ת"פ 35359/03/20 – מדינת ישראל נגד סאמי אבו נאב
1
בפני |
כבוד הנשיא שמואל הרבסט
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל באמצעות ענף תביעות מחוז ירושלים |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
סאמי אבו נאב (עציר) באמצעות ב"כ עוה"ד מ. חלאילה |
|
|
|
גזר דין |
כתבי האישום והסדר הטיעון
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, וכן צירף את ת"פ 20002-5-21 אשר גם בעבירות המיוחסות לו שם - הודה והורשע (להלן: "התיק המצורף").
כתב האישום בתיק העיקרי מתייחס ליום 4.3.20, ברחוב אבו רביע בירושלים, אז החזיק הנאשם בכיס מכנסיו קופסת סיגריות ובה 7.3186 גרם סם מסוכן מסוג קוקאין, וכן סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 1.9246 גרם.
באותן נסיבות, בעת שנשאל הנאשם על ידי השוטר ניר אלחרר האם יש באמתחתו דבר מה שאינו חוקי, הוציא הנאשם את הקופסה מכיס מכנסיו והשליך אותה לכיוון הוואדי הסמוך.
בשל כך הורשע הנאשם בעבירה של החזקה/שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)+7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973.
בתיק המצורף הואשם הנאשם בכך שביום 9.4.21, נהג ברכב מסוג טיוטה לנדקרוזר ל.ז 3813014, והחזיק בדופן הדלת שקית אשר הכילה 30 גרם קוקאין גבישי שלא לצריכה עצמית. השקית הכילה 51 חפיסות פלסטיק סגורות אשר הכילו את הקוקאין.
בגין כך הורשע הנאשם בעבירה נוספת של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית.
הסדר הטיעון אשר במסגרתו הנאשם הודה, לא כלל הסכמה לעניין העונש.
2
תסקיר שירות המבחן
הנאשם בן 40 שנה, נשוי ואב לחמישה ילדים בגיל 12-2 שנים. לאחרונה, למרבה הצער, אשתו מתמודדת עם מצב בריאותי מורכב וזקוקה לטיפולים.
עד מעצרו, הנאשם התגורר עם משפחתו בשכונת ראס אל עמוד ועבד כנהג ניקיון בעיריית ירושלים במשך כשלושה חודשים.
בתיק הנדון שהה בתנאים מגבילים, ובתקופה אשר קדמה למעצרו היה משולב בטיפול ביחידת של"מ מזרח ירושלים.
הנאשם הוא השלישי בסדר הלידה במשפחה שבה 10 ילדים, בעל 4 שנות לימוד ואינו יודע קרוא וכתוב.
מאז שנשר מבית הספר, נחשף לסביבה שולית ובעייתית באזור מגוריו, אשר הובילה להתנהגות עוברת חוק ושימוש בחומרים ממכרים. בהיותו כבן 12 שנים, נורה בידו על רקע סכסוכי חמולות.
גיליון הרישום הפלילי של הנאשם מלמד כי בין השנים 2003-2018 הורשע 5 פעמים בעבירות אלימות, רכוש וסמים, בגינן ריצה עונשים שונים, לרבות עונשי מאסר ממושכים.
במהלך מעצרו הנוכחי, הנאשם השתמש בסמים מסוג סבוטקס, כאמצעי להקל על קשייו הרגשיים, וזאת נוכח מחלת אשתו.
ביחס לעבירה, הנאשם מסר כי נעברה על רקע ניהול אורח חיים התמכרותי באותה עת וקודם להשתלבותו בתהליך הטיפולי. בעת מעצר הבית, המשיך לצרוך סמים, וסביבתו החברתית סיפקה לו את הסמים עד למקום מעצר הבית.
בהמלצת שירות המבחן הנאשם השתלב בטיפול ביחידת של"מ בירושלים. הטיפול נמשך כ-4 חודשים, עד למעצרו הנוכחי.
בתקופת הטיפול הגיע בזמן, שיתף פעולה וחש נתרם מההליך והביע רצון להשתלב מחדש בתוכנית הטיפולית.
שירות המבחן התרשם כי הנאשם פיתח מגיל צעיר דפוסי חשיבה והתנהגות עברייניים ודפוסי התמכרות לחומרים ממכרים. הוא נעדר גורמי הרתעה משמעותיים, חרף ההליכים המשפטיים העונשים המוחשיים והארוכים שהוטלו עליו. בנוסף, בשנים האחרונות הוא מבטא מעורבות הולכת וגוברת בפלילים.
כיום הנאשם מבטא מוטיבציה להמשך הטיפול, במיוחד לאור המשבר הרפואי הפוקד את משפחתו, אך לצד זאת, מתקשה לגייס מחויבות להשתלבות בתהליך טיפולי אינטנסיבי.
