1

 

 

 

1.         נאשם 1 הורשע, על פי הודאתו ביום 7.10.2018, בשוד בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 402(ב) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: החוק).

 

נאשם 2 הורשע, על פי הודאתו ביום 8.1.2018, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של סיוע לשוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) בצירוף סעיף 31 לחוק.

 

2

2.         מכתבי האישום המתוקנים, לגבי כל נאשם בנפרד, עולה כי עובר ליום 3.8.2017 בשעה 12:30, קשרו הנאשמים קשר לשדוד משרד העוסק בהחלפת כספים בבית שמש (להלן: "הצ'יינג'"). הנאשמים הכירו את המקום, לאחר שבעבר ניסו להחליף בו כסף ולפרוט שיקים, וידעו כי אין זכוכית המפרידה בין הלקוח לבין נותן השירות בצ'יינג', וכי מדובר במקום שקט בתוך בניין, תנאים שיאפשרו להם לבצע את תכניתם לשדוד את המקום.

ביום 3.8.2017 בסמוך לשעה 12:50 הגיעו הנאשמים ברכב שכור שהיה בחזקתו של נאשם 1, וחנו ברחוב סמוך לצ'יינג'.

נאשם 1 הביא עמו אקדח דמה ושוקר חשמלי. נאשם 2 ידע כי נאשם 1 הביא עמו את האקדח והשוקר.

בכתב האישום שהוגש בעניינו של נאשם 2 צוין בנוסף כי נאשם 1 עלה אל הצ'יינג' בגפו. בעלת הצייינג' לא פתחה לו את הדלת, והוא חזר אל הרכב וביקש מנאשם 2 שיסייע לו לפתוח את הדלת.

בעניינם של שני הנאשמים, צוין כי נאשם 2 ירד מהרכב וניגש לצ'יינג', כדי להציג לפני בעל הצייינג' מצג שווא לפיו הוא לקוח המעוניין לקבל שירות, וזאת כדי שבעל הצייינג' יפתח לו את הדלת. הנאשם צלצל בדלת משרד הציינג' ובעלת המקום (להלן: "המתלוננת") פתחה לו את הדלת. הנאשם הציג לפני המתלוננת חבילת שטרות ושאל אם תוכל לפרוט לו אותם, והמתלוננת השיבה לו בשלילה.

משדלת הצ'יינג' הייתה פתוחה, נכנס לשם נאשם 1, כשהוא מחופש לחרדי ופניו מכוסות כיסוי המסתיר אותן. נאשם 1 החזיק בידו באקדח, נופף בו לעבר פניה של המתלוננת, ואמר לה "זה שוד תביאי את הכסף".

בכתב האישום בעניינו של נאשם 2 צוין בנוסף כי המתלוננת ניסתה להסיט את האקדח מפניה.

בשני כתבי האישום צוין כי במטרה לגבור על המתלוננת, תקף אותה נאשם 1 בעזרת אגרופיו, היכה אותה בראשה, בגבה ובידיה, המתלוננת נפלה לרצפה ונאשם 1 חשמל אותה באמצעות השוקר, אותו הצמיד לכתפה ולגבה. נאשם 1 המשיך לתקוף את המתלוננת במכות שנתן לה עם השוקר בראשה מספר רב של פעמים. המתלוננת ניסתה להגן על ראשה באמצעות ידיה, ונאשם 1 היכה אותה בידיה באמצעות השוקר, בעודה צועקת מכאבים.

במהלך האירועים נכח נאשם 2 במקום.

המתלוננת ברחה מהמקום ורצה להזעיק עזרה מדירתה הממוקמת בקומה סמוכה לצ'יינג'.

בכתב האישום של נאשם 2 צוין בנוסף כי הוא נמלט מהמקום לפני ובנפרד מנאשם 1.

נאשם 1 נטל 2,400 ₪ שהיו על השולחן בצ'יינג', והנאשמים נמלטו מהמקום.

כתוצאה מהתקיפה נגרם למתלוננת חתך מימין לקודקוד באורך 3.3 ס"מ עמוק עד הגולגולת ונפיחות ניכרת והמטומה בכף יד ימין. המתלוננת נזקקה לשמונה תפרים לאיחוי החתך בקודקודה. כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים סובלת המתלוננת מסיוטים בלילה ומפחדים מפני פתיחת דלתות, ואינה יכולה לשהות לבדה בצ'יינג'.

