1

 

 

 

 

רקע

1.                 הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של גניבת רכב, לפי סעיף 413ב לחוק העונשין, תשל"ז 1977 (להלן: "החוק").

 

על-פי המתואר בכתב האישום, בתאריך 24.7.15 גנב הנאשם את הנגרר שבבעלות המתלונן בכך שפתח את בורג הנעילה של השרשרת שקשרה את הנגרר לעמוד תאורה במקום, חיבר את הנגרר לרכבו ונסע מהמקום. הנגרר נתפס והוחזר למתלונן.

 

הסדר הטיעון

2.                 ביום 21.5.17 הציגו הצדדים הסדר לפיו הנאשם יודה ויורשע, יופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר. המאשימה תגביל עצמה לעתור למאסר של 6 חודשים שיכול וירוצה בעבודות שירות וכן ענישה נלווית. ההגנה תטען פתוח. ב"כ הנאשם ביקשה ששירות המבחן יבחן את שאלת ביטול ההרשעה.

 

תסקירי שירות המבחן

2

3.                 בתסקיר מיום 30.11.17 סקר שירות המבחן את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. הנאשם יליד 1983 גרוש, אב לשני ילדים, בוגר 9 שנות לימוד. עובד מזה מספר חודשים כנהג משאית. מצוי בחובות עקב אי תשלום מזונות לילדיו. הנאשם לא הגיע לפגישה הראשונה אליה הוזמן בשירות המבחן, ולמועד הנוסף הגיע באיחור משמעותי. ביחס לעבירה, הנאשם התקשה לקחת אחריות, לדבריו הנגרר חנה ליד מקום עבודתו משך תקפה ארוכה מבלי שנעשה בו כל שימוש ולכן הניח כי אין לנגרר בעלים. לדבריו לקח את הנגרר לצורך העברת דירה. הנאשם התבקש למסור דגימת שתן. הנאשם סירב, הגיב בתוקפנות, ציין כי משתמש בסמים באופן קבוע ומסרב להפסיק השימוש.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה לקחת אחריות, מצמצם משמעות מעשיו, ובעל דפוסי התנהגות ילדותיים ואימפולסיביים.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה להתמיד במסגרות השונות בחייו.

שירות המבחן לא מצא הצדקה להורות על ביטול הרשעה. לאור העדר נכונות להימנע משימוש בסמים, ובשל העדר שיתוף פעולה עם שירות המבחן, שירות המבחן נמנע מהמלצה שיקומית והמליץ על מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות וענישה נלווית.

 

4.                 בתסקיר מיום 20.2.18 ציין שירות המבחן כי במהלך תקופת הדחיה הנאשם שיתף פעולה במידה רבה יותר, מסר שתי בדיקות שנמצאו נקיות מסמים, הנאשם פעל לגיבוש תוכנית של"צ. שירות המבחן התרשם כי הנאשם יתאים לבצע של"צ והמליץ על הטלת של"צ בהיקף של 200 שעות, בנוסף המליץ על הטלת עונש מותנה כגורם הרתעה.

 

טיעוני הצדדים לעונש

5.                 ב"כ המאשימה הפנתה לחומרת העבירה, לערך המוגן שנפגע. טענה כי התסקיר שלילי, כי הנאשם אינו לוקח אחריות על מעשיו ועתרה למאסר של 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות מאסר מותנה, פסילה בפועל, פסילה מותנית והתחייבות.

