1

2

החלטה

1.      בעקבות הסדר טיעון שנעשה בין הצדדים, הוגש נגד הנאשם כתב אישום מתוקן, והנאשם הודה בעובדות המפורטות בו.

2.      על פי כתב האישום המתוקן, בתאריך 14.5.2014, רעה המתלונן את עדר העיזים של בנו ביער אחיהוד, בסמוך לשטח חקלאי המוחזק על ידי הנאשם. הנאשם אשר הגיע למקום קרא למתלונן להתקרב אליו, וכשזה התקרב, טען הנאשם כלפי המתלונן, כי העיזים גרמו לנזק לעץ תאנה הנמצא בשטחו. הנאשם הוציא מידו של המתלונן את מקל הרועים, והכה את המתלונן באמצעותו, וכתוצאה מכך נפל הנאשם על האדמה כשהוא פצוע ומדמם. לאחר מכן, נטל הנאשם אבן, והשליך אותה על המתלונן, ופגע במותנו השמאלית.

          הנאשם עזב את המקום והותיר את המתלונן מתבוסס בדמו. בני משפחת המתלונן מצאו את המתלונן בשלב מאוחר יותר, ופינו אותו לבית חולים, לקבלת טיפול רפואי.

3.      כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נגרמו למתלונן חתך עמוק בראשו, שהצריך תפירה בבית החולים, רגישות בחזה ושבר קווי עם תזוזה מינימלית בקשת האחורית של צלע מס' 9. המתלונן אושפז בבית החולים, ושוחרר מהאשפוז בתאריך 16.5.2014.

4.      בעקבות הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, הורשע הנאשם בעבירה של גרימת חבלה חמורה, בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

3

5.      בעקבות בקשת ב"כ המאשימה, הורתי לערוך תסקיר נפגע עבירה. בתסקיר שהוגש, עמדה המפקחת המחוזית לנפגעי עבירה על נסיבותיו האישיות של המתלונן, על הפגיעות הפיזית והנפשית שנגרמו לו כתוצאה מהאירוע, וכן עמדה על ההשפעה של האירוע על המתלונן ועל בני משפחתו. להתרשמות עורכת התסקיר, המתלונן מעניק משמעות רבה להכרת הנאשם בחומרת הפגיעה בו, והוא מצפה כי הנאשם יקבל עונש שיבטא את חומרת המעשה. כמו כן, מוכן המתלונן לקבל פיצוי כספי מהנאשם.

6.      קודם שבאתי לגזור עונשו של הנאשם, ביקשתי להכין תסקיר מבחן. בתסקיר המבחן עמד קצין המבחן על נסיבותיו האישיות של הנאשם ועל התנהגותו הנורמטיבית לאורך שנות חייו. הנאשם, נעדר הרשעות פליליות קודמות, שירת תקופות ארוכות בצה"ל ובמשמר הגבול, והוא נשוי ואב לארבעה ילדים בוגרים.

          לדעת קצין המבחן, הנאשם הפיק את הלקח הראוי מהסתבכותו, ואינו זקוק להתערבות טיפולית או שיקומית. כיוון שלהתרשמות קצין המבחן אין מדובר באדם הנוטה לפתור קונפליקטים באמצעים אלימים, וההליך הפלילי נגדו היווה גורם מרתיע ומציב גבולות, המליץ קצין המבחן להשית על הנאשם עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, ולחייבו לשלם פיצויים למתלונן.

7.      מטעם הנאשם העידה אשתו, אשר ספרה על השינוי שחל בהתנהגות הנאשם בעקבות האירוע, ועל השפעת הפגיעה בו על חיי הנאשם עצמו ועל חיי בני המשפחה כולה. כמו כן הוגשו תעודות רפואיות ותמונות המעידות על הפגיעה שנגרמה למתלונן, בעקבות הכאתו על ידי הנאשם.

          מטעם הנאשם העידו שלושה עדי אופי, והם אחיו, ידיד המשפחה וראש המועצה המקומית ג'וליס. עדים אלה העידו על אופיו הנוח של הנאשם, על התנהגותו הנורמטיבית לאורך השנים, ועל שירותו ארוך השנים במערכת הביטחון, תחילה בצה"ל ולאחר מכן במשטרת ישראל, במסגרת משמר הגבול.

