1

כתב האישום וההליכים

1.             הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה עונשית, בעבירות תקיפה הגורמת חבלה ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן - חוק העונשין); תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין; איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין; וניסיון תקיפה סתם לפי סעיפים 379 + 25 לחוק העונשין.

2.             על פי עובדות כתב האישום המתוקן, במספר מועדים, כפי שיפורט להלן, תקף הנאשם את אמו, ילידת 1954, עמה התגורר אותה עת (להלן - התיק המוביל).

            (-) ביום 8.5.22, על רקע סירובה של האם לתת לנאשם 1,000 ₪ על מנת לרכוש סמים, חיפש הנאשם בארונות המטבח כסף, אז נטל לידיו בקבוק מים וזרק אותו לעברה מבלי שפגע בה. לאחר מכן איים עליה כי ירצח וישחט אותה. בהמשך, ניסה לתקוף את האם בכך שנטל סכין מטבח וזרק אותה לעברה, ובתגובה זזה האם ממקומה והתקשרה למוקד המשטרה, או אז נעל הנאשם את דלת הבית ואמר לה כי לא תצא מהבית וכי הוא יתלונן עליה בפני המשטרה.

            (-) ביום 7.5.22 איים הנאשם על האם כי יהרוג אותה, וזאת שוב על רקע סירובה להיענות לבקשתו לתת לו כסף לרכישת סמים. הנאשם ניגש אל האם ששכבה במיטתה, אחז בצווארה וחנק אותה תוך שהוא ממשיך לאיים כי יהרוג אותה, והרפה את אחיזתו רק לאחר שהתקשתה לנשום.

            (-) כשבוע עובר למועדים הנ"ל, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, אחז הנאשם בידה של האם, צבט אותה וגרם לסימן על ידה בצמוד לבית השחי.

2

3.             במסגרת הסדר הטיעון צירף הנאשם תיק נוסף (ת"פ 51452-11-21) בו הורשע בעבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין ובעבירת הטרדה באמצעות מתקן בזק, לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב- 1982. על פי עובדות כתב האישום, בין התאריכים 6.12.19 - 24.9.20 הטריד הנאשם את הגב' מ.ח בכך ששלח לה מספר רב מאוד של הודעות ברשתות החברתיות פייסבוק ואינסטגרם ובין היתר איים אליה באומרו "רווקה ? ... מה נשמע ... מה עם פרווו ורבוווו .... נראית טוב .... דווקא שלא עונשים נועל לא משחרר ... אני מוצא אותך וקובר אותך חיה, את מתה, תיזהרי... מילה על אמא שלי אני שורף אותך עם העסק שלך ביחד.. אל תנסי אותי.. מי שיזלזל בי אני אישית יחתוך אותו.. על דבר כזה אני דוקר בתחת חותך בפנים..." (כך במקור - י.ט.). בהמשך, ביום 24.9.20 בין השעות 01:55-02:46 התקשר הנאשם לטלפון הנייד של המתלוננת עשר פעמים ושלח לה מספר רב מאוד של מסרונים (להלן - תיק הצירוף).

חוות דעת פסיכיאטרית

4.             לצורך שלמות התמונה יצוין כי בעניינו של הנאשם התקבלה חוות דעת פסיכיאטרית (ואחת נוספת טרם הגשת האישום). מטעמים של צנעת הפרט לא אפרט בהרחבה את הדברים (ע"א 6356/20 פלוני נ' מדינת ישראל (21.10.2021)), ובתמצית ייאמר כי הנאשם מוכר למערכת הפסיכיאטרית מבדיקות קודמות ומשני אשפוזים. בשנת 2017 אובחן כלוקה במצב פסיכוטי חריף והתנהגות מסוכנת ואושפז בכפייה. בשנת 2020 אושפז בהסכמה ואובחן כלוקה בסכיזופרניה פרנואידית. לאחר שחרורו המשיך הנאשם בטיפול ומעקב פסיכיאטרי, אך במהלך השנה האחרונה לא הגיע למעקבים. בבדיקתו בסמוך לעבירה לא התגלו סימנים של פסיכופתולוגיה מג'ורית לקיום מחלת נפש, צוין כי מחלתו בהפוגה והוא נמצא כשיר לעמוד לדין ואחראי למעשיו, תוך שעורכת חוות הדעת ציינה שהוא זקוק לטיפול ומעקב פסיכיאטרי מרפאתי.

