1

2

ב"כ המאשימה: עו"ד רמי שיינפלד

ב"כ הנאשם: עו"ד שוקרי אבו טביק

רקע

1.                 הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירת החזקת נשק ותחמושת, לפי סעיף 144(א) רישא וסיפא לחוקהעונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").

2.                 על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 5.9.16 החזיק הנאשם במחסן שברשותו אקדח מסוג "ברטה", 0.22 ומחסנית; רובה מאולתר דמוי M-16ובו מחסנית ריקה; 4 כדורים מסוג 9 מ"מ וכן 60 כדורים מסוג 5.56 מ"מ. את כלי הנשק והתחמושת החזיק הנאשם כשהם עטופים ומוסלקים בתוך בור שנחפר באדמה ומעליו הונח ארגז.

3.                 הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הודה והורשע הנאשם בכתב האישום המתוקן, ללא הסכמה עונשית.

ראיות עונש

4.                 ת/1 - תמונות הנשק והתחמושת.

5.                 נ/1 - אסופת מסמכים רפואיים הנוגעים למצב בנו של הנאשם.

טיעוני הצדדים

3

6.                 לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד רמי שיינפלד, הנאשם הורשע בהחזקת נשק ותחמושת אשר היו מוסלקים בבור במחסן שברשותו. הערך החברתי המוגן בעבירות נשק הינו סיכון שלום הציבור ובטחונו, כאשר מדובר בעבירה שהינה נפוצה ויש להכיר בה כמכת מחוז. עבירות אלו טומנות בחובן פוטנציאל סיכון הרסני, כאשר תמיד קיים החשש כי יעשה שימוש בנשק. חומרת הפגיעה היא בינונית עד גבוהה שכן מדובר בשני כלי נשק ואחד מהם הינו רובה. מתחם העונש הינו בין 30 ל- 60 חודשי מאסר ובתיק זה אין כל נסיבה המצדיקה לסטות מהמתחם. לחובתו של הנאשם רישום פלילי מהעת האחרונה בגין איומים והפרעה לשוטר, בגינה נידון לשל"צ וצו מבחן. הנאשם לא השכיל לנצל את ההזדמנות שניתנה לו ושב וביצע עבירות. אשר על כן עתר ב"כ המאשימה להשית על הנאשם 42 חודשי מאסר.

7.                 לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד שוקרי אבו טביק, כאשר המשטרה הגיעה לבצע חיפוש במחסן הסמוך לביתו של הנאשם, הוא התייצב, הודה במיוחס לו ונטל אחריות. המשטרה לא נזקקה אפילו לשליחת האקדח למז"פ לצורך הוצאת ט.א ודנ"א. לנאשם אין הרשעות קודמות ולחובתו רישום ללא הרשעה. בעת מעצרו נולד לנאשם בן. כמו-כן בן נוסף אושפז בבית חולים בעת שהיה הנאשם במעצר (נ/1). הנאשם שוהה במעצר עד תום ההליכים. בנוסף לאביו יש רישיון להחזקת נשק ולא היתה על כך מחלוקת. נוכח העובדה שהנאשם נטל אחריות והודה וכן נוכח עברו הנקי של הנאשם עתר ב"כ הנאשם להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל שלא יעלה על שנה.

8.                 הנאשם הביע חרטה על מעשיו.

דיון - קביעת מתחם העונש ההולם

9.                 כתב האישום מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

10.            במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו הגנה על שלומו וביטחונו של הציבור. בית-המשפט העליון עמד על חומרת עבירות בנשק בע"פ 4945/13 מדינת ישראל נ' סלימאן (19.1.14):

