ת"פ 33231/06/10 – מדינת ישראל נגד עזמי אל טלאלקה
בית משפט השלום בירושלים |
|
ת"פ 33231-06-10 ת"פ 19332-06-11 ת"פ 37848-09-13 פל"א 170062-11 |
|
1
בפני |
כב' השופט אביטל חן
|
|
בעניין: |
מדינת ישראל |
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
עזמי אל טלאלקה |
|
|
|
הנאשמים |
גזר דין |
כנגד הנאשם
הוגשו 4 כתבי אישום בגין שורה של עבירות לפי
להלן פירוט התיקים:
ת"פ 19332-06-11 (שלום-רמלה)
בתיק זה הורשע הנאשם בהתאם להודאתו, בעבירה של הסעה שלא כדין בנסיבות מחמירות, בכך שביום 12/6/11 סמוך לשעה 06:00 בכניסה למודיעין על כביש 431 הסיע 9 שוהים בלתי חוקיים.
ת"פ 33231-06-10
בתיק זה הורשע הנאשם בשתי עבירות הסעה שלא כדין.
על פי אישום מס' 1 בתאריך 13/8/09 בשעה 23:40 לערך הסיע הנאשם ברכבו 4 שוהים בלתי חוקיים ממחסום תרקומיא לכיוון עמק האלה.
על פי אישום מס' 2, בתאריך 31/8/09 בשעה00:30 לערך, הסיע הנאשם ברכבו 4 שוהים בלתי חוקיים מאזור שיפוט בית שמש לכיוון צומת ראם (מסמייה)
2
ת"פ 37848-09-13 (שלום - באר שבע)
בתיק 37848-09-13 הורשע הנאשם בעבירה של הסעת שוהים בלתי חוקיים בנסיבות מחמירות ובהפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
על פי עובדות כתב האישום ביום 18/3/12 הסיע הנאשם לכיוון דבירה, 11 שוהים בלתי חוקיים.
באותן נסיבות, סימן לנאשם, שוטר בשם אוחיון זאב שנהג ברכב מול רכבו של הנאשם, לעצור אך הנאשם המשיך בנסיעה, תוך שהוא מגביר מהירות נסיעתו. לאחר כ-200 מטרים עצר הנאשם את הרכב ונמלט יחד עם כל נוסעיו.
פל"א 170062-11
בתיק זה הורשע הנאשם בעבירה של הסעה שלא כדין בנסיבות מחמירות, בכך שביום 30/4/11 בשעה 18:30 לערך, בציר 358 סמוך לגשר המשאיות, הסיע הנאשם תמורת תשלום 10 תושבים זרים ממחסום תרקומיא.
טיעוני הצדדים לעונש
בפתח טיעוניה לעונש התייחסה המאשימה לנסיבות ביצוע העבירות ולחומרתן ומציינת כי מדובר בסדרה של אירועים אותם ביצע הנאשם, חלקם בוצע בעוד מתנהלים נגדו הליכים משפטיים.
התביעה טוענת למתחם ענישה הנע בין 6 ל-18 חודשי מאסר בעבירה של הסעת שב"ח, ולמתחם הנע בין 8 ל-30 חודשי מאסר בעבירה של הסעת שב"ח בנסיבות מחמירות.
הואיל והנאשם נעדר עבר פלילי דומה, הודה בביצוע העבירות וחסך מזמנו של בית המשפט ובהתחשב בעובדה שחלק מהעבירות בוצעו תוך כדי ההליך המשפטי המתנהל נגדו, יש למקמו לדעת התביעה בחלקו האמצעי של המתחם ולהטיל עליו 48 חודשי מאסר, מאסר מותנה, פסילה מלנהוג, פסילה מותנית וקנס שלא יפחת מ-30,000 ₪.
3
בנוסף, מבקשת התביעה ליתן צו חילוט כספי הפיקדון בסך 5,000 ₪ וכן להורות על חילוט רכב מס' 4583109 אשר שימש לביצוע העבירה באישום מס' 1 בתיק ת"פ 33231-06-10.
