1

 

 

 

 

א. כתב-האישום:

 

כתב-האישום בו הורשע הנאשם בעקבות הודאתו מייחס לו עבירות של התפרצות למקום מגורים, לפי סעיף 406 (ב) לחוק העונשין התשל"ז - 1977, ניסיון תקיפה, לפי סעיפים 379 + 25 לחוק הנ"ל והחזקת כלי פריצה, לפי סעיף 413ז לחוק הנ"ל.

 

בתאריך 10.6.18 בין השעה 09:30 ל - 10:15 פרץ הנאשם לדירה בעיר לוד, כשהוא נושא על גופו מברג גדול.

2

 

הנאשם גנב מתוך הדירה 17 מטבעות, 6 זוגות עגילים, 2 שרשראות ואביזר הֶחסן נייד.

 

בשלב זה, חזר המתלונן, בעל הדירה אל הדירה. הוא הבחין בנאשם ואמר לו: "אם יש לך אומץ תבוא תצא מהדלת". אז, נמלט הנאשם דרך חלון חדרו של המתלונן, בעוד המתלונן בעקבותיו.

 

במהלך המרדף, הסתתר הנאשם מתחת לגרם מדרגות והמתלונן החל לצלמו במכשיר הטלפון הסלולארי שלו.

 

בתגובה, הוציא הנאשם את המברג שהיה ברשותו. המתלונן ניסה לתפוס אותו. הנאשם הניף את המברג לעבר המתלונן וניסה לתקוף אותו באמצעותו.

 

לבסוף, השליך הנאשם את המברג מידו אל עבר המתלונן אך לא פגע בו.

 

לאחר מכן, נטל הנאשם אופניים חשמליים מאדם אחר ונמלט מן המקום.

 

ב. מתחם ענישה:

 

התכליות העומדות אחר העבירות שאותן ביצע הנאשם, הן השמירה על רכושו של אדם, בתוך ביתו-מבצרו, השמירה על בטחונו ושלומו, מניעת הפגיעה בפרטיותו ומניעת הסיכון הבריאותי לגופו.

 

נוכח עובדות כתב-האישום, עקרון ההלימה, ופסיקה הנוהגת בתחום, אני קובע מתחם כולל למתואר בעובדות שבין 12 - 48 חודשי מאסר בפועל.

 

אפנה אל פסקי-הדין הבאים, שאותם יש לאבחן לחומרה, משום שבפניי נאשם, שמעבר לעבירת ההתפרצות והגניבה, לא נרתע מלנסות ולנקוט כלפי המתלונן, בעל הדירה, באלימות.

 

רע"פ 509/11 סמיר אבו עדייה נגד מדינת ישראל (20.8.09):

 

התפרצות לדירה, בעל עבר פלילי - 12 חודשי מאסר בפועל.

 

רע"פ 7329/14 אדלר נגד מדינת ישראל (4.11.14):

 

כניסה למקום מגורים בכוונה לבצע פשע וגניבה, בעל עבר פלילי - 16 חודשי מאסר בפועל.

3

 

רע"פ 2239/16 בוטפיקה נגד מדינת ישראל (23.3.16).

 

21 חודשי מאסר בפועל.

 

ע"פ 2844/14 חיים אפללו נגד מדינת ישראל (23.5.16):

 

התפרצות לדירה, יושבי הבית נוכחים, הצטייד בסכין יפנית, בעל עבר פלילי מכביד - מתחם שבין 24 - 60 חודשים - נדון ל - 4.5 שנים.

 

 

רע"פ 1600/15 בועזיז נגד מדינת ישראל (27.4.15):

 

התפרצות, בעל עבר פלילי, נדון ל - 22 חודשי מאסר בפועל.

 

רע"פ 8087/14 אנגנאץ נגד מדינת ישראל (10.12.14):

 

התפרצות וגניבה, בעל עבר מכביד, נדון ל - 20 חודשי מאסר בפועל.

 

רע"פ 5091/11 טלעאת נגד מדינת ישראל (7.7.11):

 

התפרצות נדון ל - 18 חודשי מאסר בפועל.

 

רע"פ 8519/11 ויצמן נגד מדינת ישראל (8.1.12):

 

התפרצות, ניסיון גניבה, נדון ל - 14 חודשי מאסר בפועל.