 

3.         כתב האישום המתוקן שבו הודה נאשם 1, נוסח על פי תשובתו של הנאשם לאישום, ללא הסדר טיעון. עם זאת הוסכם כי בטיעונים לעונש יוכל הנאשם לטעון שאמר למתלוננת "תני לי רק לקחת את הכסף ותצאי מהמקום".

3

 

4.         הסדר הטיעון בעניינו של נאשם 2 כלל תיקון כתב האישום. ההסדר לא כלל הסכמה לעניין העונש, אך הוסכם כי הנאשם יוכל לטעון מספר עובדות, שיפורטו להלן, והמאשימה לא תביא ראיות לסתור:

א. ביום האירוע, 3.8.2017, נפגשו הנאשמים לקראת נסיעה משותפת לאילת, לאחר שקבעו עם אחיו של נאשם 2 וחברתו לנפוש שם יחד.

ב. נאשם 1 אמר לנאשם 2 על הכוונה לבצע את השוד בשעות הבוקר ביום האירוע.

ג. נאשם 2 יטען כי ברח מהמקום מאחר שנבהל.

 

תסקירי שירות המבחן לגבי נאשם 1

 

5.         בתסקיר מיום 30.6.2019 צוין כי הנאשם בן 21, רווק, בעל שמונה שנות לימוד, שוהה בהוסטל המשך של קהילת "אפיק - מלכישוע" ועובד כחשמלאי מערכות סולאריות. בתסקיר התייחסות למשפחת המוצא של הנאשם, המנהלת אורח חיים חרדי. בילדותו למד הנאשם במסגרות לימוד חרדיות. לאחר שמונה שנות לימוד עזב הנאשם את הפנימייה בישיבה, הסתובב ברחובות ועבד בעבודות מזדמנות. הנאשם התגייס לצבא כחייל בודד, לאחר כשנה נפצע בתאונת דרכים, הסתבך בענייני כספים, ערק מן הצבא ושוחרר משירות צבאי. עם שחרורו מהצבא שכר הנאשם דירה בבית שמש, ועבד בעסק לשיווק ביצים עד למעצרו בתיק זה.

לנאשם מעורבות קודמת בפלילים, בעבירות פריצה למקום מגורים.

במסגרת חקירת מעצרים שולב הנאשם במסגרת לגמילה מסמים, בקהילה הטיפולית "מלכישוע", החל מיום 26.3.2018. במשך עשרה חודשים עמד הנאשם בכללי הקהילה, ובפברואר 2019 עבר להוסטל המשך לתקופה של שישה חודשים. הנאשם השתלב במקום בצורה מיטיבה. בעת הגשת התסקיר עמד הנאשם כחודש וחצי לפני סיום שהותו בהוסטל והמשך טיפול ביחידה להתמכרויות, ובמקביל תכנן להמשיך בלימודים.

לגבי העבירות צוין כי הנאשם מקבל אחריות לביצוען אך מצמצם מחומרתן. נוכח מכלול הנתונים המפורטים בתסקיר, העריך שירות המבחן את הסיכון להישנות התנהגות אלימה ברמה בינונית-גבוהה.

שירות המבחן המליץ על עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, לצד מאסר על תנאי, פיצוי למתלוננת וצו מבחן למשך שנה וחצי, במהלכו יעקוב שירות המבחן אחר השתלבותו של הנאשם בהמשך טיפול.

 

4

6.         בתסקיר מיום 22.10.2019 צוין כי הנאשם פנה לטיפול ביחידה להתמכרויות. הנאשם עובד לפרנסתו ומתקדם בעבודתו, הוא מתגורר בשכירות ללא סיוע ועומד בכל חובותיו. בדיקות לגילוי סמים נמצאו ללא שרידי סם. משיחה עם הנאשם התרשם שירות המבחן כי הנאשם מקבל אחריות כנה, מבין את חומרת העבירה ומביע חרטה על מעשיו. צוין כי בתקופת הדחייה לא נפתחו לנאשם תיקים נוספים.

נוכח השיקום שעבר הנאשם, ובשל חשש כי ענישה מחמירה תחבל בהישגים שהשיג הנאשם בהליך השיקום, המליץ שירות המבחן להימנע מהטלת מאסר בעבודות שירות, ולהטיל על הנאשם שירות לתועלת הציבור בהיקף נרחב לצד צו מבחן.

 

תסקירי שירות המבחן לגבי נאשם 2

 

7.         בתסקיר מיום 18.3.2018 צוין כי הנאשם בן 21, רווק, טרם מעצרו התגורר בבית אמו ללא מסגרת תעסוקה. בעת הגשת התסקיר שהה הנאשם בתנאים מגבילים במסגרת הוסטל "החוט המשולש" בירושלים.