מנגד, בטיעוניו לעונש מציין הסנגור את הודייתו של הנאשם בכל העבירות שיוחסו לו, ואת חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירה האחרונה, בחודש 3/2012, זאת מבלי שנפתחו תיקים פליליים חדשים נגד הנאשם.
ב"כ הנאשם מתייחס לקשיים שחווה הנאשם עת ניסה במשך 11 שנים להביא ילד לעולם לקשיים הכלכליים עמם הוא מתמודד, ולהעדר עבר פלילי למעט עבירה משנת 2007, כגורמים שיש בהם להטות את הכף לקולא.
עוד מוסיף ב"כ הנאשם כי כיום הנאשם אב ל-2 ילדים קטנים והנזק שייגרם למשפחתו כתוצאה מהשמתו במאסר הינו כבד. בנסיבות אלו, מבקש הסנגור להסתפק בהשתת עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.
עוד מבקש הסנגור להימנע מהשתת קנס בשל מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם.
תסקיר שירות המבחן
הנאשם, בן שני במשפחה המונה זוג הורים ו-3 ילדים. אבי הנאשם נפטר לפני 16 שנים ממחלה .
הנאשם סיים 8 שנות לימוד ועזב את לימודיו בשל הצורך לסייע בפרנסת המשפחה.
כיום הנאשם בן 36 שנה אב ל-2 ילדים אשר נולדו לאחר שנים רבות של ניסיונות פוריות. הנאשם מתגורר עם משפחתו בחורה, אינו משולב במעגל התעסוקה, ומתקיים מקצבת הבטחת הכנסה.
שירות המבחן מציין בתסקיר את התרשמותו מהנאשם, כבעל יכולות קוגניטיביות ומילוליות דלות, אשר תפקודו התעסוקתי מאופיין בחוסר עקביות והתמדה. הנאשם, לדעת שירות המבחן הינו אדם בעל אישיות ילדותית ,בלתי בשלה המתקשה להתמודד עם מטלות החיים.
להערכת שירות המבחן, במהלך הקשר עם השירות היה עסוק הנאשם בניסיונות להציג תדמית חיובית, והתקשה לבחון את החלקים המכשילים באישיותו ובהתנהגותו, תוך מתן ביטוי לעמדה שטחית ומפחיתה באשר למשמעות מעשיו ופגיעתו באחר.
4
להערכת שירות המבחן, הנאשם אינו מבין לעומק את חומרת מעשיו, אינו לוקח אחריות ממשית עליהם וגם החרטה שמביע אינה כנה.
לאור מאפייני אישיותו, חומרת העבירות והעדר נטילת אחריות מלאה, במובן של הבנת השלכותיהן ונזקיהן של העבירות בהן הורשע ממליץ שירות המבחן להשית על הנאשם עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות.
דיון וגזירת דין
קביעת העונש ההולם
בהתאם לכלל הבניית ענישה, יש לגזור את דינו של הנאשם על פי עיקרון ההלימה שמהותו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג ומידת העונש שיש להטיל עליו.
בהתאם לעיקרון ההלימה, יש להתחשב בערך המוגן, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
הערך המוגן שנפגע בעבירות על פי
בחינת הענישה הנוהגת מעלה כי בעבירה אחת של הסעת שב"ח הוטלו על נאשמים עונשים הנעים בין מאסר מותנה לבין מאסר למספר חודשים, שאפשר וירוצו בדרך של עבודות שירות.
בחינת הפסיקה בעבירות של הסעת שב"ח בנסיבות מחמירות, מעלה כי בגין עבירה זו הוטלו עונשי מאסר הנעים בין מאסר למשך מספר חודשים, שאפשר כי ירוצו בדרך של עבודות שירות ועד עונשי מאסר לתקופות ממושכות מאחורי סורג ובריח:
ברע"פ 6141/09 סלהב נ' מדינת ישראל (30.7.09), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם ללא עבר פלילי, שהורשע בעבירה של הסעת שוהים בלתי חוקיים של מספר נוסעים, תמורת תשלום. בית משפט שלום הטיל על הנאשם עונש מאסר מותנה. בערעור, החמיר בית המשפט המחוזי את עונשו והטיל עליו בנוסף, 45 ימי מאסר. בית המשפט העליון דחה את בקשת הרשות ערעור והותיר את העונש על כנו.
