1

1.         באי כח המבקש עותרים לגילוי נתונים שונים, שהם, לדעתם, בבחינת "חומר חקירה", לפחות פריפריאלי. לדעתם, נתונים אלה רלבנטיים ועשויים לסייע בהגנת הנאשם. ניתן להבין כי לבקשה שני ראשים, האחד - ממוקד, שעניינו - גילוי ספציפי של גיליון רישום פלילי של מתלונן (להלן: "הבקשה הספציפית"), והאחר - נרחב, שעניינו - גילוי נתונים סטטיסטיים ואחרים הקשורים להעמדת נאשמים אחרים לדין במצב ראייתי דומה (להלן: "הבקשה הכללית"). חומר זה נדרש, לדעתם, לצורך העלאתה ובירורה של טענה אפשרית שעניינה הגנה מן הצדק.

            המשיבה מתנגדת לבקשה על שני ראשיה.

2.         אשר לבקשה הספציפית. ב"כ המבקש עותרים, כאמור, לחשיפת הגיליון הפלילי של עד התביעה המרכזי - ברק אוחנה (להלן: "החומר המבוקש").

            ב"כ המשיבה מתנגדת, כאמור, להמצאת החומר המבוקש (כנראה בעיקר בשל הגנת הפרטיות).

            בשורת פסקי דין פורש המונח "חומר חקירה", המופיע בסעיף 74 לחסד"פ [נוסח משולב], ככולל "גם ראיות השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום במשמע" (- בג"צ 235/85 אלהוזייל נ' משטרת ישראל, פד"י לט 4 עמוד 124, בעמוד 129).

2

            בשנים שלאחר מכן ניתן פירוש מרחיב אף יותר למונח הנ"ל, החל מבש"פ מסארווה והמשך בהחלטות רבות אחרות בבתי המשפט השונים ( - בש"פ 9322/04 מסארווה נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 2000 (ו) תש"ס - תשס"א מיום 06/02/00, בש"פ 5881/06 בניזרי נ' מדינת ישראל).

            על פי הפסיקה, לאחר שנבדקת הרלוונטיות של החומר שגילויו מבוקש וכן מידת חשיבותו להגנת הנאשם, יש לדאוג לאיזון בין זכותו של נאשם למשפט הוגן לבית זכותו של מתלונן לפרטיות.

אני סבורה כי בענייננו עשויים להתקיים, לכאורה, המבחנים שנקבעו בפסיקה, בעניין הכללתו של החומר המבוקש בבקשה הספציפית בגדר "חומר חקירה", באופן שיגרור את חשיפתו.

הכוונה היא הן למבחן הרלבנטיות והן לסיוע האפשרי להגנת הנאשם, כאשר גם פגיעה במהימנותו של עד תביעה עשוייה לסייע בהגנת נאשם.

מתגובת המשיבה ניתן להבין כי אין לחובת המתלונן הרשעות קודמות, אך יתכן וקיים פלט פלילי כלשהו.

עקרונית, הייתי נוטה לקבל את הבקשה הספציפית. עם זאת, החלטתי בעניין זה תתקבל רק לאחר שהפלט הפלילי יועבר לעיוני ויישקל האיזון הראוי בין האינטרסים.

3.         אשר לבקשה הכללית. בקשה זו, במתכונתה כאן, אין מקומה במסגרת סעיף 74 לחסד"פ.

            השגת נתונים סטטיסטיים מרשויות רלבנטיות, לצורך ביסוסה של טענה אפשרית כלשהי (כגון - הגנה מן הצדק), אמורה להתבצע במסגרת הוראות חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998 (להלן: "החוק"). החוק מאפשר לכל אזרח ישראלי או תושב לפנות לממונה על חופש המידע בבקשה מתאימה. הממונה אמור להשיב לבקשה תוך פרקי זמן הנקובים בחוק. במידה והבקשה נדחית (כגון מחמת הכבדה בלתי סבירה על הרשויות) - ניתן להשיג עליה במסגרת עתירה מינהלית. כידוע, טענה שעניינה הגנה מן הצדק, ניתן להעלות בכל שלב של הדיון ולא רק בפיתחו. בנסיבות אלה - העתירה להורות למשיבה לספק את הנתונים הרלבנטיים במסגרת הבקשה הכללית מכוח סעיף 74 לחסד"פ - נדחית.

4.         תזכורת במעמד הצדדים ליום 29.2.16 בשעה 08:30.

5.         מזכירות תשלח העתק ההחלטה ותזמין הצדדים.

ניתנה היום, כ"ח שבט תשע"ו, 07 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.

3