1

 

א.        הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום המתוקן שאלה פרטיו:

 

1.      ביום 17.4.21, שהה הנאשם יחד עם אחרים בחנות לממכר משקאות אלכוהוליים אשר אותה ניהלה באותו הזמן מ.נ., ברחוב .... ב.....  (להלן: "החנות").

2.      במקום התגלע ויכוח בין הנאשם לבין אחרים, שזהותם אינה ידועה למאשימה. בעקבות הוויכוח, הנאשם והאחרים נתבקשו לעזוב את המקום, וכך עשו. לאחר מכן, שב הנאשם למקום בגפו, ואף שהתבקש על ידי מ.נ. לעזוב, הוא לא נשמע לבקשתה, בעט בדלת החנות ונכנס אליה.

3.      בהמשך, יצאו א.ע. (להלן: "המתלונן"), ס.פ. ואדם נוסף שזהותו אינה ידועה למאשימה עם הנאשם מהחנות והורו לו לעזוב את המקום. מאחר והנאשם לא נשמע לבקשותיהם, החל ס.פ. להרחיק את הנאשם בכוח מהמקום. האדם הנוסף ומ.י. סייעו לס.פ. להרחיק את הנאשם מהמקום בכוח.

4.      בסמוך לכך, תוך כדי התגרה, יצא המתלונן מהחנות, התקרב לעבר הנאשם, דחף אותו, הכה אותו בראש, בידיו, באגרופים וכן בעט בו.

5.      בהמשך, בעיצומה של התגרה, שלף הנאשם סכין בעלת להב מתקבע בה הצטייד ודקר את המתלונן בצד השמאלי העליון של גבו. בתגובה, דחף המתלונן את הנאשם והפילו על מדרכת הרחוב ודרך עליו. בעת הנפילה נשמטה הסכין מידו של הנאשם. במהלך התגרה, נחתך הנאשם בכף ידו מהסכין שבה אחז ונזקק לטיפול רפואי, לרבות ניתוח בידו.

6.      לאחר מכן, כאשר נמלט המתלונן בריצה לעבר שוטרת שנכחה במקום, רדף הנאשם אחריו והשיגו. השניים, יחד עם ס.פ., המשיכו להיאבק במשך מספר דקות, עד ששוטרים שהיו במקום הצליחו להפריד ביניהם.

7.      כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרם למתלונן חתך בבית החזה השמאלי, שגרם לחזה אוויר ולאמפיזמה תת עורית. המתלונן פונה לבית החולים, שם הורדם והונשם במשך עשרה ימים.

 

2

הוראת החיקוק בה הודה הנאשם והורשע - פציעה בנסיבות מחמירות ,עבירה לפי סעיף 334 יחד עם סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין,התשל"ז-1977.

 

ב.         הסדר הטיעון:

1.      הנאשם יודה ויורשע בכתב האישום המתוקן

2.      עובר לדיון הטיעונים לעונש, יישלח הנאשם לשירות מבחן לקבלת תסקיר בעניינו.

3.      לעניין העונש - אין הסכמה עונשית וכל צד חופשי בטיעוניו. למען הסר ספק, התביעה תעתור להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי לנפגע העבירה וקנס כספי.

4.      פיצוי אשר יושת נתון לשיקול דעת בית המשפט.

5.      הצדדים יגישו מסמכים רפואיים לתיעוד הפציעה שנגרמה לנפגע העבירה.

 

ג.         הראיות לעונש

 

מטעם התביעה:

מסמכים רפואיים של המתלונן ודיסק ובו סרטוני האירוע.

 

מטעם הנאשם:

מסמכים רפואיים של הנאשם. כמו כן, הוצג סרטון של האירוע זאת על פי ההסדר.

 

ד.         הטיעונים לעונש בתמצית

 

ב"כ המאשימה:

בטיעוניה הפנתה התובעת לנסיבות האירוע כפי שהן עולות מכתב האישום המתוקן, לערך החברתי שנפגע, לתסקיר ולמדיניות הענישה הנוהגת.

לבסוף, עתרה התובעת לקביעת מתחם ענישה של 14-28 ח' מאסר בפועל מתחת למחצית המתחם. כן עתרה להשית על הנאשם מאסר ע"ת, קנס ופיצוי.

 

ב"כ הנאשם:

בטיעוניה הפנתה לנסיבות האירוע כפי שהן עולות מהסרטון, להיות הנאשם שתוי בשעת מעשה, לפציעתו, לנסיבותיו האישיות ובכלל זה עברו הנקי, לתסקיר, ל"סולחה", לנטילת האחריות ולמדיניות ענישה.

לשיטתה, יש לקבוע מתחם של מאסר בדרך של עבודות שירות.

 

כל צד תמך יתדותיו בפסיקה.

