1

 

 

 

 

 

א. כתבי-האישום המתוקנים:

 

 

הנאשם הורשע בעקבות הודאתו בשני כתבי-אישום, כדלקמן:

 

בכתב-האישום הראשון, במסגרת ת"פ 23779-07-20, בעבירות של התפרצות לפי סעיף 406 (ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 וגניבה לפי סעיף 384 לחוק הנ"ל.

 

בתאריך 9.10.20 פרץ הנאשם יחד עם נאשם נוסף, שעניינו טרם הסתיים, להוסטל בו גרים אנשים בעלי מוגבלויות, לאחר שהנאשם האחר פתח את וויטרינת הכניסה, השניים נכנסו פנימה וגנבו מסך טלוויזיה בשווי 1,700 ₪. כתב-האישום מציין, כי בחלוף כשעה חזר האחר אל המקום ונטל טלוויזיה נוסף ומכשיר פלייסטיישן.

 

בכתב-האישום השני, במסגרת ת"פ 23812-07-20 שלום תל-אביב-יפו, בעבירות של שבל"ר לפי סעיף 413ג סיפא לחוק הנ"ל ונהיגה ללא רישיון נהיגה לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה תשכ"א - 1961.

 

בתאריך 6.7.20 השתמש הנאשם ללא רשות ברכב, אר חנה ברחוב בכך שנהג בו ונטש אותו במקום אחר, וזאת כשהוא ללא רישיון נהיגה בתוקף.

 

2

 

ב. מתחמי ענישה:

 

 

התכליות המוגנות אחר העבירות נשוא כתב-האישום הראשון והשני הן השמירה על רכושו של הזולת, וביחס לכתב-האישום השני גם מניעת הסיכון הנובע לעוברי הדרך מפני הנוהגים ללא רישיון נהיגה.

 

נוכח עקרון ההלימה ופסיקה הנוהגת בתחום, ולפי עובדות כתב-האישום לנסיבותיהן, אני קובע כי מתחם הענישה ביחס לכל כתב-אישום נע בין מספר חודשי מאסר בפועל עד 15 חודשי מאסר בפועל.

 

המדינה הגישה פסקי-דין כראייה למתחמי ענישה, אך עיון בנסיבותיהם מוביל למסקנה כי דובר שם במקרים חמורים הרבה יותר: כך, למשל, ברע"פ 638/18 גולן נגד מדינת ישראל (1.5.18), דובר בהתפרצות לדירה, גניבת תכשיטים רבים, ברע"פ 4830/20 סויסה נגד מדינת ישראל (28.7.20), דובר בפריצה אלימה לבניין משרדים ודירה. במקרנו, מדובר באירועי רכוש, נעדרי אלימות רכושית, נעדרי תחכום, אין כאן תכנון והחבירה יחד מן הרף התחתון.

 

ג. שיקולי ענישה:

 

 

(1). חומרת המעשים:

 

 

העבירות שאותן ביצע הנאשם חמורות.

 

הפריצה למקום בו מתגוררים אנשים עם מוגבלויות וגניבת הרכוש המתואר, יחד עם האירוע השני, שבמסגרתו עשה הנאשם שימוש ברכב ללא רשות תוך שהוא נוהג בלא רישיון ומסכן את שלום הציבור מלמדים, כי הנאשם אינו נרתע מלשוב ולבצע עבירות רכוש.

 

יחד עם זאת, ומבלי להקל ראש, אין לומר כי האירועים הרכושיים המתוארים משתייכים לרף העליון של סולם העבריינות.

 

אין בפניי תכנון מיוחד, אין תחכום, אין אלימות רכושית, הרכוש שנגזר אינו יקר והחבירה יחד היא מן הרף התחתון.

 

יש לזכור, ושוב מבלי להקל ראש, כי באירוע הראשון היה זה הנאשם השני, אשר פתח את הוויטרינה והיה זה הוא אשר שב אל המקום פעם נוספת לגנוב את הרכוש הנוסף.

3

 

(2). עבר פלילי:

 

זהו נאשם בעל עבר פלילי עשיר הכולל 8 הרשעות קודמות (במ/1).

 

הנאשם ריצה עונשי מאסר לתקופות נכבדות ביותר: 12 חודשים, 12 חודשים, 8 שנים, 36 חודשים, 21 חודשים, 10 שנים.

 

הנאשם ביצע עבירות מגוונות, הן מתחום הסמים, הן מתחום האלימות והן מתחום הרכוש.

 

הרשעתו האחרונה הינה ביחס לעבירה שאותה ביצע בשנת 2015.

 

לחובת הנאשם עבר תעבורתי נכבד (במ/2), הכולל, בין השאר עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה ובפסילה.

 

מסתבר, כי בגין האירוע נשוא כתב-האישום השני נעצר הנאשם ובתאריך 26.7.20 הוא שוחרר ממעצרו על ידי בית-המשפט. והנה, מהלך זה לא הרתיע אותר וכבר בחלוף חודשים ספורים, בתאריך 9.10.20, הוא ביצע את העבירה המתוארת בכתב-האישום הראשון. עניין זה, אף הוא מלמד, כי ניצב בפניי נאשם חזרתי אשר אינו נרתע ממפגשים חוזרים עם בתי-המשפט ושיש להענישו באורח מרתיע.

 

(3). שיקולים מקלים:

 

הנאשם הורשע בעקבות הודאתו ובכך חסך זמן ציבורי ניכר.

 

במהלך הטיעון לעונש נמסרו נתונים אודות נסיבות חיים.

 

במילותיו האחרונות הביע הנאשם צער וחרטה, הוא לקח אחריות על המעשים, הגם שניכר כי נוטה להשליך את הסיבה לעברינותו על מצב הדברים שפיתה אותו בבחינת "לא עכברא גנב אלא חורא גנב", בהאשימו את ה"דלת הגדולה" (עמוד 14 שורה 19) ואת העובדה ש"פתאום רכב פתוח, יש לו מפתחות, מונע, הרכב שידל אותי לעשות את זה. זה אחריות של בעל האוטו לא שלי".

 

 

ד. מסקנה:

 

4

 

למרות עברו הפלילי המכביד של הנאשם, והמסקנה כי מדובר בנאשם חזרתי, אשר יוצא ובא את בתי הסוהר, אין לקבוע את עונשו של הנאשם ברף העליון של מתחם הענישה, אלא בצורה מדתית, באמצעו, משום שלמרות שמדובר שני כתבי-אישום הם אינם מתארים עבריינות רכוש מן הרף העליון.

 

ה. תוצאה:

 

 

לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א. 11 חודשי מאסר בפועל. מתקופה זו תנוכה תקופת מעצרו בין 6.7.20 - 26.7.20 והיא תחושב מתקופת מעצרו הנוכחי 8.11.20 והלאה.

 

ב. 6 חודשי מאסר שאותם לא ירצה הנאשם, אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירה בה הורשע, למעט נהיגה ללא רישיון.

 

ג. חודש מאסר שאותו לא ירצה הנאשם, אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה.

 

ד. פסילת רישיון נהיגה למשך 6 חודשים לריצוי מיום שחרורו.

 

אין צורך שהנאשם יפקיד רישיון נהיגה שכן הוא נעדר רישיון נהיגה בתוקף.

 

ה. 6 חודשי פסילת רישיון נהיגה וזאת על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו שלא יעבור עבירה בה הורשע.

 

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז/לוד בתוך 45 ימים.

צו כללי למוצגים.

התיק סגור.

 

ניתן היום, ד' אדר תשפ"א, 16 פברואר 2021, במעמד הצדדים.