בתסקיר התייחסות למשפחת המוצא של הנאשם, ולשנות ילדותו ונערותו. עד גיל 13 שולב הנאשם במסגרות חינוך חרדיות. בהמשך עבר הנאשם בין מוסדות שונים. ביולי 2014 סיים הנאשם את לימודיו ב"בית חגי", וכשלושה חודשים לאחר מכן ריצה תקופת מאסר של 13 חודשים, בגין עבירות שביצע כנער. לאחר מכן ניתק הנאשם קשר עם "חבריו השליליים", יצר קשר עם חברים שאינם מעורבים בפלילים ועבד. בתקופה זו לא היה מעורב בפלילים. העבירה הנוכחית נעברה לאחר שמקום העבודה נסגר והוא יצא לחופשה. לגבי שימוש בסמים, מסר הנאשם כי החל להשתמש בגיל 19 בתדירות יומיומית. מאז שנת 2015 הועמד הנאשם לדין שלוש פעמים בגין עבירות רכוש ואלימות ונדון לשתי תקופות מאסר בנות 5 ו- 15 חודשים.

לגבי העבירה הנוכחית, הנאשם מקבל אחריות חלקית. הנאשם מסר כי לאחר ריצוי מאסרו האחרון, עבד תקופה ממושכת ולאחריה יצא לחופשה. לדבריו, חבר הציע לו להצטרף לנסיעה לאילת, ולפני שיצאו לדרך שיתף אותו בכוונתו לבצע שוד לשם החזרת חוב כספי לגורמים עברייניים. הוא ראה כי לחבר אקדח דמה וטייזר חשמלי, אך לא שיער שהחבר ישתמש בהם. לטענתו, מיד לאחר שנאשם 1 אמר למתלוננת כי "זה שוד", הוא עזב את המקום.

לאחר שחרורו ממאסר בשנת 2016, ובמקביל לעבודתו, החל הנאשם טיפול וליווי במסגרת "החוט המשולש" בירושלים. הנאשם לווה על ידם במשך כשנה וחצי, השתתף בשיחות וסיים בהצלחה סדנא תעסוקתית.

שירות המבחן העריך כי קיים סיכון לביצוע עבירות אלימות ורכוש בעתיד, והמליץ על דחיית הדיון כדי לעקוב אחר התקדמותו של הנאשם במישור הטיפולי.

 

5

8.         בתסקירים הבאים צוין כי הנאשם משתף פעולה בתהליך הטיפולי, כי הוא שומר על התנאים המגבילים וכי לא נפתחו לו תיקים פליליים חדשים. שירות המבחן המליץ על דחיות נוספות להמשך ההליך הטיפולי.

 

9.         בתסקיר מסכם מיום 25.12.2019, צוין כי מדיווחי גורמי הטיפול בעמותת "החוט המשולש" עולה שהנאשם עובד במשרה מלאה, משלם חובות, מגיע לטיפול וממלא אחר הדרישות כדייר בדירת המשך של העמותה. צוין כי מאז ינואר 2018 משולב הנאשם בהליך שיקומי כוללני מעמיק וממושך, כי הנאשם מעמיק בטיפול ומצליח לקחת אחריות מלאה על ביצוע העבירה, הוא מכיר בהתנהגותו השלילית ומביע חרטה ובושה על התנהגותו.

שירות המבחן התלבט לגבי המלצה עונשית. צוין כי במשך שנתיים רצופות נמצא הנאשם בהליך שיקומי וטיפולי אינטנסיבי, כוללני ומעמיק. לצד זאת יש להתחשב בחומרת העבירה, שכללה פגיעה קשה באחרים.

לפיכך המליץ שירות המבחן על ענישה מוחשית של מאסר לריצוי בעבודות שירות, תשלום פיצוי לנפגעת העבירה, וצו מבחן למשך שנה.

 

 

 

ראיות לעונש

 

10.       הוגש תסקיר נפגעת עבירה בעניינה של המתלוננת, ממנו עולה כי בנוסף לפגיעה הפיזית במהלך האירוע, המתלוננת סובלת מפוסט טראומה. היא חווה את האירוע כטראומטי ומעורר אימה, ומאז הפגיעה היא סובלת מתחושת פחד ותחושת איום, וחוששת מפגיעה חוזרת ולא צפויה. לפגיעה במתלוננת השלכות נוספות, כמתואר בתסקיר נפגעת העבירה, והיא מטופלת בגין הפגיעה.

