1

רקע ועובדות כתב האישום

1.      הנאשם הודה והורשע בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות הבאות: תקיפה סתם- בת זוג ושימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר.

2.      על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם והמתלוננת הינם בני זוג. ביום 23.4.19 שהו יחדיו במועדון והנאשם צרך אלכוהול. בין הנאשם למתלוננת פרץ ויכוח על רקע כעסה של המתלוננת בגין הרגלי צריכת האלכוהול והתנהגותו של הנאשם. כשיצאו מחוץ לשטח המועדון, דחף הנאשם את המתלוננת, הכה אותה בידיו והיא נפלה ארצה, לאחר מכן בעט בגופה. כשהגיעו שוטרים למקום וביקשו לעכב את הנאשם לחקירה, פנה הנאשם לשוטר וקילל אותו, כפי המתואר בכתב האישום. סמוך לאחר מכן, הנאשם בעט בחלק הפנימי של דלת הניידת, ולאחר מכן כאשר הוא מחוץ לניידת, התנגד לעריכת החיפוש וסרב להיכנס אל הניידת.

טענות הצדדים

3.      ב"כ המאשימה בטיעוניה הפנתה לערכים המוגנים, לפגיעה בשלמות גופה של המתלוננת, שלוותה ופגיעה בשלטון החוק, ציינה שמידת הפגיעה בערך המוגן הינה גבוהה. בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, ציינה שמדובר בנאשם שתקף את המתלוננת מחוץ למועדון כאשר הוא תחת השפעת אלכוהול, דחף אותה, הפילה, בעט בה וכל זאת לעיני עוברים ושבים שנחלצו לסייע למתלוננת. ב"כ המאשימה הדגישה את התנהגותו של הנאשם כלפי השוטרים. עוד הפנתה לתסקיר שירות המבחן שאינו חיובי ואף אינו בא בהמלצה טיפולית.

2

ב"כ המאשימה עתרה לקבוע מתחם הנע בין 10 ל- 24 חודשי מאסר בפועל, למקם את הנאשם ברף התחתון של המתחם ולהטיל עליו עונשים נלווים.

4.      ב"כ הנאשם בטיעוניו הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם, העדר עבר פלילי, לקיחת אחריות והעובדה שבני הזוג כיום מנהלים משק בית משותף. עוד טען שרף החומרה אינו גבוה, וכי מדובר באירוע בודד וקצר.

5.      הנאשם הביע צער וביקש מבית המשפט שלא להחמיר עמו.

דיון והכרעה

הוראות חיקוק:

6.      סעיפים 379 ו- 382(ב)(1) לחוק העונשין קובעים: "התוקף שלא כדין את חברו, דינו- מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה".

"העובר עבירה לפי סעיף 379 כלפי בן משפחתו, דינו- כפל העונש הקבוע לעבירה; לענין סעיף זה, "בן משפחתו"- לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:

(1) בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו:

"העובר עבירה לפי סעיף 380 כלפי בן זוגו, כמשמעותו בסעיף קטן (ב), דינו- כפל העונש הקבוע לעבירה".

מתחם העונש ההולם

7.      עיקרון ההלימה הוא המנחה את בית המשפט בקביעתו את מתחם הענישה ההולם, וזאת בהתאם לסעיף 40ב לחוק העונשין. בקביעת המתחם, אתחשב בערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו, כמו גם מדיניות הענישה הנוהגת והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

8.      הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם הם: אינטרס החברה להגן על שלוות נפשו ושלמות גופו של הפרט.

9.      עבירות אלימות בתוככי המשפחה או נגד בת זוג, טומנות בחובן פגיעה גופנית שנלווית לה פגיעה בכבודו של האדם המותקף. לעניין זה, יפים דברי כב' השופטת ע' ברון בע"פ 1474/14 פלוני נ' מדינת ישראל (15.12.15):

"את סימני האלימות נושאת כל אחת מקורבנות האלימות על גופה, בבשרה, ובנפשה כשהיא לגמרי לבדה... ענישה הולמת ומרתיעה בעבירות מסוג זה, כמבקרה דנן, יש בה משום הכרה בהשפלה ובמצוקה הנוראה שחווה אישה הנתונה לדיכוי ואלימות מצד בן זוגה; כמו גם העלאת המודעות לתופעה של אלימות נגד נשים, שהיקפה כאמור ניכר ומדאיג".

10.  ר' בעניין זה אף את דבריו של כב' השופט י' אלרון:

3

"המדובר בתופעה חמורה ורחבת היקף, המחייבת הטלת ענישה מרתיעה, אשר בנוסף יהא בה כדי לשקף את הפגיעה הקשה שחוות נשים ממעשי אלימות המופעלים עליהם מצד בן-זוגם, בסביבה שאמורה להיות סביבתן הבטוחה והמוגנת" (ע"פ 5304/17 חלאג' נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו (12.7.18) פסקה 15].

11.  במקרה שלפנינו, הוסיף הנאשם חטא על פשע והתנגד למעצר. התנהגותו כלפי השוטרים הייתה אלימה, גסה וביריונית ונבעה בין היתר מצריכת אלכוהול. נוכח סמיכות הזמנים, אני קובע כי מדובר באירוע אחד. לא התעלמתי מטענת ב"כ הנאשם לפיה עוצמת הפגיעה במתלוננת אגב תקיפתה הייתה מינורית.