5
בת"פ (רמלה)2075/06 מדינת ישראל נ' אבו גמעה (17.10.10), הורשע הנאשם בהתאם להודאתו בביצוע שתי עבירות ניסיון להסעת שוהים בלתי חוקיים שלא כדין (6 ו-7 נוסעים), כשבעברו הרשעה בעבירה של הסעה שלא כדין בגינה אף ריצה עונש מאסר. בית המשפט הטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך עבודות שירות.
בת"פ (כ"ס) מדינת ישראל נ' מסארוה (27.9.11), הורשע הנאשם בביצוע עבירה של ניסיון להסעת שוהים בלתי חוקיים של 6 נוסעים בתא נסתר שהוכן ברכבו, אותם התכוון להכניס לתחומי ישראל. בנוסף הורשע בנהיגה פוחזת ובעבירות נלוות. לנאשם עבר פלילי קודם הכולל עבירה של סיוע לשוהה בלתי חוקי. בית המשפט השית על הנאשם 4 חודשי מאסר לריצוי בדרך עבודות שירות.
בת"פ (ירושלים) 36821-06-10 מדינת ישראל נ' אבו גנאם (4.7.11), הורשע הנאשם בעבירה של הסעת שוהים בלתי חוקיים ובהחזקת סמים לצריכה עצמית, ונדון למאסר מותנה.
בת"פ (נתניה) 19485-11-10 מדינת ישראל נ' מחמוד מוגרבי (19.11.12), הנאשם, שהיה נעדר עבר פלילי, הורשע בעבירה של הסעת שוהים בלתי חוקיים וקבלת רכוש גנוב ונדון למאסר מותנה.
בת"פ (פ"ת) 25800-10-12 מדינת ישראל נ' חוסיין (1.9.13), הורשע הנאשם בעבירה של הסעת שוהים בלתי חוקיים שלא כדין והסתייעות ברכב לביצוע עוון ונדון למאסר בפועל למשך חודש לריצוי בעבודות שירות.
בת"פ (כפר סבא) 1731/09 מדינת ישראל נ ג די זפורוזץ (22.4.13), הנאשם, נהג מונית בן כ-40 שנה, נעדר עבר פלילי, הורשע בעבירה של הסעת 2 שוהים בלתי חוקיים . בית המשפט השית על הנאשם מאסר מותנה.
ברע"פ 3674/04 מוחמד אבו סאלם נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 12.2.06) נקבע כי הגם שעל פי הלכת ח'טיב (רע"פ 5198/01 טלעת ח'טיב נ' מדינת ישראל), לפיה, הכלל הוא שראוי שייגזר עונש מאסר בפועל בגין עבירות של הלנת, העסקת או הסעת שוהה בלתי חוקי, הרי שיש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו הספציפיות של הנאשם העומד לדין:
6
"יש לתת ביטוי לנסיבותיו האישיות של העבריין, בהן גילו, מצב בריאותו, מצבו המשפחתי ועוד כיוצא-באלו נסיבות שלעניין. נסיבות אלו - ונסיבות דומות להן -אף שאין בהן, כשלעצמן, כדי לשלול הטלתו של מאסר בפועל, אפשר יביאו להקלה במשך תקופת המאסר, ובמקרים המתאימים יחייבו הטלתו של עונש קל יותר. מישקל רב יש ליתן, כמובן, לנסיבות ביצוע העבירה ולמניעיו של העבריין, ובייחוד נתחשב בסיכון שיצר הנאשם לשלום הציבור. כך, למשל, פלוני שבעצימת עיניים הסיע אדם זר משיטחי האזור אל תוך ישראל, נוטל על עצמו סיכון רב שכן אין לו כל ערובה כי הנוסע אינו נושא עימו מיטען חבלה. פלוני יישפט אפוא לחומרה ומדיניות הענישה תיושם עליו במלואה.".