3
לאור כל האמור בתסקיר, מורכבות המצב המשפטי, בשל היותו עצור עד תום ההליכים המשפטיים, מסר שירות המבחן כי אין באפשרותו לשלב את הנאשם בתהליך טיפולי במסגרת הקהילה.
הומלץ כי אם יוחלט על הטלת מאסר בפועל, בהתחשב בניסיון טיפולי בו שולב בעבר ובשל נזקקותו לתהליך טיפולי אינטנסיבי בתחום הגמילה, יבחן שירות בתי הסוהר מחדש את יכולתו של הנאשם להפיק תועלת מהתערבות טיפולית במאסר.
הטיעונים לעונש
נציג יחידת התביעות, עוה"ד ד. ליכט, טען כי בתיק העיקרי נע מתחם העונש ההולם בין 8 חודשי מאסר שיכול שירוצו בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר.
לאור עברו ומאסרו המותנה של הנאשם, יש למקמו בחלקו האמצעי של המתחם העונשי, ולהשית עליו 13 חודשים אשר ירוצו במצטבר לעונש שבתיק העיקרי.
הנאשם ביצע את העבירות, בעת ששהה במעצר בית ולאחר שביקש ואף קיבל הקלות בתנאי מעצרו וגם בעת מעצר הבית המשיך לצרוך סמים. בנוסף ביקש לחלט את הטלפון הסלולרי של הנאשם.
נציגת הפרקליטות, עוה"ד ביינה, טענה ביחס לתיק המצורף כי מתחם העונש ההולם נע בין 30 ל-60 חודשי מאסר בפועל, ואת הנאשם יש למקם במרכזוו. בנוסף ביקשה להפעיל את המאסר המותנה, וזאת במצטבר לכל עונש אחר. עוד ביקשה להורות על חילוט הרכב אשר שימש לביצוע העבירה ולגזור על הנאשם מאסר מותנה מרתיע וקנס.
הסנגור טען מנגד כי התיק העיקרי מורכב מאוד מבחינת הראיות אשר בו- ולכן הוגשו 4 בקשות לתיקון כתב האישום לגביו.
הנאשם נטל אחריות על העבירות וכיום כתב האישום לא כולל עבירה אף לא עבירה אחת העוסקת בסחר בסם מסוכן או ניסיון לכך.
אשר לתיק העיקרי, מדובר בהחזקה של כ-7 גרם קוקאין אשר לא נלוותה להם עבירה נוספת. גם שם הנאשם לקח אחריות ואכן התחיל את הליך הגמילה מתוך רצון להיעזר בשירות המבחן ולצאת ממעגל הסמים. הנאשם שיתף פעולה בטיפול פרטני במשך 4 חודשים, הגיע לפגישות, השתתף, נרתם ומסר בדיקות שנמצאו נקיות מסמים. מדובר בניסיון שיקומי כן מצדו של הנאשם, אך ההרכב המשפחתי של הנאשם בעייתי וכך גם מקום מגוריו. הוא אינו יודע קרוא וכתוב וכמו שאר אחיו, עזב את המסגרת הלימודית בגיל צעיר מאוד ולא קיבל מענה חינוכי ורגשי כנדרש, בסביבה שבה הסמים נפוצים. לכן, המענה לגביו צריך להיות חינוכי-חברתי, ולא עונש מחמיר.
4
לטענתו, הנאשם היה עצור במשך 6 חודשים ובהמשך באיזוק אלקטרוני מספר חודשים לא מבוטל, ויש להתחשב בכך, למקמו בחלק התחתון של המתחם ולהסתפק בימי מעצרו, החל מחודש מאי 2020.
לעניין חילוט הרכב- הסנגור טען כי הנאשם לא הפיק כל רווח מתיק זה. מדובר ברכב שתפוס מזה זמן רב, ערכו ירד והדבר מהווה עונש בפני עצמו.
הנאשם בדברו האחרון אמר שהוא מצטער מאוד על מעשיו. הוא תיאר את מצבו המשפחתי הקשה, במיוחד כאב לחמישה ילדים אשר אשתו- אמם חולה במחלת הסרטן.
דיון והכרעה
בהתאם לחוק העונשין, העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו.
תחילה קובע בית המשפט את מתחם העונש ההולם את העבירות, בהתחשב בערכים החברתיים המוגנים, מידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירות ומדיניות הענישה הנהוגה, ולאחר מכן נקבע העונש המתאים לנאשם, תוך התייחסות לנסיבותיו האישיות.