 

רע"פ 8399/15 קדוש נגד מדינת ישראל (19.5.16):

 

נקבע מתחם שבין 12 - 36 חודשי מאסר בפועל, נדון ל - 12 חודשי מאסר בפועל.

 

ע"פ 10825-09-16 + 10395-09-16 (מחוזי מרכז) נופל ועריבן נגד מדינת ישראל (14.2.16):

 

התפרצות בצוותא חדא לדירה, גניבת שני רכבים, גניבת רכוש, נדונו ל - 24 חודשי מאסר בפועל.

4

 

ת.פ. 39926-12-14 מדינת ישראל נגד צוציאשוילי (שלום רחובות)(27.5.15):

 

הסדר טיעון מוסכם של 15 חודשי מאסר בפועל לבעל עבר פלילי שביצע עבירת התפרצות.

 

עפ"ג 11844-06-17 (מחוזי מרכז) - אושר גזר-הדין במסגרת ת"פ 25862-07-16 (שלום רחובות) מדינת ישראל נגד אלטראבין (3.5.17):

 

36 חודשי מאסר למי שהתפרץ לדירה בעת שבני הבית היו בו, נקט באלימות של ממש כלפי בעל הדירה, שלף חפץ חד ודקר אחד מהם בצווארו, בעל עבר פלילי לא מכביד (נקבע מתחם שבין 12 - 48 חודשי מאסר).

ג. שיקולי ענישה:

 

(1). חומרת המעשים:

 

מעבר לחומרה הנודעת שיש לעבירה של התפרצות לדירה, שיש בה פגיעה קשה ברכושו של אדם, אך גם בתחושת הביטחון שלו, בפרטיותו, בחילול הערך של "ביתו - מבצרו", הרי שבמקרנו קיימת תוספת, שבמסגרתה הנאשם ביצע את המעשה כשבידו מברג וניסה לנקוט במהלך אלים כלפי בעל הדירה, מיד כאשר התגלו מעשיו.

 

זוהי התנהגות המלמדת על תעוזה עבריינית.

 

ההתחמשות מראש במברג מלמדת, כי הנאשם צפה את האפשרות כי יתכן ויזקק לו ומשנתפס בכף לא היסס לעשות בו שימוש.

 

המעבר המידי מעבירה רכושית לעבירת אלימות, שאינו שכיח במקרים שכאלה, מעניק לתיק זה חומרה יתירה.

 

(2). עבר פלילי:

 

לחובת הנאשם עבר פלילי (במ/1) הכולל 10 הרשעות קודמות.

 

זהו נאשם אשר נדון בעברו לעונשי מאסר בפועל לתקופות שונות: 12 חודשים, 12 חודשים, 10 חודשים.

5

 

רוב הרשעותיו הן מתחום עבירות הסמים, אולם יש להפנות להרשעה האחרונה בעבירה דומה.

 

הרשעתו האחרונה מקימה לחובת הנאשם עונש מאסר מותנה בר הפעלה בן 12 חודשים (במ/2).

 

עיון בתיק נשוא המאסר המותנה, אשר נגזר עליו אך בתאריך 24.5.17 מלמד, כי בשנת 2016 ביצע פריצה לדירה וגניבת רכוש. הוא נדון, בין השאר, ל - 12 חודשי מאסר בפועל.

 

קראתי את טיעוני ב"כ הנאשם במסגרת אותו התיק: אז - כמו גם עתה - הוסבר כי המניע לעבריינות שלו הוא התמכרותו סמים, כאשר נטען כבר אז כי "אפשר לראות נקודות אור מאוד משמעותית בכל הנוגע לשיקום, השילוב שלו בקבוצות בין כתלי הכלא בכל הנוגע לגמילה, מתן שתנים נקיים" (עמוד 8 שורה 12 והלאה).

 

והנה, למרות זאת, שב הנאשם וביצע את העבירה דנן ואף ביתר שאת של חומרה.

 

אכן, זהו נאשם חזרתי, אשר שב ומבצע עבריינות ואינו נרתע מעונשי מאסר בפועל או מאסר מותנה נכבד המתנוסס מעליו.

 

(3). התסקירים:

 

התסקיר מתאריך 10.1.19 תאר את תולדות חייו של הנאשם, את מצבו המשפחתי, לימד כי הוא גדל בתנאי הזנחה ודלות, החל להשתמש בסמים מגיל 13, נפלט מן המערכת החינוכית אל מעגל העבודה לעבודות מזדמנות, התמכרותו לסמים העמיקה עם השנים והוא החל לצרוך הרואין.