8.      בא כוח המאשימה עמד בטיעונו על חומרת העבירה ועל הצורך להטיל עונש אשר יהווה גמול הולם לנאשם, ואשר יבטא את חומרת המעשה, וכן ישמש כעונש להרתעת הנאשם עצמו ולהרתעת הרבים. לדעת בא כוח המאשימה, מתחם העונש ההולם בנסיבות העניין הוא בין 3 שנות מאסר ועד 5 שנות מאסר.

4

          לעומת טענות בא כוח המאשימה, טען בא כוח הנאשם, כי לא זה המקרה בו יש למצות את הדין. לטענת בא כוח הנאשם, מדובר בנאשם נורמטיבי, בן 57 שנים, שאין לחובתו הרשעות קודמות, וזו היא מעידתו הראשונה. בא כוח הנאשם אף ציין, כי הרקע לאלימות שהתפרצה, היו אמירות לא מכובדות שהמתלונן השמיע כלפי הנאשם. לדעת בא כוח הנאשם, מתחם העונש ההולם הוא על מתחם שיאפשר לנאשם לרצות את העונש בעבודות שירות.

9.      הנאשם בדבריו אמר, כי הוא מתנצל מעומק נפשו על אשר עולל למתלונן, ומבקש את סליחתו. הנאשם ביקש להתחשב בנסיבותיו, והוסיף, כי הוא מוכן לפצות את המתלונן.

10.    לעניין מתחם העונש ההולם:

הנאשם נקט באלימות כלפי אדם הסובל מליקויים ומוגבלויות שונות, תוך שעשה שימוש במקל ואבן, ולאחר מכן הותיר אותו בשטח כשהוא מתבוסס בדמו. לא כך אמור להתנהג אדם שיש בו מידה של אנושיות, ובוודאי שלא כך אמור להתנהג מי שחונך על ערכי היסוד של צה"ל ומשטרת ישראל. בא כוח המאשימה הניח לפני שלושה פסקי דין, להצדקת מתחם העונש שהוא טען לו, ואולם, באותם פסקי דין - ששניים מהם מתייחסים לאירועים של דקירה בסכין והשלישי להכאה בשרשרת שגרמה לפגיעה קשה בעין - נסיבות העבירות היו חמורות באופן ניכר מנסיבות העבירה במקרה שלפני, ואף התוצאות שנגרמו לנפגעים באותם מקרים, היו חמורות מהתוצאה במקרה שלפני.

על כן, לאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, הנני סבור, שחומרת העבירה מצדיקה הטלת עונש מאסר על הנאשם. עם זאת, ובשונה מעמדת בא כוח המאשימה, הנני סבור שמתחם העונש ההולם בנסיבות העניין, נע בין 6 חודשי מאסר בפועל ועד 18 חודשי מאסר בפועל.

11.       סטיה ממתחם העונש ההולם:

בית המשפט רשאי לסטות ממתחם העונש ההולם לקולא, מקום בו בית המשפט סבור, שיש סיכוי לשיקומו של הנאשם. במקרה שלפני, וכעולה מתסקיר המבחן, הנאשם אינו זקוק לשיקום או להתערבות טיפולית, ועל כן ממילא ברור, שאין מקום לעשות שימוש בסמכות לסטות ממתחם העונש ההולם.

5

12.       קביעת העונש:

לאורך שנות חייו ניהל הנאשם אורח חיים נורמטיבי, ושירת בנאמנות את המדינה. לחובת הנאשם אין הרשעות קודמות, והאירוע בו הכה הנאשם את המתלונן הוא מעידתו הראשונה. על כן, בנסיבות המקרה הנני סבור, שיש להטיל על הנאשם עונש ברף הנמוך של מתחם העונש ההולם, ולשקול את המלצת קצין המבחן, ולהטיל על הנאשם עונש מאסר, שניתן יהיה לרצות אותו בעבודות שירות.

לצד עונש המאסר, עליו אחליט לאחר שאקבל את חוות דעת הממונה על עבודות השירות, יוטל על הנאשם עונש מאסר על תנאי, וכן יחוייב הנאשם לפצות את המתלונן.

13.    אשר על כל האמור לעיל הנני מחליט כדלקמן:

(א)    הנני מורה לממונה על עבודות השירות ליתן חוות דעת בעניינו של הנאשם.

(ב)     נקבע להמשך ליום ב', 21.12.2015, בשעה 09:30.

(ג)      והודע לנאשם כי חובה עליו להתייצב לדיון במועד הנזכר.