 

11.       הוגש רישום פלילי בעניינם של שני הנאשמים וגזר דין הנוגע למאסר על תנאי התלוי ועומד נגד נאשם 2.

 

12.       מעבידו של נאשם 1 התייחס לתפקודו של הנאשם בעבודה. לדבריו, הוא ימשיך ללוות את הנאשם בכל מקרה, וככל שהנאשם יידרש לעזוב את מקום העבודה, יחזירו אותו כשיוכל לחזור, אם כי הפסקה תעצור את תהליך ההתקדמות שלו.

 

13.       העובדת הסוציאלית המלווה את נאשם 2 מסרה דברים באמצעות סנגורו של הנאשם.

6

כן נשמעה המדריכה ב"חוט המשולש", המכירה את נאשם 2 מזה כשנה וחצי.

 

טיעוני הצדדים לעונש

 

14.       ב"כ המאשימה התייחס לכך שלכל אחד מהנאשמים כתב אישום מתוקן משל עצמו, לכל אחד מהם חלק אחר בעבירה. לדבריו, חלקו של נאשם 1 שונה מהותית מזה של נאשם 2, הן במעשים, הן בתפקיד של כל אחד מהם, והן באחריות למעשה. לדבריו מדובר בשוד של משרד להחלפת כספים, תוך פגיעה בבעלת הצ'יינג'. קרבן העבירה בשנות כ- 30 לחייה, נפגעה קשה פיזית ונפשית, כמתואר בהרחבה בתסקיר נפגעת עבירה.

לגבי נאשם 1 התייחס ב"כ המאשימה לתקיפה האכזרית בחפץ דמוי אקדח ובשוקר חשמלי, שגרמה לפציעת קרבן העבירה, פיזית ונפשית. מדובר שוד במשרד להחלפת כספים, מקום בו בעל הדוכן נמצא לבדו. במקרה זה עמדה המתלוננת מול שני הנאשמים - השודדים. אירוע כזה גורם לפגיעה קשה בביטחון האישי. עוד ביקש לתת משקל לתכנון המוקדם של המעשה, כעולה מכתב האישום.

לטענת המאשימה, מתחם העונש ההולם בעניינו של נאשם 1 נע בין ארבע לשמונה שנות מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

לגבי העונש בתוך המתחם, התייחס מחד גיסא להודאתו של הנאשם, ומאידך גיסא לכך שאין זו הסתבכות ראשונה של הנאשם בפלילים. כן התייחס להליך הטיפולי המשמעותי שעבר הנאשם בשירות המבחן, אך ביקש שלא לקבל את המלצת שירות המבחן, שהשתנתה בין תסקיר לתסקיר בתוך שלושה חודשים. לטענת המאשימה, יש למקם את הנאשם בתחתית המתחם, ולהטיל עליו ארבע שנות מאסר בפועל, בניכוי תקופת מעצרו מיום 4.8.2017 ועד ליום 26.3.2018. כן ביקש לגזור על הנאשם מאסר על תנאי, ופיצוי בסך 50,000 ₪.

 

לגבי נאשם 2, טען כי אף שאין להקל ראש במעשיו של נאשם זה, הרי חלקו הנאשם, שהורשע בעבירת סיוע, שונה מזה של נאשם 1. לגבי הפגיעה במתלוננת, טען ב"כ המאשימה כי אמנם לא ניתן לייחס לנאשם 2 את הפגיעות הפיזיות שנגרמו למתלוננת, אך גם הנאשם נושא באחריות לפגיעה במתלוננת.

לגבי נאשם 2 מבקשת המאשימה לקבוע כי מתחם העונש ההולם עומד על מחצית מזה של נאשם 1, דהיינו בין שנתיים מאסר לבין ארבע שנות מאסר.

באשר למיקומו של הנאשם בתוך המתחם - לטענת ב"כ המאשימה, מצד אחד מדובר במי שלחובתו שתי הרשעות קודמות, ומעל ראשו מרחף מאסר על תנאי בר הפעלה בגין עבירת רכוש, ומצד שני הנאשם עבר תהליך שיקומי מרשים, המצדיק חריגה לקולה ממתחם העונש ההולם.

7

עם זאת, טען כי אין מקום להטלת עונש שאינו מאסר ממש, הן בשל כך ששיקומו של הנאשם אינו מלא ויש לדאוג לכך שהנאשם לא ישוב לבצע עבירות פליליות; הן בשל כך שתלוי ועומד נגד הנאשם מאסר על תנאי; והן בהתחשב בעונש שייגזר על נאשם 1, שאמנם מצבו שונה מזה של נאשם 2, אך לא ניתן "למתוח" את העונש לרכיב ענישה אחר; כן טען כי יש לאזן בין השיקום לבין הפגיעה במתלוננת.

