1

1.         הנאשם שבפניי הורשע, על פי הודאתו, במסגרת כתב אישום מתוקן, בעבירה של מעשה פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338(3) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

2

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 15.2.2013, בגן לאומי מוכרז בהר הכרמל, באזור עוספיא, כרתו הנאשם ואחר עצים בלא היתר, העמיסו אותם על רכב מסוג מיצובישי טנדר ללא מספר רישוי (להלן: הרכב), ונסעו אל משתלה הנמצאת בכניסה לעוספיא. במשתלה, עוכב הנאשם על ידי פקחי רשות שמורות הטבע, אשר הודיעו לו כי בכוונתם לתפוס את הרכב. בתגובה, אמר הנאשם כי אם יתפסו את הרכב אזי "פותחים במלחמה" והצית את הרכב עם העצים. הנאשם הצית את הרכב ואת העצים בנוכחות חוקרי המשטרה ופקחי רשות שמורות הטבע, אשר עמדו בסמוך לרכב, ולאחר מכן נמלט מהמקום.

2.         תחילה, יוחסו לנאשם עבירות נוספות של שיבוש הליכי משפט, בהן כפר והתיק נקבע לשמיעת ראיות בפני כבוד השופט ערן קוטון. בהמשך עבר התיק לטיפולי, לאחר בחינת מלוא חומר הראיות ניתנה המלצה לתיקון האישום ומחיקת העבירות הנוספות. המלצה זו התקבלה, כתב האישום תוקן והנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן, כמפורט בישיבה מיום 24.4.17.

3.         לאחר שהורשע הנאשם כאמור לעיל, טענו ב"כ הצדדים בפני לעונש בדיון מיום 14.5.2017.

המאשימה סבורה כי העונש הראוי הוא של מאסר בפועל לתקופה בת 7 עד 14 חודשים, לצד עונשים נלווים. המאשימה פירטה את הערכים המוגנים שנפגעו ממעשי הנאשם, והגישה גליון הרשעות קודמות של הנאשם.

לעומתה, סבורה ההגנה, כי העונש הראוי הינו של מאסר מותנה לכל היותר. הסנגור טען כי יש להביא בחשבון לקולא את הודאתו המיידית של הנאשם בעבירה (הכפירה כאמור לעיל הייתה בעבירות שנמחקו), העובדה כי הפגיעה בערך המוגן הינה מזערית וכי לא נגרם בפועל נזק כלשהו לציבור, העובדה כי מדובר באירוע ספונטני שנעשה ברגע של כעס, חלוף הזמן מהאירוע ועד היום והעובדה כי בגין העבירה המקורית של כריתת עצים כבר הועמד הנאשם לדין.

4.         כידוע, מלאכת גזירת הדין נעשית, בדרך כלל, בשני שלבים עיקריים: קביעתו של מתחם העונש ההולם ולאחר מכן גזירת העונש בגדרי מתחם העונש (סעיף 40ג' לחוק העונשין), כשבתוך כך יש לבחון האם קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מן המתחם.

קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם נעשית בהתאם לעיקרון המנחה בענישה, שהינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. לשם קביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעיקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת, ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

3

5.         אין חולק כי הצתת רכב עלולה לגרום לנזק משמעותי במקרה של התקלחות חומרים דליקים, כך שהאש עלולה לפרוץ אל מעבר לרכב עצמו, ולסכן את הציבור כולו. עם זאת, במקרה דנן לא רק שהדבר לא התרחש, אלא שלטובת הנאשם יש להביא בחשבון כי ההצתה התרחשה במגרש החנייה של העסק המשפחתי (משתלה וטיולי טרקטורונים). מבלי להקל ראש בסיכון העלול להיגרם מהצתת אש, יש לציין כי המדובר בשטח פתוח למדי, מגרש חניה מבודד יחסית, ומהתמונות שהוגשו עולה כי במקום עמד טרקטורון, ולא היו בו כלי רכב אחרים.