טיעוני הצדדים לעונש והראיות

5.             ב"כ המאשימה הפנה לערכים המוגנים שנפגעו, לכך שמדובר בתקיפה של אם שאף הותירה בה חבלה ובאיומים חמורים. ביחס לתיק המצורף נטען כי מדובר בהטרדה ואיומים במספר רב של הזדמנויות ולאורך תקופה ארוכה. ביחס למתחם הענישה עתרה המאשימה לקביעת מתחם אחד הנע בין 18 חודשי מאסר בפועל ועד 36 חודשי מאסר. ביחס לעונש שיש להטיל על הנאשם נטען שאין מקום לחריגה ממתחם הענישה והמאשימה עתרה לעונש מאסר בפועל למשך 22 חודשים לצד מאסר מותנה, קנס, התחייבות ופיצוי למתלוננת בתיק הצירוף.

3

6.             ההגנה ציינה שכתב האישום בתיק המוביל תוקן משמעותית; כי החבלה שנגרמה קלה יחסית; וכי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, הביע חרטה וקיבל אחריות למעשיו. נטען עוד שהגם שהנאשם כשיר לעמוד לדין, יש להביא בחשבון את מצבו הנפשי ואת העובדה שהוא סובל ממחלת נפש פעילה בגינה אף הוכר כנכה מטעם המוסד לביטוח לאומי. ביחס למתחם הענישה הפנה הסנגור לפסיקה וטען כי המתחם נע בין מספר חודשי מאסר ועד 15 חודשי מאסר בפועל וברמה האופרטיבית עתר לגזור את עונשו בתחתית מתחם הענישה ולהסתפק בתקופת מעצרו עד כה.

7.             הנאשם בדברו האחרון תאר את מערכת היחסים עם אמו, ציין כי אין בכוונתו לפגוע בה וכי הוא דואג לה. כן תאר את קשייו במעצר וביקש להתחשב במצבו.

דיון והכרעה

קביעת מתחם הענישה

8.             המאשימה ביקשה לקבוע מתחם ענישה אחד וכך ביקש אף הסנגור. הצדדים לא הרחיבו בנושא אך לדידי יש לקבוע שני מתחמים, שכן כל כתב אישום מתאר אירוע שונה והדברים ברורים. עם זאת, בכל כתב אישום יש לראות בכל העבירות כאירוע אחד (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014)). בנוסף, בכוונתי להטיל עונש אחד בגין מכלול האירועים (כפי שאף התבקש), שכן ענישה נפרדת נראית בעיני מלאכותית במקרה זה.

9.             ביחס לערכים המוגנים שנפגעו בתיק המוביל הרי שהדברים ברורים ומדובר בפגיעה בגופה, בשלוות הנפש וביטחונה של המתלוננות. במקרה זה מדובר בפגיעה חמורה בערכים המוגנים, לאור עצמת האלימות שהופעלה כלפי האם, האיומים הקשים והחבלה שנגרמה לה. אף ביחס לתיק הצירוף ברי כי האירועים גרמו לבהלה בליבה של המתלוננת ופגעו בביטחונה ושלוותה.

4

10.         נסיבות הקשורות לביצוע העבירות: בתיק המוביל, דומה שאין חולק שמדובר בהתפרצויות ספונטניות וכי לא מדובר בעבירות מתוכננות. עם זאת, לא מדובר באירוע נקודתי וחד פעמי אם כי ברצף של אירועים. כמו כן, על בסיס הנתונים שהובאו בחוות הדעת הפסיכיאטרית ניתן להניח ברמת הוודאות הנדרשת שההתפרצויות נבעו במידה ניכרת ממצבו הנפשי של הנאשם וממבנה אישיותו.בעניין זה אציין כי מעיון בחוות הדעת הפסיכיאטרית עולה כי ביום 1.10.20 אושפז הנאשם בהסכמה ואובחן כלוקה בסכיזופרניה פרנואידית. חלק מהעבירות בתיק הצירוף בוצעו סמוך למועד זה ודומה שנכון להביא בחשבון גם נתון זה לצורך בחינת מצבו הנפשי אותה עת. אכן, הנאשם נושא באחריות פלילית למעשיו, אך דעתי היא שיש לראות במצבו הנפשי כנתון רלוונטי לצורך קביעת המתחם (סעיף 40ט(6)+(7) לחוק העונשין; רע"פ 6640/14 פלוני נ' מדינת ישראל (13.1.2014); ע"פ 1727/14 מימון נ' מדינת ישראל (6.1.2015); ע"פ 1865/14 יצחק רוזנצוויג נ' מדינת ישראל (4.1.2016)). עם זאת, אין להקל ראש בחומרת המעשים והעובדה כי הנאשם השמיע איומים חמורים כלפי המתלוננות השונות וזרק לעבר אימו חפצים, לרבות סכין, מלמדת על פוטנציאל נזק ממשי שלמרבה המזל לא התממש.

