בית משפט השלום בראשון לציון

ת"פ 322-06-13 מדינת ישראל נ' בראנסי(עציר)

24 יוני 2015

ת"פ 334-06-13

בפני כב' סגן הנשיאה, השופט אברהם הימן

המאשימה

 מדינת ישראל

נגד

הנאשם

ראגב בראנסי

רקע.

בדיון שהתקיים לפני ביום 25.614 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון. על פי הצהרתם, כתב האישום יתוקן, הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן, יורשע ובטרם טיעונים לעונש יופנה לשירות המבחן. התביעה הצהירה כי עמדתה לעונש היא מאסר בפועל. עוד הצהירה התביעה, ונראה כי עשתה כן על מנת להסיר ספק, כי אין היא מתחייבת לקבל המלצת שירות המבחן.

על פי כתב האישום המתוקן, הודה הנאשם בדיון שהתקיים במועד הנ''ל כי במועד שאינו ידוע במדויק לתביעה, בין התאריכים 27.5.13 בשעה עשר בלילה ועד יום למחרת סמוך לשעה ארבע וחצי לפנות בוקר, פרצו אחרים שזהותם אינה ידועה לביתו של אדם - המתלונן - קובי רמיסה - שהתגורר אותה עת בישוב עין שריד, וגנבו מתוך ביתו מפתחות רכבו מסוג סקודה. באמצעות המפתחות הניעו הגנבים את הרכב, והעבירו אותו לעיר טייבה. שם נמסר לתושב הרשות הפלסטינית, איזור המכונה - "השטחים" שלא הייתה לו זכות לשהות בתחום המדינה, בשם מהדי. מתוך עובדות כתב האישום המתוקן עולה כי מהדי זה נהג בסקודה, והנאשם ליווה אותו ברכב מסוג מאזדה, כשמטרתם להעביר הרכב "לשטחים". מתוך כתב האישום עולה כי משטרת ישראל נקטה אותה עת ביוזמה לסיכול גניבות רכב מתחום המדינה והעברתם "לשטחים" לפיכך הקימה מחסומים. הנאשם ואותו מהדי הגיעו לאחד המחסומים, שתכליתם מניעת העברת כלי רכב גנובים מתחום המדינה ל"שטחים" ושם נעצר הנאשם.

הנאשם הורשע לפיכך, על פי הודייתו, כאמור לעיל, בעבירה של קבלת רכב גנוב בצוותא חדא.

כפי הסדר הטיעון הופנה הנאשם לשירות המבחן. כמו כן, בהתאם להחלטתי בדיון שהתקיים במועד הצגת הסדר הטיעון הופנה הנאשם לממונה על עבודות שירות בשב''ס (להלן - "הממונה") על מנת שייתן חוות דעתו בשאלה האם יכול הנאשם לרצות עונש מאסר בעבודות שירות.

לפני הדיון שהתקיים לפני ביום 6.5.15 היו לפני שני מסמכים רלבנטיים לעונש: תסקיר שירות מבחן וחוות דעת הממונה.

כאן המקום לציין כי על פי האמור בתסקיר שירות המבחן, ממליץ שירות המבחן לחייב הנאשם בשירות לתועלת הציבור (המכונה של''צ) כעונש הולם. לפי התסקיר מדובר באדם שנקלע למצב כלכלי קשה וחוסר תעסוקה לפיכך התפתה לעבור העבירה, תמורת כסף. לפי האמור בתסקיר הנאשם הביע חרטה ובושה על מעורבותו בעבירה.

טיעוני הצדדים.

הדיון הנ"ל, נחלקו הצדדים ולא באו לכדי הסכמה עונשית. התביעה עתרה להחמיר עם הנאשם. לדבריה, מדובר בחוליה שבשרשרת העבריינית של גניבת כלי רכב מתחום המדינה והעברתם ל"שטחים". לדברי התביעה, תופעת עבריינות ופשיעה זו פוגעת קשה בציבור. לפיכך יש להחמיר בעונש.

בא כוח הנאשם ביקש להקל עם הנאשם. לדבריו, העבירה שביצע הנאשם אינה חמורה. לדבריו הנאשם האחר, זה שגנב הרכב נדון ל- 10 חודשי מאסר, לפיכך דינו של הנאשם, העבריין הזוטר, חייב להיות מידתי. לפיכך בא כוח הנאשם ביקש להסתפק בחיוב הנאשם בשל''צ כפי המלצת שירות המבחן.

