1

 

 

 

ב"כ המאשימה עו"ד גב' בן חיים

ב"כ הנאשם עו"ד מר שלם

 

 

 

 

 

 

עניינו של גזר הדין בעונש הראוי לנאשם בגין אלימות כלפי אנשי מרות והפרת צו בית משפט, מושא שני כתבי אישום.

 

כתבי האישום וקורות ההליך

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו במיוחס לו בכתב האישום המתוקן במ/1, במסגרת הסדר (להלן: "התיק הראשון"). הצדדים הגיעו לידי ההסדר בתום שמיעת הראיות. במסגרת ההסדר סוכם כי הנאשם יופנה לקבלת תסקיר לשם בחינת התאמתו לבית המשפט הקהילתי.

 

2.      על פי כתב האישום בו הודה הנאשם, ביום 26.9.18, סמוך לחצות, הגיעו שוטר ופקח לרח' חטיבת קריתי 5 ברמלה, שם שהה הנאשם, בעקבות דיווח על התפרצות. בהגיעם למקום, ביקש השוטר מן הנאשם להזדהות. הנאשם הזדהה כ"אבי", אך סירב למסור פרטים נוספים. משביקש השוטר כי הנאשם יציג לו תעודת זהות השיב האחרון כי היא אינה ברשותו, ומסר לשוטר מספר זהות שגוי. מייד לאחר מכן הפנה הנאשם את גבו לשוטר ופנה לעזוב את המקום.

 

 

2

 

 

השוטר הודיע לנאשם כי הוא עצור. בתגובה החל הנאשם לצעוק ולהניף את ידו לעברו. השוטר כופף את ידו של הנאשם מאחורי גבו, אך הנאשם סירב למסור את ידו השנייה והחל לדחוף את השוטר. בתגובה הוריד השוטר את הנאשם לרצפה על מנת לכבלו.

 

בעודו כבול בידיו, בניידת, איים הנאשם על השוטר באמרו: "אני אזיין אותך, אתה מכיר את ט' מ' זה אח שלי אני אזיין אותך". בהמשך, אגב נסיעה בניידת ובעוד השוטר יושב לצידו, ניסה הנאשם להצמיד את ראשו לעבר הפקח, שנהג בה. בתגובה הצמיד השוטר את הנאשם למושבו. או אז, ירק השוטר בפניו של השוטר ונגח בו בראשו. לאחר שהשוטר הדפו, הצמיד הנאשם את רגליו לדלת מושבו וניסה לדחוף את השוטר. זה האחרון שב והדף את הנאשם ובתגובה ירק הנאשם בפניו, בשנית.

 

בהמשך, בעודו בתא מעוכבים בתחנת המשטרה, ירק הנאשם בפעם השלישית בפניו של השוטר, בעת שהאחרון אזק את רגליו, ואיים עליו באמרו: "אל תדאג יא מניאק, אני אצא מהתחנה, אני אזיין אותך, אני אזיין אותך בבן צבי, תרשום מגילה יא מניאק יא בן זונה, אני אתפוס אותך עם מדין את הקרחת אני אשפשף לך בביצים יא בן זונה, יא בן אלף שרמוטה, לפני שנה התגייסת. אני אזיין את אחותך, יזרוק לה מאתיים שקל. איך שתגיע לבן צבי תקבל אבן לראש. טיל לאו תקבל לראש יא אשכנזי בן זונה".

 

על אף שהשוטר ביקש מהנאשם לחדול ממעשיו, המשיך הוא לבעוט בדלתות התא, קילל וירק שוב לעבר השוטר. השוטר הזהיר את הנאשם כי אם ימשיך במעשיו הוא יאלץ להשתמש נגדו בשוקר חשמלי.

 

3.      בהתאם הורשע הנאשם בעבירות איומים - מכוח סע' 192 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977; תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו- מכוח סע' 273 לחוק האמור; ובשימוש בכוח או באיומים כדי למנוע מעצר- עבירה לפי סע' 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)(נוסח משולב), תשכ"ט- 1969.

