1

כתב האישום המתוקן

הנאשם הורשע על-פי הודאתו בהעסקת שוהה בלתי חוקי לפי סעיף 12ב2(2) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, בכך שבין התאריכים 17.2.2019 - 20.2.2019 העסיק במסעדה בירושלים תושב חברון ללא היתרים.

בעת הצגת ההסדר הצהירה המאשימה כי עמדתה למאסר בפועל, אך הוסכם כי הנאשם יישלח לשירות המבחן השירות, כשהסניגור רשאי גם לבקש לבטל את ההרשעה.

תסקיר שירות המבחן

מהתסקיר שהוגש לבית המשפט לקראת הדיון היום עולה, כי הנאשם כבן 51, נשוי ואב לשבעה ילדים. הנאשם מגיע ממשפחה מרובת ילדים. הוא סיים 8 שנות לימוד ויצא לעבוד בגיל צעיר במסעדה של אביו שנפטר. הנאשם היום הוא בעל העסק וביצע את העבירה לדבריו, על רקע מצוקת כוח אדם. לדבריו ביקש מהשב"ח שהתדפק על דלתו אישורים וזה לא המציא לו אותם לאורך תקופה. הנאשם קיבל אחריות מלאה למעשים והצר עליהם. לנאשם אין כל רישום פלילי. יצוין, כי מוצא אשתו של הנאשם מחברון, ובעניין המשפחה תלוי ועומד הליך של איחוד משפחות במשרד הפנים. שירות המבחן העריך כי בהיעדר דפוסים עבריינים והיעדר עבר פלילי, קבלת אחריות והנסיבות האישיות שתוארו, הותרת ההרשעה על כנה תפגע בתהליך איחוד המשפחות המצריך היעדר עבר פלילי. בנסיבות אלו המליץ שירות המבחן על ביטול ההרשעה ועל הטלת של"ץ בהיקף 260 שעות.

2

טיעוני הצדדים לעונש

ב"כ המאשימה עתרה למתחם ענישה שבין חודש לשישה חודשים ועתרה להטיל על הנאשם חודש מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות וענישה נלווית. הסניגור ביקש להיעתר לבקשת שירות המבחן.

קביעת מתחם העונש ההולם

יש לגזור עונשו של נאשם על בסיס מתחם ענישה הולם, המבוסס על עקרון ההלימה הנוגע לערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם, נסיבות ביצוע העבירה ומידת אשמו של הנאשם ובהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת.

אשר לערכים המוגנים - עבירות על חוק הכניסה לישראל פוגעות באופן מובנה בריבונות המדינה ובביטחונה, ומכשילים את מאמצי המדינה לקבוע מי יבוא בשעריה, למי יותר לעבוד וכיוצא באלה החלטות ריבוניות. בענייננו מידת הפגיעה בערכים המוגנים נמוכה.

אשר לנסיבות ביצוע העבירה - הנאשם העסיק במסעדה שב"ח במשך שלושה ימים. התכנון, משך הזמן והפקת התועלת הכלכלית מעובד שהוא חסר מעמד וזכויות, הם ממד לחומרה. בפועל הנזק שנגרם מוגבל, אך הנזק הפוטנציאלי מכניסת שב"חים לתוך המדינה, במיוחד על רקע מצבה הביטחוני, עלול להיות קשה.

אשר למדיניות הענישה הנוהגת - מדיניות הענישה מגוונת בהתאם לנסיבות המקרה ונסיבות הנאשם ונעה בין מאסר מותנה למאסרים קצרים בפועל.

א.    רע"פ 2057/19 מרזוק נ' מ"י (מיום 21.3.2019) - במקרה זה העסיק הנאשם בנסיבות מחמירות סמוך לקו התפר 5 שב"חים אותם גם הסיע לאורך תקופה. אושר מתחם שבין מאסר מותנה ועד 8 חודשי מאסר ועונש של 5 חודשי מאסר בעבודות שירות, במקום עונש של"ץ שהוטל בערכאה הדיונית.

