בית משפט השלום בראשון לציון

ת"פ 33977-01-14 מדינת ישראל נ' ע'(עציר)

07 יולי 2015

ת"פ 33989-01-14

בפני כב' סגן הנשיאה, השופט אברהם הימן

המאשימה

 מדינת ישראל

נגד

הנאשם

מ' ע'

כתב האישום אשר הוגש נגד הנאשם מייחס לו בעיקר מעשי אלימות כנגד מי שהייתה בעת הרלבנטית בת זוגו כחמישה חודשים עובר לאותה עת. אקדים ואומר כי בדיון שהתקיים לפני כבוד השופטת דקל נוה ביום 12.1.15 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון. על פי ההסדר, כתב האישום יתוקן, הנאשם יודה ויורשע על פי הודייתו בכתב האישום המתוקן. הוסכם כי בטרם טיעונים לעונש יופנה הנאשם לשירות המבחן לקבלת תסקיר. התביעה הצהירה כי עמדתה היא לעונש של מאסר בפועל, ההגנה תטען באופן חופשי עוד הוסכם כי לאחר קבלת התסקיר ישובו הצדדים וישוחחו ביניהם.

כפי המוסכם כך היה, כתב האישום תוקן, הנאשם הודה והורשע והופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר.

במה הודה והורשע הנאשם? הנאשם הודה כי ביום 13.1.14 בשעות הערב, שהו הנאשם ובת זוגו אותה עת - המתלוננת, אחת בשם ר' פ' ואחר בשם מ' ט' ברכבו של הנאשם בחוף הים בעיר ****** ושתו אלכוהול. בשלב מסוים, הלכו הנאשם והמתלוננת לעבר רכבו ואילו השניים האחרים נותרו במקומם. סמוך לאחר חצות, עת התקרבו השניים האחרים לרכב, מצאו את המתלוננת שוכבת על הנאשם והנאשם מבקש ממנה לזוז ממנו כי הוא רוצה לנסוע הביתה. משלא קמה המתלוננת מעל הנאשם, תקף אותה בכך שמשך אותה מהרכב, זרק אותה אל הרצפה, הכה אותה באמצעות מספר רב של בעיטות בחלק גופה העליון תוך שהוא מאיים עליה בפגיעה בגופה באמרו לה: "קומי אל תעשי לי פאדיחות, אני אראה לך מה זה". זאת בעוד המתלוננת בוכה וזועקת לעזרה ואומרת: "תעזוב אותי, אתה הורג אותי". באותן נסיבות ניסה הנאשם מספר פעמים, להכניס את המתלוננת לרכב, אך ללא הצלחה, משכך נטל הנאשם את הטלפון הנייד של המתלוננת וניפץ אותו על הרצפה ואמר לה שאם לא תעלה לרכב ישאיר אותה במקום לבד. בהמשך לכך, לאחר שהמתלוננת נכנסה לרכב, נסעו הארבעה מן החוף בעת שהנאשם נוהג והמתלוננת יושבת לידו ובוכה. השניים האחרים ישבו במושב האחורי של הרכב. בהמשך לכך, בעת שהתבקש הנאשם, על ידי המשטרה לעצור את הרכב, משום ניסוח קלוקל של כתב האישום, אין האמור בו מסביר לנו מה פשר הגעת המשטרה למקום, אותה עת אמר הנאשם למתלוננת לשתוק שלא יראו שהיה בוכה ואמר לנוסעת השנייה ברכב שתרגיע את המתלוננת. בהמשך לכך, לאחר ששוטרים שנראה כי היו בניידת אותה עת, פגשו במתלוננת, וזו בכתה ללא הפסקה צעקה שכואב לה כל הגוף. הנאשם הודה שכתוצאה מהמעשים הללו, נגרמו למתלוננת חבלות בדמות סימנים כחולים בגב ליד הכתף.

אלה עובדות כתב האישום, שניסוחו כאמור קלוקל ואשר בהן הודה הנאשם.