לפיכך ביקש לגזור על נאשם 2 מאסר בפועל, ולהפעיל במצטבר את המאסר על תנאי, כך שתקופת המאסר הכוללת תעמוד על 19 חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 4.8.2017 עד ליום 29.1.2018, בתוספת מאסר על תנאי ופיצוי לנפגעת העבירה בסך 25,000 ₪.

 

15.       ב"כ נאשם 1 טען כי קשירת הקשר ותכנון השוד היו ביום האירוע ולא קודם לכן. כן טען כי לא מדובר במעשה קל ואין להקל ראש באלימות שהופעלה כלפי המתלוננת ובנזק שנגרם לה, אם כי לא ניתן להתייחס לנזקים עתידיים. ב"כ הנאשם התייחס לרקע לביצוע העבירה - חובות כספיים כבדים שרבצו על הנאשם, ילד בן 19, שפנה לשוק האפור ולשוק השחור. הנאשם צריך היה להשיג כסף להחזרת ההלוואות באותו יום, והלך למקום אותו הוא מכיר - לצ'יינג'. כל מה שרצה הנאשם לעשות היה לקחת את הכסף, והוא אף אמר למתלוננת שתיתן לו לקחת את הכסף ושתצא מהמקום. הנאשם היה מפוחד, ותגובתו האלימה נבעה מחוסר יכולתו להתמודד עם מעשיו. מאז עבר הנאשם טיפול במסגרת שירות המבחן.

לגבי מתחם העונש ההולם טען ב"כ המאשימה לרף תחתון נמוך מזה שטוענת לו המאשימה, כשלטענתו מדובר במעשה ספונטני ולא מתוכנן, ובנאשם שלא רצה להשתמש באלימות אלא רק לקחת את הכסף. לטענת ב"כ הנאשם, מתחם העונש ההולם מתחיל מ- 12 חודשי מאסר.

 

ב"כ הנאשם הפנה לאמור בתסקירי שירות המבחן, לגבי נסיבותיו האישיות של הנאשם. לדבריו, הנאשם עשה הכל כדי להשתלב בחיים נורמטיביים, ואף התגייס לצה"ל, אך בסופו של דבר, בשל חובות כספיים, מצא עצמו עריק והשתחרר מהצבא. הנאשם אף התדרדר לשימוש בסמים.

לדברי ב"כ הנאשם, החל מהליך המעצר, השתלב הנאשם בהליך טיפולי במלכישוע, ועל אף הקשיים סיים את ההליך בהצלחה.

8

ב"כ הנאשם ביקש לחרוג מתחם העונש ההולם מטעמי שיקום ולקבל את המלצת שירות המבחן, זאת נוכח קבלת אחריות על ידי הנאשם, אשר מבטא סימפתיה ויכולת הבנה למה קרה למתלוננת, ומוכן לעבור הליך צדק מאחה. לדברי ב"כ הנאשם, יש להטיל על הנאשם שירות לתועלת הציבור בהיקף נרחב של 350 שעות, ולא לגזור עליו מאסר לריצוי בעבודות שירות, שיפגע בתעסוקתו של הנאשם וממילא גם בטיפול בו. לטענת ב"כ הנאשם, של"צ, לצד תקופת מעצרו של הנאשם במשך כשבעה חודשים, יבטא ענישה ראויה. לגבי הפיצוי למתלוננת ביקש להתחשב ביכולת הכלכלית המועטה שיש לנאשם, שלראשונה בחייו הוא מכלכל את עצמו, הוא שוכר דירה ומתפרנס בכוחות עצמו ללא עזרה.

 