"עבירות המבוצעות בנשק - לרבות רכישה, החזקה ונשיאת נשק - טומנות בחובן פוטנציאל סיכון הרסני לפגיעה בשלום הציבור וביטחונו. החשש הוא כי נשק המוחזק שלא כדין ישמש לפעילות עבריינית העלולה להביא לפגיעה ואף לקיפוח חייהם של אזרחים תמימים. אכן, "התגלגלותם" של כלי נשק מיד ליד ללא פיקוח עלול להוביל להגעתם בדרך לא דרך לגורמים פליליים ועוינים. אין לדעת מה יעלה בגורלם של כלי נשק אלה ולאילו תוצאות הרסניות יובילו. ודוק: הסיכון שנשקף לשלום הציבור צריך להילקח בחשבון על-ידי כל מי שמחזיק בידו נשק שלא כדין - גם אם אינו מחזיק בו למטרת ביצוען של עבירות אחרות. עצם החזקת נשק בעל פוטנציאל קטילה מבלי שיש עליו ועל בעליו פיקוח מוסדר של הרשויות טומן בחובו סיכון, באשר המחזיק בו נתון תמיד לחשש שיתפתה לעשות בו שימוש, ולו ברגעי לחץ ופחד".

11.            על חומרתה של עבירת החזקת הנשק ניתן ללמוד אף מהעונש המרבי שנקבע לה בחוק - 7 שנות מאסר.

4

12.            עבירת החזקת נשק היא עבירה שהוכרה בפסיקה "כמכת מדינה" ו"כמכת אזור" שפגיעתה בשלום הציבור ובטחונו היא קשה גם אם לא הוכח שנעשה שימוש פלילי בכלי הנשק ועל כן מצדיקה ענישה משמעותית (ראו עפ"ג 27417-11-15 (מח' מרכז-לוד) מדינת ישראל נ' עבד אל רחים (17.1.16), 49160-11-15 (מח' מרכז-לוד) מדינת ישראל נ' נאסר (10.4.16), עפ"ג (מח' מרכז לוד) 15337-10-14 ג'אבר נ' מדינת ישראל (7.12.14)).

13.            בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן הינה ברף בינוני-גבוה, זאת נוכח הימצאות שני כלי נשק, אחד מהם דמוי רובה סער M-16והשני אקדח מסוג ברטה, וכן הימצאות תחמושת תואמת בחלקה לכלי הנשק אשר הוסלקו בבור מוסתר במחסן בסמוך לביתו של הנאשם.

כאשר מדובר בשני כלי נשק וכאשר אחד מהם הינו רובה סער או תת מקלע, הרי שהפגיעה בערך המוגן, כמו גם מתחם העונש ההולם הינם גבוהים יותר מאשר במקרה של החזקה של נשק יחיד, ובפרט אקדח.

14.            בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:

א.          בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 27417-11-15 מדינת ישראל נ' עבד אל רחים (17.01.16), קיבל בית המשפט את ערעור המדינה על קולת עונשו של נאשם נעדר עבר פלילי, אשר הורשע בהחזקת רובה ספרינגפילד שנמצא במחסן הממוקם בצמוד לביתו, בהחזקת מחסנית לאקדח בארון מטבח בביתו, בהחזקת תת מקלע עוזי ותחמושת. קבע כי מתחם העונש הינו 18 חודשי מאסר לבין 36 חודשי מאסר והעמיד את עונשו על 20 חודשי מאסר בפועל.

ב.           בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 47302-09-11 אבו גאבר נ' מדינת ישראל (6.11.11), נדחה בהסכמה ערעורו של נאשם אשר הורשע בעבירה של החזקת נשק שלא כדין. הנאשם החזיק בתא המטען של רכבו שני אקדחים, נשק מאולתר מסוג קרל גוסטב ותחמושת תואמת. הנאשם נעדר עבר פלילי, נדון ל-18 חודשי מאסר בפועל.

ג.             בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 12058-07-12 זמירו נ' מדינת ישראל (21.10.12), נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה של החזקת נשק. הנאשם החזיק במחסן בשני אקדחים ובהם מחסניות תואמות, וכן מחסנית תואמת נוספת. הנאשם צעיר ונעדר עבר פלילי. נידון ל- 10 חודשי מאסר בפועל.