 

3

4.      עובר להודיית הנאשם מושא התיק הראשון, בישיבת יום 6.12.21, הציגו הצדדים הסדר טיעון, אך מייד לאחר הצגתו חזר בו הנאשם מנכונותו להודות. בהתאם החלה שמיעת הראיות. זו נמשכה שלש ישיבות ובמהלכה העידו 10 עדים: 8 שוטרים, לרבות השוטר המאוזכר בכתב האישום, אשר נחקר ארוכות, וכן הפקח. הנאשם העיד להגנת עצמו. עם תום שמיעת הראיות הוריתי על הגשת סיכומים בכתב, תוך קביעה כי יקוים בנוסף דיון ככל שמי מהם יבקש זאת. לאחר האמור, לבקשת הצדדים, נקבע מועד לשם הצגת הסדר. הנאשם הורשע כאמור, בהתאם להסדר, ביום 1.3.22.

 

 

 

5.      לאחר הודיית הנאשם מושא התיק הראשון, ובמסגרת ההסדר, הוריתי על קבלת תסקיר לשם בחינת אפשרות שליחת הנאשם לבית המשפט הקהילתי. בתסקיר מיום 10.4.22 צוין כי הנאשם לא נמצא מתאים להשתלב באפיק זה. עוד צוין כי גם בעבר נמצא הנאשם לא כשיר לכך, כי הוא מתקיים מעבודות מזדמנות, וכי התגורר בבית הוריו עד לשריפתו לפני מספר חודשים. בנוסף צוין כי הנאשם סובל מהתמכרות לסמים ואלכוהול, כמו גם ממחלת הסכיזופרניה. לאחר האמור נדחו מועדי דיון מעת לעת, בהסכמה, על מנת לאפשר לנאשם לשקול את צעדיו. בישיבת יום 18.9.22 ביקש הנאשם להודות בתיק נוסף, אותו ביקש לצרף, בלא הסכמה לעונש.

 

6.      הנאשם הורשע על פי הודייתו בתיק המצורף, קרי- בכתב אישום מתוקן מושא ת"פ (רמלה) 21673-04-21 - במ/2 (להלן: "התיק המצורף").

 

על פי האישום מושא התיק המצורף, במועד הרלבנטי היו הנאשם והמתלוננת בני זוג פרודים ולהם ילד. המתלוננת התגוררה בביתה שברמלה. ביום 26.1.20 ניתן צו ע"י בית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ, האוסר על הנאשם ליצור קשר עם המתלוננת או להתקרב אליה (להלן: "הצו"). על אף האמור, בין המועדים 3.4.20- 4.4.20 התקשר הנאשם אל המתלוננת ממכשיר טלפון שבבעלותו למכשיר הטלפון שלה, 17 פעמים, ושלח לה 10 הודעות טכסט. בנוסף, ביום 4.4.20, בשעה 4:00 לערך, נקש הנאשם על חלון חדרה של המתלוננת והמשיך לעשות כן בחזקה לאחר שנמנעה מלפותחו. בהמשך שוחחו השניים מבעד לחלון. הנאשם עזב את המקום, אך שב אליו והשניים נפגשו. במהלך המפגש נשכה המתלוננת את ידו של הנאשם וברחה אל ביתה. לאחר האמור המשיך הנאשם לנקוש על דלת ביתה וזו הזעיקה את המשטרה.

 

בהתאם לאמור הורשע הנאשם בעבירה הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם, מכוח סע' 287(ב) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

 

[במאמר מוסגר יוער כי כתב האישום תוקן באופן שאינו מיטבי, תוך השמטת שורות שלאחריה נפגמת הבנת הקורא את הבנת העובדות לאשורן].

 

7.      לאור הודיית הנאשם כאמור ובשים לב לעמדת המאשימה להשתת מאסר בדרך של עבודות שירות, הוריתי על קבלת חוות דעת הממונה. לאחר עיכובים שונים, התקבלה ביום 4.12.22 חוות דעת הממונה, אשר מצאה את הנאשם כשיר במגבלות. ביום 20.12.22 טענו הצדדים לעונש.