תסקיר שירות המבחן

12.  שירות המבחן בחן את נסיבותיו האישיות של הנאשם. והתייחס לרקע ביצוע העבירות כמו גם גורמי סיכון להישנות עבירות אלימות וגורמי סיכוייו לשיקום. שירות המבחן עמד על הקושי לגבש הערכת סיכון מלאה בעניינו של הנאשם, בין היתר נוכח צריכת אלכוהול. שירות המבחן התרשם מקיומם של דפוסי חשיבה נוקשים אשר עשויים להקשות על הנאשם לזהות מצבי סיכון עתידיים. בין הגורמים המגבירים סיכוייו לשיקום, ציין שירות המבחן כי התרשם מאדם בעל כישורים ויכולת להתנהלות תקינה בחברה. במכלול הנתונים, שירות המבחן העריך כי קיים סיכון להתנהגות אלימה והוא אינו בא בהמלצה שיקומית בעניינו של הנאשם.

13.  התרשמתי כי אין המדובר בתסקיר חיובי וכי קיים סיכון להישנות ביצוע עבירות על רקע הרגלי צריכת אלכוהול. אתחשב בכך לעניין הענישה. עוד אציין כי הנאשם ביקש לחזור בו מהודאתו, אך בקשתו זו נדחתה על ידי והסיבות לכך פורטו בפרוטוקול הדיון.

מדיניות ענישה

14.  בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מלמדת כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים כמפורט להלן:

א.        רע"פ 3077/16 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2.5.16), הורשע הנאשם לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של תקיפת בת זוג. הנאשם דחף את אשתו, משך בשערה וכופף את גופה בעודו אוחז בצווארה. בית המשפט קבע מתחם העונש ההולם שנע בין מאסר לתקופה קצרה, שיכול וירוצה בעבודות שירות, לבין 14 חודשי מאסר בפועל. לנאשם עבר פלילי ישן, לא הביע חרטה והקשר בינו לבין המתלוננת נותק. הושתו עליו 6 חודשי מאסר בפועל ופיצוי למתלוננת בסך 4,000 ₪. מדובר באירוע חמור מאירוע נשוא כתב האישום שלפניי.

4

ב.         ת"פ (שלום נת') 52600-08-19 מדינת ישראל נ' פלוני [פורסם בנבו] (22.6.21): הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות איומים ואלימות כנגד בת זוג. בעקבות ויכוח בין הנאשם למתלוננת, תפס הנאשם בצווארה ובכתפה, דחף את המתלוננת ואף איים על המתלוננת בגופה. הנאשם נעדר עבר פלילי, הוגשו תסקירים חיוביים הממליצים על ענישה צופה פני עתיד. נקבע מתחם הנע בין עונש צופה פני עתיד ועד ל- 8 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט גזר על הנאשם 3 חודשי מאסר על תנאי, צו מבחן, פיצוי והתחייבות.

ג.         ת.פ (רחובות) 11561-05-20 מדינת ישראל נ' עסיס (13.9.21) הנאשם ללא עבר פלילי, הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של תקיפת סתם בת זוג והיזק לרכוש במזיד. כאשר על רקע ויכוח עם אשתו, תקף אותה הנאשם, משך בשערה ודחף אותה. כתוצאה ממעשיו, נפלה המתלוננת. לאחר מכן, דחף אותה, משך ברגליה, הצמידה לקיר וחנק אותה. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד לשנת מאסר. נגזרו על הנאשם עונש של 5 חודשי מאסר ורכיבה ענישה נוספים.

15.  עבירות האלימות בכלל, וכנגד בנות זוג בפרט, הפכו זה מכבר לרעה חולה, תופעה נפסדת שאינה חולפת ועל בית המשפט מוטלת החובה להוקיע מעשי אלימות אלו בענישה משמעותית ומוחשית.

16.  לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים לרבות נסיבות ביצוע העבירות ובהתאם לתיקון 113 (סעיף 40יג לחוק), אני קובע כי מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשע הנאשם נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל- 18 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נוספים.

גזירת העונש המתאים לנאשם בתוככי המתחם

17.  עסקינן בנאשם נורמטיבי, יליד 1991, נעדר עבר פלילי. לא מצאתי שיקולים המצדיקים סטייה ממתחם העונש ההולם, לחומרה או לקולא. עוד לקחתי בחשבון את חלוף הזמן ממועד האירוע ונסיבות ביצוע העבירות.

18.  לא הובאו לפניי אינדיקציות לפגיעה במשפחתו של הנאשם או הנזקים שייגרמו לו כתוצאה מהענישה שתוטל עליו, למעט נזק אינהרנטי לעסקו. עוד אציין כי תסקיר שירות המבחן, כפי שקבעתי, אינו חיובי ועל אף שהוא כולל התייחסות לנסיבות חייו, אין בתסקיר המלצה טיפולית ו/או שיקומית. לא מצאתי כי שונה מצבו ממצבם של נאשמים אחרים שהורשעו בביצוע עבירות דומות.

19.  אשר למצבו הכלכלי, מדובר בנאשם אשר עובד למחייתו כספר ולטענתו מפרנס את בת זוגו ובנות משפחתו.

5

סוף דבר

20.  לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, כמפורט בחוות דעת הממונה מיום 16.11.21. הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 3.1.22 במעבדה הארצית לבריאות הציבור, בכתובת: דרך בן צבי 69 תל אביב.

            מובהר לנאשם כי עליו לעדכן את משרד הממונה בכל שינוי, אם יחול, בכתובת מגוריו וכי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח וביקורות הפתע, וכל הפרה בעבודות השירות תביא להפסקה מנהלית ולריצוי העונש במאסר ממש. לא יתייצב הנאשם לריצוי המאסר בעבודות שירות- תיחתם פקודת מאסר.

ב.         6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום עבירה בה הורשע.

ג.         קנס כספי בסך 2,000 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתם. הקנס ישולם תוך 45 ימים מהיום.

זכות ערעור לבית משפט מחוזי מרכז תוך 45 ימים.

ניתן היום, י"ח כסלו תשפ"ב, 22 נובמבר 2021, בנוכחות הצדדים.