11.         מדיניות הענישה: מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות בהן הורשע הנאשם מגוונת ובעלת מנעד רחב של ענישה, הנע בין ענישה שיקומית ומאסרים מותנים ועד עונשי מאסר שאינם קצרים, והכל תלוי בנסיבות המקרה והנאשם. אפרט להלן מספר דוגמאות לעונשים שהוטלו בנושאים השונים הנכללים בגדרי העבירות בהן הורשע הנאשם (אלימות כלפי בן משפחה; הטרדה ואיומים).

5

            כך למשל ראו, בשינויים המחוייבים: רע"פ 3210/19 פלוני נ' מדינת ישראל (12.5.2019), בו נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בשלוש עבירות איומים כלפי אמו, הפרת הוראה חוקית והפרת צו בית משפט ונידון ל-45 ימי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות; רע"פ 4781/06 עמרני נ' מדינת ישראל (11.6.2006), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בתקיפת אביו הקשיש בכך שירק ואיים עליו. עוד הורשע הנאשם בהעלבתם וגידופם של שוטרים. הנאשם נידון ל-10 חודשי מאסר בפועל והפעלת מאסרים מותנים; רע"פ 637/21 ‏מרדכי הרמן נ' מדינת ישראל (25.2.2021), בו נידון נאשם שהורשע בשני כתבי אישום בעבירות איומים כלפי גרושתו למאסר מותנה, התחייבות וקנס. הנאשם במקרה זה היה מבוגר ללא עבר פלילי ולא ניתנה המלצה טיפולית בעניינו; רע"פ 4976/18 כהן - ריאני נגד מדינת ישראל (12.8.2018), בו נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בעבירת איומים ו-4 עבירות הטרדה באמצעות מתקן בזק כנגד פרודתו, ובית משפט השלום הטיל עליו, בין היתר, 6 חודשי מאסר בפועל יחד עם הפעלת מאסר מותנה בן 6 חודשים (סה"כ 9 חודשי מאסר בפועל); עפ"ג 59103-08-21 מדינת ישראל נ' מחאג'נה (2.9.2021), בו התקבל ערעור המדינה והוחמר עונשו של נאשם שהורשע באיומים על אחותו ואביו, כשהוא אוחז בסכין, ונגזרו עליו 5 חודשי מאסר בפועל. ביחס למתחם הענישה קבעה ערכאת הערעור כי "לא היה מקום לקבוע מתחם שהרף התחתון שלו הוא מאסר על תנאי. נתוני האירוע חייבו לטעמי קביעת מתחם שהרף התחתון שלו - בנתונים אלה - מספר חודשי מאסר"; עפ"ג 56845-03-16 פלוני נ' מדינת ישראל (30.5.2016), בו הורשע הנאשם בעבירות איומים, תקיפה סתם והיזק לרכוש שבוצעו כלפי אמו ובן זוגה, ונידון ל-7 חודשי מאסר בפועל וכן הופעל מאסר מותנה; עפ"ג 24951-11-21 פלוני נ' מדינת ישראל (09.01.2022), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בשלוש עבירות איומים על בת זוג והחזקת סכין ונידון ל- 15 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים; עפ"ג 8759-02-22 מדינת ישראל נ' חסארמה (9.2.2022), בו הורשע הנאשם בכך שבמספר שיחות טלפון איים על המתלוננת שירצח אותה בשל חשדו שהייתה מעורבת ברצח אחיו. בית משפט השלום הטיל עליו 77 ימי מאסר ובית המשפט המחוזי דחה את הערעור תוך שקבע כי "הענישה שהוטלה על המשיב תואמת באופן כללי את מדיניות הענישה הנהוגה". אציין כי בית המשפט המחוזי הוסיף כי "לא היה מקום, בנסיבות העניין, לעתור למתחם בין 12 ל 24 חודשים שכן מדובר במתחם שאין לו אחיזה"; ת"פ 55282-01-20 מדינת ישראל נ' אמין אבו נאג'י (2.4.2020), בו נידון נאשם לתשעה חודשי מאסר בפועל בשל כך שתקף את אחותו, סטר לפניה, זרק לעברה חפצים, איים על אמו והכה את אחיו במוט ברזל.

