1

 

 

 

 

כתבי האישום והסדר הטיעון

הנאשם צירף מספר תיקים במסגרתו של הליך זה, הודה בעבירות המיוחסות לו והורשע בביצוען.

ת"פ 14801-01-17 - כתב אישום זה מתייחס למועד שבין 17.12.16 ל- 18.12.16, אז הזיק הנאשם במזיד לאופנוע של מר יורם גרייפנר (להלן: "המתלונן") מסוג סאן יאנג, ברחוב גבע 6 בגבעתיים, בכך ששבר חלקי פלסטיק וכנף גלגל קדמי, שבר את המתנע וניתק את חיבור החשמל במזיד. לאחר מכן, הניע הנאשם את האופנוע ונהג בו, ללא רשות המתלונן, ונטש אותו ברחוב גבע 2 בגבעתיים.

הנאשם הורשע בגין כך בעבירה של היזק בזדון, שימוש ברכב ללא רשות ונטישתו במקום אחר, לפי סעיפים 453 ו-413ג לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן:"חוק העונשין").

2

 

ת"פ 34210-04-17- כתב האישום המתוקן בתיק זה מתייחס ליום 20.4.17 בשעה 21:45, אז השתמש הנאשם בקטנוע של מר ניר נדב, לאחר שניגש אל הקטנוע אשר חנה ברחוב שדרות המעפילים בתל אביב, שבר את המתנע ואת מנעול ההגה, חיבר מספר חוטים, הניע את הקטנוע ופתח בנסיעה מהמקום. במחלף בן שמן נתפס הנאשם כשהוא נוהג בקטנוע, על אף שמעולם לא הוציא רישיון נהיגה לכל סוג רכב שהוא.

הנאשם הודה בביצוע מעשים אלה והורשע בעבירות של שימוש ברכב ללא רשות והיזק לרכוש במזיד לפי סעיפים 413ג סיפא ו- 452 לחוק העונשין וכן בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה לפי סעיף 10א לפקודת התעבורה[נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

 

ת"פ 50901-08-17 - כתב אישום זה מתאר כי במסגרת מ"ת 34239-07-17 מיום 24.4.17 בבית משפט השלום בתל אביב, הורה כב' השופט קורנהאוזר על שחרורו של הנאשם בתנאים מגבילים, בהם, בין היתר, מעצר בית בכפר עקב, עם אישור יציאה לשעות התאווררות בין השעות 10:00-15:00, בפיקוח ערבים.

אישום ראשון מתייחס ליום 23.8.17 בשעה 22:45, אז שהה הנאשם ברכב של חברו וליד עטיה ברחוב קרן קיימת לישראל בגבעתיים.

אישום שני מתייחס ליום 3.6.17 בשעה 04:27, אז שהה הנאשם ברכב של חברו וליד עטיה ברחוב ביאליק ברמלה.

בשל כך, הורשע הנאשם בשתי עבירות של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין.

 

ת"פ 32398-04-18- על פי כתב האישום המתוקן בתיק זה, במסגרת הליכי מעצר עד תום הליכים במ"ת 34239-04-17 ומ"ת 50911-08-17, ביום 27.8.17 שוחרר הנאשם בתנאים מגבילים, על פיהם היה עליו לשהות במעצר בית בבית אמו בכפר עקב והותר לו לצאת מהבית בליווי ובפיקוח אמו.

ביום 13.3.18 קיבל הנאשם לידיו רכב מסוג סיאט איביזה השייך לאדם אחר, בדרך שאינה ידועה. בסמוך לכך, התקבל דיווח במחסום קלנדיה על גניבת הרכב. הנאשם נהג ברכב עד אשר הגיע למחסום קלנדיה, שם נעצר מאחורי רכב רנו שהיה נהוג על ידי וליד שלבי אשר עמד במחסום.