5

ד.           בת"פ (כ"ס) 47362-06-16 מדינת ישראל נ' עיראקי (15.01.16), הורשע נאשם בעבירת החזקת נשק שלא כדין. הנאשם החזיק בביתו מתחת לשידת נעליים כלי נשק מאולתר מסוג קרל גוסטב ולצידו מחסנית תואמת, מוסלק בשקית. בנוסף באותו מועד החזיק הנאשם בארון המטבח שבבית אקדח טעון במחסנית ובה שלושה כדורי 9 מ"מ. הנאשם בעל עבר פלילי, נידון ל- 24 חודשי מאסר בפועל.

ה.          בת"פ (פ"ת) 32364-03-11 מדינת ישראל נ' יאסר אבו גאבר (6.9.11), הורשע נאשם בעבירה של החזקת נשק שלא כדין. הנאשם החזיק בתא המטען של רכבו שני אקדחים, נשק מאולתר מסוג קרל גוסטב ותחמושת תואמת. הנאשם נעדר עבר פלילי, נדון ל-18 חודשי מאסר בפועל (ערעור על פסק הדין שהוגש במסגרת ע"פ .

ו.             בת"פ (כ"ס) 30669-04-15 מדינת ישראל נ' עבד אל חי (15.06.16) הורשע הנאשם בביצוע עבירה של החזקת נשק שלא כדין. הנאשם החזיק בצידנית בסלון ביתו נשק אוטומטי מאולתר ומחסנית תואמת בה 20 כדורים. הנאשם צעיר נעדר עבר פלילי נידון ל- 12 חודשי מאסר בפועל.

15.            במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש לתת את הדעת לכך שהנאשם החזיק במחסן שברשותו אקדח מסוג "ברטה", 0.22 ומחסנית; רובה מאולתר דמוי M-16ובו מחסנית ריקה; 4 קליעים מסוג 9 מ"מ וכן 60 קליעים מסוג 5.56. את כלי הנשק והתחמושת החזיק הנאשם כשהם עטופים ומוסלקים בתוך בור שנחפר באדמה ומעליו הונח ארגז. אין ספק כי למעשיו קדם תכנון. הנזק הפוטנציאלי בהחזקת כלי נשק טעון הינו רב, במיוחד כאשר מדובר ברובה דמוי M-16 וביותר מכלי נשק אחד.

16.            בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל מ- 18 ועד 42 חודשי מאסר.

17.            במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא.

גזירת העונש המתאים לנאשם

18.            בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לכך שהנאשם יליד 1993, אב, נעדר הרשעות פליליות, מלבד רישום ללא הרשעה בעבירות של נהיגה פוחזת של רכב, איומים והפרעה לשוטר מחודש מרץ 2015. הטלת עונש מאסר לתקופה ממושכת תפגע בו ובמשפחתו ללא ספק. הנאשם הודה במיוחס לו כבר בחקירת המשטרה, לקח אחריות על מעשיו והביע חרטה.

19.            עוד יש לקחת בחשבון כי הנאשם נתון במעצר מאז ביצוע העבירה.

6

20.            עוד יש לתת את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לכך שאין זו הסתבכותו הראשונה של הנאשם עם החוק ושבחר שלא לנצל את ההזדמנות שניתנה לו עת בוטלה הרשעתו בתיקו הקודם. כמו כן יש לתת את הדעת לשיקול הרתעת הרבים בגדרו של מתחם וזאת נוכח חומרתה של העבירה ופוטנציאל הנזק המשמעותי שהיא נושאת בחובה.

21.            באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל בחלקו הנמוך של המתחם לצד עונשים נלווים.

סוף דבר

22.            אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.          19 חודשי מאסר בפועל שמניינם החל מיום מעצרו 5.9.16.

ב.           12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר כל עבירת נשק מסוג פשע.

ג.             6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מיום שחרורו מן המאסר כל עבירת נשק מסוג עוון.

לאחר היות גזר הדין חלוט, הנשק והתחמושת יושמדו או יחולטו, לפי שיקול דעת קצין משטרה, בכפוף לכל דין.

      זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, י' ניסן תשע"ז, 06 אפריל 2017, בנוכחות הצדדים.