הנאשם הורשע בשני כתבי האישום בעבירות של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכתו העצמית, בהן מוגן הערך החברתי החשוב של הגנה על הציבור מפני נגע הסמים, הפוגע באוכלוסייה קשות. הסמים פוגעים בקטינים, צעירים ובוגרים. במקרים רבים חשיפה ראשונית של אדם לסמים "קלים" גוררת פגיעה קשה יותר שבאה לידי ביטוי בהתמכרות לסמים, בהתדרדרות לסמים המוגדרים קשים והרסניים יותר, הפוגעים בבריאות המשתמשים בהם ובאורח חייהם.
לשימוש בסמים נלוות במקרים רבים תופעות לוואי קשות הכוללות אורח חיים עברייני וביצוע עבירות בתחום הרכוש והגוף. מכאן שלא רק המשתמשים בסמים נפגעים כתוצאה מהשימוש בסמים, אלא החברה כולה. משום כך, בתי המשפט רואים בחומרה את עבירות הסמים בכלל, ואת עבירות הסחר והפצת הסמים בפרט, וקובעים לצדן ענישה מרתיעה.
יפה לעניין זה הפסיקה בע"פ 3172/13 סואעד נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (מיום 7.1.14) :
5
"על פגיעתן הרעה של עבירות הסמים ועל תפקידו של בית המשפט במאבק בנגע הסמים לצד גורמים וגופים נוספים, עמד בית משפט זה פעמים רבות (ראו, לדוגמה ע"פ 972/11, מדינת ישראל נ' אמארה [פורסם בנבו] (4.7.2012)). אין ספור מילים נאמרו בדבר הצורך להכות בכל אחת ואחת מחוליות הפצת הסם ואם אוסיף דברים, אהיה כמכניס תבן לעפריים. המאבק בנגע הסמים הוא סיזיפי ואל לנו להשלות את עצמנו כי ענישה מכבידה תביא לחיסול הנגע. כל עוד יהיה ביקוש לסמים יהיה גם היצע, כך בישראל וכך במדינות הים. אך המאבק אינו חסר תוחלת. גם אם לא ניתן לחסל את נגע הסמים לחלוטין, ניתן גם ניתן להקטין את היקפו ולצמצם את נזקיו. כל חוליה בשרשרת הפצת הסם לוקחת בחשבון את "תוחלת הנזק" מבחינתה, קרי, הסיכוי להיתפס במכפלת העונש. ככל שתוחלת הנזק גבוהה מהרווח הכספי הצפוי, כך גדל הסיכוי להרתעתה של אותה חוליה מפני הצטרפות לשרשרת הפצת הסם".
נסיבותיו של כתב האישום בתיק העיקרי מתארות כי הנאשם החזיק בידיו כ-7 גרם סם מסוג קוקאין וכמות נוספת של מעל גרם סם מסוג חשיש.
כמות הסמים במקרה זה אינה גדולה, אך עדיין נכנסת להגדרה הדרושה להחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. מכאן שהסם נועד להעברתו לאחרים, בדרך זו או אחרת. בנוסף, סוג הסם -קוקאין, הוא אחד הסמים הקשים ולכן מדובר בעבירה משמעותית.
בהתחשב בכמות ובסוג הסמים, בנסיבות שבהן נתפסו על הנאשם, ובענישה הנוהגת בפסיקה, הרי שהמתחם נע במקרה זה בין 6 ל- 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, נוסף לעונשים נלווים.
נסיבותיו של כתב האישום בתיק המצורף חמורות יותר. גם כאן מדובר בסם מסוג קוקאין, אלא שבמקרה זה הכמות גדולה הרבה יותר: הנאשם החזיק באמתחתו 30 גרם מן הסם המסוכן, אשר היה מחולק ל-50 שקיות.
כמות הסם הקשה וחלוקתו לשקיות רבות מלמדות כי הוא היה מיועד להפצה לאחרים, ומכאן שמידת הפגיעה בערכים המוגנים במקרה זה היא בינונית - גבוהה.
בהתחשב בכל הנדרש, המתחם ההולם אותה נע בין 10 ל-20 חודשי מאסר לריצוי בפועל, נוסף לעונשים נלווים.
העונש המתאים לנאשם
הנאשם, יליד שנת 1981, נשוי ואב ל- 5 ילדים.
לזכות הנאשם שקלתי את הודאתו בעבירות המיוחסות לו, נטילת האחריות על המעשים ושיתוף הפעולה עם גורמי אכיפת החוק, על כל המשתמע מכך.
6
עוד שקלתי את השפעת גזירת עונש מאסר על הנאשם, ממנו יפגעו בני משפחתו- ילדיו ואשתו הנמצאת במצב רפואי מורכב.