3

 

הנאשם בדבריו לעונש, הביע צער וחרטה, ציין כי הוא עוזר כלכלית למשפחתו וביקש שלא לגזור עליו מאסר.

 

ה.        דיון והכרעה

 

הערך החברתי שנפגע הינו שלמות גופו ובטחונו האישי של הפרט והצורך בהגנה על הפרט מפני מעשי אלימות. ראה לעניין זה ע"פ 8991/10 יעקב מכבי נ' מדינת ישראל ( 27.10.11).

 

ו.          נסיבות הקשורות בביצוע העבירה

 

עיון בכתב האישום וצפייה בסרטון האירוע מעלים כי אכן עובר לאירוע הדקירה הותקף הנאשם פיזית ע"י המתלונן וחבריו.

אולם, אין בכך כדי להכהות במאומה את המיוחס לנאשם. על פי עובדות כתב האישום, נתבקש הנאשם תחילה לעזוב את החנות בעקבות ויכוח שהתגלע בינו ובין אחרים לבין לקוחות נוספים, וכך אכן עשה עם האחרים. אף על פי כן, לא נתקררה דעתו והוא שב לחנות כאשר זאת הפעם הוא מצויד בסכין בעלת להב מתקבע. מה לי אם יצא מביתו עם הסכין ומה לי אם מצאה בדרך. מספר אנשים ובכללם המתלונן הורו לו לעזוב את המקום, אך הנאשם סירב לכך.

הנה כי כן, פרק האלימות כלפי הנאשם, תחילה בהרחקה בכוח ולאחר מכן בחבטות, החל רק לאחר שהנאשם סירב לעזוב את המקום. אפשר שעובדת היות הנאשם שתוי, היא שעמדה ביסוד הבקשות החוזרות ונשנות כי יעזוב את המקום.

ניכר בהתנהגות הנאשם כי הוא חזר למקום כשהוא מצויד בסכין משום שחתר למגע. אין להשלים כמובן, עם האלימות שהופנתה כלפי הנאשם, ובכלל זה תקיפתו ע"י המתלונן בדחיפות, בעיטות, חבטות ואגרופים. עם זאת חובה לציין כי הנאשם הוא שזרע את זרע הפורענות בהגיעו למקום שיכור, בסירוביו לעזוב את המקום ובעובדת היותו מצויד בסכין.

לאחר שהמתלונן נדקר הוא נמלט בריצה לעבר שוטרת שנכחה במקום אך הנאשם רדף אחריו, השיגו ונאבק עמו ועם האחרים עד אשר עלה בידי שוטרים במקום להפריד ביניהם.

 

תוצאות פציעת המתלונן קשות. הוא נדקר בצד שמאל אחורי של החזה, ונגרם חזה אויר ואמפיזמה תת עורית. המתלונן הורדם והונשם למשך 10 ימים. לאחר האשפוז מצב המתלונן הוטב ולא נדרש טיפול כירורגי נוסף.

 

 

4

 

אך כפסע היה בין פציעת המתלונן לבין מותו, זאת בשים לב למיקום הדקירה , הגם שלהערכתי, מיקום הדקירה לא היה מכוון, לפי שהיה זה במהלך התגרה . עם זאת, אין בכך להקל עם הנאשם לפי ששימוש בסכין עלול לגרום לתוצאה קטלנית גם אם לא הייתה כוונה לעשות כן.

 

עובדת היות הנאשם שתוי אותה עת אינה מהווה נסיבה מקלה לפי שהוא הכניס עצמו למצב של שכרות.

 

ז.         מדיניות ענישה

 

עיון בפסקי דין אשר למדיניות הענישה הנוהגת אשר הוצגו ע"י הצדדים, מעלה כי קיים מנעד ענישה רחב החל משל"צ , דרך מאסר בעבודות שירות וכלה במאסרים של ממש. כדרכם של גזרי דין, כל גזר דין ונסיבותיו.

 

באשר לפסיקה הנוהגת בנסיבות דומות, אפנה לפסקי הדין אותם מצאתי רלוונטיים, כדלקמן:

 

ברע"פ 3682/22 אסף גולן נ' מדינת ישראל (6.6.2022) הורשע המבקש בהתאם להודאתו בעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות ואיומים בכך שתקף את המתלונן באגרופים ובאולר, תוך איום בהריגתו, על רקע חשד בלתי מוצדק כי המתלונן גנב ממנו "סקייט-בורד". המבקש הכה את המתלונן באגרופים, הניף את ה"סקייט-בורד" במטרה להכות בו עמו, שלף אולר והצמידו לאוזנו של המתלונן וכתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלונן חתך בקרקפת ושריטות מאחורי אזנו השמאלית. בית משפט השלום קבע מתחם של 9-20 חודשי מאסר בפועל והשית על המבקש 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי ורע"פ שהגיש המבקש לבית המשפט העליון - נדחו.

