1

 

 

 

רקע

1.     הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בכתב אישום מתוקן המייחס לה עבירות של גניבה בתחבולה בניגוד לסעיפים 383+384 לחוק העונשין התשל"ז- 1977 והונאה בכרטיס חיוב בניגוד לסעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב התשמ"ו-1986.

 

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשמת הועסקה בביתה של המתלוננת (קשישה) בתור מטפלת. במהלך תקופת העסקתה אצל המתלוננת, השתמשה הנאשמת בכרטיס החיוב של המתלוננת מעבר לתחום לו הורשתה וללא הסכמתה של המתלוננת.

בין המועדים 29.3.15- 6.4.15 השתמשה הנאשמת 5 פעמים בכרטיס החיוב שלא בהסכמת המתלוננת בכך שמשכה כספים באמצעות הכרטיס בסך כולל של 7912 ₪ וזאת בכוונה להונות.

 

2

הסדר טיעון

2.     ביום 22.2.2017 הציגו הצדדים הסדר טיעון לפיו הנאשמת תודה בכתב האישום המתוקן, תורשע ותופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר. עמדת המאשימה היא למאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות וענישה נלווית. ההגנה ביקשה לבחון את שאלת ביטול הרשעת הנאשמת. עוד סוכם כי הצדדים ישובו לדבר לאחר קבלת התסקיר.

 

 

 

תסקירי שרות מבחן

3.     בתסקיר מיום 9.7.17 סקר שירות המבחן את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשמת. הנאשמת בת 39, אם חד הורית לשני ילדים, עלתה ארצה מרוסיה בגיל 18. בוגרת 10 שנות לימוד, קיבלה פטור משירות צבאי בשל היותה עולה חדשה. עובדת כמטפלת בקשישים בחברת סיעוד בקרית גת. הנאשמת נעדרת עבר פלילי. הנאשמת הודתה בביצוע העבירות, הביעה חרטה ובושה על מעשיה, לדבריה העבירות נעברו על רקע התמכרותה לסמים וכמיהתה לצרוך סמים, גם במחיר של גניבה ופגיעה באחר. שרות המבחן התרשם כי הנאשמת צרכה סמים על רקע המשברים שחוותה בחייה וכמפורט בתסקיר. בשל סירובה לחתום עם ויתור סודיות לצורך קבלת נתונים אודותיה ובשל סירובה להשתלב באבחון, נמנע שירות המבחן מהמלצה בעניינה.

 

4.     בתסקיר מיום 1.11.17 ציין שירות המבחן כי הנאשמת מסרה בדיקה יחידה לאיתור שרידי סם, סירבה למסור בדיקות נוספות, ביקשה להשתלב בהליך טיפולי בשפה הרוסית, אך בהעדר הליך שכזה בעיר מגוריה, סירבה להשתלב בעיר אחרת בשל קשיי ניידות. שירות המבחן התרשם כי קיים סיכון להישנות עבירות, וכי לאור סירובה של הנאשמת להתגייס להליך טיפולי לא מצא שירות המבחן טעם בהמשך מעורבותו. שירות המבחן לא מצא הצדקה להמליץ על ביטול הרשעתה, והמליץ על ענישה בדמות מאסר קצר לריצוי בעבודות שירות ומאסר מותנה, לצד פיצוי למתלוננת.

 

5.     בתסקיר מיום 25.3.18 ציין שרות המבחן כי לא הצליח ליצור קשר עם המתלוננת בתקופת הדחיה וחזר על המלצתו מתסקירו הקודם.

 

3

6.     בתסקיר מיום 4.9.18 ציין שירות המבחן כי הנאשמת הגיעה ביוזמתה לאישפוזית "מעבר קליניק" עם מוטיבציה גבוהה לגמילה ושיקום, שהתה בטיפול במרפאה מיום 21.2.18 ועד 24.6.18, שיתפה פעולה באופן מלא וסיימה את התכנית הטיפולית הפרטנית והקבוצתית באשפוזית ובהמשך שולבה בטיפול ביחידה להתמכרויות בקרית גת. שירות המבחן ציין כי הנאשמת משתפת פעולה באופן מלא, מתמידה בהגעה לפגישות הפרטניות, מגלה מחויבות לטיפול, בדיקות שמסרה לאיתור שרידי סם נמצאו נקיות. שירות המבחן המליץ על דחיה בת 3 חודשים כדי לבחון המשך שיתוף הפעולה.