 

3

6.                 ב"כ הנאשם הפנה לנסיבות העבירה, לכך שמדובר בנגרר שהנאשם סבר שלא היה בשימוש. לדבריו הנגרר הוחזר ולא נגרם נזק לנגרר. החזרת הנגרר מלמדת על צמצום הנזק והבעת חרטה כנה. הפנה לעברו הנקי של הנאשם, לחלוף הזמן ולכך שלא נפתחו תיקים נוספים. לדברי ב"כ הנאשם הנאשם חי בשגרה תקינה, עובד, מצוי בקשר עם ילדיו ומשלם מזונות. לדבריו העבירה בוצעה ללא תחכום. ב"כ הנאשם לא עמד על בקשתו הראשונית לביטול הרשעה, אך לשיטתו ניתן להסתפק במאסר מותנה מרתיע. לדבריו עונש מאסר מותנה מצוי בתוך מתחם העונש ההולם וגם אם עסקינן בחריגה מהמתחם, שיקולי השיקום מצדיקים חריגה זו. לדבריו שירות המבחן לא מצא בעיית אלימות או סמים שדורשת אפיק טיפולי, והשל"צ הוא הרכיב השיקומי שהומלץ בעניינו של הנאשם. לדבריו כבר בתסקיר הראשון שירות המבחן התרשם כי קיים סיכוי לשיקום לאור עבר נקי, אלא בשל עמדת הנאשם והעדר שיתוף פעולה לא היתה המלצה שיקומית בעניינו, אך לאחר שהנאשם התייצב בבית המשפט, שוחח עם עורך דינו ושמע את דברי בית המשפט, נרתם לשתף פעולה עם שירות המבחן, דבר שהביא לשינוי שנלמד מתסקירו הנוסף. ב"כ הנאשם הפנה למצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, למאמצים שעורך לשלם מזונות לילדיו, לנסיונותיו להשתלב בעבודה קבועה. לפיכך ביקש ב"כ הנאשם להימנע מרכיב מאסר בפועל, ולו בעבודות שירות, ולהסתפק במאסר מותנה ובצו של"צ. ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם נעצר בסמוך לאחר ביצוע העבירה ושוחרר למחרת היום.

 

7.                 הנאשם ציין כי העבירה בוצעה בשל חוסר הבנה, רצה להשתמש בעגלה, והחזיר אותה. הנאשם ציין כי אינו יכול לבצע עבודות שירות שכן יש לו המון חובות, עליו לשלם מזונות ולפרנס שתי משפחות (הנאשם נשוי בשנית). לדבריו הוא לא צריך את העגלה ולא מחפש בעיות. לדבריו לא יבצע שוב עבירות.

 

דיון

מתחם העונש ההולם

8.                 הערך החברתי אשר נפגע מהעבירה של גניבת רכב הוא שמירה על קניינו של אדם, שמירה על סדר ציבורי תקין והגנה על תחושת הביטחון של הציבור.

 

על עבירת גניבת הרכב ראו דבריו של כב' השופט עמית בבש"פ 45/10 מסארוה נ' מדינת ישראל

 

"פתאום קם אדם בבוקר ומוצא..." שמכוניתו חלפה עם הרוח, או במקרה הטוב, נפרצה ותכולתה נשדדה. חוזר אדם לביתו בסוף עמל יומו ומוצא כי מאן דהוא חדר לפרטיותו ונטל את רכושו ואת חפציו שאותם צבר בזיעת אפו ומיטב כספו. מי ימוד את עוגמת הנפש, הרוגז וחסרון הכיס שנגרמו למי שנפגע מאותן עבירות רכוש, שדומה כי ליבנו גס בהן, והסטטיסטיקה של העבירות הלא מפוענחות בתחום זה מדברת בעד עצמה. אין לראות בעבירות רכוש, כמו התפרצות לדירה או גניבת רכב, גזירת גורל שאין לה מענה בחוק ובפסיקה".

4

 

9.                 מידת הפגיעה בערך המוגן אינה ברף הגבוה, בשים לב שעסקינן ברכב מסוג נגרר, לא נגרם נזק לנגרר והוא הושב לבעליו.

 

10.             באשר לנסיבות ביצוע העבירה: לקחתי בחשבון כי הגם שעסקינן בגניבת רכב, הרי שהרכב הוא נגרר ולא רכב מנועי. אין בכתב האישום אינדיקציה לשווי הנגרר. אין אינדיקציה לתכנון מוקדם לביצוע העבירה ואף לא לתחכום בביצועה. לקחתי בחשבון כי הנגרר הושב לבעליו ולא נגרם לו נזק.