 

5

בע"פ 3249/19 סמרה פיסהיי נ' מדינת ישראל (5.8.2019) המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של חבלה בנסיבות מחמירות. על רקע ויכוח בין המערער המתלונן, שהתפתח לכדי דחיפות הדדיות במהלכן נפל המערער על הקרקע, ניסה המערער לתקוף את המתלונן באמצעות מכת אגרוף. המתלונן התחמק, ביקש להפסיק את המריבה והמערער עזב את המקום. דקות לאחר מכן, שב המערער למקום המריבה כשהוא מצויד בסכין, ודקר את המתלונן בידו השמאלית. המתלונן נמלט מהמקום, אך המערער רדף אחריו, ניסה לדקרו בשנית אך נבלם על ידי עוברי אורח. המערער הוסיף לאיים על המערער כי יהרוג אותו. כתוצאה ממעשי המערער, נגרם למתלונן חתך עמוק ונזק עצמי בידו השמאלית, הוא נותח ואושפז בבית חולים. בית המשפט המחוזי קבע מתחם הנע בין 18 ועד 36 חודשי מאסר והשית על המערער עונש של 24 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. ערעור שהוגש בבית המשפט העליון - נדחה.

 

בע"פ 1472/15 שי שעשוע נ' מדינת ישראל (17.5.2015) המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות. המערער, הגיע לעבודתו בבית מטבחיים ולמקום הגיע גם המתלונן, קטין, ובין השניים החלו חילופי דברים במהלכם גידף המערער את המתלונן והמתלונן בתגובה ירק בפניו. המערער סטר למתלונן והמתלונן דחף אותו וניסה להימלט מהמקום. בשלב זה, המערער, שאחז בסכין שחיטה, התקרב למתלונן וחתך אותו בבטנו. למתלונן נגרם חתך אורכי בבית החזה התחתון והוא הובהל לבית החולים שם אושפז. בתיק זה, הגיעו הצדדים להסדר לפיו עתירתה העונשית של המאשימה תוגבל לכדי 16 חודשי מאסר ואילו המערער יטען כהבנתו. בית המשפט המחוזי קבע מתחם הנע בין 10 ועד 36 חודשי מאסר בפועל והשית עליו 10 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית, זאת בהתחשב, בין היתר בתסקיר שירות המבחן שהמליץ להסתפק במאסר בדרך של עבודות שירות. בית המשפט העליון דחה את הערעור, תוך שקבע: "אמנם באירוע שהתרחש בבית המטבחיים, כמתואר בכתב האישום, המתלונן לא טמן ידו בצלחת. הוא דחף את המערער וגם ירק בפניו. אך ניתן היה לצפות מן המערער כאדם בוגר שיגלה איפוק ושיקול דעת וינתק עצמו מן העימות. תחת זאת בחר המערער להסלים את האירוע ולעשות שימוש בסכין השחיטה שאחז בידיו, באמצעותו דקר את המתלונן ופצעו. בנסיבות אלה עונש של 10 חודשי מאסר בפועל שנגזר על המערער הוא מתון, כאמור, ואינו מצדיק התערבות".

 

בת"פ (ת"א) 23649-06-21 מדינת ישראל נ' ליפובצקי (14.12.2021) הורשע הנאשם, על יסוד הודאתו בעבירה של חבלה בנסיבות מחמירות, בכך שחתך את המתלונן באמצעות סכין יפנית שנשא עמו. הנאשם פגש את המתלונן וזה דרש ממנו סכום כספי אותו חב לו לכאורה. הנאשם סירב, והמתלונן בתגובה נטל את הטלפון הנייד של הנאשם והתנה את החזרתו בתשלום החוב. לאחר דין ודברים, שלף הנאשם את הסכין וגרם למתלונן חתך במותנו השמאלית. בשלב זה החלו השניים להיאבק . הנאשם גרם למתלונן חתכים נוספים בצווארו, בזרועו, בחזה ובגבה ואילו המתלונן חבט בנאשם באמצעות מקל ההליכה שלו וגרם לנאשם חבלה בשפתו. המתלונן פונה לבית החולים, אושפז ונזקק לניתוח. בית המשפט קבע מתחם עונש הנע בין 16 ועד 36 חודשי מאסר והשית על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

מקרה זה חמור מענייננו נוכח העבירה בה הורשע הנאשם, אולם שם ניתן משקל לכך כי מדובר באירוע שהחל ביוזמת המתלונן שעה שהנאשם לא חפץ להתעמת איתו ובית המשפט התרשם כי נתון זה מפחית במידה מסוימת מעוצמת הפגיעה בערכים המוגנים.