3

מאבטח במחסום בדק את רכב הרנו ולאחר מכן פנה אל הרכב שבו נהג הנאשם. המאבטח ביקש מהנאשם להזדהות והנאשם מסר לו את תעודת הזהות שלו. המאבטח התרחק קמעה מהרכב על מנת לבחון את מספר הרישוי, התקרב אל הנהג שוב והתכוון לדווח בקשר, או אז החל הנאשם בנהיגה מהירה ברכב, תוך שהתנגש ברכב הרנו ודחפו הצידה, המשיך בנסיעה אל עבר הכיכר, שם התנגש ברכב נוסף מסוג מזדה.

באותן נסיבות, עמדו מספר ילדים בכיכר ומשהבחינו בנסיעתו משולחת הרסן של הנאשם, נמלטו על נפשם.

בהמשך, עצר הנאשם את הרכב, יצא ממנו והחל להימלט בריצה.

כתוצאה ממעשיו, נגרם לרכב נזק שאינו בר תיקון וגם לרכבו של וליד נגרמו מעיכה ושריטה בכנף האחורית מצד ימין, פגיעה בטמבון הרכב ושפשוף בצדו הימני.

בגין מעשים אלה, הורשע הנאשם בעבירות של הפרת הוראה חוקית, פריצה לרכב בכוונה לגנוב, קבלת רכב גנוב וחבלה במזיד ברכב (2 עבירות) לפי סעיפים 287(א), 413ו ו-413 ה לחוק העונשין. עוד הורשע הנאשם בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, נהיגה ללא ביטוח לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי[נוסח חדש], תש"ל-1970 וגרימת תאונת דרכים לפי סעיף 21(ב)(2) לתקנות התעבורה.

ת"פ 19956-04-18 - במועד הרלוונטי לכתב אישום זה, עמדה בתוקפה החלטת בית משפט השלום בתל אביב במ"ת 50911-08-17 לפיה שוחרר המשיב בתנאים מגבילים שביניהם מעצר בית בבית אמו בכפר עקב ברחוב מאזון 24 ליד מסגד אל פורקן, כאשר באפשרותו לצאת את ביתו בליווי ובפיקוח אמו.

בתאריך 3.9.17 בשעה 06:44 או בסמוך לה, ברחוב ז'בוטינסקי 56 בראשון לציון, ניסה הנאשם לגנוב אופנוע השייך ליוגב לטין, בכך ששבר את ארגז המנוע, שבר את המתנע וניסה לפרוץ את מנעול הדיסק של האופנוע.

לאחר שלא עלה בידו לגנוב את האופנוע, עזב הנאשם את המקום.

בגין כך הורשע הנאשם בעבירה של הפרת הוראה חוקית, היזק לרכוש במזיד וניסיון גניבת רכב, לפי סעיפים 287(א), 452 ו-413ב+25 לחוק העונשין.

 

תסקיר שירות המבחן

תסקיר שירות המבחן מיום 11.11.18 מתאר כי הנאשם רווק, בן 21 שנים.

עד מעצרו התגורר בבית הוריו בכפר עקב ועבד בעבודות מזדמנות ולאחרונה קיבל, לדבריו, תעודת זהות ישראלית.

4

מצבה הכלכלי של משפחת הנאשם ירוד. בכיתה ח' נשר מהלימודים והחל לעבוד בתחום האינסטלציה, ואת הכסף שהרוויח מסר להוריו. בהמשך הפסיק את עבודתו אצל דודו בשל רצונו להרוויח יותר, חבר לחברה שולית והחל להשתמש בסמים ולבצע עבירות גניבה.

בשנת 2015 נידון כקטין ללא הרשעה בגין ביצוע עבירות גניבה, סיוע לגניבה מרכב, חבלה במזיד ברכב, החזקת כלי פריצה, גניבת רכב והחזקת כלי פריצה.

