1

החלטה זו נסבה על בקשת הנאשם להעביר את התיק לטיפול היחידה להסדר מותנה על מנת לסיימו שם, ולא במסגרת ההליך המשפטי.

המאשימה הגישה תגובה ובה התנגדה לבקשה.

אקדים ואומר כי לאחר שבחנתי את הבקשה והתגובה, שוכנעתי לדחות את הבקשה.

אחד משני התנאים המצטברים המאפשרים לתובע לסגור תיק בהסדר מותנה הוא כי העונש המתאים אינו כולל מאסר בפועל (סעיף 67א(ד)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשממ"ב-1982).

במקרה דנן, המאשימה הודיעה במסגרת כתב האישום כי קיימת אפשרות שתעתור להטלת מאסר בפועל, אם וככל שהנאשם יורשע בעבירות המיוחסות לו. די בכך כדי להוביל למסקנה כי התנאי האמור אינו מתקיים במקרה דנן.

לכך יש להוסיף, וכמובן מבלי להביע עמדה מוקדמת לגבי תוצאות ההליך, כי העבירות המיוחסות לנאשם כוללות איומים, תקיפה סתם ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, כאשר עובדות כתב האישום מתארות מספר מעשי אלימות פיזית ומילולית של הנאשם כלפי קטינה שהייתה אז חברתו ועמה ניהל קשר זוגי. בנסיבות אלה, אין לומר כי הצהרת המאשימה לגבי כוונתה לעתור לעונש מאסר בפועל, אם הנאשם יורשע, היא לא סבירה בעליל - וגם ב"כ הנאשם אינו טוען אחרת ולא מעלה טענה לגבי פגם בשיקול דעתה של המאשימה לעניין זה.

2

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה להעברת התיק להסדר מותנה.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ה' שבט תשפ"א, 18 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.