 

7.     בתסקיר מיום 12.12.18 שרות המבחן התרשם כי הנאשמת המשיכה להתמיד בהגעתה לשיחות ולבדיקות גילוי שרידי הסם. לאור שיתוף הפעולה המלא בהליך הטיפולי, לאור הבדיקות אשר נמצאו נקיות משרידי סם לאורך תקופה, לאור ההליך המשמעותי אותו החלה הנאשמת לעבור והמוטיבציה הגבוהה לביצוע שינוי המליץ שירות המבחן על הטלת עונש שיקומי בדמות צו מבחן למשך שנה במהלכו תמשיך הנאשמת את התהליך הטיפולי ומאסר על תנאי כעונש מרתיע ומציב גבולות.

 

טיעוני הצדדים

8.     ב"כ המאשימה הפנה לחומרת הנסיבות לערכים המוגנים שנפגעו ממעשיה של הנאשמת. ציין כי הפגיעה בערכים אלו הינה פגיעה משמעותית וטען כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד ל-6 חודשי מאסר. ב"כ המאשימה ציין כי הנאשמת נעדרת עבר פלילי, טען כי אין לאמץ את המלצת שירות המבחן ועתר להשתת מאסר בפועל למשך 6 חודשים שיכול וירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי ארוך וממושך, התחייבות, קנס ופיצוי למתלוננת.

 

9.     ב"כ הנאשמת הפנה לנסיבותיה האישיות של הנאשמת, ציין כי הנאשמת הודתה בהזדמנות ראשונה, חסכה זמן שיפוטי, לקחה אחריות על מעשיה, נעדרת עבר פלילי, ביקש לראות באירועים כמסכת אירועים אחת ולקבוע מתחם עונש הולם אחד. הפנה לפסיקה רלוונטית, ביקש לאמץ את ההמלצה השיקומית של שירות המבחן ולהטיל על הנאשמת צו מבחן, ומאסר על תנאי. לאור מצבה הכלכלי ביקש שהפיצוי שיפסק יפרס לתשלומים.

 

10.הנאשמת ציינה כי זה לא יקרה שוב.

 

דיון

4

11.עסקינן בפרשה אחת, מסכת עבריינית אחת אשר נמשכה על תקופה של מספר ימים עד מספר שבועות . לפיכך יקבע מתחם עונש הולם אחד לכל הפרשה.

 

קביעת מתחם העונש ההולם

12.הערכים החברתיים אשר נפגעו הם שמירה על קניינו של אדם, והגנה על תחושת הביטחון של הציבור. הגנה על שימוש בכרטיסי חיוב כתחליף למטבע ועל הליכי מסחר תקינים.

באשר לשיקולי הענישה בעבירה של גניבה בידי עובד ממעביד ראו ע"פ 3587/12 דדון נגד מדינת ישראל, שם דובר בעובדת שגנבה כספים ממעבידה:

 

"בית משפט זה עמד לא אחת על כך שיש ליתן משקל רב לשיקול ההרתעתי, תוך מתן משקל מופחת לנסיבות אישיות, במסגרת שיקולי הענישה בעבירות "כלכליות" אשר מבוצעות עבור בצע כסף ואשר כוללות שליחת יד לכספי המעביד או לכספי הציבור, על מנת ליידע עבריינים פוטנציאליים כי "הסיכון גובר על הסיכוי".

 

ראו גם דבריו של בית המשפט המחוזי בע"פ (ת"א) 72220/04‏ ‏מדינת ישראל נ' כהנים מרדכי:

 

"אפשר וצריך לדרוש ממעסיק שינקוט אמצעי הגנה מרביים כדי לשמור על רכושו, כנגד גנבים "מן החוץ" - אך קשה אם לא בלתי אפשרי, להתגונן מראש כנגד עובד "מבפנים", שבתוקף תפקידו ומכוח האימון שהמעביד רוחש לו - יש לו גישה טבעית לרכושו של המעביד. על כן, מתחייבת ענישה מחמירה ומרתיעה"

 

לנאשמת אמנם לא יוחסה עבירה של גניבה ממעביד, אך כעולה מעובדות כתב האישום, כרטיס האשראי של המתלוננת הגיע לידי הנאשמת מתוקף עבודתה אצל המתלוננת.