דיון והכרעה.

בטרם הכרעה במחלוקת בין הצדדים וקביעת העונש ההולם יש לבחון ולנתח גם אם לא בהרחבה משמעות ומהות העבירה שביצע הנאשם. עיון בכתב האישום כמו גם יישום הניסיון השיפוטי, אשר לנוכח ריבוי כתבי האישום בעבירות אלה, למרבה הצער, מגלה תופעת פשיעה חמורה ביותר.

כפי שקבעתי בהרבה גזרי דין, רבים, משום ריבוי כתבי האישום המוגשים בעניין זה, הדרך להילחם בתופעת הפשיעה הקשה והפוגענית, זו הפוגעת קשות בציבור, דהיינו לגניבות הרכב, ובמיוחד בהעברתם ל"שטחים" לאחר גניבתם, שהרי משהגיעו לשם, הסיכויים כי יוחזרו לבעליהם, קלושים עד אפסיים, היא בהחמרה בענישה.

כפי שנאמר בפסיקה אחרת, אדם מחנה רכבו, שקנה במיטב כספו, מכספים שאגר בזיעת אפיים מתוך עבודה קשה. בערבו של יום. קם האדם למחרת היום, לצאת לעמלו ומקום עבודתו, והנה רכבו נעלם. יתירה מזו, מתברר לאותו אדם, שפורצים פרצו לביתו באישון לילה בעוד הוא ובני משפחתו ישנים שנת ישרים, וגונבים מפתחות הרכב מתוך ביתו, על מנת לגנוב הרכב. נקל לשער ולחוש תחושותיו הקשות של אותו אדם. נקל להבין גודל הצרה והבעיות הניחתות על אותו אדם בעקבות מעשי העוולה של העבריינים.

וכאן המקום לפרט ולציין שיטת גניבות הרכב הפוגעות כה קשה בציבור. בשיטה זו מספר חוליות. החוליה הראשונה היא גנבי הרכב, אלה אשר גונבים כלי הרכב מתושביה התמימים של המדינה, אלה העמלים בעבודה וזיעת אפיים כדי לקנות רכב. הגנבים פורצים לביתו של אדם באישון לילה, מחפשים ומאתרים מפתחות הרכב. לאחר מכן, באמצעות המפתחות גונבים הרכב. המטרה אחת היא, להעביר הרכב ל"שטחים" שם יפורק וחלקיו יימכרו במחיר מוזל בתחום המדינה. יש והרכב בשלימותו יימכר, במחיר זול במיוחד לאחר שיזויף. אלא, שעל מנת שיעלה בגנבי הרכב, תושבי "השטחים" להעביר הרכב הגנוב ליעדו, עליהם להתגבר על מחסומי המשטרה שהוקמו לשם חסימת גניבת כלי הרכב מתחום המדינה ל"שטחים". הדרך לכך, היא באמצעות אזרח תושב המדינה, אשר ינהג ברכבו יעשה פעולה המכונה "פתיחת ציר". כל שייעשה אותו אדם זה יתריע לגנבי הרכב, אם עומד לפניהם סיכון.

הנאשם, תושב העיר טייבה, הינו אותה חוליה חשובה בשרשרת גניבות הרכב. במקרה שלפנינו נהג ברכבו על מנת להתריע מפני מחסומי המשטרה ובכך לסלול הדרך לגניבת הרכב.

הנאשם הינו חוליה חשובה ומהותית להוצאה לפועל של גניבות הרכב בישראל. ככל שמדובר בשרשרת של מעשים המרכיבים תופעת פשיעה אזי כל חוליה וחוליה באותה שרשרת נושאת באחריות לעבירה בכללותה. משום כך התלבטתי ביותר בעת גזירת דינו של הנאשם.

ראשית לכל, מצאתי לפתוח ולומר כי אני דוחה המלצת שירות המבחן. שירות המבחן בוחן, מתרשם וממליץ לעונש על פי מרכיבים שאין הם עומדים תמיד עם בחינת בית המשפט. בית המשפט, בבואו לגזור הדין, מיישם עקרונות כלליים יותר שאינם מתמקדים אך באינטרס השיקומי האישי של הנאשם, כפי המקרה שלפני.

בעבירה של קבלת רכב גנוב, מתחם העונש ההולם לדעתי הוא מאסר בפועל שבין חודשים מספר לבין שנתיים מאסר. בתווך במתחם עונש זה יש ויגזר על הנאשם עונש שירוצה בעבודות שירות.

