1

א. כתב-האישום:

הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב-אישום מתוקן, בעבירה של העסקת עובד זר לפי סעיף 12 ב' + 2(א) (2) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952.

במועד הרלוונטי לכתב-האישום, עבד הנאשם כמנהל במפעל לייצור שקיות במושב עזריה.

על-פי עובדות כתב-האישום המתוקן, ביום 30.08.18 העסיק הנאשם בתוך המפעל כעובדים במכונות, וכן הלין בתוך חדר במפעל, שלושה שוהים בלתי חוקיים ללא אישורי כניסה, עבודה או שהייה בישראל.

ב. הערכים המוגנים:

הערכים המוגנים אשר נפגעו עקב מעשי הנאשם, הינם זכותה הריבונית של מדינת ישראל לקבוע את זהותם של הבאים בשעריה ובכך לשמור על ביטחון אזרחיה.

נקבע לא אחת, כי עבירה של העסקת שוהה בלתי חוקי יש בה חומרה רבה בהקשר הביטחוני, וכי אחריות המעסיקים אף גבוהה מזו של השוהים הבלתי-חוקיים עצמם, שחלקם באים לשם פרנסה, אך חלקם עוברים עבירות נוספות.

2

מעסיק שכזה, נותן יד לחשיפת אזרחי המדינה לסיכונים, תוך שהוא מונע משיקולים כלכליים מלווים בזלזול בהוראות החוק ולעיתים בביטחון המדינה.

[ראו בעניין זה: רע"פ 5861/11 יצחק דניאל נגד מדינת ישראל (18.08.11): רע"פ 7544/05 שאולוב נגד מדינת ישראל (26.12.05): רע"פ 6589/07 פלוני נגד מדינת ישראל (15.10.07): רע"פ 5457/12 ראם שלום נגד מדינת ישראל (16.07.12)].

ג. מתחם הענישה:

לאור עקרון ההלימה, נוכח עובדות כתב-האישום, הערכים המוגנים והעובדות הנוספות שתוארו לעיל, אני קובע מתחם ענישה שנע בין חודשיים מאסר, שיכול וירוצו בעבודות שירות, לבין מספר חודשי מאסר בפועל הניתנים לריצוי בדרך של עבודות שירות ברף העליון האפשרי, וכן מאסר מותנה וקנסות.

אפנה אל פסקי-הדין הבאים תוך אבחנת כל מקרה לנסיבותיו, הן לקולה והן לחומרה:

רע"פ 2057/19 פתחי מרזוק נגד מדינת ישראל (21.03.19):

הנאשם הורשע על-פי הודאתו בהסעת והעסקת 5 תושבים זרים שלא כדין. נקבע מתחם שנע בין מאסר על תנאי לבין 8 חודשי מאסר. הנאשם נעדר עבר פלילי, הוגש תסקיר אשר המליץ על הטלת של"צ. בית-משפט השלום אימץ את המלצת שירות המבחן והשית על הנאשם של"צ ומאסר על תנאי. הוגש ערעור בגין קולת העונש, הערעור התקבל. בית-המשפט המחוזי השית על הנאשם 5 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה, פסילת רישיון נהיגה וקנס בסך 5,000 ₪. הוגשה בקשת רשות ערעור, הבקשה נדחתה.

רע"פ 9301/09 סאלח מוחמד מחאג'נה נגד מדינת ישראל (19.11.09):

הנאשם, בעל עבר פלילי, הורשע בעבירה של העסקה שלא כדין של שוהים בלתי חוקיים. בית-משפט השלום השית עליו מאסר מותנה וקנס. הוגש ערעור לבית-המשפט המחוזי, אשר החמיר את עונשו והשית עליו 4 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 15,000 ₪. הוגשה בקשת רשות ערעור, אשר נדחתה.

רע"פ 756/10 מדין קמאל מרעי נגד מדינת ישראל (31.01.10):

הנאשם הורשע בעבירה של העסקת שוהים בלתי חוקיים. על-פי עובדות כתב-האישום, הנאשם, ביחד עם אדם נוסף העסיק 4 שוהים בלתי חוקיים בעבודות בניין. בית-משפט השלום השית על הנאשם 5 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. הוגש ערעור לבית-המשפט המחוזי, הערעור נדחה. הוגשה בקשת רשות ערעור, הבקשה נדחתה.