הנאשם עבר בנוסף עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
הערך המוגן בעבירה זו הוא ההגנה על מערכת אכיפת החוק, ובמקרה
מתחם הענישה בעבירה זו הינו רחב ויכול לנוע בין קנס לבין מספר חודשי מאסר בודדים, שאפשר שירוצו בעבודות שירות, בהתאם לעובדות וחומרתן
מדובר ב-5 מקרים שונים, ולהלן תובא התייחסות נפרדת לכל אחד מהם:
ת"פ 19332-06-11 (שלום-רמלה) - בתיק זה הורשע הנאשם בעבירה של הסעה שלא כדין בנסיבות מחמירות, בכך שביום 12/6/11 סמוך לשעה 06:00 בכניסה למודיעין על כביש 431 הסיע 9 שוהים בלתי חוקיים.
מידת הפגיעה בערך המוגן בינונית -גבוהה לאור מספרם של הנוסעים, והסיכון שיצר הנאשם, בכך שהסיע שוהים אותם אין הוא מכיר ואין הוא יודע את כוונותיהם, הן במישור הפלילי והן במישור הביטחוני.
לטעמי, העונש ההולם לאירוע נע מ- 4 חודשים שאפשר שירוצו בעבודות שירות 12 חודשי מאסר.
ת"פ 33231-06-10 - בתיק זה הורשע הנאשם בשתי עבירות הסעה שלא כדין.
7
באישום מס' 1 הסיע הנאשם ברכבו 4 שוהים בלתי חוקיים ממחסום תרקומיא לכיוון עמק האלה.
על פי אישום מס' 2, הסיע הנאשם ברכבו 4 שוהים בלתי חוקיים באזור שיפוט בית שמש לכיוון צומת ראם (מסמיה).
אני סבור כי ב-2 המקרים מידת הפגיעה בערך המוגן הינה בינונית . יודגש כי באישום מס' 1 מודבר בהסעה אל תוך שטחי מדינת ישראל. גם כאן יצר הנאשם סיכון רב לציבור.
העונש ההולם לכל אחד מאירועים נע לטעמי ממאסר מותנה ועד 6 חודשי מאסר.
ת"פ 37848-09-13 (שלום - באר שבע) - בתיק זה הורשע הנאשם בעבירה של הסעה שלא כדין בנסיבות מחמירות ובהפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
הנאשם נתפס בכביש 3255 לכיוון דבירה כאשר הוא מסיע -11 אנשים שוהים בלתי חוקיים. בנסיבות העניין ניתן לומר כי מידת הפגיעה בערך המוגן הינה גבוהה, וגם כאן נוצר סיכון ממשי לציבור.
לעניין העבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ,אני סבור כי מדובר בפגיעה בינונית-גבוהה. הנאשם לא שעה להוראת השוטר לעצור את רכבו, ולאחר מרחק קצר עצר את הרכב ונמלט רגלית מן המקום עם שאר נוסעי הרכב.
העבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו הינה המשך ישיר של עבירת הסעת שב"ח שביצע הנאשם בתיק זה, ולכן מתחם העונש ההולם יקבע לאירוע כולו.
בהתייחס למידת הפגיעה בערכים המוגנים, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירות ובענישה הנוהגת, אני סבור כי מתחם הענישה ביחס לאירוע של הסעת שוהים בלתי חוקיים בנסיבות מחמירות והפרעה לשוטר במילוי תפקידו נע בין 6 חודשי מאסר ל14 חודשי מאסר לריצוי בפועל , לצד עונשים נלווים.
פל"א 170062-11 - בתיק זה הורשע הנאשם בעבירה של הסעה שלא כדין בנסיבות מחמירות, בכך שביום 30/4/11 בשעה 18:30 לערך, בציר 358 סמוך ל'גשר המשאיות', הסיע ה תמורת תשלום 10 שוהים בלתי חוקיים ממחסום תרקומיא.