4

 

 

 

טיעוני הצדדים לעונש

8.      המאשימה טענה בהתייחס לתיק הראשון, כי הנאשם נהג בבריונות, חולל את האירוע והמשיך עוד ועוד בהסלמתו. כך עשה תוך פוטנטיאל ממשי לגרימת נזק, למצער ככל שהדבר נוגע בביצוע העבירות בשלב הנסיעה בניידת. המאשימה הדגישה את החשיבות שבהגנה על אנשי מרות מפני ביצוע עבירות כלפיהם בעת ביצוע תפקידם. עוד עמדה על חומרת מעשי הנאשם מושא התיק השני.

בגין התיק הראשון טענה המאשימה כי יש לקבוע מתחם הנע בין מספר חודשים לריצוי בעבודות שירות ועד ל- 15 חודשי מאסר בפועל. בגין התיק המצורף טענה יש לקבוע מתחם הנע בין מאסר מותנה ועד למספר חודשי מאסר בפועל. עוד ציינה את הוראת החוק הקובעת עונש מינימום בצד העבירה תקיפת שוטר והציגה פסיקה לתמיכה בטיעונה.

 

9.      המאשימה הפניתה לעברו הפלילי של הנאשם (מרשם- ת/1), הכולל 3 הרשעות קודמות, מהן שתיים בגין עבירות רכוש ואחת מבית המשפט לנוער, בגין עבירות תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור. לקולה ציינה כי מדובר בעבר ישן (העבירות בוצעו בין השנים 2007-2002); כי הנאשם הודה וחסך בזמן שיפוטי; כי העבירות מושא התיק הראשון בוצעו לפני כארבע שנים וכי הנאשם בעל נזקקות טיפולית גדולה, בעטיה הסכימה לנסות ולשלבו בבית המשפט הקהילתי. בד בבד, הנאשם לא עבר הליך שיקומי ועברו הפלילי רלבנטי בחלקו, ומלמד על חזרתיות. עיקר הדגש לשיטתה בחומרת העבירות מושא התיק הראשון. לאור האמור עתרה המאשימה להשתת מאסר בן 6 חודשים לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה, פיצוי לשוטר ולפקח והתחייבות. עוד ציינה כי בשל קשייו הכלכליים של הנאשם, אין היא עותרת להשתת קנס.

 

10.  ב"כ הנאשם, מנגד, ציין בהתייחס לתיק הראשון, כי עסקינן באירוע ישן ובעל מאפיין ייחודי: בעת המפגש עם השוטרים ספק אם היה הנאשם מודע למתרחש סביבו, שכן הוא התנהג כסהרורי, מוזנח, לבוש בבגדים מלוכלכים וחילק עוגיות לשוטרים. הסניגור הביע צער ופליאה על כך שהנאשם לא נמצא מתאים לבית המשפט הקהילתי, לאור נזקקותו למיצוי אפיק שיקום. לשיטת ההגנה, מתחם העונש נע בנסיבות בין מאסר מותנה ועד ל- 8 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. עברו הפלילי של הנאשם התיישן ולכן יש ליתן לו משקל מועט. לא נפתחו לנאשם תיקים נוספים.

 

5

11.  עוד הפנה הסניגור לתיעוד פסיכיאטרי בעניינו של הנאשם, הכולל גם חוות דעת מיולי 2017 (נ/1). התיעוד הוגש בהסכמה לעניין הנסיבות האישיות המתוארות בו, בלבד, ושלא לצרכי ביסוס טענה בדבר קרבה לסייג לאחריות פלילית. מכלל התיעוד וחוות הדעת עלה בין היתר, כי הנאשם לוקה בסכיזופרניה וכי משך שנים סבל ממחשבות שווא של רדיפה והזיות שמיעה; כי בעברו שימוש נרחב בסמים; כי גדל בתנאים משפחתיים מורכבים (- לא יפורט, מחמת צנעת הפרט) וכי על אף האמור הוא שירת כלוחם בצה"ל.

ב"כ הנאשם המשיך וטען כי לאחרונה נשרף ביתו של הנאשם (לא הוצגו תימוכין) וכי הוא מתקיים מהשלמת הכנסה. הסניגור טען כי השתת מאסר ממושך בעבודות שירות טומנת בחובה סיכון כי הנאשם יתקשה להתמיד בהן, וימצא עצמו מאחורי סורג ובריח בהתאם. לשיטתו, יש להסתפק בנסיבות בעונש המינימום הקבוע בחוק- קרי, מאסר משך חודש לריצוי בעבודות שירות.