ב.      עפ"ג (חיפה) 41693-01-17 נסאר נ' מ"י (מיום 23.2.2017) - במקרה זה העסיק הנאשם 2 שב"חים, אחד מהם במשך כחודש ימים. נקבע מתחם שבין 3 ל-9 חודשי מאסר ועונש של 5 חודשי מאסר בעבודות שירות.

3

ג.       ת"פ (כ"ס) 6062-09-18 מ"י נ' בן ציון (מיום 12.6.2019) - הנאשם העסיק שני שב"חים בנסיבות מחמירות במשך כחודש ימים, ואותם שב"חים רצחו אזרח ישראל. בית המשפט קבע מתחם שבין עבודות שירות ל-12 חודשי מאסר והטיל חודשיים עבודות שירות על הנאשם וענישה נלווית.

ד.      ת"פ (טבריה) 34713-02-19 מ"י נ' עיסא (מיום 8.7.2019) - הנאשם הסיע שני שב"חים במטרה להעסיקם בביתו. נקבע מתחם שבין מאסר מותנה ועד 9 חודשי מאסר והוטלו על הנאשם 3 חודשי מאסר בעבודות שירות, וענישה נלווית.

מתחם העונש ההולם - הואיל ואין מדובר בהעסקה בנסיבות מחמירות כפי שהפניתי במקרים שסקרתי, מתחם הענישה יכול להתחיל במאסר מותנה ושל"ץ או שניהם ועד 5 חודשי מאסר, כאשר קיים קנס מינימלי העומד על 5,000 ₪ [ראו סעיף 12ב2(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל].

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

הנאשם נעדר עבר פלילי, וקיבל אחריות למעשים. מהתסקיר עולה, כי הנאשם נעדר דפוסים עבריינים וקבלת אחריותו מלאה. בנוסף הודגש המצב המשפחתי שבו מצוי הנאשם - אשתו תושבת האזור, ותלוי ועומד הליך של איחוד משפחות במשרד הפנים, שעלול להיות מושפע לרעה מהיוותרות ההרשעה על כנה. סברתי בנסיבות המקרה, שהמלצת שירות המבחן על שני חלקיה נכונה וראויה ועל כן יש לאמצה.

המיקום במתחם

מכאן שיש למקם את הנאשם בתחתית המתחם.

ביטול ההרשעה

4

ברגיל, המבקש ביטול הרשעה צריך לעמוד בשני תנאים: טיב העבירה מאפשר זאת, והוכח נזק קונקרטי וחמור. בענייננו עומד הנאשם בשני התנאים. אשר לתנאי הראשון, מדובר בעבירה שאינה בנסיבות מחמירות ומידת הפגיעה בערכים המוגנים נמוכה. אשר לתנאי השני, בית משפט זה יושב בדין בעניינם של ירושלמים ותושבי איזור רבים, וידוע לו מריבוי אותם תיקים, כי הליכי איחוד משפחות המתנהלים ברשות ההגירה במשרד הפנים מושפעים עד מאוד מרישום פלילי של מי מהמעורבים בתהליך איחוד המשפחות. לכן, מסקנת שירות המבחן מעוגנת במציאות החיים, במיוחד של ערביי מזרח ירושלים הנשואים לתושבי האזור. מכאן שסברתי, כי הותרת ההרשעה על כנה תהווה מכה קשה לגורל הנאשם ובעיקר לגורל משפחתו, אשתו וילדיו. זוהי תוצאה שאינה מידתית ביחס למעשיו של הנאשם ומכאן שאני נעתר לבקשה ומבטל את ההרשעה.

גזירת הדין

נוכח כל האמור, מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    260 שעות שירות לתועלת הציבור שיבוצעו במינהל הקהילתי א-טור בתפקיד אחזקה, החל מיום 4.9.2022. הנאשם הוזהר כי אם לא יבצע את הצו כנדרש, ניתן יהיה לפתוח מחדש את שאלת ההרשעה והעונש, לרבות אפשרות של הטלת מאסר;

ב.      התחייבות בסך 10,000 ₪ שלא יעבור הנאשם בתוך שנה מהיום כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

יש לשלוח לשירות המבחן.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ה' תמוז תשפ"ב, 04 יולי 2022, במעמד הצדדים.