1

ב"כ המאשימה: עוה"ד דן כהן ומיכל מזור

ב"כ הנאשם: עו"ד שירן ברגמן

רקע

1.                  הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירת שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402 (ב) בחוק העונשין, תשל"ז-1977.

2.                  על פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 17.6.20 סמוך לחצות, הלכו המתלונן (קטין, יליד שנת 2004) וחברו הקטין ברחוב לכיוון השוק העירוני בעיר רחובות, כאשר בידו של המתלונן קורקינט חשמלי. בכניסה לשוק, הנאשם ושלושה אחרים שזהותם אינה ידועה למאשימה פגשו את המתלונן וחברו. הנאשם והאחרים פנו למתלונן ולחברו ושאלו האם יש להם סיגריות, המתלונן וחברו השיבו בשלילה והמשיכו בדרכם. הנאשם פנה פעם נוספת למתלונן ושאל אם הוא מוכר את הקורקינט והמתלונן השיב שלא. הנאשם ושלושת האחרים הלכו מהמקום והמתלונן וחברו המשיכו לכיוון השוק. לאחר מספר דקות הבחין חברו של המתלונן בנאשם ושלושת האחרים מתקרבים לעברם בריצה, תוך שהנאשם איים עליהם: "תנו לי את הקורקינט או שאני והחברים שלי נרביץ לכם". המתלונן סירב לתת את הקורקינט ובתגובה הנאשם ניסה לפגוע במתלונן באמצעות מכת אגרוף, ומשלא הצליח, הפיל את המתלונן ארצה. בשלב זה החלו הנאשם ושניים מחבריו לתקוף את המתלונן במכות אגרוף ובעיטות בפניו, בראשו ובחלקי גופו וכן ניסו לפגוע בחברו של המתלונן אשר ניסה לגונן על חברו המתלונן. כתוצאה ממעשי הנאשם והאחרים, נגרמה למתלונן פציעה מדממת בזרוע שמאל. בזמן שהמתלונן הצליח לקום על רגליו, הצליחו הנאשם ושלושת האחרים לקחת את הקורקינט וברחו מהמקום.

2

3.                  הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן והופנה לקבלת תסקיר שירות המבחן, ללא הסכמה לעונש.

תסקיר שירות המבחן

4.                  על פי תסקיר שירות המבחן, הנאשם כבן 21. טרם מעצרו התגורר בבית הוריו ועבד בעבודות מזדמנות. הנאשם נשר ממערכת החינוך בתום 10 שנות לימוד, תיאר מעברים בין מסגרות לימוד בשל בעיות משמעת, מעורבות באירועי אלימות וקשיים לימודיים. מסר שאובחן כלוקה בהפרעת קשב וריכוז וטופל תרופתית למשך תקופה מסוימת. בגיל 14 החל לעבוד בעבודות מזדמנות כדי לממן את צרכיו ולסייע בפרנסת משפחתו, ובתקופה זו יצר קשרים שוליים והחל בהתנהגות פורצת גבול. לא גויס לצבא בשל מעורבות בפלילים. משפחתו מנהלת אורח חיים תקין והוא תאר קשר תקין עמם.

הנאשם מוכר לשירות המבחן משנת 2018 אז התרשמו מהתנהלות בעייתית וקיום קשרים חברתיים שוליים. להתרשמות שירות המבחן אז, בלטו דפוסי אישיות בלתי בשלים, התנהגות אימפולסיבית וקושי לגבש גבולות פנימיים. הוא היה אז ממוקד ברצונו לקדם את שחרורו ממעצר ללא יכולת להעמיק בהבנת מצבו וברקע לדפוסיו השוליים. שירות המבחן התרשם מסיכון להמשך התנהגות שולית ולהפרת תנאי שחרורו. נבחנה אז אפשרות שילובו בהוסטל אולם לאור האמביוולנטיות שביטא והספקנות באשר ליכולתו למתמיד לא הומלץ לשחררו ממעצר.