 

הנאשם נטל אחריות למעשה בו הורשע, סיפר כי הוא שקוע בעולמו של סם ועוסק בו באופן אינטנסיבי.

 

הוא הסביר כי העבירות בוצעו על רקע התמכרותו לסמים.

 

במסגרת מאסרו האחרון שולב בהליך טיפולי אך לא השלים אותו.

 

ההמלצה הייתה לשלבו במסגרת פרויקט גמילה בתוך כתלי הכלא .

 

התסקיר מתאריך 2.5.19 לימד כי הנאשם פנה אל גורמי הכלא בבקשה להשתלב בפרויקט טיפולי. לפיכך, התבקשה דחייה להגשת תסקיר משלים.

6

 

התסקיר מתאריך 19.6.19 המליץ לבחון את המסלול הטיפולי בתוך כתלי הכלא.

 

כזכור, כבר בעת הדיון הקודם, נשוא המאסר המותנה, נטען כי הנאשם עבר דרך שיקומית אך אחריתו - התיק העומד בפניי - מלמד על ראשיתו - לאמור - מדובר היה בהליך שיקומי עקר.

 

שקלתי לזכותו, כי הנאשם הודה, לא ניהל משפט, חסך זמן ציבורי ניכר, במילותיו האחרונות הביע צער על המעשה.

 

 

(4). מסקנות:

 

מכל האמור לעיל, מתקבלות מסקנות שלפיהן, זהו נאשם חזרתי, בעל עבר פלילי נכבד, אשר ביצע עבירת התפרצות חמורה לדירה, שגלשה לניסיון לביצוע עבירת אלימות עם מברג כלפי בעל הדירה, המוסיפה לה חומרה יתירה.

 

מאסרים שהוטלו על נאשם זה בעבר, כמו גם המאסר המותנה הנכבד, לא הרתיעו אותו מלשוב ולבצע עבריינות.

 

אין בפניי הליך מוכח המלמד שהנאשם עבר שיקום וגמילה מסמים, אשר יכול להוביל להקלה בגזירת העונש.

 

ניסיון שיקומי מן העבר הוכיח עצמו ככישלון והנאשם שב וסיכן את רכושו ושלומו של הציבור ואף ביתר שאת.

 

ניכר כי הצורך לממן את הסם הינו הכוח המניע את הנאשם לשוב ולבצע מעשי עבריינות חמורים ובהעדר הליך שיקום ברור ומוכח, יש משקל לשיקולי הרתעת היחיד ולהרחקתו מן החברה.

 

על כן, יש לקבוע את עונשו של הנאשם בדרך של ענישה מחמירה.

 

ואולם, למרות שאין טעמים מיוחדים, שלא לצבור את המאסר המותנה במלואו אל המאסר בפועל, הרי שיש להתחשב בכך שהמאסר המותנה שהוטל עליו הינו מאסר מותנה לתקופה ארוכה ולפיכך אין לצבור אותו במלואו.

 

7

ד. תוצאה:

 

א. 30 חודשי מאסר בפועל.

 

ב. אני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה בן 12 החודשים מת"פ 16066-09-16 שלום רמלה, באופן חופף ומצטבר (מחצית) לעונש המאסר בפועל.

 

ג. סה"כ ירצה הנאשם 36 חודשי מאסר בפועל, לריצוי מיום מעצרו ה - 10.6.18.

 

ד. 6 חודשי מאסר שאותם לא ירצה הנאשם, אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירת רכוש מסוג פשע או אלימות.

 

ה. 3 חודשי מאסר שאותם לא ירצה הנאשם, אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירת רכוש מסוג עוון.

 

ו. קנס בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו והקנס ישולם עד ליום 1.11.19.

 

ז. הנאשם ישלם פיצוי למתלונן - עד תביעה מספר 18 בסך 3,000 ₪, לא יאוחר מיום 1.11.19.

 

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז/לוד בתוך 45 ימים.

 

ניתן בזאת צו כללי למוצגים לפי שיקול דעת קצין המשטרה.

 

התיק סגור.

 

 

ניתן היום, ה' תמוז תשע"ט, 08 יולי 2019, במעמד הצדדים.