12.         לאור כל זאת, אני בדעה כי מתחם העונש ההולם את העבירות מושא התיק המוביל, בנסיבות ביצוען, נע בין 8 חודשי מאסר בפועל ועד 24 חודשי מאסר ואילו מתחם העונש ההולם את העבירות מושא תיק הצירוף נע בין מאסר מותנה ועד 8 חודשי מאסר בפועל (הערה: בכתב אישום זה לא נכללה עתירה למאסר בפועל).

קביעת עונשו של הנאשם

13.         לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי העונש אמור להיגזר בגדרי מתחמי הענישה. לא נטען דבר בעניין סיכויי השיקום של הנאשם, לא התבקש תסקיר ולא הובאו כל נתונים מהם ניתן להסיק שלנאשם סיכויי שיקום ממשיים המצדיקים חריגה מהמתחם. משכך ימוקם העונש בגדרי מתחמי הענישה.

14.         לצורך קביעת עונשו של הנאשם הבאתי בחשבון את גילו הצעיר (כבן 29); עברו הנקי; חלוף הזמן; מצבו הנפשי; הפגיעה שיגרום לו עונש מחמיר; וכן ההרתעה שיצר ההליך הפלילי. כן הבאתי בחשבון את החרטה וההפנמה שהפגין בדבריו בפני מהם התרשמתי לחיוב. לכך יש להוסיף את מצבו הנפשי של הנאשם. כאמור, הנאשם נבדק בעבר ואובחן כסובל ממחלת נפש קשה ואף אושפז, אך כיום המחלה בהפוגה. הגם שהוא כשיר לעמוד לדין ונושא באחריות למעשיו, יש לתת ביטוי מסוים למצב הנפשי, בעיקר על רקע העובדה שמדובר בהסתבכותו הראשונה עם החוק. הבאתי עוד בחשבון את העובדה שהנאשם שוהה במעצר לראשונה בחייו, מעל לחמישה חודשים.

15.         מנגד, כפי שפורט לעיל, לא ניתן במקרה זה להתעלם מהיעדר סיכויי שיקום ומכך שהנאשם לא טיפל בעצמו עובר למעצר, ואפשר שלא יתמיד בכך גם בהמשך, ובכך יהווה סיכון. בהביאי בחשבון את מכלול הנתונים שפורטו לעיל, ראיתי למקם את עונשו של הנאשם קרוב לתחתית המתחמים, אם כי שלא בתחתית ממש (להשלכת נתונים אלו על שיקולי הענישה בתוך המתחם ראו בשינויים המחויבים ע"פ 8017/20 מדינת ישראל נ' גריפאת (22.12.2020)). בצד קביעה זו לא התעלמתי מהפגיעה הקשה שתגרם לנאשם בשל עונש מאסר שאינו קצר. עונש מאסר בכליאה הוא עונש חמור וקשה ובעל השפעות שליליות על האסיר, לא כל שכן למי שטועם טעם מר זה לראשונה. עם זאת, במקרה זה עונש מאסר מתחייב ואף הסנגור ביקש להטיל עונש מאסר כמניין ימי המעצר.

16.         סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

        א.        10 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו - 8.5.22.

6

         ב.         מאסר על תנאי למשך 6 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך שנתיים כל עבירת אלימות פיזית כלפי גופו של אדם.

          ג.         פיצוי למתלוננת בתיק הצירוף, ע"ת מס' 1, בסך 2,000 ₪. הפיצוי ישולם בתוך 120 יום. המאשימה תמציא למזכירות את פרטי המתלוננת ותביא לידיעתה את תוכנו של גזר הדין.

את הסכום יש לשלם ישירות לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il 

·        מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

תשומת לב שב"ס להמלצה בחוות הדעת בדבר הטיפול לו זקוק הנאשם.

הודעה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

מוצג - סכין - להשמדה.

ניתן היום, כ"ט תשרי תשפ"ג, 24 אוקטובר 2022, במעמד הצדדים.