עברו הפלילי כולל הרשעה יחידה בשנת 2019 בגין שורת עבירות שצירף בתחום ברכוש, אלימות והפרת הוראה חוקית. בגין הרשעתו ריצה עונש מאסר בפועל למשך 6 חודשים ממנו שוחרר בחודש ינואר 19'. ביחסו לעבירה הנוכחית, מסר כי באותה תקופה נהג לצרוך אלכוהול ולהסתובב עם חברה שולית. הוא צמצם את התייחסותו למתואר בכתב האישום ושלל פגיעה פיזית במתלונן. הנאשם הכיר בכך שבשל היותו תחת השפעת אלכוהול ומתוך רצון לסיפוק צרכיו המידיים, הוא פעל בבריונות ובאופן מאיים ללא התחשבות במתלונן וברכושו בעת העבירה. שירות המבחן התרשם מיכולת נמוכה לאמפתיה כלפי המתלונן ובשיחה עמו היה ממוקד ברצונו להתחיל בדרך חדשה.

הנאשם מסר שבתקופה שקדמה למעצרו צרך סמים מסוג קנאביס וצריכת אלכוהול מרובה בעיקר בסופי שבוע ובמפגשים חברתיים. הוא התייחס לקשר שבין שימוש בחומרים לבין התנהגות בעייתית הכוללת ביטוי לתחושות כעס ותסכול ממצבו כחלק מהתנהגות חברתית. למרות האמור, הנאשם מזער את השפעת החומרים עליו ושלל קיום תלות או התמכרות לחומרים.

3

בסיכום התרשם שירות המבחן מאדם צעיר, ילדותי ובלתי מגובש, המאופיין בדפוסי התנהגות בעייתיים שלאורך השנים באו לידי ביטוי בקושי להסתגל למסגרות ולתפקוד יציב במישורי חייו השונים. המסגרת המשפחתית לא היוותה עבורו גורם מארגן ומציב גבול. בנוסף התרשמו מתהליך הידרדרות והסלמה בהתנהגותו, חשיפה ממושכת לחברה שולית בעלת השפעה שלילית עליו, והפנמת נורמות ודפוסי התנהגות עברייניים. התנהלותו אימפולסיבית ופוגענית, ממוקדת בסיפוק צרכים קונקרטיים ומידיים והוא מתקשה לרסן את עצמו בסיטואציות חברתיות ובמצבי סיכון. שירות המבחן התרשם מחוסר הרתעה מסנקציות משפטיות שהוטלו עליו ובכללם עונשי מאסר מותנים, כאשר הוא מתקשה לשקול בחירותיו ולהעריך השלכותיהם על עצמו ועל נפגעי העבירה. כגורמי סיכון התייחס שירות המבחן לקשייו להיענות לגבולות, ליכולת מוגבלת לוויסות דחפיו, התייחסותו השטחית לצריכתו חומרים וקשייו להכיר בקיומה של בעיה המחייבת טיפול. כגורמי סיכוי לשינוי מנה שירות המבחן את השינוי המסוים במהלך מעצרו בהבנתו לצורך לערוך שינוי מהותי בהתנהגותו ורצונו, אף אם מילולי, לשנות את אורח חייו ולהתגייס לשירות צבאי. סביב אמירתו זו מבין שירות המבחן שהנאשם אינו מכיר בחומרת העבירה והשפעתה על אפשרות גיוסו לצבא. שירות המבחן העריך כי קיים סיכון ברמה גבוהה להישנות מעורבות באלימות ותוצאותיה צפויות להיות ברמת חומרה בינונית.

נוכח האמור ובכלל זה התייחסותו השטחית למשמעות בחירותיו ולצורך בטיפול אינטנסיבי ועל אף גילו הצעיר, שירות המבחן נמנע מהמלצה שיקומית בעניינו וציין כי ככל שיוחלט על מאסר לריצוי בעבודות שירות יש מקום להטיל את התקופה המרבית בחוק, וככל שיוטל עליו עונש מאסר בפועל, יש להפנות את תשומת לב גורמי הטיפול בשב"ס לחשיבות לגייסו לטיפול.