אין חולק גם כי לגדילתו בתנאי עזובה, כמעט ללא השכלה וחינוך, יש השפעה על התדרדרותו לשימוש בסמים ולביצוע העבירות כאן.
מנגד, לחובת הנאשם ניצבים לא מעט שיקולים המטים את הכף לחומרה.
ראשית, עברו הפלילי של הנאשם כולל הרשעות קודמות בעבירות אלימות ורכוש, וכן עבירות סמים. עבר זה מלמד שלפניי אדם שרגיל בביצוע עבירות, ולא מדובר במעידה חד פעמית בחייו.
שנית, על אף שהנאשם ריצה בעבר עונשי מאסר ונגזרו עליו גם עונשים נוספים, הוא לא חדל מאורח החיים העברייני והוא שב לבצע את העבירות כאן. כלומר, העונשים שנגזרו עליו לא היוו עבורו גורם מרתיע, והשלכותיהם עליו ועל בני משפחתו- לא היה בהם כדי להביאו לתובנות המתאימות להמשך חייו.
לא זו אף זו. את העבירות כאן ביצע הנאשם בעוד עונש מאסר מותנה תלוי ועומד נגדו ומרחף מעל ראשו, כך שגם הידיעה שביצוע העבירות תביא למאסרו בהכרח, לא היה בה די כדי למנוע מהנאשם לבצע את העבירות.
בנוסף, את העבירות נשוא התיק המצורף, ביצע הנאשם בעודו נתון באיזוק אלקטרוני ובתנאים מגבילים. בכך, הנאשם ניצל את האמון שנתן בו בית המשפט כאשר הקל עמו וקבע עבורו תנאים מגבילים, וזאת - לצורך ביצוע עבירה נוספת.
הנאשם השתתף בהליך טיפולי לתקופה מוגבלת, אך ההליך לא הושלם ולא צלח, לנוכח מעצרו בתיק המצורף ומסר כי גם כאשר שהה במעצר בית המשיך ועשה שימוש בסמים, אשר סופקו לו על ידי אנשים בסביבתו.
שירות המבחן עמד על דפוסיו העברייניים וההתמכרותיים של הנאשם, ועל אף נסיבותיו המשפחתיות, נמנע מהמלצה טיפולית- שיקומית. זאת בשל אותם דפוסים, היעדר הרתעה מהליכים קודמים וחוסר כוחות לשיתוף פעולה עם הליך טיפולי אינטנסיבי כנדרש במצבו, וזאת למרבה הצער. עם זאת, בשל נסיבותיו, ראיתי לגזור את רוב עונשו המותנה במצטבר והיתר בחופף.
משכך, מצוי הנאשם דנן בחלקם המרכזי של מתחמי העונש אשר צוינו לעיל, ומכאן ייגזר עונשו אשר יכלול אף רכיב כלכלי מתון, המתאים לנסיבותיו האישיות.
סוף דבר
7
משום כך ולאחר ששקלתי את מכלול שיקולי הענישה, את נתוניו האישיים של הנאשם ואת מלוא הטענות אשר הובאו לפניי, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
1. 22 חודשי מאסר לריצוי בפועל, וזאת בניכוי ימי מעצרו בתיקים אשר צורפו.
2. מופעל בזאת מאסר מותנה אשר מקורו בת"פ 39034-01-18 וזאת למשך 10 חודשים.
7 חודשים מעונש זה ירוצו במצטבר לעונש המאסר האמור בסעיף 1 והיתר בחופף.
הנאשם יירצה, אם כן, 29 חודשי מאסר וזאת בניכוי ימי מעצרו.
3. 7 חודשי מאסר על תנאי אשר אותם הנאשם לא יירצה, אלא אם יעבור על עבירת סמים מסוג פשע וזאת במשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו.
4. קנס בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד יום 1.5.2023.
5. מורה בזאת על חילוט הרכב המופיע בתיק המצורף וזאת החל מיום 1.7.22, אלא אם יוגשו טיעונים מטעמו של טוען לזכות, וזאת עד למועד זה.
6. הנאשם מתחייב בסך 5,000 ₪ שלא לעבור כל עבירה אשר מקורה בפקודת הסמים המסוכנים, וזאת למשך שנתיים מיום שחרורו ממאסרו.
7. המוצגים בתיק יחולטו או יושמדו, וזאת על פי שיקול דעתו של רשם המוצגים. ציוד אישי יוחזר לנאשם.
8. באשר לרכב נשוא בקשת החילוט - הרי שהרכב יחולט אלא אם יופקדו 7,000 ₪, וזאת עד ליום 1.6.22 - או אז יחולט הרכב.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.
ניתן היום, ט' ניסן תשפ"ב, 10 אפריל 2022, בנוכחות הצדדים ובאי כוחם.