בעקבות ההסדר בין הצדדים והחלטת בית המשפט הוגש תסקיר משירות המבחן. כדרכו, הכין והגיש שירות המבחן תסקיר מעמיק, יסודי מקיף ומקצועי רלבנטי לעניין. מטבע הדברים ומטעמים ברורים לא אביא מהאמור בתסקיר. אומר אך זאת, שהנאשם גדל בתנאים משפחתיים וחברתיים לא פשוטים. כמו כן, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות המפורטות בתסקיר אף הן מורכבות. העולה מתוך התסקיר שבמדובר באדם צעיר נורמטיבי, חסר הרשעות קודמות, המקיים חייו באופן נורמטיבי ביותר. מדובר בבחור צעיר תושב *******, שקיים קשר זוגי עם המתלוננת על רקע מצוקה משפחתית זוגית אישית שהייתה רלבנטית אותה עת ואשר כיום אינה בנמצא. מדובר בבחור חסר דפוסי התנהגות עבריינים וכי האירוע הנזכר בכתב האישום אינו על רקע עברייני אלא על רקע יחסים זוגיים בעייתיים שקיים הנאשם אותה עת עם המתלוננת. ראוי לסכם ולומר כי התסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם חיובי ביותר. קצינת המבחן המליצה על חיוב הנאשם בשירות לתועלת הציבור, ועונש של מאסר מותנה. קצינת המבחן מצאה להמליץ להימנע מעונש מאסר גם כזה שירוצה בעבודות שירות, על מנת להימנע מלגדוע מאמציו של הנאשם לקומם עצמו מקשייו הכלכליים אשר באו לו בעקבות גירושיו המורכבים עקב תפיסות חברתיות מסוימות כמצוין בכתב האישום.

בטיעוני התביעה לעונש, הלכה התביעה אחר שיטתה אשר סבורה היא כי שיטה זו מגלמת מדיניות הענישה, לפיה ככל שמדובר באלימות בין בני זוג, אזי העונש הוא מאסר בפועל. שיטה זו, אינה מותירה מקום לשיקולי ענישה אחרים, אלא הולכת באופן "עיוור" ומשום כך, מן הסתם, הינה דוגמתית. במקרה זה, לא מצאה התביעה לשקול ולו בשמץ שמדובר באדם חסר עבר פלילי, שהמקרה הזה הינו חריג בהתנהלותו, והמקרה קשור אך ורק ליחסים שהיו לו אותה עת עם המתלוננת, יחסים שפסקו זה מכבר לאחר שהשניים נפרדו. לפי שיטה זו, אין לתסקיר שירות המבחן ולא כלום עם העמדה העונשית. אלימות בין בני זוג, אחת היא מאסר בפועל "ממש" גם לא כזה שירוצה בעבודות שירות.

בא כוח הנאשם ביקש לקבל המלצות שירות המבחן ולו משום האמור בתסקיר. הסניגור המלומד התנגד למתחם העונש שהוצג על ידי התביעה, והציע מתחם עונש שתחילתו במאסר על תנאי. מכל מקום לנוכח המומלץ על ידי שירות המבחן, ממילא אין להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל "ממש" גם לא עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

איני מקבל עמדת התביעה לעונש. לא ארחיב הדיבור באשר לקביעת עמדה עונשית על ידי התביעה. אומר אך כי התביעה מייצגת האינטרס הציבורי בענישה הפלילית, לפיכך ראוי לה לבחון ולהציג עמדה עונשית שיש בה איזון בין מעשה העבירה לבין נסיבות המקרה ובמיוחד נסיבותיו של הנאשם. במקרה שלפנינו אין מדובר באדם שחייו הם חיי עבריינות בשולי החברה. ההיפך מכך. יש לקרוא בעיון האמור בתסקיר שירות המבחן. נסיבות חייו של הנאשם מיוחדות. במיוחד הנסיבות האישיות והזוגיות של הנאשם עם מי שהייתה אותה עת אשתו ואשר ברבות הימים התגרש ממנה. אין להתעלם ממצוקותיו של הנאשם, אשר מצויות ברקע המעשה. אין גם להתעלם מנסיבות המקרה, אשר למרות נוסחו הקלוקל של כתב האישום, ניתן להבין הנסיבות. מדובר בחבורה, ששהתה בחוף הים, בבילוי הכרוך בו שתיית אלכוהול. הנסיבות של תחילת האירוע האלים מצביעות על המקרה.