 

12.  הנאשם ציין כי הוא מצטער, כי הוא נמצא כיום "במקום אחר" וכי הוא רוצה "להתקדם" בחייו.

 

 

דיון וגזירת הדין

 

13.  מתחם העונש ההולם נקבע בהתאם לעקרון ההלימה, תוך התחשבות בערך המוגן בעבירה, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

14.  הערכים החברתיים המוגנים אשר נפגעו כתוצאה מביצוע העבירות מושא התיק הראשון הם ההגנה על גופם ושלוות נפשם של אנשי מרות, בבצעם את תפקידם, וכן החובה לכבדם כנציגיו של שלטון החוק. הערכים המוגנים אשר נפגעו כתוצאה מביצוע העבירה מושא התיק השני הם ההגנה על גופה ושלוות נפשה של המתלוננת והחובה לכבד החלטות שיפוטיות.

 

15.  בנסיבות, עסקינן באירועים שונים, מזמנים שונים, השונים במהותם. בהתאם ראוי לקבוע מתחם עונש לכל אירוע בנפרד.

 

16.  בהתייחס לעבירה תקיפת שוטר שמכוח סע' 273 לחוק העונשין יוזכר כי קיים עונש מינימום בצידה והוא מאסר שלא יפחת מחודש ימים.

 

מדיניות הענישה הנוהגת בעבירה הנ"ל (קרי- שלא בנסיבות מחמירות), מלמדת ככלל על מנעד ענישה הנע בין מספר חודשי עבודות שירות ועד ל- 18 חודשי מאסר בפועל. להלן, באופן בלתי ממצה, מספר דוגמאות:

 

6

א.    ברע"פ 31/15 אפרסמן נ' מדינית ישראל (מיום 20.1.15) נדון עניינו של נאשם נעדר עבר פלילי אשר הורשע על פי הודייתו בעבירות תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור והתנגדות למעצר חוקי. הנאשם התבצר במבנה שיועד להריסה תוך סירוב לצאת, השמעת כינויי גנאי לשוטרים, דחיפתם והתנגדות למעצר, אגב נשיכת שוטר ברגלו. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש נע בין מספר חודשי מאסר ל- 18 חודשים, דחה את המלצת שירות המבחן להטלת של"צ ומאסר מותנה והשית על הנאשם מאסר בן 6 חודשים לריצוי בעבודות שירות, וכן ענישה נלווית. העונש אושר בשתי ערכאות הערעור.

 

ב.      ברע"פ 1343/16 ביטון נ' מדינת ישראל (מיום 2.3.16) נדון עניינו של נאשם אשר הורשע על פי הודייתו בתקיפת שוטר. לאחר שהנאשם עוכב ע"י שוטר בעקבות עבירת תנועה שביצע. בעת שהשוטר ישב בניידת החל הנאשם לקלל, פתח את דלת הניידת וכשהתבקש לסוגרה טרק אותה בבעיטה. כשהשוטר ביקש לעצרו הדף אותו הנאשם ואף ניסה להימלט, לאחר שרוסס בגז פלפל. גם לאחר מעצרו המשיך לצעוק ולהשתולל. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש נע בין מאסר קצר לריצוי בעבודות שירות ועד ל- 6 חודשי מאסר והשית על הנאשם 3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ומאסר מותנה. העונש אושר בשתי ערכאות הערעור.

 

ג.       ברע"פ 4648/21 פרידמן נ' מדינת ישראל (מיום 6.7.21) נדון עניינו של נאשם אשר הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות תקיפת שוטר והפרעה לשוטר. הנאשם השתתף בהתקהלות אסורה בתקופת הקורונה וכמו אחרים לא שעה לקריאות המשטרה להתפזר. באותן נסיבות קילל את השוטרים בקללות קשות, ירק על שוטרת והתנגד לניסיון השוטרים להכניסו לניידת. בית משפט השלום קבע מתחם הנע בין מאסר בן מספר חודשים לריצוי בעבודות שירות ועד לעשרה חודשי מאסר בפועל. לאחר התחשבות בנסיבותיו הרפואיות והיותו אב ל- 12 ילדים, גזר עליו 7 חודשי מאסר בפועל וכן הפעיל מספר מאסרים מותנים בחופף ובמצטבר כך שירצה שנת מאסר, מאסרים מותנים וקנס. בית המשפט המחוזי דחה ערעורים הדדיים על פסק הדין ובית המשפט העליון דחה את בקשת הנאשם למתן רשות ערעור.