16.       ב"כ נאשם 2 התייחס להבדל בין הנאשמים, כעולה מכתב האישום המתוקן - לכך שהנאשם הורשע בעבירה של סיוע, שהעונש בגינה עומד על מחצית העונש לעבירה; לכך שמבחינתו של נאשם 2, שהתכוון לנסוע עם נאשם 1 לאילת, מדובר באירוע ספונטני; לכך שלא נאשם 2 הביא את האקדח ואת השוקר. הנאשם אמנם ידע עליהם, אך לא חשב שיעשה בהם שימוש מעבר לאיומים; הנאשם אחראי מכח דיני השותפות, אך מבחינה מהותית, ההבדל בינו לבין נאשם 1 צריך למצוא ביטוי בגזר הדין. כן הפנה לכך שהנאשם נבהל ממעשיו של נאשם 1 ונמלט מהמקום. נאשם 1 היה הרוח החיה באירוע, ונאשם 2 היה במעגל מרוחק יותר, ונהג באופן פסיבי. לטענת ב"כ הנאשם, מתחם העונש ההולם בעניינו של נאשם 2 צריך לעמוד על מחצית מזה של נאשם 1 ואף פחות מזה. לטענתו, המתחם בעניינו של נאשם 2 נע בין תשעה לבין 18 חודשי מאסר בפועל. ב"כ הנאשם התייחס לנסיבות חייו של הנאשם, כעולה מתסקיר שירות המבחן, ולשיקום שעבר הנאשם מאז תחילת ההליכים. לנאשם אמנם עבר פלילי, אך לא נפתחו נגדו תיקים חדשים מאז החל בהליך השיקום. לדבריו הנאשם נמצא היום במקום אחר, ומנהל אורח חיים נורמטיבי. הנאשם לוקח אחריות למעשיו ומביע חרטה. למרות מצבו הכלכלי הקשה, הוא חוסך מידי חודש כסף כדי לפצות את המתלוננת, ועד כה חסך 10,000 ₪.

לגבי עמדת המאשימה, לפיה יש לגזור על הנאשם מאסר בפועל, טען ב"כ הנאשם כי מאסר, שמשמעותו שהייה בין אסירים, יחזיר את הנאשם לאחור.

לפיכך ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן, ולגזור על הנאשם מאסר לריצוי בעבודות שירות, שיכלול גם את הפעלת המאסר על תנאי התלוי ועומד נגד הנאשם.

 

17.       נאשם 1 הביע חשש מפני חזרה לאחור, הפסד מקום העבודה, והפסקת תהליך השיקום שעבר במלכישוע. לדבריו עד היום לא היה לו מה להפסיד, כיום יש לו. הנאשם ציין כי מדובר בעבירה חמורה מאוד, לקח לו זמן וטיפול ממושך להבין את הדבר והוא ימשיך לחיות איתו כל חייו. לדבריו מגיע לו עונש, אך ניתנה לו הזדמנות יחידה בחייו, והוא מבקש שלא לחזור למקומות בהם היה קודם לכן.

 

18.       נאשם 2 התנצל על מעשיו. לדבריו הוא עבר קווים אדומים ועשה דברים שלא היה אמור לעשות. מאז עברו שנתיים, בהם למד לשקול כל מעשה, והוא מבקש לעלות על דרך טובה וחיים חדשים.

 

מתחם העונש ההולם

9

 

19.       בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, העקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה: "קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו" (סעיף 40ב). עקרון ההלימה משמעו מתן דגש לעקרון הגמול על מעשה העבירה, כאשר הנסיבות האישיות מהוות שיקול רק לאחר מכן, בקביעת העונש בתוך מתחם הענישה.

קביעת מתחם הענישה נעשית בהתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ג).

 

20.       בראש ובראשונה יש להתייחס לעונש שקבע המחוקק לצד העבירות -

לעבירה של שוד בנסיבות מחמירות כבענייננו קבוע עונש של 20 שנות מאסר.

העונש בגין סיוע לעבירה עומד על מחצית מהעונש שנקבע לעבירה, דהיינו על 10 שנות מאסר.

 

21.       לצד הענישה שקבע המחוקק, יש להתחשב כאמור במדיניות הענישה הנהוגה.

טווח הענישה בעבירות דומות נרחב, כעולה מפסיקה שהציגו הצדדים, כגון:

