1

מבוא:

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירות בנשק (החזקה ונשיאה) - עבירה לפי סעיף 144(א) + (ב) רישא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), וכן בעבירת החזקת סכין - עבירה לפי סעיף 186 (א) לחוק העונשין. הנאשם עצור בגין תיק זה מיום 9/12/15.

2.         כמפורט בעובדות כתב האישום המתוקן, החזיק הנאשם ונשא שני בקבוקי תבעירה ברכבו לאחר שגמלה בליבו ההחלטה להצית רכבו של אחר על רקע סכסוך עמו. כן החזיק הנאשם בכיס מכנסיו בסכין שאורך להבה כ- 6.5 ס"מ שלא כדין.

3.         הצדדים הגיעו לידי הסדר טיעון, לפיו הנאשם יחזור בו מכפירתו בעובדות כתב האישום, יודה בעובדות כתב האישום המתוקן שיוגש לבית המשפט ויורשע בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן. אין הסדר בין הצדדים לעניין העונש והטיעון לעונש יהיה חופשי.

טיעוני המאשימה:

2

4.         בהתאם לתיקון 113 בדבר הבניית שיקול הדעת בענישה, יש לקיים יחס הולם בין חומרת העבירה ומידת אשמתו של הנאשם אל סוג ומידת העונש המוטל עליו. על פי מצוות המחוקק יש לקבוע את מתחם העונש ההולם, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנהוגה והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין).

5.         הערך החברתי המוגן שנפגע - עבירות הנשק הן עבירות חמורות הטומנות בחובן סכנה רבה; בקבוק תבעירה מהווה נשק חם לכל דבר ועניין ופגיעתו עשויה להיות קשה ולגרום להתקלחות רחבה ואף לפגיעה בנפש (ראה ע"פ 2337/13 קואסמה ואח' נ' מדינת ישראל מיום 16.9.13 (פסקה 12)). הקלות שבה ניתן ליצור בקבוקי תבעירה והפגיעה הרחבה שעשויה להיגרם כתוצאה מהשימוש בנשק זה, מחייבת ענישה מחמירה, בין אם מדובר בשימוש בנשק לצרכים פליליים גרידא ובין אם מדובר על שימוש על רקע טעמים אידיאולוגיים לאומניים, מצווה על בית המשפט להילחם בתופעה באמצעות ענישה מחמירה, אשר תעביר מסר תקיף לפיו החברה ובראשה בתי המשפט, סולדים מתופעת האלימות הגואה, המלווה בשימוש בנשק הזמין לכל (ראה ע"פ 4527/01 מדינת ישראל. נ' פואד אבו ג'ובנה).

6.         הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה - סעיף 40 ט' לחוק העונשין מונה רשימה של נסיבות מחמירות הקשורות בביצוע העבירה:

-     התכנון שקדם לביצוע העבירה - כעולה מכתב האישום המתוקן, הנאשם החליט להצית את רכבו של אדם אחר ולצורך כך הצטייד בחומרים הדרושים להכנת בקבוק תבעירה והחזיק את בקבוק התבערה ברכבו לצורך שימוש בהם; הנאשם החזיק ונשא את בקבוקי התבערה ברכבו, בעודו נוסע ברכב וכן החזיק על גופו סכין, דבר המלמד על כוונותיו ואופיו האלים של הנאשם.

-         הנסיבות שהובילו את הנאשם לבצע את העבירה - הנאשם היה מצוי בסכסוך עם אדם אחר; הנאשם בחר להחזיק ולשאת בנשק חם ונשק קר לצורך פתרון סכסוכים בדרכים אלימות.

-         הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה - קיים פוטנציאל פגיעה רב בשימוש בבקבוקי תבעירה ו/או החזקת סכין שלא כדין בין אם ברכוש ובין אם בנפש.

3

7.         מדיניות הענישה הנוהגת - המאשימה סבורה כי מתחם העונש ההולם בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה והפגייעה בערך המוגן הינו 24-12 חודשי מאסר בפועל. המדינה מפנה לע"פ 9511/01 קבקוב נ' מדינת ישראל הנאשם הורשע בעבירות של הכנה ונשיאה של כלי נשק מסוג בקת"ב - נגזרו עליו 12 חודשי מאסר.