 

17.  מדיניות הענישה הנוהגת בעבירת האיומים מלמדת ככלל על מנעד ענישה רחב, הנע בין מאסר מותנה למאסר ממשי. להלן, באופן בלתי ממצה, מספר דוגמאות:

 

7

א.    באופן בלתי ממצה אציין כי מאסרים בפועל בני מספר חודשים הושתו בנסיבות בהן הושמעו איומים כלפי מורה כי ייזרק רימון לביתו (רע"פ 3364/14 מנצור נ' מדינת ישראל, מיום 9.6.14); כלפי שוטר וראש עיר (רע"פ 4209/11 שטרית נ' מדינת ישראל, מיום 5.6.11; רע"פ 9057/12 מצרי נ' מדינת ישראל, מיום 4.3.13); כלפי שופטים (רע"פ 1825/11 פינקו נ' מדינת ישראל, מיום 9.3.11) וכלפי בת זוג לשעבר (רע"פ 1293/08 קורניק נ' מדינת ישראל, מיום 25.6.08). במקרה אחרון זה נדון הנאשם- בעל עבר פלילי- לאחר שמיעת ראיות, בין היתר, לשנת מאסר בפועל.

 

ב.      לא אחת הושתו מאסרים לריצוי בדרך של עבודות שירות. כך למשל - ברע"פ 8062/12 ברזק נ' מדינת ישראל (מיום 9.2.14) אושר עונש מאסר בן 3 חודשים, לריצוי בעבודות שירות, בעניינו של מי שהורשע לאחר שמיעת ראיות באיומים והעלבת עובד ציבור, אך זוכה מתקיפת שוטר;

בע"פ 32320-09-12 (מחוזי מרכז) אספורמס נ' מדינת ישראל (מיום 25.12.12) התקבל ערעור המערער בהסכמת המשיבה. המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות איומים והטרדה באמצעות מתקן בזק. המערער נדון למאסר בפועל בן 5 חודשים, מאסר מותנה ופיצוי למתלוננת בסך 8,000 ₪. בהסכמת המדינה הומר עונש המאסר במאסר לריצוי בעבודות שירות. יתר חלקי גזר הדין נותרו על כנם;

בעפ"ג (מרכז) 18436-03-22 אקאל נ' מדינת ישראל (מיום 20.6.2022) אושר עונש מאסר בפועל בן 4 חודשים בגין איומים כלפי בת זוג.

 

ג.       במקרים אחרים הושתה ענישה צופה פני עתיד, בשים לב להעדר עבר פלילי ונסיבות מקילות של העושה והמעשה. ראו למשל: ע"פ (מחוזי מרכז) 7032-05-16 מדינת ישראל נ' מוסקוביץ (מיום 31.5.16); ת"פ (שלום רמלה) 2727-06-15 מדינת ישראל נ' כהן (24.2.16).

 

18.  בהתייחס לעבירה "שימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר"- יוזכר כי המדובר בעבירת עוון אשר העונש הקבוע בצידה הוא 6 חודשי מאסר.

הצדדים נמנעו מלהתייחס לעבירה זו בטיעוניהם, משל עבירה זו נבלעה כולה בעבירות התקיפה והאיומים. משכך, בשים לב לפסיקה לעיל, לא מצאתי להוסיף על האמור.

 

19.  נסיבות ביצוע העבירות - העבירות מושא התיק הראשון בוצעו כלפי אנשי מרות, אגב מילוי תפקידם, כלפי כל אחד מהם בנפרד, כדי למנוע מעצר ותוך הישנות דברי האיום. תקיפת השוטר כללה נגיחה בראשו ויריקות חוזרות ונשנות, במועדים שונים הן בזירת האירוע, הן בניידת והן בתחנה. יריקות אלה מגלמות משנה חומרה, שכן קיים בהן מימד קשה של השפלה.