ביחס לעבירות הנוכחיות, תיאר כי הן נעשו תחת השפעת סמים ואלכוהול, ולכן לא היה מודע למעשיו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם התקשה להתייחס לכל עבירה ועבירה. הוא הביע צער על מעשיו, שלל נזקקות לטיפול בתחום האלכוהול והסמים, ותלה את הסיבות לשימוש בהיגררות אחר חברה שולית.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם אינו לוקח אחריות על ביצוע העבירות, משליך את האחריות על אחרים, שלדבריו ניגרר אחריהם. הוא נמנע מהתייחסות קונקרטית לביצוע העבירות וטשטש את חלקו בביצוען. חזרתו על מעורבות בפלילים, מלמדת על קשייו להציב גבול להתנהגותו ונראה כי ההליך המשפטי אינו מהווה גורם מרתיע ומציב גבול עבורו.

לצד זאת דווח על נכונות ראשונית של הנאשם להימנע מעבריינות ועל רצונו להימנע משייכות לחברה שולית.

לבסוף, נוכח חוסר מוטיבציה ובשלות לטיפול, ובשל קשייו לקחת אחריות על ביצוע העבירות, טשטוש חומרתן וצמצום אחריותו, לצד החשש מהשלכות ריצוי מאסר בפועל על העמקת חבירתו לחברה שולית, הומלץ על ענישה מוחשית אשר תהווה גורם מרתיע ומציב גבול, נוסף לעונשים מותנים.

 

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה ציינה לזכות הנאשם את הודאתו בעבירות והחיסכון בזמן השיפוטי, אך מנגד הפנתה לרישום הפלילי מבית המשפט לנוער בעבירות שחלקן דומות לעבירות אותן ביצע בכתבי האישום הנוכחיים. לשיטתה, ריבוי כתבי האישום מוכיח כי הנאשם חסר מורא מפני החוק, פגע ברכושם של אחרים פעם אחר פעם, בשעה שהיה אמור לשהות במעצר בית והפר את הוראות בית המשפט על מנת לבצע את העבירות וסיכן אזרחים תמימים בכך שנהג ללא רישיון נהיגה.

המאשימה ביקשה ליתן את הדעת לכך שמדובר בעבירות קלות יחסית לביצוע וקשות ללכידה אשר רב הפיתוי לעוברן, ומכך נגזר הצורך בענישה מרתיעה. עוד הפנתה להמלצת שירות המבחן להשית על הנאשם ענישה מוחשית מציבת גבול וענישה מותנית.

5

המאשימה מבקשת לראות כל אירוע כעומד בפני עצמו, שכן העבירות בוצעו בתקופות ובמקומות שונים וכתבי האישום הוגשו מלכתחילה בבתי משפט שונים.

אשר למתחמי הענישה, טוענת המאשימה כי בת"פ 32398-04-18 נע המתחם בין 18-8 חודשי מאסר בפועל. בת"פ 34210-04-17- בין 12-6 חודשי מאסר, בת"פ 50901-08-17 נע המתחם בין מאסר על תנאי ל-6 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות, בת"פ 14801-01-07- 12-6 חודשי מאסר בפועל ובת"פ 19956-04-18 נע בין 10 עד 20 חודשי מאסר בפועל.

המאשימה מבקשת למקם את הנאשם ברף הבינוני-תחתון של המתחם לאור הנסיבות, במיוחד בהתחשב בכך שבעת המעצר ביצע הנאשם עוד ועוד עבירות, ברצף, ולגזור עליו עונש שלא יפחת מ-36 חודשי מאסר בפועל. בנוסף, מאסר על תנאי, קנס, פיצוי, פסילה של ממש ופסילה על תנאי.

 

הסנגור המלומד טען לעומת זאת,כי מקבץ העבירות שהנאשם הורשע בהן מהווה אירוע אחד, ולכן יש לקבוע מתחם עונש אחד, הנע בין מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד שנת מאסר. לשיטתו, הפגיעות ממעשיו של הנאשם נופלות ברף הנמוך בחומרתן ולכן הערך החברתי שנפגע - מדוד. הנאשם ביצע את העבירות תחת השפעת אלכוהול וסמים, לא תכנן את העבירות ולא עבד עם חבורה. בנוסף, כמעט כל הרכבים הושבו לבעליהם ועל כן יש למקם את הנאשם בתחתית מתחם הענישה.