10

ע"פ 5611/14 מנצור עוואד נ' מדינת ישראל (8.5.2016) - בגין כניסה לישראל שלא כחוק, קשירת קשר לפשע ושוד בנסיבות מחמירות, נגזר על המערער מאסר בפועל למשך שמונה שנים ועונשים נלווים. בית המשפט העליון העמיד את תקופת המאסר בפועל על שבע שנים; ע"פ 869/16 יעקב אביחסירה נ' מדינת ישראל (28.3.2017) - בגין קשירת קשר לביצוע פשע ושוד בחבורה, נגזר על המערער מאסר בפועל למשך 52 חודשים ועונשים נלווים. הערעור נדחה; ע"פ 4726/16 אחמד וני ואח' נ' ידינת ישראל (1.3.2017) - בגין עבירות של קשירת קשר לפשע, שוד בנסיבות מחמירות והונאה בכרטיס חיוב, נגזרו על המערערים עונשי מאסר בפועל של 52 חודשים. הערעור נדחה; ע"פ 2996/16 חסן בלאל נ' מדינת ישראל (1.3.2017) - בגין ניסיון שוד בנסיבות מחמירות ועבירות נשק, נגזר על המערער עונש מאסר בפועל של 4.5 שנים ועונשים נלווים. הערעור נדחה; ע"פ 3079/16, 3206/16 שבתאי פלג ואח' נ' מדינת ישראל (27.12.2019) - בגין שתי עבירות שוד ועבירות נוספות, הועמדו העונשים בבית המשפט העליון על מאסר בפועל למשך 54 חודשים למערער 1 ו- 48 חודשים למערער 2; ע"פ 1702/16 מדינת ישראל נ' אדי שושני (17.5.2016) - המשיב הורשע בעבירה של ניסיון שוד ונגזר עליו עונש מאסר בפועל של 12 חודשים, ולכך נוספה הפעלת מאסר על תנאי של 12 חודשים במצטבר. בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה, והעמיד את עונשו של המשיב על תקופת מאסר כוללת של 36 חודשים; ע"פ 9094/12 איתן טספאי נ' מדינת ישראל (28.4.2013) - על המערער נגזר מאסר למשך 10 חודשים בגין שוד בנק. בשל נסיבות חריגות קיבל בית המשפט את הערעור והעמיד את העונש על שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות; ת"פ (חיפה) 7957-11-18 מדינת ישראל נ' מארון חאיכ (18.4.2019) - הנאשם הורשע בעבירות שוד, פריצה לרכב וגניבה מרכב. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין 12 ל- 30 חודשי מאסר בפועל, ולאחר שמצא כי מדובר במקרה המצדיק סטייה לקולה ממתחם העונש ההולם, העמיד את עונשו של הנאשם על תשעה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות; ע"פ 2849/13 מדינת ישראל נ' טייצאו טגבה (13.8.2013) - בגין שורה של עבירות, ובהן שוד בנסיבות מחמירות, נגזר על המשיב מאסר למשך שישה חודשים לריצוי בעבודות שירות, וזאת משיקולי שיקום. ערעור המדינה נדחה; ע"פ 779/15 פלוני נ' מדינת ישראל (12.4.2015) - בגין שוד בנסיבות מחמירות, נגזר על המערער מאסר בפועל למשך 18 חודשים וענישה נלווית. בשל תהליך שיקומי מוצלח, נתקבל הערעור ועונש המאסר בפועל הועמד על שישה חודשים לריצוי בעבודות שירות.

 

22. לעניין הערכים המוגנים בעבירה - מדובר בעבירה שיש בה פגיעה כלכלית, פגיעה פיזית ופגיעה נפשית בקרבן. מדובר בצורך בהגנה על תחושת הביטחון האישי , ובהגנה על חיי אדם, שלומו וביטחונו, וכן בהגנה על הקניין.

 

23. אשר לנסיבות הקשורות בעבירה ולחלקו של כל אחד מהנאשמים באירוע -

לגבי נאשם 1, אשר הורשע בעבירת שוד - כאמור, על פי כתב האישום המתוקן בעניינו של הנאשם, שני הנאשמים קשרו קשר לשדוד את הצ'יינג', הגיעו יחד למקום, כשבידי נאשם 1 אקדח דמה ושוקר חשמלי. הנאשם נופף באקדח לעבר פניה של המתלוננת, ותקף אותה באגרופיו בראשה, בגבה ובידיה. כאשר נפלה לרצפה, חישמל אותה באמצעות השוקר והמשיך להכותה.

 

נאשם 2, שהורשע כמסייע, הוא הראשון שנכנס לצ'יינג', כשהוא יוצר מצג שווא לפיו הגיע להחליף כסף, כשמטרתו פתיחת דלת הצ'יינג' לכניסתו של נאשם 1. בהמשך האירוע נאשם 2 נכח במקום, בעת שנאשם 1 תקף את המתלוננת, עד שנמלט מהמקום.

 

כתוצאה ממעשיו של נאשם 1, נזקקה המתלוננת לטיפול רפואי בשל פגיעה בראשה ובידה, וכן נפגעה נפשית, כמפורט בכתב האישום.

 

24. בהתחשב במכלול השיקולים כמפורט לעיל, מתחם הענישה בעניינו של נאשם 1 עומד על 24 עד 48 חודשי מאסר בפועל, ובעניינו של נאשם 2 על 12 עד 24 חודשי מאסר בפועל. בנוסף יש להשית על הנאשמים מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת.