ת"פ 44579-08-15 מדינת ישראל נ' מוחמד ג'ורבאן, הנאשם הורשע באחזקה ונשיאה של אקדח, בית המשפט המחוזי בחיפה קבע מתחם עונש הולם של 30-7 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.

ת"פ 42684-06-15 מדינת ישראל נ' סנד וותד ועדנאן וותד, הנאשם 1 הורשע באחזקת נשק בביתו ונאשם 2 הורשע בסיוע לאחזקת נשק, בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הולם של 30-8 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם עונש של 14 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.

עפ"ג 16271-07-09 (מחוזי חיפה) - שם נדחה ערעורו של נאשם ונגזרו עליו חמישה חודשי מאסר בפועל והופעלו עוד שלושה חודשי מאסר על תנאי במצטבר, בגין אירוע אחד של אחזקת סכין.

8.         נסיבותיו האישיות של הנאשם - הנסיבות המשמעותיות העומדות לזכותו של הנאשם, הינן הודאתו והעדר עבר פלילי. יחד עם זאת לעמדת המאשימה, העדר עבר פלילי אינו מצדיק לבדו סטייה ממתחם העונש ההולם והשתת ענישה טיפולית כאשר אין אינדיקציה אמתית לשיקום או לסיכוי ממשי לשיקום. בשל העובדה כי הנאשם נעדר עבר פלילי, נבקש לגזור את עונשו בחלק התחתון של המתחם שהוצג.

טיעוני ב"כ הנאשם:

9.         נסיבותיו האישיות של הנאשם - מדובר בבחור צעיר בן 24 ללא עבר פלילי, אשר הודה כבר בהזדמנות הראשונה ובזה חסך זמן שיפוטי יקר. הנאשם לקח אחריות מלאה על מעשיו, הביע חרטה כנה וצער רב. מדובר באירוע חד פעמי.

10.       הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה - כתב האישום המתוקן הינו בגין עבירה של החזקה ונשיאת נשק והחזקת סכין. מדובר באירוע חד פעמי ובנסיבות מאוד מיוחדות. אין מדובר במניע לאומני והוא לא פגע בכוחות הביטחון ואף לא התכוון לפגוע באיש. הנאשם נסע ברכבו למרחק קצר טרם החליט לחזור בו, ובדרך חזרה נעצר על-ידי השוטרים כאשר ברכבו בקבוקי התבערה והסכין. הנוזל אשר נמצא בתוך בקבוקי התבערה היה באופן חלקי ולא מלא, ברכב לא היה מצית או כל כלי שהיה ניתן באמצעותו להדליק את בקבוקי התבערה, והדבר מלמד על כך שלא הייתה כל כוונה להשתמש באותו נשק.

4

הוסיף הסנגור, עו"ד לוטפי וטען, כי הנאשם נתפס רחוק מאוד ממקום מגוריו של המתלונן. הנאשם לא התכוון לפגוע במתלונן ומכל מקום, המתלונן סלח לנאשם. בסופו של יום, לטענת הסנגור, נסיבות ביצוע העבירה הן קלות מאוד.

11.       הערך החברתי המוגן שנפגע - מבלי להמעיט בחומרת העבירה, מציין הסנגור, עו"ד לופטי, כי בעבר עבירות של החזקת בקבוקי תבערה לא הוגדרו כעבירות של החזקת נשק, אלא חלק מעבירות ההצתה המתוחכמות יותר. הסנגור תמך את דבריו בהסבר כי לא מדובר בנשק כמו אקדח, מטעם חבלה או רימון, אלא בבקבוק תבערה, כאשר אין בנמצא כלי שבאמצעותו ניתן להדליק את בקבוק התבערה.