 

11.             בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי בדרך כלל בעבירות של גניבת רכב הוטלו על נאשמים עונשים החל מ- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ועד לעונשי מאסר בפועל לתקופות משמעותיות.

 

בעניין הצורך בענישה מחמירה ראו דבריו של כב' השופט א' רובינשטייןבע"פ 11194/05 אבו סבית נגד מדינת ישראל :

"למרבה הצער, תופעת גניבות הרכב טרם נעקרה משורש ... כמעט שהפכה לעשר מכות; היא ממשיכה לנגוס ברכושם של רבים, ופגיעתה רעה כלכלית ואנושית. המעט שבידי בית משפט זה לעשות הוא לחזק את ידיהם של בתי המשפט הדיוניים בראייה מחמירה של העבירות הכרוכות בכך".

 

12.             על מדיניות הענישה הנוהגת כאשר עסקינן ברכב מסוג נגרר ניתן ללמוד מפסקי הדין הבאים:

·        רע"פ 5771/16 ראיד עיאס נ' מדינת ישראל, המבקש הורשע בחמישה אישומים במסגרתם יוחסו לו שלוש עבירות של גניבת רכב, עבירה של נסיון גניבת רכב, החזקת נכס חשוד כגנוב ושיבוש מהלכי משפט. כלי הרכב שנגנבו הם נגררים, המבקש גנב את כלי הרכב והעבירם אל מחוץ לשטח המדינה.. בית משפט קמא קבע כי שוויים של נגררים פחות לאין ערוך מערכם של כלי רכב ממונים, ומידת הפגיעה בערך המוגן היא פחותה. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם לכל אחת מהעבירות של גניבת נגרר נע ממאסר בן מספר חודשים לריצוי בעבודות שירות ועד ל- 10 חודשי מאסר. בית משפט קמא גזר על המבקש 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה קנס ופיצוי. ערעורים שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי והעליון נדחו.

5

·        עפ"ג (חיפה) 21808-07-15 בועז אברהם נ' מדינת ישראל, המבקש הורשע בעבירה של גניבת נגרר גדול ממדים ועליו שני קונטיינרים, בכך שגרר אותם באמצעות המשאית בה נהג. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 4-18 חודשי מאסר. בשל שיקולי שיקום הוטל על המבקש לבצע 120 שעות של"צ. בית משפט קמא לא מצא הצדקה לבטל הרשעתו בדין. ערעורו של המבקש על עצם הרשעתו נדחה.

·        עפ"ג (י-ם) 5045-04-16 אנוור לאפי נ' מדינת ישראל. המבקש הורשע בעבירה של גניבת נגרר המשמש להובלת ציוד כבד. הנגרר הוחזר לבעליו לאחר שהבעלים שילם עבורו "כופר" בסך 35,000 ₪. בית משפט קמא קבע כי הנסיבות חורגות בחומרתן שכן הגניבה פגעה בפעילותו העסקית של המתלונן, שאף היה מוכן לשם כופר דבר המלמד על המצוקה אליה נקלע. ועצם העובדה כי המבקש יצר קשר עם בעל הרכב לצורך קבלת הכופר מלמדת על תחכום ותכנון מוקדם. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 10-36 חודשי מאסר וגזר על המבקש 12 חודשי מאסר, מאסר מותנה ופיצוי בסך 35000 ₪ למתלונן. ערעור שהגיש המבקש בבית המשפט המחוזי נדחה.