טיעוני הצדדים

4

5.                  לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד דן כהן ומיכל מזור, הנאשם ביצע מעשה שוד מכוער, בריוני ומשפיל וגרם נזק גופני ונפשי, וכן נזק לרכושו של המתלונן בכך שהקורקינט לא הושב. הערכים המוגנים שנפגעו בעבירה כוללים את בטחון הציבור והגנה על רכושו, כאשר עבירת השוד מאגדת בתוכה פן אלים ופן רכושי ויש בה איום מובנה לגופו, כבודו וקניינו של הקורבן. מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ברמה בינונית, בשים לב לכך שהעבירה בוצעה בחבורה אך ללא נשק קר או חם, מידת פציעתו של הקורבן והשפלתו והעובדה שהרכוש לא הושב לו. מדיניות הענישה הנוהגת עבירות אלה היא במתחם רחב. המאשימה עתרה למתחם עונש הנע בין שנתיים ל-4 שנות מאסר. באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה יש לתת את הדעת להודאת הנאשם, לקיחת אחריות מסוימת וחיסכון בזמן שיפוטי. מתסקיר שירות המבחן נלמד על קושי באמפתיה ביחס לקורבן העבירה, שהוא קטין. התסקיר שלילי, ושירות המבחן התרשם מתהליך הידרדרות והסלמה בהתנהגותו ובבחירותיו, דפוסי התנהגות עברייניים, התנהגות פוגענית וחוסר הרתעה מסנקציות משפטיות. בנוסף התרשם שירות המבחן מרמת סיכון גבוהה להתנהגות אלימה שתוצאותיה צפויות להיות ברמה בינונית. לחובת הנאשם עבר פלילי. למרות גילו הצעיר, הוא הספיק לשאת בעונש מאסר ולמרות שתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי, הוא ממשיך לבצע עבירות. לא רק שהוא ממשיך לבצע עבירות, אלא קיימת מגמת החמרה במעשיו, כאשר הוא מבצע עבירות מאותו סוג וברמת חומרה גבוהה. קיימים שני עונש מאסר מותנים בני הפעלה, והמאשימה עתרה להפעילם בחופף ובמצטבר לעונש שיוטל עליו בתיק זה.

האינטרס הציבורי מחייב הרתעה במיוחד בעבירות אלימות כלפי קטינים, כאשר מול ההרתעה, נסיבותיו האישיות של עבריין הן בעלות משקל מופחת. יש למקם את עונשו של הנאשם בשליש התחתון לקראת אמצע המתחם וזאת בשים לב לעברו הפלילי, המאסר המותנה והתסקיר השלילי. המאשימה עתרה להשית על הנאשם עונש של 3 שנות מאסר, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן וכן הפעלת עונש המאסר המותנה. באשר לרכיב הכספי בעונש, יש לקחת בחשבון שמדובר בעבירה שבוצעה לשם בצע כסף ולאלימות, ומדובר באותה מגמה בה החל הנאשם עוד בהרשעותיו הקודמות שם בגזר הדין בית המשפט התחשב במצבו הכלכלי.

5

6.                  לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד שירן ברגמן, יש להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם, ולחילופין להוסיף תקופת מאסר קצרה ביותר. מתחם העונש שהציעה המאשימה אינו מתכתב עם המעשה והפסיקה הנוהגת. אין ראיות שמדובר באירוע מתוכנן ומשכך מדובר באירוע ספונטני, ללא שימוש בנשק קר. פציעתו של המתלונן אינה חמורה, ולא הוכח שהנאשם היה מודע להיות המתלונן קטין כבן 16 בעת ביצוע המעשים. ההגנה עתרה למתחם עונש הנע בין 6 ל-21 חודשי מאסר בפועל. יש למקם את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש. בעברו הרשעה יחידה, אף שכללה מספר תיקים, מדובר במעמד אחד בפני בית המשפט. הנאשם היה בן 20 בעת ביצוע העבירה. תסקיר שירות המבחן הוא מורכב, ובסופו עולה שחל שינוי מסוים בנאשם במהלך המעצר, הוא מביע רצון להשתחרר, לנהל אורח חיים נורמטיבי, לשנות את חייו ואף להתגייס לצבא. בסופו של יום קצינת המבחן לא באה בהמלצה טיפולית, אך מציינת שאם בית המשפט ישקול עונש של עבודות שירות, שהתקופה תעמוד על 9 חודשים. נראה כי מהמלצה זו ניתן ללמוד על העונש ששירות המבחן רואה לנכון שיש להטיל על הנאשם. יש לתת את הדעת לרקע המשפחתי של הנאשם, כאשר קיים קושי בתמיכה המשפחתית שקיבל הנאשם לאורך השנים ויש לכך השפעה על מעשיו. יש לתת משקל גבוה להודאתו, שהייתה ללא הבטחה עונשית מצד המאשימה, ללקיחת האחריות מצדו והבעת החרטה למרות האמור בתסקיר. הנאשם הודה בחקירתו ושחזר את האירוע במלואו. באשר לקנס, לאור גילו והעובדה שמצוי במעצר, מבקשת ההגנה להימנע מהטלת קנס. ככל שיוטל פיצוי, מבקשת ההגנה שיהיה זה מינימלי וסביר. אין מחלוקת שהקורקינט אינו מצוי בידי הנאשם ואין ביכולתו להשיבו למתלונן.