8

כאן המקום לציין כי דינו של הנאשם נגזר בגין העובדות בהן הודה בלבד, בהתעלם מן הראיות שנשמעו ושאינן מתיישבות עם הודייתו. עם זאת, בכל הנוגע ליריקות אותן ספג, עדותו של השוטר הותירה תחושה קשה ביותר בליבי, לנוכח חוסר האונים ותחושת ההשפלה שהייתה מנת חלקו, על לא עוול בכפו ובעת שביצע את תפקידו.

 

20.  העבירה מושא התיק השני בוצעה כלפי המתלוננת באופן יזום ומכוון. הנאשם לא רק הסתפק במשלוח הודעות טכסט ושיחות טלפוניות חוזרות, אלא אף הגיע לביתה, בניגוד לצו, ובכך משנה חומרה.

 

21.  בהינתן כל האמור לעיל, בהתייחס לתיק הראשון, מצאתי לקבוע מתחם הנע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד לשנת מאסר. בהתייחס לתיק השני מצאתי לקבוע מתחם הנע בין מאסר מותנה ועד למאסר בן 7 חודשים, לריצוי בפועל.

 

 

 

 

22.  באשר לקביעת העונש המתאים - כאן רשאי בית המשפט להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.

 

מצאתי לקבוע עונש כולל בגין שני האירועים.

 

לחומרה את עברו הפלילי של הנאשם שאמנם ישן הוא, אך כולל ביצוע עבירות זהות ודומות כלפי אנשי מרות.

 

לקולה שקלתי את הודיית הנאשם במיוחס לו. כמעט ולא ניתן לפקוד לזכות הנאשם חיסכון בזמן שיפוטי, שכן הסדר הטיעון נערך לאחר תום שמיעת הראיות- קרי, לאחר שמיעת 10 עדים, על פני שלש ישיבות.

עוד שקלתי את התיישנות עבירותיו וחלוף הזמן מעת ביצוע העבירות מושא התיק הראשון. בנוסף, מצאתי ליתן משקל ממשי לקולה, לנסיבות חייו של הנאשם כעולה מן התסקיר והתיעוד הפסיכיאטרי, ובדגש על העובדה כי עסקינן במי הלוקה בסכיזופרניה והתמכרות לאלכוהול וסמים גם יחד.

 

יודגש כי העבירות אותן ביצע הנאשם מצדיקות השתת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח וכי אלמלא נסיבות חייו של הנאשם והתחלואה הנפשית בה הוא לוקה, הייתי משית עליו עונש חמור משמעותית מזה שיושת להלן. חזקה כי אלמלא מחלת הנפש גם עתירת המאשימה הייתה מחמירה יותר.

9

 

23.  בהינתן השיקולים הנ"ל, מצאתי כי מחד לא ניתן להסתפק בענישה שהיא ברף התחתון כפי עתירת ההגנה ומנגד, מצאתי שלא להחמיר עם הנאשם במשך תקופת המאסר, בשים לב למיהותו ומצבו. בשים לב למצבו הכלכלי, אשית על הנאשם סך פיצוי מתון ומדוד, בעניינו של השוטר בלבד.

 

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

1.      מאסר בפועל בן 3 חודשים. המאסר ירוצה בעבודות שירות, בהתאם לאמור בחוות דעת הממונה מיום 6.12.22, או בכל מקום עליו יורה הממונה. הנאשם יתייצב לריצוי עבודות השירות ביחידת ברקאי- רח' לוחמי בית"ר 6, רמלה, ביום 8.2.23, בשעה 8:30.

 

2.      4 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, שלא יעבור על העבירות בהן הורשע.

 

 

 

 

 

 

3.      פיצוי לשוטר בסך 1,000 ₪. הסך ישולם עד לא יאוחר מיום 1.6.23 שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק. הסך יופקד בקופת בית המשפט והמאשימה תוודא כי המתלונן יקבלו.

 

זכות ערעור כחוק, תוך 45 ימים, לבית המשפט המחוזי- מרכז.

 

 

ניתן היום, כ"ד טבת תשפ"ג, 17 ינואר 2023, בנוכחות הצדדים.