לחובת הנאשם הרשעה בודדת בלבד בבית משפט לנוער, ובכך אין כדי להביאו לאמצע המתחם, והוא נותר בחלק התחתון של המתחם.

הסנגור טען שהנאשם הוא בחור צעיר אשר ביצע את העבירות בתקופת דמדומים בחייו, על רקע ילדות קשה במחנה פליטים, ללא השכלה או כלכלה, ומכאן קצרה הדרך למקום שאליו הגיע ולביצוע העבירות.

הסנגור הוסיף כי הנאשם קיבל אחריות מלאה על כל התיקים שעמדו נגדו, וניקוי השולחן מצביע על כך שהחליט לפתוח דף חדש, ולכן יש למקמו בחלק התחתון של המתחם.

הנאשם עצור מזה כמספר חודשים בעטיים של כל התיקים יחדיו, ולכן סבור הסנגור כי די בתקופת מעצרו עד כה על מנת לתת מענה לעונש המבוקש ולאינטרס הציבורי הטמון בו.

הנאשם בדברו האחרון, אמר כי הוא מצטער על מעשיו, למד רבות מטעויותיו, ורוצה הוא להיות אדם חדש.

 

דיון והכרעה

6

על פי תיקון 113 לחוק העונשין, נקבע מתחם העונש ההולם בהתאם לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות, נסיבות ביצוע העבירות, מידת הפגיעה בערכים המוגנים והענישה הנוהגת בפסיקה.

בכל אחד מהאישומים ביצע הנאשם עבירות שונות במועד שונה, בזירה נפרדת ובאזור אחר, מבלי שקיים ביניהן קשר הדוק, ומלכתחילה הוגשו כתבי האישום בבתי משפט שונים. משום כך, לכל אחד מכתבי האישום ייקבע מתחם עונש הולם המיוחד לו.

 

מתחם העונש ההולם בת"פ 14801-01-17

הערכים המוגנים בעבירות של היזק בזדון ושימוש ברכב ללא רשות, הם הגנה על הקניין, זכות יסוד במדינתנו. גרימת נזק ושימוש ברכב של אדם אחר הן עבירות הפוגעות בקניין של בעל הרכב, מבטאות זלזול ברכושם של אחרים ובהיותן מבוצעות במרחב הציבורי, פוגעות גם בשלווה ובביטחון האזרחים.

באישום זה גרם הנאשם נזק לאופנוע של המתלונן והשתמש בו שלא כדין. הנאשם שבר חלקים שונים של האופנוע במזיד, גרם נזק לבעליו ואף עשה בו שימוש ללא רשות, כשמטרתו בביצוע העבירה היא להרוויח ולהתעשר על חשבון בעל הקטנוע. מעבר לפגיעה הכלכלית, פגע המעשה של הנאשם גם בביטחונו ובשלוותו של המתלונן, אשר רכושו ניזוק בגסות על ידי הנאשם. הפגיעה בערך המוגן בנסיבות העניין הינה בינונית, וכך יש למקם את העבירה דנן במתחם העונשי ההולם, הנע במקרה זה בין 5 ל-10 חודשי מאסר.

 

מתחם העונש ההולם בת"פ 34210-04-17

כתב אישום זה עוסק באותן עבירות, אלא שכאן הורשע הנאשם גם בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, לאחר שלא הוציא רישיון נהיגה מעולם.

הערך המוגן בעבירה זו הוא ההגנה על הציבור מפני נהיגתם המסוכנת של נהגים אשר לא הוכשרו לכך ואשר נוטלים לידיהם את החוק ונוהגים בדרכים הציבוריות, ללא רישיון נהיגה.

במקרה זה, נוסף לפגיעה הכלכלית שנגרמה כתוצאה מעבירות הרכוש, פגע הנאשם גם בשלום ובטיחות הציבור, בשל הנהיגה ללא רישיון נהיגה.