3

רע"פ 5861/11 יצחק דניאל נגד מדינת ישראל (18.08.11):

על-פי עובדות כתב האישום, הנאשם העסיק שוהה בלתי חוקי במוסך. בית-משפט השלום הטיל עליו 150 שעות של"צ, וכן נמנע מהרשעתו נוכח עיסוקו ככבאי. הוגש ערעור לבית-המשפט המחוזי. הערעור התקבל, ובית-המשפט המחוזי הורה על הרשעתו תוך הותרת העונש שהוטל עליו בבית-משפט השלום על כנו. הוגשה בקשת רשות ערעור לבית-המשפט העליון, הבקשה נדחתה.

רע"פ 8191/06 קריספי נגד מדינת ישראל  (8.1.07):

הנאשם אשר הורשע בביצוע עבירה של העסקה שלא כדין של שוהה בלתי חוקי. בית-משפט השלום השית על הנאשם 3 חודשי מאסר בעבודות שירות. הוגש ערעור בגין קולת העונש. הערעור התקבל. בית-המשפט המחוזי קבע כי עונשו של הנאשם ירוצה חציו בעבודות שירות וחציו במאסר בפועל. הוגשה בקשת רשות ערעור, הבקשה נדחתה.

עפ"ג (מחוזי מרכז) 6162/02/10 יחזקאל גרוסמן נגד מדינת ישראל (18.04.10):

הנאשם הורשע לאחר שמיעת הוכחות, בכך שהעסיק 3 שוהים בלתי חוקיים בביתו ובבית בנו. בית-משפט השלום גזר עליו 4 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות וכן 4 חודשי מאסר על תנאי.

עפ"ג (מחוזי ת"א) 40153-03-11 מלכה נגד מדינת ישראל (20.6.11):

הנאשם הורשע בביצוע עבירה של העסקת תושב זר שלא כדין. בית-משפט השלום השית על הנאשם 3 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות. הוגש ערעור לבית-המשפט המחוזי, הערעור נדחה.

עפ"ג (מחוזי י-ם) 29374-03-13 מדינת ישראל נגד גלאל כרד (16.06.13):

הנאשם הורשע בעבירה של הסעת תושב זר השוהה שלא כדין במדינת ישראל (שמונה נוסעים). בית-משפט השלום גזר על הנאשם 3 חודשי מאסר על תנאי, וקנס בסך 3,000 ₪. הוגש ערעור לבית-המשפט המחוזי, הערעור התקבל, ועונשו הוחמר כך שבנוסף לרכיבי הענישה שנקבעו, נגזר עליו בנוסף 3 חודשי מאסר בפועל.

מאוסף פסקי-הדין הנ"ל ועוד רבים אחרים, ניתן ללמוד כי הענישה הרווחת במקרים כגון המקרה העומד בפניי הינה ענישה של מאסר בפועל לחודשים ספורים לריצוי בדרך של עבודות שירות בכפוף לשאלה כמה שוהים בלתי חוקיים הועסקו, באיזו תקופה, קיומו או העדרו של עבר פלילי וכיו"ב נסיבות.

4

ד. שיקולים בתוך המתחם:

בעניינו של הנאשם אני שוקל את השיקולים הבאים:

ראשית, העבירה אותה ביצע הנאשם חמורה, משום שהיא טומנת בחובה פוטנציאל לפגיעה בביטחון המדינה ובשלום הציבור הנובע מהעסקתם והלנתם של השוהים הבלתי חוקיים.

אכן, במעשיו, הנאשם הכביד על רשויות אכיפת החוק למנוע כניסת שוהים בלתי חוקיים, ובכך עלול היה לסכן את שלום הציבור וביטחונו.