השאלה במקרה שלפני היא האם לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל "ממש" דהיינו מאחורי סורג ובריח או שמא עונש מאסר בעבודות שירות.

בעבר סברתי כי אם ברצוננו להילחם בתופעת פשיעה קשה זו, של גניבות רכב תוך העברתם ל"שטחים" יש לגזור גם אלה הנוטלים חלק בהעברת כלי הרכב ל"שטחים", כפי הנאשם שלפני למאסר בפועל. קל וחומר שסברתי כי יש להשית על גנבי רכב עונשי מאסר בפועל ממש, גם אם שירות המבחן ממליץ על עונש שאינו מאסר בפועל, כאמור.

כאן המקום להפנות לפסק הדין בעפ''ג 11346-03-13 בעניינו של אחד מוחמד נאזל, בו הוקל עונשו של גנב רכב, אשר חלקו לא היה דווקא בגניבת הרכב, אלא אך בהובלתו. בית המשפט המחוזי קבע כי לנוכח הנסיבות שפורטו בתסקירי שירות המבחן העונש ההולם הוא מאסר בעבודות שירות.

אומנם לנאשם שלפני עבר פלילי ואף נדון למאסר בשנת 2006 למשך 5 חודשים עונש שריצה בעבודות שירות וביום 16.3.13 נדון הנאשם לעונש מאסר למשך 6 חודשים אותם ריצה בעבודות שירות בעבירות של הסעת שוהה בלתי חוקי, אך עדיין אין לפני אדם המתנהל בשוליים העבריינים של החברה. השאלה שבה אני מתלבט היא אינה כמובן אם לחייב הנאשם בשל''צ אלא האם לגזור עליו עונש מאסר בפועל "ממש" ולא כזה שירוצה בעבודות שירות.

לא נעלמה מעיני גישת התביעה כי על מנת להילחם בתופעת הפשיעה החמורה של גניבות כלי רכב לשם העברתם "לשטחים" הדרך היחידה היא החמרה בענישה, והכוונה היא, מן הסתם, לכל החוליות בשרשרת הפשיעה גם באשר לתושבי המדינה המובילים כלי הרכב בדרכם לשטחים, כמו הנאשם במקרה שלפני.

עיינתי עיין היטב בתסקיר שירות המבחן. שקלתי טענות הצדדים לעונש, ובמיוחד טענות התביעה, לפיהן יש להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל. סופו של יום, מצאתי כי על פי המפורט בתסקיר ועל פי הנחיית בית המשפט המחוזי במשפטו של מוחמד נזאל הנ''ל, העונש יהיה מאסר שירוצה בעבודות שירות.

כאן המקום להעביר לתשומת לב שירות המבחן, ברור הוא ואין צורך להכביר מילים, כי המלצת השירות להסתפק בשל''צ אין בה ולא כלום באשר לעונש ההולם בשים לב לחומרת העבירה ומעשי הנאשם כפי שפרטתי לעיל, ובשים לב לעברו הפלילי של הנאשם.

אלה העונשים שאני משית על הנאשם:

6 חודשי מאסר בפועל.

עונש המאסר ירוצה בעבודות שירות כפי חוות דעת הממונה שעותק ממנה מצוי בידי הנאשם, הוא יודע פרטיה, לרבות מועד תחילת העבודות. הואיל והמועד הנ''ל - 19.4.15 חלף אזי אני קובע כי על הנאשם להתייצב לריצוי עונש המאסר, כאמור, ביום 1.7.15.

5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור הנאשם עבירה נגד הרכוש מסוג עוון, למעט עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין - החזקת נכס חשוד כגנוב.

7 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור הנאשם עבירה נגד הרכוש מסוג פשע.

5,000 ש''ח קנס או חודשיים מאסר תמורתם.

הקנס ישולם בחמישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים שהראשון בהם יהא 1.7.15.

ככל שהנאשם או מי מטעמו הפקידו סכום כסף כערובה לשחרורו בתיק 334-06-13 הרי סכום הקנס יקוזז מתוך ההפקדה, והיתרה ככל שתהא יתרה תוחזר לאדם שהפקידה.

עותק מגזר הדין יועבר לשירות המבחן.

זכות ערעור תוך 45 ימים.

אברהם הימן , סגן נשיאה

ניתנה והודעה היום ז' תמוז תשע"ה, 24/06/2015 במעמד הנוכחים.

אברהם הימן , סגן נשיאה