7.                  הנאשם טען שהוא מצטער.

דיון - קביעת מתחם העונש ההולם

8.                  כתב האישום מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

הערכים החברתיים אשר נפגעו בעבירת השוד הם בטחון הציבור, לצד הסדר הציבורי וקניינו של אדם. עבירת שוד של קטינים עוברי אורח, טומנת בחובה פוטנציאל פגיעה רב בערכים המוגנים של הגנה על שלום הציבור והגנה על הזכות לביטחון אישי - ובכלל זה הגנה על שלומם ועל תחושת הביטחון של קטינים הנעים במרחב הציבורי. בעבירת השוד יש אף כדי לזרוע פחד ולפגוע בתחושת הביטחון של הציבור בכללותו. זאת בנוסף לשמירה על זכות הקניין. עבירת השוד מאגדת בקרבה את הפן האלים עם הפן הרכושי, ויש בה איום מובנה על גופו, כבודו, קניינו ושלוות נפשו של הקורבן. עבירת השוד מתבצעת מתוך מטרה להשיג רווח קל בדרך עבריינית, תוך איום או פגיעה באנשים תמימים, ובכך פוגעת בסדר הציבורי. תחושת האימה וחוסר האונים שבה שרוי קורבן עבירת השוד, והחשש לחייו, מותירים בו לא פעם צלקות נפשיות חמורות לאורך תקופה ארוכה ומערערים את ביטחונו האישי (ע"פ 8660/10 פלוני נ' מדינת ישראל [17.5.11], ע"פ 9094/12 טספאי נ' מדינת ישראל [28.4.13], ע"פ 9079/16 מיארה נ' מדינת ישראל [9.3.17]).

בית המשפט העליון עמד לא אחת על חומרתה הרבה של עבירת שוד ועל הצורך להיאבק במבצעיה תוך הטלת עונשים משמעותיים.

על חומרת עבירת השוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) בחוק העונשין, ניתן ללמוד אף מהעונש המרבי אשר קבע המחוקק לצדה, של 20 שנות מאסר. במקרה הנוכחי השוד בוצע בנסיבות מחמירות, כהגדרתו בסעיף 402(ב) בחוק העונשין, משני טעמים: ראשית, השוד בוצע בחבורה, ושנית, בשעת השוד הנאשם הכה את המתלונן. כתוצאה מהמעשים נגרמה למתלונן אף פציעה מדממת בזרועו.

6

9.                  בבחינת מידת הפגיעה בערך המוגן יש לתת את הדעת לכך שבעבירות השוד קיימים מדרגי ביניים של חומרה, ובמסגרת זו יש לבחון את מידת התכנון והתחכום; מספר המשתתפים במעשה; טיב ושווי הרכוש שנשדד (רכב, כסף מזומן, תכשיטים, אופניים או קורקינט חשמליים, טלפון סלולרי); מקום ביצוע העבירה (בית מגורים, סניף בנק, חנות נוחות, קיוסק, רחוב); האם נעשה שימוש בנשק קר או חם (אקדח, סכין, חפץ דמוי אקדח), האם הופעלה אלימות פיזית ובאיזו מידה; זהות הקורבן (קשישים, עובדי לילה, נהגי מוניות, בני נוער); הנזקים שנגרמו ועוד.

