1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד יסמין שביט
ב"כ הנאשם עו"ד אבי אלפסי

הנאשם הובא על ידי שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

הכרעת דין

לאור הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום אני מרשיעה אותו בעבירה של הצתה לפי סעיף 448 רישא לחוק העונשין.

ניתנה והודעה היום כ"א חשוון תשע"ו, 03/11/2015 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

2

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה של הצתה, לפי סעיף 448 רישא לחוק העונשין.

הודאת הנאשם נעשתה במסגרת הסדר טיעון לפיו עותרים הצדדים לגזור עליו 45 חודשים מאסר בפועל, הכוללים הפעלת מאסר מותנה בן 12 חודשים, ומאסר על תנאי.

המאשימה עותרת לחייבו בפיצוי המתלוננת ואילו ההגנה עותרת להימנע מכך.

על פי העובדות בהן הודה הנאשם ועובדות שאינן שנויות במחלוקת, בילדותו התגורר הנאשם, שהינו כבן 48, בראשון לציון והכיר אחר שהתגורר בבניין מגורים ברח' קרלנטר בראשל"צ. בין השניים לא היה קשר במשך שנים רבות אך הנאשם חש כעס כלפיו. בעקבות זאת ביום 26.5.15 הגיע הנאשם בשעת לילה אל הבניין ובאמצעות נוזל דליק הצית רכב בחניית הבניין המקורה אשר בבעלות המתלוננת שאין לה קשר לנאשם.

כאשר אחזה האש ברכב והחלה להתפשט נמלט הנאשם מן המקום ודיירי הבניין וכוחות ההצלה שהוזעקו הם שמנעו את התפשטות האש וכיבו את השריפה.

אין מחלוקת בין הצדדים כי לנאשם רקע פסיכיאטרי, הוא עבר אשפוזים רבים מאוד בבתי חולים פסיכיאטרים, מונתה לו אפוטרופסית לענייני רכוש, הוא מנותק לחלוטין מבני משפחתו.

עם זאת, לאור ממצאי חוות הדעת הפסיכיאטרית, בעת ביצוע העבירה, ידע להבחין בין טוב ורע והוא מסוגל לעמוד לדין.

עוד עולה מגיליון הרישום הפלילי כי הנאשם הובא לדין בחמש הזדמנויות שונות, בשלוש הזדמנויות הורשע בעבירות של הצתה כבענייננו, וריצה עונשי מאסר בגינן.

ביום 14.7.11 נידון ל- 30 חודשים מאסר בפועל וכן 12 חודשים מאסר על תנאי בת"פ 42246-01-11 (בימ"ש מחוזי מרכז) שהינו בר הפעלה בענייננו.

לחומרה יש לזקוף את העבירה עצמה אשר טומנת בחובה סיכון רב לרכוש ולנפש כאשר קשה להעריך את הנזק שיכול להיגרם באם האש תתפשט מעבר לנקודת ההצתה.

בנוסף, כפי שצוין לעיל, מדובר במי שביצע את העבירה כשעונש מאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו.

לקולא יש לזקוף את נסיבותיו האישיות המיוחדות של הנאשם כפי שעולות מחוות הדעת הפסיכיאטרית, מגזר-הדין בתיק הנ"ל וכן מדבריה של עו"ד ברוקס, אודות מצוקתו האישית, כשאין לו מסגרת הולמת לגור בה, וכי כל המאמצים למצוא מסגרת כזו באמצעות רשויות הרווחה השונות לא צלחו והנאשם פרט לתקופות בהן שהה בבתי חולים פסיכיאטרים, נאלץ להתגורר ברחובות.

3

עוד ציינה עו"ד ברוקס, ותמכה זאת במסמכים, כי עובר לאירוע נושא כתב האישום פנתה למשטרה והודיעה שהנאשם מתקשר אליה ואמר שהוא רוצה לחזור לכלא והיא חששה שהוא יבצע הצתה כדי לחזור לכלא.

אף על פי כן לא נעשה דבר על מנת לעצור את הנאשם מביצוע העבירה.

עוד ציינה האפוטרופסית כי לנאשם אין אמצעים כספיים, מרגע שהוא נעצר מופסקת הקצבה מהביטוח הלאומי, וגם בתיק הקודם היא נאלצה מכיסה לממן את הפיצוי שנפסק למתלוננת.

לאור המפורט לעיל, מוצאת אני את ההסדר אליו הגיעו הצדדים ראוי ואיני סבורה, כפי שסבור הסניגור, כי מדובר בעונש חמור. מדובר לטעמי בעונש ראוי, הולם, ומשקף נכונה את האיזון בין השיקולים השונים.

אין לי אלא לקוות כי במהלך תקופת המאסר ישובץ הנאשם במקום שיתאים למצבו הנפשי וכן כי לקראת שחרורו מהמאסר ייעשו כל הסידורים על מנת ששירותי הרווחה בכלא יצרו קשר עם שירותי הרווחה בקהילה כדי למצוא לו מקום ההולם את מצבו, שאם לא כן יש חשש שישוב ויפגע בציבור.

לאור המפורט לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1.         40 חודשים מאסר בפועל.

2.         אני מפעילה את עונש המאסר על תנאי בן 12 חודשים מת"פ 42246-01-11 (בימ"ש מחוזי מרכז).

3.         עונשי המאסר ירוצו באופן חופף ומצטבר בהתאמה כך שסך הכל ירצה הנאשם 45 חודשים מאסר בפועל שתחילתו מיום מעצרו בתיק זה 26.5.15.

4.         12 חודשים מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר עבירת הצתה.

5.         לאור הנסיבות שפורטו לעיל באופן חריג, אינני מוצאת לנכון לחייב את הנאשם בפיצוי המתלוננת.

אני מפנה את תשומת לב הממונה על מאסרו של הנאשם לבקשתו להיות בהפרדה עד שיבוצע המיון למקום מאסרו, מאחר ולטענתו הוא סובל הצקות מעצורים אחרים. כמו כן, תשומת לב הממונה על מעצרו למצבו הנפשי של הנאשם כפי שעולה מחוות הדעת הפסיכיאטרית אשר מצורפת לפרוטוקול זה.

4

הודעה לנאשם זכות לערער לביהמ"ש העליון תוך 45 יום מהיום.

ניתן והודע היום כ"א חשוון תשע"ו, 03/11/2015 במעמד הנוכחים.