 

13.מידת הפגיעה בערכים המוגנים אינה ברף הגבוה בשים לב לטיב הגניבה ולכמות השימושים בכרטיס האשראי וסכומם המצטבר.

 

5

14.באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, נתתי דעתי לכך שהעבירות בוצעו תוך ניצול אמונה של המתלוננת בנאשמת אשר עבדה בביתה כמטפלת, העבירות לא בוצעו בתחכום. נתתי דעתי לכך שהעבירות נמשכו מספר ימים ובוצעו 5 שימושים בכרטיס האשראי, נתתי דעתי שהיקף השימוש בכרטיס האשראי הסתכם לסך של 7912 ₪. נתתי דעתי לדברי הנאשמת כי הרקע לביצוע העבירות היה התמכרותה לסמים והצורך במימון הסם.

 

15.בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו עונשים הנעים ממאסר למשך מספר חודשים ועד למאסרים ממושכים. ראו למשל:

·        רע"פ 5540/15 גאוי נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.8.15) - 8 חודשי מאסר (עובדתמשקבית גנבההמבקשת גנבה פנקסישיקיםוהשתמשהבמרמהב- 71 שיקים. רכשה מוצרים ושירותים בסךכוללשל 105,506 ₪).

·                                עפ"ג (מרכז) 3452-04-15 טמירוב נ' מדינת ישראל (14.6.15). בית משפט קמא גזר על המערערת 45 ימי ע"ש ופיצוי בסך 5233 ₪ (עובדת משק בית גנבה טלפון סלולרי השייך למתלוננת. ועשתה בו שימוש בסך כולל של 5,233 ₪. המערערת צירפה תיק נוסף של גניבת כסף מזומן בסך 4,400 ₪ ממעבידה). בהמלצת בית המשפט המחוזי הסכימה המערערת לדחיית הערעור.

·        ע"פ (חיפה) 59265-01-15 מדינת ישראל נ' אבו רוקן (פורסם בנבו, 16.4.15) - 16 חודשי מאסר (כולל הפעלת מע"ת של 10 ח'ופיצוי בסך 9000 ₪ (עוזרת בית גנבה רכוש בשווי של 137,100 ש"ח שכלל תכשיטים וכסף מזומן.

·        ת"פ (כ"ס) 33600-01-17 מדינת ישראל נ' מסארווה (29.11.17) הנאשמת גנבה מביתה של המתלוננת, אצלה הועסקה במשק בית, תכשיטים בשווי של כ- 2400 ₪. הרכוש הגנוב הוחזר. נדונה למאסר מותנה, של"צ קנס ופיצוי בסך 500 ₪.

·        ת"פ(פ"ת) 3714-04-16 מדינת ישראל נ' מאיה טל (4.3.17) הנאשמת עבדה במשק בית בביתה של המתלוננת, גנבה מביתה 2 שיקים וקיבלה תמורתם סך של 15,000 ₪ לאחר שרשמה סכום זה על השיקים זייפה את חתימת המתלוננת. נדונה במסגרת הסדר למאסר למשך 50 יום בעבודות שרות, מאסר מותנה, פיצוי בסך 15000 ₪ לבנק ובסך- 2000 ₪ למתלוננת.

·        ת"פ (אשקלון) 6071-02-16 מדינת ישראל נ' ברמן (5.12.17)- הנאשמת הועסקה בעבודות ניקיון וסיוע בסידורים בביתה של קשישה ילידת 1938, ניצולת שואה. גנבה ממנה ב-11 אירועים שונים שנפרסו על פני כשנה סכום מצטבר של 17,150 ₪. הכסף הושב. נדונה ל- 3 חודשי מאסר בעבודות שירות, קנס 2000 ₪ ומאסר מותנה.