8
מידת הפגיעה הינה גבוהה, שכן מדובר בהסעת 10 תושבים לתוך שטח מדינת ישראל .אף בעבירה זו טמון סיכון כמוסבר לגבי יתר העבירות בהן הוסעו שוהים בלתי חוקיים.
בהתאם לכללי הבניית הענישה, אני סבור כי מתחם העונש ההולם הינו מ-4 חודשי מאסר, ועד 12 חודשי מאסר.
העונש המתאים לנאשם:
בגזירת העונש המתאים לנאשם יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, עליהן ניתן ללמוד בין היתר מתסקירי שירות המבחן ומטיעוני הצדדים.
כאמור, הנאשם, בן 36 שנה אב ל-2 ילדים, מתקיים מקצבת הכנסה.
הנאשם צירף תיקיו והודה בעבירות המיוחסות לו, תוך שהוא חוסך מזמנו של בית המשפט.
בעברו הורשע הנאשם בשנת 2007 בעבירות של דרישה באיומים של רכוש, תקיפת שוטר במילוי תפקידו ואיומים בגינן ריצה עונש מאסר בן 6 חודשים.
הנאשם ביצע את העבירות בהן הורשע שוב ושוב לאורך מספר שנים שוב ושוב ,למרות שנתפס פעם אחר פעם. חלק מן העבירות בוצעו כאשר במקביל מתנהלים תיקים פליליים בעניינו של הנאשם בעבירות זהות.
הנאשם אמנם הודה בביצוע המעשים המיוחסים לו ,אך לדעת שירות המבחן לא נטל אחריות מלאה על מעשיו וחרטתו אינה כנה. הנאשם אינו מבין לדעת השירות את השלכות מעשיו ולא עבר הליך שיקומי כלשהו.
9
מנגד ,יש ליתן את הדעת כי מאז ביצוע העבירות הראשונות חלפו כ 6 שנים וכי העבירה האחרונה בוצעה לפני כ 3 שנים. מאז כל הידוע לא שב הנאשם לסורו. אמנם אין מדובר בשיקום מלא, אך עדין אעניק משקל לא מבוטל לחלוף הזמן ולעובדה לפיה הנאשם אינו מבצע עוד עבירות כלל ובפרט מסוג אלו בהן הורשע.
בנוסף ,לא התעלמתי מהעובדה לפיה, נולדו לנאשם שני ילדים לאחר שנים ארוכות של ניסיונות עקרים.
למרות הטענות לקולא ומשקלן הרי שחומרת העבירות, הצטברותן ותדירותן מחייבוים את בית המשפט בענישה ממשית ומוחשית, הן מטעמי גמול אישי והן מטעמי הרתעה אישית וציבורית.
לפיכך, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:
1. 18 חודשי מאסר בפועל.
2. תשעה חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 36 חודשים מיום שחרורו ממאסר אם יעבור הנאשם משך תקופה זו עבירה של הסעת שוהים בלתי חוקיים בנסיבות מחמירות.
3. ארבעה חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך תקופה בת 36 חודשים מיום שחרורו ממאסר, אם יעבור הנאשם משך תקופה זו עבירה של הסעת שוהים בלתי חוקיים.
4. ניתן צו לחילוט כספי הפיקדון בסך 5,000 ₪ המופקדים בתיקיו של הנאשם, וכן צו חילוט לרכב מס' 4583109 ששימש לביצוע העבירה באישום מס' 1 בתיק ת"פ 33231-06-10.
נמנעתי מלפסול את הנאשם מלנהוג
10
הרכב המעורב בפל"א 323960-2 (אישום מס' 3 שנמחק בת"פ 33231-06-10) יושב לנאשם, בהתאם להסכמת התביעה בטיעוניה לעונש.
ניתן היום, י"ט שבט תשע"ה, 08 פברואר 2015, בנוכחות הצדדים.