 

העונש בתוך המתחם - חריגה ממתחם העונש ההולם:

 

11

25.       בגזירת עונשם של הנאשמים יש להתחשב בהודאתם ובקבלת אחריות על ידם. כן יש להתחשב בגילם הצעיר של הנאשמים - נאשם 1 היה צעיר מ- 20 שנה בעת ביצוע העבירה, ונאשם 2 היה כבן 21 שנה. לחובתם של הנאשמים יש לזקוף את עברם הפלילי.

עוד יש להתחשב לקולה בכך שהנאשמים שהו במעצר בתיק זה תקופות לא קצרות - נאשם 1 מיום 4.8.2017 עד 26.3.2018, דהיינו כשמונה חודשים, ונאשם 2 מיום 4.8.2017 עד 29.1.2018 - כשישה חודשים.

 

26.       כפי שעולה מתסקירי שירות המבחן, שני הנאשמים עברו תהליך שיקום ארוך, כוללני ומוצלח, ושניהם צפויים להמשיך בתהליך השיקום בפיקוח שירות המבחן לאחר שיסתיימו ההליכים בתיק זה. החזרתם של הנאשמים לכלא תפגע בתהליך השיקום, שאפשר שהוא ההזדמנות היחידה שלהם לתפקוד נורמטיבי מכאן ואילך.

בנסיבות אלה, אף שהעונש הראוי בגין מעשיהם של הנאשמים הנו מאסר בפועל, לא ייגזר עליהם מאסר בין כותלי הכלא, אלא מאסר לריצוי בעבודות שירות, לצד מאסר על תנאי ותשלום פיצוי משמעותי למתלוננת. כמו כן יינתן בעניינם צו מבחן.

 

27.       עם זאת, כדי לאזן בין העונש הראוי, מאסר בפועל, כעולה ממתחמי הענישה המפורטים לעיל, לבין העובדה שהנאשמים לא יוחזרו אל בין כותלי הכלא, אף לא לתקופה קצרה, כדי לא לפגוע בהליך השיקום - תקופות מעצרם של הנאשמים לא ינוכו מעונש המאסר לריצוי בעבודות שירות שייגזר עליהם.

 

28.       נוכח האמור לעיל, אני דנה את הנאשמים כמפורט להלן:

 

לגבי נאשם 1:

א.        מאסר בפועל למשך תשעה חודשים.

הנאשם ירצה מאסר זה בעבודות שירות, כמפורט בחוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 7.6.2020. תחילת העבודות ביום 3.8.2020. במועד זה בשעה 08:30 על הנאשם להתייצב ביחידת עבודות השירות, מפקדת מחוז צפון, בטבריה.

ב.         מאסר על תנאי למשך תשעה חודשים, אותו לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור, תוך 3 שנים, כל עבירה מסוג פשע.

ג.         הנאשם ישלם למתלוננת פיצוי בסך 50,000 ₪. הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט.

ד.         ניתן בזה צו מבחן למשך שנה וחצי, במסגרתו יעקוב שירות המבחן אחר המשך שיתוף הפעולה של הנאשם בטיפול.

12

 

לגבי נאשם 2:

א.        מאסר בפועל למשך חמישה חודשים.

ב.         אני מפעילה במצטבר מאסר על תנאי של ארבעה חודשים, שנגזר על הנאשם בת"פ 30064-12-14 בבית משפט השלום בירושלים, כך שתקופת המאסר הכוללת תעמוד על תשעה חודשים.

ג.         הנאשם ירצה מאסר זה בעבודות שירות, כמפורט בחוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 2.6.2020. תחילת העבודות ביום 13.9.2020. במועד זה בשעה 08:30 על הנאשם להתייצב ביחידת עבודות השירות, מפקדת מחוז דרום, בבאר שבע.

ד.         מאסר על תנאי למשך תשעה חודשים, אותו לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור, תוך 3 שנים, כל עבירה מסוג פשע.

ה.        הנאשם ישלם למתלוננת פיצוי בסך 25,000 ₪. הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט.

ו.         ניתן בזה צו מבחן למשך שנה, במסגרתו ימשיך הנאשם את הטיפול במסגרת עמותת "החוט המשולש, ויעמוד בקשר פיקוחי עם שירות המבחן.

 

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.

 

 

המזכירות תשלח העתק לשירות המבחן ולממונה על עבודות שירות.

 

המאשימה תודיע למתלוננת על הפיצוי.

 

 

ניתן היום, כ"ו סיוון תש"פ, 18 יוני 2020, במעמד הצדדים.