·        עפ"ג (י-ם) 504-09-16 אברהם לב נ' מדינת ישראל. המבקש הורשע בעבירה של גניבת נגרר. לשם גניבת הנגרר הזמין המבקש נהג גרר שיגרור עבורו את הנגרר. נהג הגרר שהוזמן הבחין שהמבקש נעצר במרחק מה מהמקום ואחר כך אף עזב את המקום, ולכן נהג הגרר עזב המקום. המבקש יצר קשר למחרת היום עם נהג גרר אחר, הסביר לו כי "נתקע" עם הגרר וביקש ממנו לגרור עבורו את הנגרר. נהג הגרר, על פי הנחיות המבקש גרר את הנגרר עבור המבקש. בית משפט קמא קבע שהעבירה בוצעה בתחכום, תכנון מוקדם, תעוזה והתמדה, תוך העזרות באחרים והצגת מצג שווא בפניהם, קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8-30 חודשי מאסר, וגזר על המבקש 9 חודשי מאסר ומאסרים מותנים. ערעור שהגיש המבקש בבית המשפט המחוזי נדחה.

·        ת"פ (קריות) 51701-12-15 מדינת ישראל נ' אחמד שוא. הנאשם הורשע בעבירות של נסיון גניבת רכב (נגרר קטן ממדים שאינו אלא שלט פרסום על גלגלים), החזקת כלי פריצה לרכב, הסתייעות ברכב לעבור עבירה והפרת הוראה חוקית. הנאשם ניסה לחתוך את שרשראות הברזל שנעלו את הנגרר ואת הסנדל המחובר לאחד הגלגלים באמצעות מכשירי פריצה, לאחר מכן עזב את המקום וחזר כדי להשלים את הגניבה, אך נתקל בבעל הרכב שהבחין במתרחש. הנאשם שוחרר בתנאי מעצר בית אך הפר אותם. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם לעבירות הרכוש נע בין 2-12 חודשי מאסר. בית משפט גזר על הנאשם 3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה ופיצוי למתלונן.

 

6

13.             כאמור במקרה שבפניי, הנסיבות קלות יותר מהמקרים ה"רגילים" של גניבת רכב, ואף קלות יותר ממרבית המקרים שהוזכרו בפסיקה שלעיל הדנה בגניבת נגררים, שכן אין עסקינן בנגרר גדול ממדים אשר נגרר עם משאית, הנאשם לא הסתייע באחרים לצורך הגניבה, הנאשם לא גנב הנגרר אל מחוץ לתחומי המדינה, הנגרר היה ריק מתכולה, לא יוחס לו ניסיון למכור את הנגרר לבעליו או לאחר תמורת רווח, אין אינדיקציה לתכנון מוקדם, לתחכום, להסתייעות בכלי פריצה, לא נגרם נזק לנגרר או לרכוש אחר והנגרר הגנוב הושב לבעליו.

 

14.             לאור האמור, מתחם העונש ההולם לאירוע בנסיבות שבפני נע ממאסר קצר ועד 8 חודשי מאסר וענישה נלווית.

 

גזירת העונש המתאים לנאשם

15.             בבואי לגזור את עונשו של הנאשם לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

·        זקפתי לזכותו את העובדה שבחר לקחת אחריות ולהודות בהזדמנות ראשונה.

·        זקפתי לזכותו את היותו נעדר הרשעות קודמות.

·        לקחתי בחשבון כי חלפו כמעט 3 שנים מאז ביצוע העבירה ולא נפתחו תיקים חדשים.

·        לקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שנלמדות מתסקיר שירות המבחן וכפי שעולות מטיעוני בא כוחו, את מצבו המשפחתי, את מצבו הכלכלי הקשה, את העובדה כי עונש מאסר, ולו בדרך של עבודות שירות יפגע ביכולתו לפרנס את ילדיו ולשלם מזונות.

·        לקחתי בחשבון את האמור בתסקירי שירות המבחן. את העובדה שמסר בשירות המבחן בדיקות אשר נמצאו נקיות משרידי סם. את התרשמות שירות המבחן מדפוסי התנהגות ילדותיים ואימפולסיביים. את התרשמותו מצמצום וטשטוש חומרת מעשיו. ומאידך את היותו נעדר הרשעות קודמות והסתבכויות מאוחרות דבר המלמד על סיכוי לכך שלא יחזור לבצע עבירות.

