסיבות אלו מלמדות על קיומו של קשר הדוק בין המעשים, ולפיכך יש לקבוע מתחם ענישה אחד לשניהם.

 

בתי המשפט חזרו והזכירו כי מעשה של סחר בסמים פוגע פגיעה ממשית בבריאותה של החברה ובציבור בכללותו. מדובר בעבירה המפיצה ומגבירה את הנזקים הנלווים לשימוש בסמים. בכלל זאת גורם מעשה הסחר בסמים לפגיעה בערכים חברתיים אחרים, שכן משתמשים בסמים מבצעים עבירות אחרות כדי לממן את צריכתם.

 

זה מכבר קבע בית המשפט העליון כי:

 

"נגע הסמים אוכל באוכלוסייה שלנו בכל פה, והחברה הכריזה עליו מלחמת חורמה ומצפה שהעונשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים ישתלבו במאבק הכולל להדברת הנגע. עונש הולם למחזיקי סמים שלא לשימוש עצמי קרי: למשולבים במערך ההפצה - מכוון לקבוע בהכרת הכל את החומרה היתירה שאנו מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים..."

4

(ע"פ 966/94 אמזלג נ' מדינת ישראל 10/12/1995)

 

על מנת לעמוד על מידת הפגיעה של מעשה הסחר בסמים בערכים החברתיים המוגנים יש לבחון, בין היתר, את כמות הסם שנסחרה. כפי שקבע בית המשפט העליון:

 

"הענקת משקל למשקל הסם אינה בגדר שיקול זר או לא רלוונטי ... יוזכר כי החזקה שהסם אינו נועד לצריכה עצמית חלה כאשר מדובר בכמות סם של 0.3 גרם. נתון זה מהווה אינדיקציה למשמעות הכמות. בהקשר זה יש לזכור כי עבירות הסם שלא לשימוש עצמי, לרבות ייבוא, מכוערות הן בהיותן דומות לשילוח אש בשדה קוצים. לצערנו הנגע מגיע לכל פינה בחברה. אמת מידה זו של ההרס הטמון בסם מלמדת כי כמות קיצונית כזו של סם פוגעת בצורה קשה יותר באינטרס הציבורי. לכל גרם נוסף יש כתובת..."

(ע"פ 5741/11 סוארכה נ' מדינת ישראל 20/1/2013)

 

עוד יש לבחון את סוג הסם בו בוצעה העבירה. אף כי סחר בכל סם מסוכן פוגע פגיעה ממשית בערכים החברתיים המוגנים, הרי שמידת הפגיעה הולכת וגוברת ככל שמדובר בסמים קשים יותר.

 

בענייננו, כמפורט לעיל, בכל אחד מהמקרים מכר הנאשם סם מסוג חשיש, במשקל שאינו רב אך אינו נמוך מאוד, ובתמורה שאינה מבוטלת.

 

הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירות תואר לעיל. הלכה למעשה לא נגרם נזק מביצוע העבירה, אולם הדבר היה בשל סיבה אקראית בלבד, העובדה שהסם נמכר לשוטר ולא לצרכן סמים.

 

לאור האמור, ובהתחשב במדיניות הענישה הנהוגה (רע"פ 5712/16 אייזנבך נ' מדינת ישראל 17/8/2016, עפ"ג (י-ם) 39261-10-13 מדינת ישראל נ' הולצמן 30/12/2013, עפ"ג (י-ם) 38165-12-13 מדינת ישאל נ' יעקבסון 27/1/2014, (ת"פ (שלום י-ם) 43167-10-12 מדינת ישראל נ' סוויסה 30/6/2014, ת.פ. (שלום י-ם) 5360-09-14 מדינת ישראל נ' סילבר 19/1/2015, ת.פ. (שלום י-ם) 33429-03-15 מדינת ישראל נ' וונה 19/10/2015) נראה לי כי מתחם העונש ההולם למעשי העבירה שביצע הנאשם נע בין 6 חודשי מאסר בפועל לבין 18 חודשי מאסר בפועל.

 

5

לצורך גזירת העונש המתאים יש להביא בחשבון, לטובתו של הנאשם, את הפגיעה שתיגרם לו ולמשפחתו, מטבע הדברים, כתוצאה מהרשעתו והעונש שיוטל עליו, את עברו הפלילי הנקי ואת הודאתו בשלב מוקדם של ההליכים נגדו, אשר חסכה מזמנם של העדים המפורטים בכתב האישום, 13 במספר, זמנם של הצדדים ומשאבי המערכת.

בנוסף יש להתחשב בכך שהנאשם היה עצור בפיקוח אלקטרוני למשך כ-5 חודשים, ונתון בתנאים מגבילים למשך פרק זמן ממושך.

 

משקל מתאים יש לתת להליך השיקומי שעבר הנאשם, שיתוף הפעולה המלא שלו בהליך הטיפולי והעובדה שהפסיק לעשות שימוש בסמים, חרף קשיים איתם נאלץ להתמודד.

 

לנוכח האמור יש הצדקה לסטייה מסוימת לקולה ממתחם העונש ההולם, באופן שיתאפשר לנאשם לרצות את עונשו בדרך של עבודות שירות.

 

אני דן אפוא את הנאשם לעונשים הבאים:

 

1.         מאסר בפועל למשך 6 חודשים, בקיזוז ימי מאסרו מיום 15/12/2015 ועד ליום 27/1/2016. המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות.

 

הנאשם יתייצב לפני המפקח על עבודות שירות לצורך קליטה והצבה ביום 20/8/2017 עד לשעה 10:00, במפקדת מחוז מרכז, יחידת עבודות שירות, רמלה.

 

על הנאשם לעדכן את משרד הממונה על עבודות שירות בכל שינוי בכתובת מגוריו.

מובהר לנאשם כי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח, כי תערכנה ביקורות פתע לבדיקת עמידתו בפיקוח וכי כל הפרה בעבודות השירות תביא להפסקה מנהלית של העבודות וריצוי העונש במאסר ממש.

 

2.         מאסר למשך 6 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים, אם יעבור עבירת סמים מסוג פשע.

 

3.         מאסר למשך חודשיים וזאת על תנאי למשך 3 שנים אם יעבור עבירת סמים מסוג עוון.

 

4.         קנס בסך 3,000 ₪, או 30 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב 6 תשלומים חודשיים החל מיום 16/7/2017. אולם, אם איזה מן התשלומים לא יבוצע במלואו או במועדו תעמוד מלוא יתרת הקנס לתשלום מידי.

 

6

5.         ניתן בזאת צו מבחן לפיו הנאשם יעמוד בפיקוח שירות המבחן במשך שנה מהיום. הנאשם ישולב בכל קבוצה טיפולית לפי שיקול דעת שירות המבחן ויבצע בדיקות לגילוי צריכת סמים ו/או אלכוהול ככל שיידרש על ידי שירות המבחן.

 

הסם יושמד.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

 

 

 

ניתן היום, ב' תמוז תשע"ז, 26 יוני 2017.