גם במקרה זה פעל הנאשם מתוך מטרה להרוויח כסף במהירות ובקלות, כשלמרבה הצער, התעלם ובז לפגיעה שהוא גורם לבעל הרכב ולציבור.

מתחם העונש ההולם עבירות אלה נע בין 5 ל-10 חודשי מאסר.

 

7

מתחם העונש ההולם בת"פ 50901-08-17

עבירת ההפרת הוראה חוקית הקבועה בחוק העונשין, נועדה להגן על הערך החברתי של שמירה על צווי והחלטות בתי המשפט. אדם המפר החלטה שיפוטית שניתנה בעניינו, מבטא בוז וזלזול בהחלטות בתי המשפט, ובכך פוגע בשלטון החוק, מערכת המשפט ואכיפת החוק.

במקרה זה, הנאשם נעצר עד תום ההליכים, אך בית המשפט שחרר אותו בתנאים מגבילים, תוך מתן אמון בנאשם שימלא אחר הוראות ההחלטה בעניינו ויקפיד על קיום התנאים בעניינו. אלא שלמרבה הצער, הנאשם הפר את ההחלטה שניתנה בעניינו פעמיים ונמצא בערים מרוחקות מבית מגוריו, בשעות שבהן היה עליו לשהות בביתו, בפיקוח הערבים עליו, ובכך הראה כי אין הוא ראוי לאמון שניתן בו.

שתי העבירות מהוות הפרות של אותה החלטה שיפוטית, ולכן ביניהן קשר הדוק, ולשתיהן אקבע מתחם עונש אחד, הנע במקרה זה בין מאסר מותנה ועד למספר חודשי מאסר אשר יכול וירוצו בעבודות שירות.

 

מתחם העונש ההולם בת"פ 32398-04-18

כתב אישום זה עוסק גם הוא בעבירה של הפרת הוראה חוקית, אלא שהפעם נלוו לעבירה זו עבירות של פריצה לרכב, חבלה וקבלת רכב גנוב, ועבירות של נהיגה ללא רישיון, ללא ביטוח וגרימת תאונת דרכים.

בעבירות הרכוש בקשר לרכב מוגנת זכות הקניין, זכותם של בעלי הרכבים להגנה על רכושם מפני גניבה וגרימת נזקים נוספים בהם.

עבירות התעבורה שבהן הורשע הנאשם נועדו להגן על הציבור מפני עברייני תנועה אשר בנהיגתם מסכנים את הציבור.

נסיבות כתב האישום במקרה זה - חמורות הן. הנאשם הפר את תנאי השחרור שנקבעו לגביו בהחלטת בית המשפט, נמצא מחוץ לבית שבו היה אמור לשהות בשעות שנקבעו, וניצל את יציאתו לביצוע עבירות.

העבירות שהנאשם ביצע פגעו בקניינם של בעלי הרכבים- הן הרכב הגנוב שבו נהג והן הרכב שבו פגע בעת גרימת התאונה במחסום, מתוך כוונה להימלט מהמאבטח אשר החל לבדוק את זהותו.

מעבר לפגיעה בקניין, יצר הנאשם סכנה רבה למשתמשים האחרים בדרך הציבורית, אשר במקרה זה היו אלה ילדים אשר עמדו בקרבת המקום שבו ביצע הנאשם את העבירות, ואשר נאלצו לנוס על נפשם מפני נהיגתו הפרועה של הנאשם.

8

למרבה המזל, לא נגרמו במקרה זה אסונות בנפש, אך התוצאה של פגיעה בגופם של הילדים, כתוצאה מנהיגתו הפרועה של הנאשם, הייתה קרובה ואפשרית.

שילובן של העבירות יחד, ההפרה הבוטה של החלטת בית המשפט אשר נתנה בנאשם אמון, לצורך ביצוע עבירות חמורות המסכנות את הציבור, מהוות פגיעה משמעותית בערכים המוגנים, ובהתחשב בכל אלה ובכל הנדרש, הרי שמתחם העונש ההולם עבירות אלה נע בין 14-6 חודשי מאסר.