במקרה זה מידת הפגיעה בערך המוגן היא בינונית. הנאשם ביחד עם שלושה אחרים, תקפו קטין כבן 16 שהלך ברחוב עם חבר ובידיו קורקינט חשמלי, זאת לאחר שדרש מהקטין את הקורקינט ואיים עליו שאם לא יענה לדרישתו הוא וחבריו יכו אותו. הנאשם הפיל את המתלונן ארצה ואז ביחד עם שניים אחרים היכו אותו במכות אגרוף ובעיטות בפניו, בראשו ובחלקי גופו וגרמו לפציעתו. תקיפת קורבן קטין באלימות בצוותא מחמירה את הפגיעה בערך המוגן, וזאת אף אם הנאשם לא היה מודע לגילו המדויק של נפגע העבירה.

10.              במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, יש לתת את הדעת לכך שהנאשם ביחד עם שלושה אחרים פנו למתלונן וחברו, שניהם קטינים, הנאשם שאל את המתלונן אם הוא מוכר את הקורקינט החשמלי שאחז בידו. לאחר שנפגע העבירה השיב בשלילה, התרחקו הנאשם ושלושת האחרים מהמקום ואז שבו בריצה תוך שהנאשם מאיים על נפגע העבירה ודרש שייתן לו את הקורקינט, שאלמלא כן יכו אותו. לאחר שהמתלונן סירב למסור לנאשם את הקורקינט, הנאשם ניסה להכות במכת אגרוף את המתלונן והפילו ארצה, ואז הנאשם ושניים מהאחרים תקפו את נפגע העבירה באגרופים ובבעיטות בפניו, בראשו ובחלקי גופו. בנוסף ניסו הנאשם והאחרים לפגוע בחברו של המתלונן שניסה לגונן עליו. כאשר נפגע העבירה הצליח לקום על רגליו, הנאשם ושלושת האחרים נטלו את הקורקינט ונמלטו מהמקום.

חלקו של הנאשם בעבירה שבוצעה עם אחרים, הוא מרכזי, הוא היה זה שדרש את הקורקינט ואיים על הנאשם, ניסה להכותו באגרוף והפילו ארצה, ובהמשך ביחד עם האחרים היכה את נפגע העבירה, ניסה לפגוע בחברו של נפגע העבירה ונמלט מהמקום עם האחרים לאחר שנטלו את רכושו של נפגע העבירה. פוטנציאל הנזק מביצוע עבירת השוד הוא משמעותי שכן לא ניתן לצפות כיצד יתפתח אירוע אלים במהלך שוד, אשר יכול היה להסלים עד כדי פגיעה חמורה בגוף, ובפרט לאור האלימות שנקטו הנאשם והאחרים כלפי הקטין לעבר פניו וראשו בהיותו שכוב על הקרקע. הנזק שנגרם בפועל כולל נזק פיזי לנפגע העבירה בדמות פציעה מדממת בזרועו. אף שלא הוגש תסקיר נפגע עבירה או תצהיר נפגע, מובן הדבר שלנפגע העבירה נגרם נזק רגשי, וכי הוא חווה פחד ובהלה במהלך האירוע. זאת בנוסף לנזק ממוני של הקורקינט שלא הושב לו. לא הוגשה ראיה באשר לשווי הקורקינט החשמלי. הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה כוללות בצע כסף, קשריו השוליים ונקיטת אלימות כדרך להגברת תחושת שייכות.

11.              בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשי מאסר במנעד רחב כמפורט להלן:

7

א.          בע"פ 5617/13 כהן נ' מדינת ישראל (27.5.14), נדחה ערעור נאשם שהורשע בעבירות שוד והפרת הוראה חוקית. הנאשם ואחר הגיעו למרכז מסחרי ברכב בו נהג האחר. הנאשם רץ לעבר אישה שיצאה מהמרכז המסחרי, היכה אותה בידה ומשך ממנה בכוח את תיקה. הנאשם נמלט מהמקום ברכב עם האחר. זאת תוך הפרת תנאים מגבילים. בית המשפט קבע מתחם עונש הנע בין שנתיים ל-4 שנות מאסר. הנאשם צעיר בעל עבר פלילי נדון לעונש של 38 חודשי מאסר בפועל (והופעל מאסר מותנה במצטבר בן 9 חודשים).