בעניין מתחם העונש ההולם. מקרה זה יש בו אלימות, הבאה לידי ביטוי במשיכת המתלוננת מן הרכב, זריקתה על הרצפה, על מנת לגרום לה לקום משכיבתה עליו, ובבעיטות בחלק גופה העליון. האם לנוכח אלה, מתחם העונש ההולם תחילתו הוא ממאסר בפועל ואין בו מתחם שתחילתו ממאסר על תנאי? שאלה שאינה פשוטה, משום שאין בקביעת המתחם נטילה בחשבון נסיבותיו האישיות של הנאשם לרבות ובמיוחד העדר עבר פלילי . אם נלך אחר הוראות תיקון 113 לחוק העונשין שבקביעת המתחם אין לקיחה בחשבון של נסיבות אישיות של הנאשם, יש וזו תהיה התוצאה. אלא שתיקון 113 לחוק העונשין, בעייתי הוא ורבות נכתב אודותיו, המקרה שלפנינו מדגים זאת לדעתי. רבים המקרים בהם למרות חומרת המעשים, המחייבים מתחם עונש חמור, הרי שיש ואם היה מקום על פי התיקון, לקביעת מתחם בשיקלול נסיבות אישיות, ממילא היה מתחם העונש שונה.

מכל מקום, גם אם נלך אחר הוראותיו של תיקון זה, ונתעלם מנסיבותיו האישיות של הנאשם בקביעת המתחם, להבדיל מקביעת העונש בתוך המתחם, עדיין יש בידינו כדי לקבוע כי בנסיבות של שיקום, כפי המופיע בתסקיר שירות המבחן, שאני מקבל המלצותיו, כדי לחרוג לקולא מהמתחם. עוד יש לציין כי כפי שאורה להלן אחייב הנאשם לבצע שירות לתועלת הציבור שיש בו כדי איזון בין השתת עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות לבין חומרת המעשה.

אין גם לשכוח כי הנאשם הודה וחסך מזמן שיפוטי יקר. באותו עניין, הודיית הנאשם, יש בה ללא ספק, במקרה זה כדי הבעת חרטה והפנמת האיסור שבמעשה. וחרטה, הרי היא מרכיב רב חשיבות בענישה הפלילית.

הנאשם, איש עבודה ועמל, העושה רבות כדי לקומם עצמו מבחינה כלכלית לאחר גירושיו, בנסיבות המפורטות בתסקיר, גירושין בעלי נפקות מיוחדת לנסיבות רלבנטיות לעדה אליה הוא משתייך. והכול מצוין בתסקיר שירות המבחן. בא כוח הנאשם צירף מסמכים המעידים על חובותיו הכספיים של הנאשם שבאו בעקבות רכישת משאית - כלי עבודתו ופרנסתו. כאמור, הנאשם עושה הכול כדי לקומם עצמו מבחינה כלכלית ולדעתי יש להתחשב במאמציו אלה, ולתת יד להצלחתו.

אלה העונשים שאני משית על הנאשם:

5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירה של אלימות נגד גוף אדם לרבות איומים.

500 ש''ח קנס או שבוע מאסר תמורתו.

הקנס ישולם עד ליום 2.8.15.

ככל שהופקד סכום כסף בתיק מ"ת 33989-01-14 הרי מתוך סכום ההפקדה יועבר סך 500 ₪ על חשבון הקנס, ככל שתהא יתרה הרי תוחזר לאדם שהפקידה.

אני מחייב הנאשם לבצע שירות לתועלת הציבור (של''צ) בהיקף של 250 שעות על פי תכנית שתוכן עבורו על ידי שירות המבחן. שרות המבחן טרם הכין תוכנית של"צ, אינני דוחה הדיון לעניין זה. יכין שרות המבחן תוכנית של"צ יגיש אותה לנאשם וזה ממילא יהיה מחוייב לבצעה. לא יבצע אזי יפנה שרות המבחן לבית המשפט כדי לקבוע דיון מחדש.

הסברתי לנאשם בלשון פשוטה משמעות השל''צ הנאשם הבין והסכים.

המוצגים, ייעשה בהם על פי שיקול דעתו הממונה על החקירה.

עותק מגזר הדין יועבר לשירות המבחן.

זכות ערעור תוך 45 ימים.

אברהם הימן , סגן נשיאה