7

·        לקחתי בחשבון את המלצתו של שירות המבחן בתסקירו הראשון להטיל על הנאשם ענישה בדמות מאסר בעבודות שירות, זאת לאחר שהנאשם לא שיתף פעולה עם שירות המבחן, ולאור אי הבהירות בכל הנוגע לשימוש בסמים, וכן את המלצתו בתסקירו השני להטיל עליו ענישה בדמות של"צ, זאת לאחר שהנאשם מסר בדיקות שתן שנמצאו נקיות משרידי סם ולאחר ששיתף פעולה במידה רבה יותר עם שירות המבחן. לאור שיתוף הפעולה עם שירות המבחן ובשים לב לנקיון מסמים, סבר שירות המבחן כי העונש המתאים לנאשם הוא מאסר מותנה מרתיע לצד ענישה שיקומית חינוכית בדמות של"צ.

·        לקחתי בחשבון כי הנאשם היה עצור בעקבות הפרשה ושוחרר למחרת היום.

·        לקחתי בחשבון את שיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם.

·        לקחתי בחשבון את דבריו של הנאשם כי למד לקח ולא יבצע עבירות.

·        לקחתי בחשבון את עמדת הצדדים במסגרת הסדר הטיעון שהוצג.

 

16.             לאחר שלקחתי בחשבון כל אלה, בשים לב שהעבירה היא ברף חומרה נמוך, לאור העבר הנקי, חלוף הזמן מביצוע העבירה, העדר הסתבכויות קודמות ולאור נסיבותיו האישיות, מצאתי הצדקה לסטות במעט לקולה ממתחם העונש ההולם, ולהימנע בזו הפעם מהטלת רכיב מאסר בפועל, וזאת משיקולי שיקום.

 

עם זאת, ועל מנת להמחיש לנאשם את חומרת מעשיו יוטל עליו צו של"צ בהיקף משמעותי וכן יוטל עליו מאסר מותנה מרתיע אשר יהווה תמרור אזהרה מפני מעידה נוספת בעתיד.

 

סוף דבר

17.             לאור כל האמור, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        הנני מטילה על הנאשם צו לביצוע 250 שעות שירות לתועלת הציבור וזאת במשך שנה.

השל"צ יבוצע במנהל הקהילתי "בית חנינה" בתפקיד סיוע בגינון ובתחזוקה בהתאם לתכנית שגובשה על ידי שירות המבחן ובפיקוח שרות המבחן.

אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שרות המבחן יעשה כן וידווח לבית המשפט.

הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו השל"צ.

ב.         3 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום על עבירת רכוש מסוג עוון.

ג.         6 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום על עבירות רכוש מסוג פשע.

 

8

ד.         הנאשם יחתום על התחייבות בסך 3,000 ₪ שלא לעבור כל עבירת רכוש למשך שנתיים מהיום. הנאשם יחתום על ההתחייבות עוד היום אחרת יאסר למשך 15 ימים.

 

ה.        פיצוי בסך 1000 שח למתלונן רן אלבז, ע"ת 1. הפיצוי ישולם ב- 5 תשלומים החל מיום 15.8.18.

 

ו.         פסילה על תנאי מלהחזיק ומלקבל רישיון נהיגה וזאת לתקופה של 6 חודשים למשל 3 שנים לבל יעבור עבירה של גניבת רכב.

 

ז.         קנס בסך 500 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 2 תשלומים. תשלום ראשון לא יאוחר מיום 15.1.19. כל תשלום יזקף ראשית לכל על חשבון הפיצוי.

 

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ככל שיש מוצגים - יושמדו

1.      

ניתנה היום, י"ב בתמוז תשע"ח, 25.6.18 במעמד הנוכחים.