12.       מדניות הענישה הנוהגת - לטענת הסנגור, אין להקיש מהפסיקה שציינה ב"כ המדינה, שכן שם דובר במקרים קשים יותר. על פי אסופת הפסיקה שהגיש, יש לגזור על הנאשם עונש מאסר הנע בין 5 חודשים או 6 חודשים בפועל. כך למשל הפנה הסנגור לת"פ (חי') 5000/12 מדינת ישראל נ' פלוני, שניתן ע"י כב' השופט כ' סעב, מיום 24/6/13, שם נפסקו 6 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בעבודות שירות, 18 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 3,000 ₪; ת"פ (חי') 12995-03-09 מדינת ישראל נ' מג'די נאטור ואח', שניתן ע"י כב' השופטת ח' הורוביץ מיום 5/1/10, שם נגזר על הנאשם מאסר לתקופה של 18 חודשים, כאשר 6 חודשים מהם מאסר בפועל והיתרה על תנאי; ת"פ (חי') 51186-09-14 מדינת ישראל נ' חוסאם אלעל, שניתן ע"י כב' השופט א' אליקים מיום 29/11/15, שם נגזר עונש של 4 חודשי מאסר בפועל בניכוי הימים בהם שהה הנאשם במעצר, 4 חודשי מאסר על תנאי וקנס בשיעור של 5,000 ₪; ע"פ 7555/14 פלוני נ' מדינת ישראל, מיום 4/5/15, שם דובר על מערער קטין, שהדליק בקבוק ויידע אותו לעבר בסיס צה"ל במטרה לפגוע בו. בית המשפט העליון מצא להקל בעונשו של המערער והפחית את עונשו ל-6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.

גזירת הדין:

13.       הנאשם יליד שנת 1992, שהורשע על פי הודאתו בעבירות בנשק (החזקה ונשיאה) - עבירה לפי סעיף 144(א) + (ב) רישא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), וכן בעבירת החזקת סכין - עבירה לפי סעיף 186 (א) לחוק העונשין. הנאשם עצור בגין תיק זה מיום 9/12/15.

5

14.       עבירת הנשק היא עבירה חמורה במהותה. ההגדרה של "נשק" המצויה בסעיף 144 לחוק העונשין, היא רחבה ונועדה להגשים את התכלית של איסור נשיאה והחזקה של כלי פוגעני, שיכול להיות אף קטלני. אמנם כל אחד ממרכביו של בקבוק התבערה, הוא כשלעצמו יכול לשמש לצרכים תמימים, שמטבעם לא נועדו לפגוע באדם או להזיק לו, אולם אין ספק שבהרכבם כפי שנעשה ע"י הנאשם, מהווים הבקבוקים כלי שמסוגל על פי עצם טיבו, להזיק לאדם ולפגוע בבריאותו ובשלמות גופו (ראה: ע"פ 9511/01 קובקוב נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(2) 687). תוצאותיו של בקבוק תבערה, וכבר היו דברים מעולם, עלולות להיות קשות ביותר ומשכך, ראוי איפוא כי ייצא הקול שהענישה בכגון דא, לא תהיה קלה (ראה: ע"פ 2337/13 מהנד קואסמה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 16/9/13); ע"פ 262/06 פלוני נ' מדינת ישראל (מיום 6/7/06)).

15.       לפי פסיקתו של בית המשפט העליון, יש לקבוע את מתחם העונש ההולם בהתאם לסוג הנשק שבו החזיק הנאשם, נשא והוביל שגם תכלית זו חשובה ובעלת משקל (ראה: ע"פ 1332/04 פס נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(5) 541, 544 (2004)). אני קובעת כי מתחם הענישה הוא בין 12 חודשים ל-24 חודשים.

16.       בשים לב לערכים המוגנים שנפגעו, לנסיבות הספציפיות הקשורות בביצוע העבירה, לרבות רמת הסיכון, העדר נזק, העובדה שהנאשם הביע חרטה כנה והודה בהזדמנות הראשונה, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם ראוי שיהיה במתחם הנמוך.

17.       אשר על כן, לאחר ששקלתי ונתתי דעתי למכלול השיקולים והנסיבות שפורטו לעיל לקולא ולחומרה ומבלי להתעלם מחומרת העבירה, אני מחליטה לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        12 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 9/12/15.

ב.         12 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים שלא יעבור כל עבירה בנשק מסוג פשע ויורשע בגינה.

ג.         נוכח עמדת המתלונן - הסולחה - אין אני גוזרת קנס כספי.

זכות ערעור לבית המשפט העליון, תוך 45 ימים.

ניתן היום, ט"ו אייר תשע"ו, 23 מאי 2016, במעמד הצדדים.