            המאשימה הגישה מספר גזרי דין לתמיכה בעמדתה באשר למתחם הענישה הראוי, אך דומה כי מדובר באירועים חמורים יותר מהאירוע דנן. כך למשל בעניין מסרי דובר בגרימת נזק לרכבו של אחר, בעניין אזולאי דובר בהצתה בתא כלא, מקום שמטבעו הינו סגור ומאוכלס בצפיפות, כך שנגרם סיכון חיים ממשי וכיו"ב במקרים האחרים.

            מנגד, הגיש אף הסנגור מספר פסקי דין, בעניין זילברשטיין ובעניין כהן בהם נגזרו על נאשמים עונשי של"צ בלבד.

            באופן דומה ניתן למצוא בפסיקה מקרים דומים של גזירת עונשי של"צ, ואף בלא הרשעה, הגם שבדרך כלל עונש מסוג זה הוטל כאשר דובר במעשה חוקי כשלעצמו אשר בוצע ברשלנות או פזיזות, וזאת בניגוד למקרה דנן בו עצם הצתת הרכב הינה מעשה אסור.

לאור האמור לעיל, אני סבור כי הענישה הראויה בנסיבות האירוע דנן נעה בין של"צ ולצידו מאסר מותנה למאסר בן מספר חודשים, אשר בדרך כלל ירוצה בעבודות שירות.

6.         בקביעת עונשו של הנאשם בתוך המתחם יש להביא בחשבון את נסיבותיו האישיות, לרבות עברו הפלילי. המדובר בארבע הרשעות קודמות, אשר האחרונה בהן הינה בגין עבירה משנת 2006 בגינה נגזר על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה של שלוש שנים.

            כמו כן, יש להביא בחשבון לטובת הנאשם את הודאתו בעבירה לאורך כל הדרך, את התמשכות ההליכים בתיק זה שנבעה בעיקר מייחוס עבירות נוספות, מהן נסוגה בסופו של דבר המאשימה וחלוף הזמן ממועד האירוע, יותר מארבע שנים, בהן לא שב הנאשם "להסתבך" בעבירות אחרות.

4

            עוד ראיתי לנכון להביא בחשבון, במידה מסוימת, לטובת הנאשם, את פיצול הפרשייה לשניים, כך שבגין כריתת העצים הועמד לדין זה מכבר בתיק 43126-01-15, שם נגזר עליו עונש של קנס והתחייבות להמנע מעבירות דומות.

            עוד יש להזכיר כי הנאשם נעצר ביום האירוע 15.2.2013, ושוחרר למחרת בתנאים של מעצר בית מלא למשך מספר ימים נוספים (החלטת כב' השופט ליפשיץ, תיק מעצר 29360-02-13).

7.         לאור כל האמור לעיל, שקלתי להפנות את הנאשם לשירות המבחן לבחינת עונש של של"צ, אולם הנאשם בחר שלא ללכת בנתיב זה, לאחר שהתייעץ עם סנגורו שהסביר לו את משמעות הדברים.

            לפיכך, חלף עונש זה מצאתי לנכון להטיל על הנאשם עונש מאסר קצר לריצוי בעבודות שירות, לצד מאסר מותנה והתחייבות להמנע מעבירה.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

·       45 ימי מאסר בפועל. אשר ירוצו בעבודות שירות, בבית אבות משען, כמפורט בחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות מיום 15.6.

הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 21.8 בשעה 8:00 ביחידת עבודות השירות במתחם תחנת משטרת טבריה.

הנאשם מוזהר כי הפרת תנאי עבודות השירות תביא להפסקתן באופן מנהלי וריצוי העונש במאסר של ממש.

·       ארבעה חודשים מאסר על תנאי למשך שנתיים, לבל יעבור בתקופה הנ"ל עבירה בה הורשע בתיק זה.

·       הנאשם יחתום על התחייבות כספית על סך 5,000 ₪ להמנע מלבצע עבירות בהן הורשע בתיק זה, וזאת למשך שנתיים מהיום.

5

הנאשם יחתום על ההתחייבות בתוך שבועיים, ואם לא יעשה כן ייאסר למשך עשרה ימים.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתן היום, 29 ב29 יוני 2017, במעמד הנאשם, בא-כוחו עו"ד סופר, ממשרד סלימאן, מטעם הסנגוריה הציבורית וב"כ המאשימה עו"ד שמואלביץ'.