 

 

 

מתחם העונש ההולם בת"פ 19956-04-18

כתב האישום בתיק זה עוסק גם הוא בעבירות של הפרת הוראה חוקית, היזק לרכוש במזיד וניסיון גניבת רכב.

נסיבות כתב האישום מלמדות כי גם במקרה זה, הפר הנאשם את התנאים שהוטלו עליו בהחלטת בית המשפט בעניין מעצרו עד תום ההליכים, וניצל את האמון שנתן בו בית המשפט לצורך ביצוע העבירות של ניסיון גניבת אופנוע וגרימת הנזק.

הנזק שגרם הנאשם הינו נזק כלכלי לבעל האופנוע, והחומרה הרבה הנובעת ממקרה זה, לא נעוצה בגובה הנזק הכלכלי, אלא בתכנון העבירה מראש תוך הפרת התנאים שקבע בית המשפט, תוך תעוזה ועורמה.

מקרה זה ממחיש עד כמה הנאשם אינו ירא את החוק, וגם לאחר שבית המשפט קבע את תנאי שחרורו, והורה לו להישאר במעצר בית, הפר את התנאים ברגל גסה, לצורך ביצוע העבירות הנוספות.

מתחם העונש ההולם אישום זה נע בין 6 ל-16 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

 

העונש המתאים

הנאשם, בן כ-21 שנה כיום.

הנאשם הודה בכל העבירות המיוחסות לו וצירף את התיקים שהיו תלויים נגדו, ובכך הביע קבלת אחריות על המעשים.

בבחינת נסיבות החיים שהובילו את הנאשם לביצוע העבירות, נראה כי התחברותו לחברה שולית בגיל צעיר, שימוש בסמים וביצוע עבירות רכוש מגיל צעיר, הן שהובילו לביצוע העבירות דנן.

9

אין זו הפעם הראשונה אשר בה הנאשם מעורב בפלילים, וכבר בהיותו נער נידון בגין עבירות של גניבה, סיוע לגניבה מרכב חבלה במזיד ברכב, גניבת רכב ועוד, אך באותו הליך נמנע בית המשפט מהרשעתו בדין.

לצד הודאת הנאשם, שירות המבחן אשר העמיק את הבירור עם הנאשם, אודות העבירות שביצע, המניעים לביצוען ויחסו לכך, מצא כי הנאשם מתקשה לקחת אחריות על ביצוע העבירות, מטשטש את חומרתן ומצמצם את אחריותו.

צירוף התיקים כאן ובחינת מכלול העבירות שהנאשם הורשע בהן, מלמדים כי לפניי נאשם אשר פעם אחר ביצע עבירות רכוש, תוך שימוש באותה השיטה, כאשר הוא מאתר קטנועים חונים ומנסה לגנוב אותם.

חלק מהעבירות בוצעו בשעה שהנאשם היה עצור ושוחרר בתנאים מגבילים, מה שמלמד על כך שלפניי אדם הבז לחוק, לדין ולמשפט. החלטות בתי המשפט המפורשות שניתנו לגביו, אשר נתנו בו אמון ואף אפשרו לו יציאות ממעצר הבית להתאווררות, היו בעיניו כאות מתה, והוא הפר אותן פעם אחר פעם וניצל את האפשרות לצאת מהבית לצורך ביצוע עבירות.

מעבר לפגיעה ברכוש, פגע הנאשם גם בבטיחות האחרים, בכך שנהג ללא רישיון נהיגה, ללא ביטוח וגרם לתאונת דרכים, תוך סיכון נערים צעירים.

החזרה על המעשים מלמדת על חוסר ההפנמה של הנאשם לגבי התנהלות במדינת חוק, אשר כלל האזרחים כפופים לחוקיה, וגם ההליכים המתנהלים בעניינו עתה, אינם בעלי השפעה הרתעתית עליו.