נקבע בפסיקה לא אחת, כי המעשים האמורים בחוק - הלנה, העסקה והסעה של שוהים בלתי חוקיים הינם מעשי עבירה שעונשם בצדם, וזאת על מנת למנוע הגשת סיוע, אפילו מתוך תמימות, למי שעלולים להיות מפגעים. הדבר מחייב את בתי-המשפט לאחוז באמות-מידה עונשיות מחמירות [ראו בעניין זה: רע"פ 5198/01 טלעת ח'טיב נגד מדינת ישראל (18.10.01)].

שנית, הנאשם העסיק שלושה שוהים בלתי חוקיים, אך לא די בכך - הנאשם אפשר לשוהים הבלתי-חוקיים ללון בתוך המפעל, ובכך למעשה אפשר להם גישה חופשית בתוך שטחי מדינת ישראל גם מחוץ לשעות עבודתם במפעל.

לפיכך, אני סבור כי בעבירות מסוג זה, בשים לב לנסיבות המקרה, יש לשקול ממד של הרתעה, על מנת להעביר מסר חד-משמעי של הרתעת הרבים.

שלישית, הנאשם בעל עבר פלילי (במ/1).

לחובתו שתי הרשעות קודמות, כאשר הרשעה אחת, שאמנם הינה משנת 2006, אך היא רלוונטית לענייננו.

מסתבר, כי הנאשם הורשע בעבירות של הלנת והעסקת שוהים בלתי חוקיים, ונדון למאסר על תנאי וקנס בסך 3,000 ₪.

הייתה זו אזהרה עונשית שהנאשם לא ציית לה.

רביעית, הוגש תסקיר בעניינו, אשר לא ניתן לראותו כחיובי.

על-פי תסקיר שירות המבחן, הנאשם מבטא חרטה פורמלית בלבד, מתקשה לערוך התבוננות אודות התנהגותו הבעייתית, שולל נזקקות טיפולית ומביע קושי להתחייב לכך.

5

מכל מקום, איני מקבל את ההמלצה העונשית שהובאה בתסקיר שירות המבחן, שמשמעה מסר סלחני ומקל מדי.

חמישית, מנגד, יש להביא לקולא את הודאת הנאשם והחיסכון היקר בזמן שיפוטי.

שישית, שמתי לנגד עיני את מצוקתו הכלכלית (במ/2) של הנאשם ואת העובדה, כי הוא שרוי בחובות ובהליך פשיטת רגל, במיוחד בתקופה משברים בה שרוי העולם, שבה מגפת הקורונה פוגעת בבריאותם ובפרנסתם של אזרחים.

ה. מסקנה:

איני סבור כי בנסיבות המקרה, ניתן לאמץ את המלצת שירות המבחן, שמשמעה חריגה לקולא ממתחם הענישה אשר קבעתי לעיל, ונוכח כלל הנסיבות שפורטו לעיל, לא מצאתי הצדקה לעשות כן.

יש לקבוע את עונשו של הנאשם בתוך המתחם, בצורה מדתית, כזו שתכלול ענישה קונקרטית, המרתיעה הן את היחיד (במיוחד נוכח הרשעתו הרלוונטית הקודמת) והן את הרבים.

רק משום תקופת הקורונה בה אנו חיים ונוכח מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, לא אמצה עמו את הדין עד תום בעניין הקנס, כפי הקבוע בחוק ואלו טעמיי המיוחדים.

ו. תוצאה:

לפיכך, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.     4 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, לפי חוות-דעת הממונה ולשם כך יתייצב הנאשם בתאריך 29.4.21 בשעה 09:00 מפקדת הממונה על עבודות השירות מחוז מרכז. עותק לממונה על עבודות שירות.

ב.     6 חודשי מאסר, שאותם לא ירצה הנאשם, אלא אם כן, יעבור בתוך 3 שנים מהיום עבירה בה הורשע או כל עבירה בניגוד לחוק הכניסה לישראל.

ג.       קנס בסך 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, התשלום הראשון ישולם ביום 01.04.21 והבאים אחריו בכל 1 לכל חודש שלאחר מכן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 ימים.

צו כללי למוצגים.

התיק סגור.

6

ניתנה היום, כ"ז שבט תשפ"א, 09 פברואר 2021, במעמד הצדדים.