ב.           בע"פ 4841/13 ספי נ' מדינת ישראל (6.2.14), נדחה ערעורם של שני נאשמים אשר הורשעו על פי הודאתם בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות. הנאשמים שוטטו בקניון והבחינו במתלונן שעבד במקום. בהמשך עקבו אחרי המתלונן ביציאתו מהקניון, אחד הנאשמים החל לנהל עמו שיחה וביקש ממנו להתלוות אליו לפארק הסמוך. המתלונן התלווה לנאשמים, וכאשר הגיעו לפארק, אחד הנאשמים תפס את המתלונן מאחור והשני היכה אותו בחזה ובפניו ונטל את הטלפון מכיסו. בית המשפט קבע מתחם עונש הנע בין שנה ל-4 שנות מאסר בפועל. הנאשם 1, צעיר ללא עבר פלילי אשר חלקו בעבירה היה קטן יחסית נדון לעונש של 18 חודשי מאסר בפועל. הנאשם 2 בעל עבר פלילי, אשר חלקו דומיננטי יותר, נדון לעונש של 30 חודשי מאסר בפועל.

ג.             בע"פ 772/13 יחיא נ' מדינת ישראל (29.6.14) התקבל ערעורו של נאשם שהורשע על פי הודאתו בעבירות של שוד ושהייה בלתי חוקית. הנאשם, שהה בישראל שלא כחוק, שוחח עם המתלוננת שישבה על ספסל, נטל את תיקה ונמלט מהמקום. המתלוננת דלקה אחריו, והשיגה אותו. בשלב זה חסם את פיה כדי להשתיקה, הפילה ארצה, ונמלט מהמקום כשהתיק בחזקתו. נגרמו לה שריטה ושטף דם קל. אין לחובתו עבר פלילי. בית המשפט העליון קבע לעבירת השוד מתחם שבין 6 חודשים לבין 28 חודשים, והעמיד את עונשו של הנאשם על 24 חודשי מאסר בפועל (חלף ארבע שנים).

ד.           בע"פ 7519/18 אבו סנינה נ' מדינת ישראל (14.2.19), נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בביצוע עבירת שוד. הנאשם ואחר נהגו ברכב וכשראו את המתלונן, אשר היה מחופש לרגל חג הפורים לאישה, התקרבו אליו עם הרכב והנאשם שישב במושב הקדמי ליד הנהג, הושיט את ידו מחוץ לחלון וניסה לטול מידי המתלונן את ארנקו. האחר האיץ את מהירות הרכב באופן שגרם למתלונן להיתלות על החלון הקדמי של הרכב. הנאשם היכה בראשו של המתלונן והוא נפל על הכביש. הנאשם והאחר נמלטו מהמקום עם ארנקו של המתלונן. למתלונן נגרמו חבלות. נקבע מתחם עונש הנע בין 18 ל-48 חודשי מאסר בפועל, והושת על הנאשם עונש של 20 חודשי מאסר בפועל.

8

ה.          בע"פ 936/14 אברהה נ' מדינת ישראל (31.8.14), נדחה ערעורו של נאשם שהורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות. הנאשם הבחין במתלונן שצעד ושוחח בטלפון, הגיח מאחוריו ביחד עם שלושה אחרים והיכה את המתלונן באגרוף. המתלונן נפל ארצה, הנאשם נטל את הטלפון והעבירו לאחרים. בהמשך, ניסה הנאשם לחנוק אותו באמצעות שרשרת. המתלונן החל להימלט והנאשם דלק אחריו למרחק קצר. בית המשפט קבע מתחם עונש הנע בין 6 ל-24 חודשי מאסר בפועל. הנאשם צעיר ללא עבר פלילי נדון לעונש של 20 חודשי מאסר בפועל.

