1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד מוטי בניטה

הנאשם בליווי שב"ס וב"כ עו"ד ג'ומא חלאילה

מתורגמן לשפה הערבית

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, היזק בזדון ואיומים בכך שביום 30.07.16 הכה את המתלוננת באגרופים בכל חלקי גופה, וכן באמצעות נעל, אמר לה שהוא "ירסק אותה", "יראה לה", אלא אם היא תכתוב מכתב לפיו היא מוותרת על כל זכויותיה. המעשים בוצעו לעיני ילדיהם הקטינים של בני הזוג. כתוצאה ממעשיו, נגרמו למתלוננת אודם בפניה, המטומה גדולה בזרוע ימין ושפשופים. כמו כן, נגרמו לה שפשופים ברגל שמאל ובגב.

הצדדים הסכימו כי תסקיר המעצר ישמש אף לעניין העונש. ממנו עולה, כי הנאשם בן 46, נשוי ואב לשלושה ילדים, עובד מזה 17 שנה בתחום המוסיקה, סיים 12 שנות לימוד ובהמשך למד במכללה. הנאשם מטופל פסיכיאטרית ונטול תרופות באופן קבוע ובשל כך, עלול לאבד שליטה על תגובותיו וכעסיו בעת משבר ולחץ. יצוין כי הנאשם אינו סובל ממחלת נפש והוא כשיר לעבוד.

2

עוד עולה מן התסקיר כי הנאשם בן למשפחה נורמטיבית. אביו נפטר לפני כשלושים שנים, דבר שגרם לנאשם לתחושת אבדן קשה. אמו נפטרה לאחרונה.

הנאשם מתאר לפני ק . המבחן מערכת יחסים תקינה אך המתלוננת ציינה כי כאשר הנאשם במצב נפשי ירוד, הוא מתקשה לשלוט בכעסיו. המתלוננת גם מסרה כי היא מודעת להיותה תלויה בו נפשית והיא מתקשה להיפרדות ממנו.

ברקע לביצוע העבירה סכסוך שהחל לפני שנתיים בין בני הזוג. המתלוננת חשה חרטה על כך שהנאשם עצור ואינו נמצא עימה ועם בני משפחתו.

ק. המבחן ציין כי לנאשם קושי בוויסות דחפיו ושליטה על כעסיו ויש לו קושי להתמודד עם מצבים לא רגילים. הוא מצא כי רמת המסוכנות הנשקפת ממנו היא גבוהה.

ב"כ המאשימה עתר למתחם עונש הולם בין 8-24 חודשי מאסר והגיש פסיקה לתמיכה בטענותיו, ציין כי מדובר באלימות שיש בה גם מימד משפיל, וכן נגרמו חבלות. בהיעדר אפיק טיפולי, ולנוכח המסוכנות הנשקפת למתלוננת, סבר כי יש להטיל על הנאשם עונש ברף האמצעי במתחם של 14 חודשי מאסר ומאסר על תנאי.

ב"כ הנאשם טען כי מתחם העונש ההולם צריך להיות נמוך יותר וזאת בהתחשב בכך שהמתלוננת לא נזקקה לטיפול רפואי ומדובר באירוע יחיד. אשר לעונש המתאים, סבר כי יש למקם את הנאשם ברף התחתון שכן הוא אדם בוגר המנהל אורח חיים נורמטיבי, ללא עבר פלילי, נשוי ואב לילדים שהוא אמון על פרנסתם, הנאשם והמתלוננת מעוניינים להמשיך לחיות ביחד והמתלוננת סלחה לו. ב"כ הנאשם הגיש פסיקה לתמיכה בטענותיו וביקש להסתפק בימי מעצרו של הנאשם, השוהה במעצר מזה למעלה משלושה חודשים.

הנאשם מסר כי הוא עובד בתחום המוסיקה מזה 17 שנים, הקשר בינו לבין אשתו הוא טוב והדוק, והם מנהלים אורח חיים נורמטיבי, נעשתה סולחה ביניהם והוא וכן לוותר על כל נכסיו בשבילה שכן הוא מעוניין לשוב לחיק משפחתו.

המתלוננת מסרה כי היא סולחת לנאשם אשר מעוניינת לחזור ולחיות איתו וציינה כי היא מוותרת על התלונה והיא חושבת שהתקופה בה הוא עצור מספיקה. כמו כן הוסיפה שהיא, ילדיו ותלמידיו מחכים לו.

3

מתחם העונש ההולם - הערכים המוגנים בבסיס עבירה זו היא שמירה על גופו ושלוות נפשו של אדם, ובמקרה זה המתלוננת הותקפה בביתה, מקום בו היא אמורה לחוש בטוחה. הנאשם הכה את המתלוננת הן באמצעות ידיו והן באמצעות נעל אל מול ילדיהם הקטינים, כך שיש במעשיו יסוד של השפלה וביזוי כלפי המתלוננת. יחד עם זאת, נגרמו למתלוננת חבלות שאינן במדרג חומרה גבוה שכן היא לא נצרכה לטיפול רפואי ומדובר בחבלות על פני העור בלבד. כמו כן, מדובר באירוע יחיד שהתרחש ביום 03.07.16. בנסיבות אלה, מתחם העונש ההולם הוא בין מספר חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ועד ל-18 חודשי מאסר.

אשר לעונש המתאים - הנאשם בן 46, נשוי ואב לשלושה ילדים, מנהל אורח חיים נורמטיבי, לקח אחריות למעשיו בהזדמנות ראשונה והביע עליהם חרטה. ניכר כי המעצר הציב לו גבולות ברורים והמתלוננת מעוניינת שהוא ישוב אל חיק משפחתו. יחד עם זאת, מדובר במי שמידת המסוכנות הנלמדת ממנו היא גבוהה ואין אפיק שיקומי בעניינו כך שיש צורך לתת דגש על הרתעת הנאשם והגנה על המתלוננת.

כאשר אני שוקלת את הנסיבות לחומרה ולקולא ובהתחשב בכך שהנאשם שוהה במעצר שלושה חודשים וידוע שתנאי מעצר קשים מתנאי מאסר ובהתחשב בכך שזהו מאסרו הראשון, החלטתי להטיל על הנאשם עונש ברף הבינוני-תחתון של המתחם כדלהלן:

1.      שישה חודשים ויום מאסר מיום מעצרו, 01.08.16.

2.      מאסר של 4 חודשים. הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך שנתיים מיום שחרורו על כל עבירת אלימות כלפי בן משפחה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום י"ד חשוון תשע"ז, 15/11/2016 במעמד הנוכחים.