1

2

1.         לאחר שמיעת הוכחות הרשעתי את הנאשם בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש שבוצעה על ידי שניים שחברו לביצועה לפי סעיפים 380 ו-382(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. זאת, על כך שביום 31.1.2015 תקף יחד עם אחיו את בן הזוג החדש של גרושתו של האח. הרקע לתקיפה הוא חשדם של הנאשם ואחיו שבן הזוג החדש מכה את ילדם המשותף של האח וגרושתו (יצוין שהבסיס לחשד היה דברי הילד שלפיהם בן הזוג נותן לו מכה קלה בעורף אחרי שנופל לו אוכל על הרצפה). התקיפה בוצעה בבעיטות ובמהלומות ידיים בעת שבן הזוג ישב במכוניתו ולאחר שהצליח לצאת ממנה. יצוין שהנאשם ואחיו ירדו במיוחד מן הבית בעת שהגרושה באה לאסוף ממנו את הילד, ולא פגשו את בן הזוג באקראי. כתוצאה מן התקיפה נחבל בן הזוג במצחו, נגרמה לו נפיחות בעצם הלחי ורגישות בחזה מצד ימין. התקיפה הופסקה רק כאשר הגיעה למקום גרושתו של האח והחלה לחבוט בנאשם ובאחיו באמצעות תיקה.

2.         יש לציין שההליכים נגד אחיו של הנאשם הופסקו אחרי שנקבע כבלתי כשיר לעמוד לדין מסיבות פסיכיאטריות. עוד חשוב לציין כי בעוד שכאשר הגיעה המשטרה למקום התקיפה התנצל הנאשם בפני קרבנו, הרי שבבית המשפט הסיר מעצמו כל אחריות לאשר אירע (כולל התייחסות למתן "כאפות" שבו הודה בפני המשטרה כניסיון להפריד בין הניצים). אף את דברו האחרון במשפט לא ניצל הנאשם להבעת חרטה כלשהי.

3.         מעשיו של הנאשם פגעו בזכותו של הקרבן לשלמות גופו ובזכותו לשלוות נפש ולתחושת בטחון בעת שהוא נמצא במרחב הציבורי.

4.         התביעה הפנתה לת"פ (ירושלים) 3798/09 רמזי כסתירו נ' מדינת ישראל (2014) שבו נקבע כי מתחם העונש ההולם בעבירה דומה נע בין 4 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות ל-14 חודשי מאסר בפועל. עוד הפנתה התביעה לת"פ (באר שבע) 12231-12-13 מדינת ישראל נ' ארטור צ'רנוב (2014) שבו נקבע בנסיבות דומות מתחם ענישה שנע בין חודשיים מאסר בעבודות שירות לעשרה חודשים מאסר בפועל. ההגנה הפנתה בין היתר לת"פ (נצרת) 15133-02-13 מדינת ישראל נ' איאד הייב (2014) שבו בנסיבות דומות נקבע מתחם ענישה שבין מאסר על תנאי, של"ץ וצו מבחן לבין 12 חודשי מאסר בפועל. וכן לת"פ (ירושלים) 16312-03-13 מדינת ישראל נ' אחמד שקיראת (2014) שבו נקבע מתחם ענישה שבין תקופה ארוכה של של"ץ (אף ללא הרשעה) ועד 12 חודשי מאסר בפועל. פסקי דין נוספים שאליהם הפנתה ההגנה כללו נסיבות שונות מאשר בענייננו או שלא כללו קביעה של מתחם עונש הולם.

5.         בהתחשב בכך שענייננו בתקיפה בצוותא, שאינה תוצאה של התלהטות יצרים, ושנגרמו בה חבלות, אני סבור כי מתחם העונש ההולם מחייב רכיב ענישה ממשי כלשהו ולא יכול להתחיל במאסר על תנאי בלבד. עם זאת, לנוכח העובדה שמדובר בתקיפה ללא שימוש בכלי כלשהו ובחבלות שאינן מן החמורות ביותר אני קובע כי ברף התחתון יכול להצטרף למאסר על תנאי שירות לתועלת הציבור. ברף העליון מדובר בעונש מאסר בפועל של עד 12 חודשים.

3

6.         הנאשם בן 36 וללא עבר פלילי כלשהו. נסיבה זו היא כמובן נסיבה מקלה משמעותית. מנגד, הנאשם לא נטל אחריות כלשהי על מעשיו ולא עשה דבר לתיקון תוצאות מעשיו. לא רק שלא פיצה את קרבנו, אלא שאף במשפט לא גילה כל אמפתיה כלפיו. כאמור לעיל, אף את דברו האחרון במשפט לא ניצל הנאשם להבעת חרטה כלשהי על מעורבותו בתקיפה. התחושה הייתה שניחם על כך שבמקום התקרית ביקש את סליחת קרבנו על מעשיו. כיוון שכך, אינני מוצא מקום להטיל עליו עונש שברף התחתון ממש של מתחם הענישה.

7.         לפיכך, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        חודשיים מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות במקום ובתנאים שקבע הממונה על עבודות שירות. הנאשם יחל בריצוי עבודות השירות ביום 15.10.2017 הנאשם יתייצב באותו מועד בשעה 8:00 במשרדי הממונה על עבודות שירות ברמלה.

ב.         4 חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שלא ישוב ויעבור עבירת אלימות כלשהי.

ג.         1,000 ₪ קנס או 7 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.7.2017.

8.         אני מחייב את הנאשם בתשלום פיצוי בסך 3,000 ₪ למתלונן, עד תביעה 1 ברשימת עדי התביעה. הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 1.7.2017.

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, 23.5.2017, בנוכחות הצדדים.