1

1.     הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של העסקת, הלנת והסעת תושבי הרשות הפלסטינאית אשר שהו בישראל שלא כדין, עבירות על סעיפים 12א(א), 12א(ב), ו 12א(ג) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

על פי עובדות כתב האישום ביום 4.12.15 הסיע הנאשם 3 שוהים בלתי חוקיים, תושבי הרשות הפלסטינאית ברכבו, העסיקם בבית העסק מאפיית "אופים בכפר" אותו הוא מנהל זאת בתמורה לשכר והלינם בבית העסק עד ליום 6.12.15.

תסקיר שירות המבחן

2

2.     שירות המבחן הגיש תסקיר בו סקר את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. הנאשם בן 37, עלה לישראל בהיותו בן 15, נשוי, אב לשלושה, פוטר לאחרונה ממקום עבודתו על רקע קשיים כלכליים בבית העסק, כיום מובטל. לדבריו, העבירה בוצעה על רקע לחץ בעבודה, היה צורך בעובדים לתקופה קצרה והוא לא בדק את האישורים הנדרשים. הנאשם בעל מודעות נמוכה להשלכות אשר היו יכולות לנבוע מהתנהגותו ולגבולות החוק בנושא זה.

שירות המבחן התרשם כי ההליך המשפטי היווה גורם מציב גבולות, התרשם כי מדובר בנאשם שמתפקד, התרשם כי ענישה בדמות של"צ תהווה עונש חינוכי שיהיה בו כדי להקטין סיכון להישנות עבירות.

באשר לשאלת ההרשעה, שירות המבחן לא מצא הצדקה להורות על ביטול ההרשעה בהעדר נזק קונקרטי.

חוות דעת הממונה על עבודות השירות

3.     ביום 30.10.17 התקבלה חוות דעת הממונה על עבודות השירות ובה קבע הממונה כי הנאשם לא כשיר לבצע עבודות שירות בשל מצבו הבריאותי או הנפשי. חוות דעת דומה התקבלה גם במועדים 11.12.17, 11.3.18.

טיעוני הצדדים

4.     ב"כ המאשימה הפנתה לערך המוגן שנפגע ממעשי הנאשם והסיכון הפוטנציאלי הטמון בעבירות שביצע, טענה כי מתחם העונש ההולם נע בין 3-9 חודשי מאסר בפועל, הציגה פסיקה עתרה להטיל על הנאשם מאסר ברף התחתון של המתחם קרי כזה שיבוצע בעבודות שירות וזאת לאור היותו נעדר הרשעות קודמות ולאור נסיבותיו האישיות. ב"כ המאשימה טענה כי אין הצדקה לביטול ההרשעה ובקשה שלא להסתפק בענישה אשר הוצעה על ידי שירות המבחן.

5.     ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם לקח אחריות בהזדמנות ראשונה, נעדר עבר פלילי, אינו בעל דפוסי חשיבה עברייניים והסיכוי להישנות עבירות נמוך. לדבריו, הנאשם אסף את העובדים מאשדוד ולא הכניסם לישראל. לאור מצבו הכלכלי של הנאשם והיותו מפרנס יחיד ל-3 ילדים, בקש להימנע מעונש מאסר ולו בעבודות שירות ולהסתפק בענישה בדמות של"צ כפי שהמליץ שירות המבחן. לדבריו, האירוע נמשך יומיים בלבד ולא גרם לסיכון בטחוני.

6.     הנאשם הביע את צערו על העבירות שבוצעו.

7.     בפתח הדיון היום הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה עונשית וזאת נוכח האמור בחוות הדעת של הממונה על עבודות השירות אשר מצא את הנאשם לא כשיר לבצע את המאסר בדרך של עבודות שירות, בשל מצב רפואי.

3

8.     דין והלכה פסוקה הם כי, ככלל, יכבד בית המשפט את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים במסגרת הסדר טיעון, וזאת כל עוד שיקולי התביעה סבירים וההסדר מאזן באופן ראוי את האינטרסים שעל הפרק.

9.     לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, את העובדה שהנאשם בחר לקחת אחריות ולהודות באשמה בהזדמנות ראשונה, את האמור בתסקיר שירות המבחן, את האמור בחוות דעת הממונה על עבודות השירות, את היותו נעדר עבר פלילי, את חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות, את טיעוני הצדדים לעונש, מצאתי כי ההסדר סביר ומאוזן, הגם שנמצא ברף התחתון של מתחם העונש ההולם, על כן מצאתי לנכון לכבד את ההסדר.

10.                                    לאור כל האמור , אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

        א.        גוזרת על הנאשם 3 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יעבור עבירות על חוק הכניסה לישראל.

         ב.         הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ להימנע מביצוע עבירה בה הורשע והכל תוך שנתיים מהיום.

ההתחייבות תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא יחתום הנאשם כאמור, יאסר למשך 15 יום.

          ג.         קנס בסך 10,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 2 תשלומים חודשיים רצופים ושווים תשלום ראשון לא יאוחר מיום 1.4.18

ככל שיש פקדון הוא יקוזז מהקנס, זאת בכפוף לכך שאין עיקולים על הפקדון.

ככל שיש מוצגים יושמדו, וזאת בכפוף לחלוף תקופת הערעור.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

9>

ניתנה והודעה היום כ"ד אדר תשע"ח, 11/03/2018 במעמד הנוכחים.