הנאשם הביע חשש מעונש מאסר אשר יוטל עליו, ואכן אין חולק כי עונש מאסר יפגע בנאשם, אך במקרה זה, בהתחשב בסוג העבירות, בחזרה עליהן פעם אחר פעם, עונש מאסר לריצוי בפועל הינו הכרח.

ההליכים המשפטיים בעניינו של הנאשם נמשכים סביב מספר האישומים המתוארים כאן, הם כצומת דרכים בחייו של הנאשם. בצומת זו, הייתה בידי הנאשם בחירה. הנאשם יכול היה להבין את מצבו, להבין את התנהלותו השלילית ואת תוצאותיה, לבחור להיעזר בשירות המבחן ולבחור בדרך של שינוי, שיקום ושיפור. אך למרבה הצער, הנאשם לא השכיל לעשות כן, ועל אף מצבור ההרשעות בעניינו, הוא מטשטש את חלקו בעבירות ותולה את האחריות למצבו על אחרים.

גילו הצעיר של הנאשם הינו גורם משמעותי ואף מצער, שהרי לא קל לראות איש צעיר אשר כל עתידו לפניו הבוחר בפשע ובחיי המאסר, מבלי ליתן קמצוץ של סיכוי לטיפול ולשיקום המותאמים לגיל זה. אולם, עד לדיון האחרון ניתנו לנאשם הזדמנויות רבות וחוזרות, והוא לא השכיל לנצלן וחבל שכך. משלא הותיר הנאשם כל ברירה שיקומית - לא נותר אלא להשית עליו מאסר משמעותי, וזאת על אף גילו הצעיר.

10

נקווה כי הלקח יילמד ויופנם.

בהתחשב בכל האמור, בשיקולי הענישה הנדרשים, ולאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.      עשרים ושלושה (23) חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

2.      חמישה (5) חודשי מאסר אשר אותם לא יירצה הנאשם אלא אם יעבור על כל עבירת רכוש, וזאת תוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו.

3.      שלושה (3) חודשי מאסר אשר אותם לא יירצה אלא אם ינהג ללא רישיון נהיגה בתוקף או בעת פסילה מלהחזיק ברישיון נהיגה , וזאת תוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו.

4.      שנים עשר (12) חודשי פסילה מלהוציא רישיון נהיגה או מלהחזיקו. תקופה זו תימנה מיום שחרורו של הנאשם ממאסר. ככל שלא מחזיק הנאשם ברישיון נהיגה - הרי שאין צורך בהפקדתו.

5.      שנים עשר (12) חודשי פסילה מלהוציא רישיון נהיגה או מלהחזיקו אשר לא ירוצו אלא אם ינהג ללא רישיון נהיגה בתוקף או בעת פסילה מלהחזיק ברישיון נהיגה , וזאת תוך שנתיים מיום שחרורו ממאסרו.

6.      התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור על אחת מן העבירות בהן הורשע במקבץ תיקים זה, וזאת במשך שנתיים מיום שחרורו ממאסרו. ההתחייבות תיחתם עד ליום 1.2.19, ולא- ייאסר הנאשם למשך 30 יום. ההתחייבות יכול שתיחתם בפני שוטר או סוהר מוסמך.

7.      בשל מצבו האישי של הנאשם, לא ראיתי להטיל עליו קנס, אולם הנאשם יפקד בקופת בית המשפט 4,000 ₪, וזאת עד ליום 1.1.21. המאשימה תגיש לעיוני טבלה ובה פרטיהם של המתלוננים אשר ביניהם יחולק פיצוי זה בכפוף להחלטתי אשר תשלים גזר דין זה.

8.      המוצגים בתיק יחולטו, יושמדו או יוחזרו לבעליהם, וזאת על פי שיקול דעתו של רשם המוצגים.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

 

ניתן היום, א' שבט תשע"ט, 07 ינואר 2019, בנוכחות הצדדים ובאי כוחם.