1

1.     לפני בקשה של מר כור אליאס (להלן: "המתלונן") להעביר לעיונו את ההחלטה בת.פ 3335-10-18, (להלן:"התיק") על מנת לאפשר לו לתבוע את המשיב אשר תקף אותו, ואשר במסגרת הסדר טיעון הורשע על יסוד הודאתו בכל המיוחס לו בכתב אישום מתוקן בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.     ב"כ המשיב התנגד לאפשר לעיין בתיק, וטען שמדובר בענייניו האישים של הנאשם, וכי מכוח חוק זכויות נפגעי עבירה והתקנות, רשאי המתלונן שהינו נפגע עבירה לעיין בכתב האישום, אך אינו זכאי לקבל עותק מהמסמכים המצויים בתיק.

3.     המשיבה הסכימה להעביר למבקש את גזר הדין.

4.     דיון והכרעה:

א.     המחוקק בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג- 2003 (להלן: "התקנות") הסדיר את התנאים המאפשרים עיון בתיק בית משפט לאלו שאינם בעלי הדין.

ב.     ברע"א 943/15 איילין קליין נ' בנק דיסקונט ואח' (23.6.15) כתב כבוד השופט סולברג:

2

"תקנה 4 לתקנות מסדירה את אופן מימושה של הזכות העקרונית הקיימת לכל אדם לעיין בתיק בית משפט, גם אם אינו בעל דין. זכות זו נגזרת מעקרון פומביות הדיון, אחד מעקרונות היסוד בשיטתנו המשפטית המעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה בסעיף 68לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. כידוע, פומביות הדיון חובקת גם את זכות העיון, וחולשת על כל המתרחש במסגרת ההליך השיפוטי .. .

כאמור, בחינת בקשות לעיון בתיק בית משפט לפי תקנה 4 לתקנות נעשית במסלול תלת-שלבי. כפי שציין בית המשפט המחוזי אין בענייננו איסור שבדין על העיון ובכך עברנו את משוכתו של השלב הראשון. עתה נותר לבחון אם אמנם מתן זכות עיון כמבוקש עלול להסב פגיעה למי מבעלי הדין (כאמור בתקנה 4(ד) לתקנות) או לאינטרס הציבורי (כאמור בתקנה 4(ה) לתקנות), ואת האיזון בין פגיעות אלו לזכות העיון. ודוק: כפי שציינה השופטת א' חיות בדיון בבקשה דומה, על-פי התקנות "רשאי כל אדם לעתור לעיון בתיק בית המשפט וזיקה או עניין אישי אינם תנאי מוקדם לזכות העיון. ההוראה בתקנות לפיה על המבקש לנמק את הבקשה ולפרט את העניין שיש לו בתיק נועדה לאפשר לבית המשפט, במקרים שהדבר נדרש, לבצע איזון ראוי בין זכות העיון ובין הפגיעה העלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בעקבות העיון"... לאמור, עריכת איזון בין פגיעה אפשרית שתיגרם כתוצאה מהעיון לבין זכות העיון נדרשת רק מקום בו ישנו חשש לפגיעה כאמור...

נקודת המוצא, הנגזרת מעקרון פומביות הדיון, היא כי יש לאפשר עיון גורף בתיק בית המשפט. במצבים בהם ישנו חשש לפגיעה שתיגרם כתוצאה מהעיון או שהקצאת המשאבים מחייבת זאת, רשאי בית המשפט, בהתאם לתקנה 4(ו), להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים שיש בהם כדי ליצור את האיזון הנדרש בין הצורך בעיון לבין הפגיעה או האילוצים בהקצאת המשאבים..."

עוד נקבע בפסיקה, כי על המתנגד לעיון בתיק בית משפט, רובץ הנטל לשכנע את בית המשפט כי אין להתיר את העיון [ראה בג"ץ 5917/97האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים, (8.10.2009)}.

ג.                   בחנתי את 3 השלבים שנקבעו בתקנות ובפסיקה על מנת להגיע להכרעה כמפורט להלן:

בשלב הראשון- בחנתי האם קיים דין האוסר את העיון של המבקש במסמכים המבוקשים? בענייננו, המבקש הינו נפגע עבירה ולא מצאתי כי קיים איסור שבדין לעיין בתיק.

בשלב השני- בחנתי אם אמנם מתן זכות עיון כמבוקש עלולה להסב פגיעה למי מבעלי הדין או לאינטרס הציבורי. נקודת המוצא על פי הפסיקה הינה, כי יש לאפשר עיון גורף בתיק. בענייננו, לא מצאתי כי ב"כ המשיב הרים את הנטל לשכנע את בית המשפט, כי אין להתיר את העיון בתיק בשל כך שמתן העיון בתיק עלול להסב פגיעה בו או פגיעה באינטרס הציבורי.

3

בשלב השלישי- בחנתי כיצד ניתן לאפשר את העיון באופן שהפגיעה בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון, תהיה מידתית ופחותה ככל האפשר. בענייננו, על מנת שהפגיעה במבקש תהיה מידתית, מצאתי להתיר עיון בכתב האישום המתוקן, בהכרעת הדין ובגזר הדין, תוך שאני אוסרת שימוש במסמכים הללו, למעט בהליך האזרחי בו מעוניין המבקש לנקוט.

סוף דבר:

אני מתירה למבקש לעיין בכתב האישום המתוקן, בהכרעת הדין ובגזר הדין, תוך שאני אוסרת שימוש במסמכים הללו, למעט בהליך האזרחי בו מעוניין המבקש לנקוט.

מזכירות תשלח החלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד סיוון תש"פ, 16 יוני 2020, בהעדר הצדדים.