ו.             בע"פ 1615/17 עבידאת נ' מדינת ישראל (6.9.17); ת"פ (מח' י-ם) 21372/08-15 מדינת ישראל נ' עבידאת (4.1.17), נדחה ערעורם של שני נאשמים שהורשעו בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות. המתלוננת, צעירה שסיימה את עבודתה בשעת לילה הלכה ברחוב, אחד הנאשמים התקרב אליה, משך בחוזקה את תיקה והמתלוננת נפלה. הנאשמים תפסו את המתלוננת, בעטו בגבה וניסו לחטוף ממנה את תיקה בכוח. המתלוננת התנגדה ובתגובה אחד הנאשמים תפס את ידה בחוזקה והנאשמים נטלו את הטלפון שלה ונמלטו. בית המשפט קבע מתחם עונש הנע בין שנה ל-3 שנות מאסר. הנאשמים צעירים, ללא עבר פלילי נדונו לעונש של 16 חודשי מאסר בפועל.

ז.            בת"פ (מח' חי') 44892-10-20 מדינת ישראל נ' ליפצ'נקו (24.2.21), הורשע נאשם על פי הודאתו בעבירות שוד בנסיבות מחמירות ואיומים. הנאשם הגיח מאחורי מתלוננת, צעירה בת 20, דחף אותה ומשך בכוח את תיקה. המתלוננת הדפה אותו, והוא היכה אותה באגרופים בפניה. הנאשם נטל את הטלפון שלה ונמלט. המתלוננת רדפה אחריו ותפסה אותו, הוא היכה אותה באגרופים בפניה, היא נאבקה בו, והוא שב והיכה אותה בפניה ונמלט. המתלוננת רצה אחריו, אז היכה אותה באגרוף בפניה, איים עליה ונמלט עם השלל. לבסוף, השליך את הטלפון ונמלט. למתלוננת נגרמו פציעות של שריטות וסימני שפשוף. בית המשפט קבע מתחם עונש הנע בין 18 ל-40 חודשי מאסר בפועל. הנאשם בעל עבר פלילי נדון לעונש של 30 חודשי מאסר בפועל (סה"כ 42 חודשים, כולל הפעלת תנאי).

9

ח.          בת"פ (מח' ת"א) 49212-08-19 מדינת ישראל נ' עבד (17.2.21), הורשע נאשם על פי הודאתו בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות וגניבה בצוותא. הנאשם רכב על אופנוע שאחר נהג בו, עברו לצדה של אישה, משכו בחוזקה את תיקה ונמלטו מהמקום. באישום השני, הנאשם נסע באופנוע שאחר נהג בו, הבחינו בגבר ועל כתפו תיק, התקרבו בנסיעה לעבר המתלונן, הנאשם היכה אותו בגבו והפילו לקרקע, משך ממנו את התיק ונמלט. למתלונן נגרמו חבלות. בית המשפט קבע לעבירת השוד מתחם עונש הנע בין 12 ל-28 חודשי מאסר בפועל (בנפרד מעבירת הגניבה). הנאשם צעיר בעל עבר פלילי הכולל הרשעה יחידה שהשתלב בטיפול, נדון לעונש של 16 חודשי מאסר בגין עבירת השוד (סה"כ 22 חודשים כולל עבירת הגניבה).

ט.          ת"פ (מח' מר') 7069-12-18 מדינת ישראל נ' נאגר (25.3.21), הורשע על פי הודאתו בעבירות של שוד ודרישת נכס באיומים. הנאשם ואחר הבחינו במתלונן קטין רוכב על אופניו החשמליים. האחר היכה בפניו של המתלונן במכת אגרוף והמתלונן נפל. הנאשם והאחר היכו נמרצות את המתלונן בפניו בעודו שוכב. האחר נטל את אופניו של המתלונן ונמלט והנאשם נטל מהמתלונן את הטלפון. המתלונן לקח את הטלפון מידי הנאשם, והמשטרה השיבה לו את אופניו. המתלונן נחבל בפניו. מספר ימים קודם לכן הנאשם התקרב לקטין אחר, ונטל ממנו באיומים את אופניו. בית המשפט קבע מתחם עונש לעבירת השוד הנע בין 10 ל-30 חודשי מאסר בפועל. הנאשם צעיר, בעל עבר פלילי, השתלב בטיפול, נדון לעונש של 13 חודשי מאסר בפועל.

12.              בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), אני קובע כי מתחם העונש ההולם הוא החל מ-14 ועד ל-36 חודשי מאסר בפועל.

במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים חריגה מהמתחם, לחומרה או לקולה.

גזירת העונש המתאים לנאשם

13.              בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לכך שמדובר בנאשם צעיר כבן 21, אשר נשר ממערכת החינוך בתום 10 שנות לימוד, חבר לחברה שולית וגיבש נורמות ודפוסי התנהגות עברייניים וכי משפחתו לא היוותה עבורו גורם מארגן ומציב גבולות. להערכת שירות המבחן הנאשם מצוי בתהליך הידרדרות והסלמה בהתנהגותו ובבחירותיו. מובן שעונש מאסר ממושך יקשה על הנאשם, אף שהנאשם ריצה בעבר עונש מאסר. הנאשם הודה בביצוע העבירה בבית-המשפט, וכן בחקירתו במשטרה. עם זאת, בפני שירות המבחן צמצם את התייחסותו ושלל פגיעה פיזית במתלונן וכן התקשה לגלות אמפתיה לפגיעה בו. הנאשם ביטא רצון מילולי לערוך שינוי באורח חייו ולהתגייס לשירות צבאי, אולם נוכח התייחסותו השטחית לעבירה ולמשמעות בחירותיו כמו גם לצורך בטיפול, שירות המבחן נמנע מהמלצה שיקומית בעניינו. לנאשם עבר פלילי הכולל הרשעה יחידה בגין צירוף שלושה תיקים בעבירות של גניבה מרכב, גניבת כרטיס חיוב, הונאה בכרטיס חיוב, הפרת הוראה חוקית, סיוע להיזק לרכוש והיזק לרכוש, גניבה ותקיפה סתם. בגין הרשעתו נדון לעונש מאסר בפועל בן 6 חודשים לצד ענישה נלווית. כמו כן נתתי דעתי לתקופה המעצר הממושכת שבה שוהה הנאשם החל מיום 9.7.20.

10

14.              עוד יש לתת את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לכך שסנקציה משפטית קודמת אשר כללה עונש מאסר בפועל ומאסר מותנה התלוי ועומד נגדו, לא מנעו ממנו לבצע את העבירה, וכן לאור הערכת שירות המבחן לקיומו של סיכון ברמה גבוהה להישנות ביצוע עבירות אלימות שחומרתן צפויה להיות ברמה בינונית.

15.              באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש בחלקו העליון של השליש התחתון של המתחם. כמו כן יש להפעיל את עונש המאסר המותנה הממושך יותר במצטבר לעונש המאסר, ואת עונש המאסר המותנה הקצר יותר בחופף לעונש המאסר. זאת לצד הטלת עונש מאסר מותנה ופיצוי לנפגע העבירה בגין הנזקים שנגרמו לו. בכל הנוגע לעתירת המאשימה לקנס, הרי שלאור תקופת המאסר הממושכת שמוטלת על הנאשם, והפיצוי שמוטל, כמו גם לאור מצבו הכלכלי, סבורני כי ראוי להימנע מהטלת קנס, וזאת על אף שמדובר בעבירה שבוצעה למען בצע כסף.

סוף דבר

16.              אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.          20 חודשי מאסר בפועל אשר מניינם מיום מעצרו 9.7.20.

ב.           הפעלת עונש המאסר המותנה בן 6 חודשים מת"פ (רח') 69843-05-18 וזאת במצטבר לעונש המאסר שהוטל בתיק זה, והפעלת עונש המאסר המותנה בן ה-3 חודשים מאותו תיק בחופף לעונש המאסר שהוטל בתיק זה, כך שסך הכל יישא הנאשם ב-26 חודשי מאסר בפועל וזאת מיום מעצרו.

ג.             12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר כל עבירת אלימות או רכוש מסוג פשע.

ד.           6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מיום שחרורו ממאסר כל עבירת אלימות או רכוש מסוג עוון.

ה.          פיצוי בסך 5,000 ₪ למתלונן. הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.8.21. אם לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.

מזכירות בית המשפט תמציא העתק גזר דין לשירות המבחן.

      זכות ערעור לבית-המשפט העליון תוך 45 ימים.

11

ניתן היום, ח' אייר תשפ"א, 20 אפריל 2021, בנוכחות הצדדים.