·        ת"פ (ת"א) 32683-06-15 מדינת ישראל נ' אראל (15.2.17) - הנאשמת עבדה כמטפלת בביתו של המתלונן וגנבה מביתו 120,000 ₪, לאחר שהמתלונן התקשר אליה החזירה לו בו ביום סך של 91400 ₪. נדונה למאסר של 3.5 חודשים בעבודות שירות, מע"ת, מבחן ופיצוי בשווי 28,600 ₪.

·        ת"פ (ב"ש) 40903-07-14 מדינת ישראל נ' בוטראשווילי (טרם פורסם, 9.4.17) - הנאשמת עבדה כמנקה בביתה של המתלוננת וגנבה תכשיטים יקרי ערך, נדונה במסגרת הסדר לקנס בסך 200 ₪ ופיצוי בסך 3000 ₪.

·        ת"פ (רמלה) 22172-09-13 מדינת ישראל נ' מרגריטה ארונוב קסייב (3.4.17). הנאשמת עבדה במשק בית אצל קשישה כבת 90 וגנבה מביתה שרשרת וטבעת. השרשרת הוחזרה. בית המשפט הורה על חידוש מאסר מותנה בן 10 חודשים, קנס בסך 3000 ₪ פיצוי בסך 6000 ₪ וצו מבחן לשנה.

·        ת"פ (רמלה) 20266-09-13 מדינת ישראל נ' לוי - מע"ת ו- 300 שעות של"צ (עובדת משק בית גנבה תכשיטים מ- 3 בתים בהם עבדה - החזירה את מרבית הרכוש)

6

·        ת"פ (קג"ת) 25346-09-13 מדינת ישראל נ' מגניה דרכון- מע"ת ו- 300 שעות של"צ (הנאשמת עבדה 5 שנים כמטפלת של המתלוננת, קשישה בת 85, וגנבה מתיקה סך של 10,000 ₪).

·        ת"פ (ת"א) 2805-04-11 מדינת ישראל נ' דוידוב (פורסם בנבו, 28.11.11) - מע"ת - (גניבה ממעביד והונאה בכרטיס חיוב. הנאשמת עשתה שימוש בכרטיס האשראי של מעסיקתה במספר הזדמנויות וגנבה סכום של מספר אלפי שקלים).

 

יש לציין כי בפסקי הדין שלעיל יוחס לנאשמים עבירה של גניבה ממעביד, בעוד לנאשמת שבפני לא יוחסה זו אלא גניבה בתחבולה והונאה בכרטיס אשראי.

 

לעניין הונאה בכרטיס חיוב ראו הפסיקה הנוהגת:

 

·        רע"פ 1579/16 ספיאן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 28.2.16), המבקש הורשע בעבירות של גניבת כרטיס חיוב, התחזות לאחר, זיוף, הונאה בכרטיס חיוב, ניסיון לקבלת דבר במרמה וקבלת דבר במרמה. המבקש ביצע רכישות שונות ממספר בתי עסק בערים שונות תוך שימוש ב-7 כרטיסי חיוב של אחרים. המבקש נדון ל-24 חוד' מאסר בפועל ומאסר על תנאי. ערעורים בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון נדחו.

·        ע"פ (מחוזי חי') 19483-11-15 קיזדרמן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 13.12.15), המערערים הודו והורשעו בעבירות של הונאה בכרטיס חיוב, קבלת דבר במרמה וזיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר. המערערים עשו שימוש (בצוותא) בכרטיס אשראי ב-3 הזדמנויות שונות בסכום כולל של כ-800 ₪ וכן זייפו חתימת בעלת הכרטיס. המערערים נדונו למאסר על תנאי, של"צ וענישה נלווית. בית המשפט קמא דחה בקשתם להימנע מהרשעה. ערעור שהגישו לבית המשפט המחוזי על ההחלטה להותיר ההרשעה על כנה, נדחה.