6

 

 

בת"פ (ת"א) 51857-10-17 מדינת ישראל נ' שמש (4.7.2018) הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות שביצע בסיומו של אירוע ספורט. כך, במהלך משחק כדורסל, התפתחה קטטה בין אוהדים למאבטחי המשחק. בסיום המשחק, הבחין בהם הנאשם והתקדם לעברם במטרה לבוא עמם חשבון בגין התנהלותם במהלך הקטטה. הנאשם פנה אל המאבטחים, ואל מנהל חברת האבטחה והתסיס את הרוחות וזה בתגובה ביקש מהנאשם לעזוב את המקום. הנאשם המשיך לקלל את המאבטחים כשהוא מסמן תנועה מגונה באצבעו ומנהל האבטחה הורה למאבטחים להתרחק מהמקום. בשלב זה, הרים הנאשם בקבוק זכוכית מהרצפה והשליך אותו לעבר המאבטחים. הבקבוק פגע בראשה של המתלוננת, שהייתה מאבטחת, וכתוצאה מהאמור נגרמה לה פציעות רבות בגינן נזקקה לטיפול רפואי ואושפזה בבית החולים. בתיק זה, הגיעו הצדדים להסדר לפיו עתירתה העונשית של המאשימה תוגבל לכדי 18 חודשי מאסר והנאשם יורחק ממגרשי ספורט למשך 3 שנים. בית המשפט קבע מתחם הנע בין 12 ועד 30 חודשי מאסר והשית על הנאשם 15 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית לרבות פיצוי בסך 20,000 ₪ למתלוננת.

 

גזר הדין הקרוב ביותר בנסיבותיו הינו בעניין סמרה פיסהיי הגם שהעבירה בה הורשע פיסהיי הינה חבלה בנסיבות מחמירות. ,שם כפי הנסיבות בפניי, המערער הוא אשר חתר למגע כל העת. השוני בהוראות החיקוק ובעונש יבוא לידי ביטוי בקביעת מתחם הענישה.

 

מתחם הענישה יעמוד אפוא על 12-28 ח' מאסר בפועל .

 

ח.        נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.

 

כליאת הנאשם תסב לו ולמשפחתו באריתריאה נזק כלכלי.

הוא עצמו נפגע באצבעו מהסכין שאחז, במהלך ניתוח נתפר עצב, גיד שוחזר, קיימת הגבלה בתנועות האצבע והוא נזקק לפיזיותרפיה וריפוי בעיסוק.

הנאשם נטל אחריות, הביע צער והוא נכון לפצות את המתלונן.

 

הנאשם יליד 1989 והוא שוהה בארץ מאז 2011. עברו הפלילי נקי.

 

7

בתסקירו, קבע קצין המבחן, כי לנאשם קשיים בוויסות דחפים במצבים בהם חש ותסכול ופגיעה בדימויו העצמי וכי אין לנאשם דפוסים שוליים מושרשים. לנאשם מציאות חיים מורכבת, חווה אובדניים והוא מתפקד במישור התעסוקתי. לדברי הנאשם נערך מפגש בעל מאפיינים של "סולחה" בין חבריו לבין משפחת המתלונן. עוד נקבע כי קיימת רמת סיכון נמוכה למעורבות בהתנהלות אלימה בעתיד וכי החומרה הצפויה של מעשה אלימות עתידי, הינה בינונית.

אין בתסקיר המלצה שיקומית-טיפולית. עם זאת, חותם קצין המבחן את התסקיר בהמלצה כי ככל שיושת על הנאשם עונש מאסר יש לבחון שילובו בכלא בהליכי טיפול ושיקום מתאימים.

 

בדיקת הפרקליטות לאחר הטיעונים לעונש העלתה כי לא נערכה כלל " סולחה" בין הנאשם לבין המתלונן.

 

אני קובע אפוא כי עונשו של הנאשם יעמוד בחלק התחתון של המתחם.

 

ט.        אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים :

 

1.                  14 ח' מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 17.4.21 עד 12.7.21 .

2.         9 ח' מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור עבירה נגד הגוף במשך 3 שנים מתום ריצוי מאסרו.

3.         6 ח' מאסר על תנאי והתנאי הוא שהנאשם לא יחזיק סכין למטרה שאינה כשרה, על פי סעיף 186(א) לחוק, במשך 3 שנים מתום ריצוי מאסרו.

4.         הנאשם יפצה את המתלונן בסך 10,000 ש"ח .התשלום יבוצע עד ולא יאוחר מיום 1.4.23 על פי פרטי המתלונן המצויים בתיק בית משפט.

5.         אינני גוזר על הנאשם קנס, בשים לב לפיצוי אשר הושת עליו ולהיותו נעדר מעטפת תמיכה בארץ.

 

אני קורא לרשויות שב"ס לשלב הנאשם במתווה טיפולי כפי המלצת שירות המבחן.

 

זכות ערעור כחוק.

 

ניתן היום, כ"ה אלול תשפ"ב, 21 ספטמבר 2022, במעמד הצדדים.