·        עפ"ג (מרכז) 34485-06-14 פבלוביץ נ' מדינת ישראל (פורסם בתקדין, 21.9.14), המערער הורשע בעבירות הונאה בכרטיס חיוב, שימוש בכרטיס חיוב מזויף, קבלת דבר במרמה וניסיון לקבלת דבר במרמה. המדובר היה במספר מקרים בהם נכנס המערער לחנויות ורכש טובין באמצעות כרטיסי אשראי מזויפים בהיקף כולל של 11,445 ₪. המערער נדון ל- 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות וקנס בסך 9,000 ₪. הערעור נדחה.

·        עפ"ג (ירושלים) 56116-06-14 קשקוש נ' מדינת ישראל (פורסם בתקדין, 13.11.14),המערער גנב במציאה נרתיק עם אישור כניסה לאוניברסיטה, כרטיס אשראי ומסמכים נוספים, השתמש בכרטיס האשראי בסך של 217 ₪, זייף אישור כניסה לאוניברסיטה בכך שהדביק את תמונתו שלו על הכרטיס. ערעור המערער התקבל בחלקו באופן שזוכה מהעבירה של התחזות לאדם אחר, אך ההרשעה ביתר העבירות נותרה על כנה, בית המשפט המחוזי הקל ברכיבי הענישה באופן שהמאסר המותנה הועמד על 3 חודשים(חלף 4) והיקף השל"צ הופחת ל- 80 שעות (חלף 120).

·                                      עפ"ג (מרכז) 12105-01-13 מסיקה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 10.3.13), המערער הורשע על פי הודאתו בשמונה אישומים שעניינם גניבת כרטיסי חיוב, ביצוע עסקאות באמצעות הכרטיסים הגנובים ועבירות נוספות. המערער נידון ל- 20 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעורו נדחה.

7

·        עפ"ג (מרכז) 48029-06-12 דהן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 4.9.12), המערער הורשע בשבעה אישומים בגין ביצוע 71 עבירות של הונאה בכרטיס חיוב, 71 עבירות של קבלת דבר במרמה, וכן עבירות של גניבת כרטיס אשראי. המערער נדון ל- 24 חודשי מאסר וענישה נלווית. ערעור בבית המשפט המחוזי נדחה בהסכמה לאחר שקוזז מהמאסר תקופת המעצר.

·        עפ"ג (י-ם) 12361-02-11 לוגסי נ' מדינת ישראל. המערער הורשע בעבירות של גניבת כרטיס חיוב, הונאה בכרטיס חיוב, גניבה ועוד. המערער ביצע רכישות בכרטיס החיוב הגנוב בסך של 1,760 ₪. נידון ל- 6 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. ערעורו נדחה.

 

16.לאור כל האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לאירוע בכללותו, בנסיבות שבפני נע ממאסר מותנה ועד 6 חודשי מאסר וענישה נלווית.

 

שיקולים לגזירת עונשה של הנאשמת

17.בעניינה של הנאשמת אין הצדקה לחרוג לחומרה או לקולה ממתחם העונש ההולם.

 

18.במועד הצגת ההסדר עתר ב"כ הנאשמת כי תיבחן האפשרות לביטול ההרשעה. בשלב הטיעונים לעונש, לא חזר על עתירה זו, ובצדק רב, שכן עניינה של הנאשמת אינו עומד בקריטריונים שנקבעו בפסיקה המצדיקים ביטול ההרשעה: לא הוכח כי יגרם לנאשמת נזק קונקרטי רב משקל כתוצאה מהרשעה, לא הוכח כי הרשעה תפגע בשיקומה. כאמור- גם שירות המבחן לא מצא הצדקה להמליץ על ביטול ההרשעה.

 

19.בבואי לגזור את עונשה של הנאשמת לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

 

·        זקפתי לזכות הנאשמת את היותה נעדרת עבר פלילי.

 

·        זקפתי לזכותה את נטילת האחריות על מעשיה. הנאשמת הודתה ולקחה אחריות בהזדמנות הראשונה.

 

·        נתתי דעתי לכך שחלפו למעלה משלוש וחצי שנים מאז ביצוע העבירות, לא מצאתי ליתן משקל לחלוף הזמן בשים לב שהדיון נדחה מעת לעת לבקשת ההגנה, לצורך היערכות לדיון, בשל אי התייצבות הנאשמת ועל מנת לאפשר שילובה של הנאשמת בהליך טיפולי, עם זאת כן לקחתי בחשבון כי מאז ביצוע העבירות, לא נפתחו תיקים חדשים.

 

8

·        לקחתי בחשבון את נסיבותיה האישיות של הנאשמת כפי שעולות מתסקירי שירות המבחן ומטיעוני ההגנה. את השפעת העונש על הנאשמת ועל בני משפחתה, את היות הנאשמת אם חד הורית לשני קטינים, את המלחמה של הנאשמת בהתמכרותה לסמים, את מצבה הכלכלי הקשה.

 

·        לקחתי בחשבון את שיתוף הפעולה של הנאשמת עם שירות המבחן, הגם שבתחילה הנאשמת לא שיתפה פעולה, הרי שבחודשים האחרונים שיתפה פעולה באופן מלא, התאשפזה מיוזמתה באשפוזית שם שהתה 4 חודשים, ומאז במשך כחצי שנה משתפת פעולה באופן מלא עם שירות המבחן בהליך הטיפולי, מוסרת בדיקות המלמדות על ניקיון מסמים ומגלה מחויבות להליך הטיפולי.

 

·        לקחתי בחשבון את המלצתו העונשית האחרונה של שירות המבחן להטיל על הנאשמת צו מבחן לצד מאסר מותנה.

 

·        לקחתי בחשבון את שיקול הרתעת היחיד והרביםבגדרו של המתחם.

 

20.בשים לב לעברה הנקי, למאמצי השיקום ולאור התרשמותי כי יש סיכוי של ממש שהנאשמת תשתקם, מצאתי הצדקה להעדיף בנסיבותיה של הנאשמת ענישה בעלת אפיק שיקומי, תוך גזירת עונשה של הנאשמת ברף התחתון של מתחם העונש ההולם בכל הנוגע לרכיב המאסר.

 

21.תמוהה בעיניי עמדת המאשימה בתיק זה, לפיה מחד טענה כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה ל- 6 חודשי מאסר ומאידך עתרה להשית על הנאשמת מאסר (בעבודות שירות) בן 6 חודשים לצד מאסר מותנה ממושך, ענישה אשר מהווה חריגה לחומרה ממתחם העונש ההולם. לא מצאתי בטיעוני המאשימה כל נימוק המצדיק חריגה לחומרה ממתחם העונש ההולם, אף לא מצאתי כל נימוק המצדיק גזירת עונשה של הנאשמת ברף העליון של המתחם.

כאמור עסקינן בנאשמת נטולת עבר פלילי אשר לקחה אחריות בהזדמנות ראשונה ושיתפה פעולה בהליך טיפולי.

 

עונשה של הנאשמת

9

22.             אשר על-כן, מצאתי לנכון ולמידתי לגזור על הנאשמת את העונשים הבאים:

 

א.        3 חודשי מאסר על תנאי, לבל תעבור הנאשמת במשך שלוש שנים מהיום עבירה בה הורשעה או כל עבירת רכוש.

ב.         הנאשמת תחתום על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשעה או כל עבירת רכוש וזאת תוך 3 שנים מהיום. ההתחייבות תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא תחתום הנאשמת כאמור, תיאסר למשך 15 יום.

ג.         הנני מטילה על הנאשמת צו מבחן וזאת למשך שנתיים. הנאשמת תימצא בפיקוח שירות המבחן למשך שנתיים מהיום. במסגרת המבחן תשולב הנאשמת בכל הליך טיפולי ששירות המבחן ימצא לנכון מעת לעת.

 

הנאשמת מוזהרת כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליה עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשעה, במקום צו המבחן.

 

ד.         פיצוי בסך 4000 ₪ לטובת הגב' אדה ציבושניק. הפיצוי ישולם ב - 20 תשלומים חודשיים רצופים ושווים, החל מיום 15.2.19 . המאשימה תמציא למזכירות בית המשפט תוך 30 יום את פרטי המתלוננת לצורך העברת הפיצוי אליה.

ככל שיש מוצגים - יושמדו בחלוף תקופת הערעור.

 

העתק הפרוטוקול לשירות המבחן

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, 23.12.18 טו טבת תשע"ט במעמד הצדדים.