1

הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה עונשית אלא רק הסכמה להוצאת תסקיר שירות מבחן לנאשם.

על פי כתב האישום (המתוקן) שהוגש בחודש פברואר 2017, החזיק הנאשם בחודש אוגוסט 2016, בביתו, סם מסוכן מסוג קנאביס במשקל כ-208 ג', שלא לצריכתו העצמית, וכן עציץ קנאביס במשקל כ-6 ג'.

טיעונים לעונש נשמעו ביום 23.6.19, ושוב ביום 21.10.20, לאחר שהוגש תסקיר שירות מבחן עדכני.

טיעוני הצדדים:

המאשימה הדגישה בטיעוניה את נסיבות החזקת הסם, בארבע אריזות שונות בתוך צידנית, את הנזק החברתי שגורם הסם, ואת האמור בתסקיר שירות המבחן שהוגש, נורמטיביות והפנמת לקחים, כמו גם בדיקות שתן נקיות, מחד, והיעדר אסרטיביות כגורם סיכון, מאידך. לסיכום עתרה המאשימה לעונש של מאסר שאפשר וירוצה בעבודות שירות, בהיקף של 6 חודשים, מאסר על תנאי וקנס. המאשימה אישרה כי למעט תיק אחד לא רלבנטי וללא הרשעה - לנאשם אין כל עבר פלילי.

הסנגור תיאר את גילו הצעיר של הנאשם (21) בעת ביצוע העבירות, וכפועל יוצא מגילו יצא חוצץ נגד מסקנת המאשימה בדבר היעדר אסרטיביות אצל הנאשם.

הסנגור ביקש להדגיש את העיקרים האחרים שנמצאו בתסקיר שירות המבחן, ובהם השפעת ההליך המשפטי על הנאשם, ולו במובן זה שהנאשם לא שב על עבירותיו, לא צרך סמים מסוכנים, עבר - הלכה למעשה - שיקום, וממילא עברו (במועד הטיעון) שלוש שנים מאז בוצעו העבירות ללא כל תיקים חדשים שנפתחו לנאשם.

עוד הדגיש הסנגור את התפנית שעשה הנאשם, נישואיו הטריים והריונה של אשתו, ובמיוחד את לקיחת האחריות וההודיה המוחלטת שהודה הנאשם.

בשל כל אלה ביקש הסנגור לדחות את עתירת המאשימה, לאמץ את המלצת שירות המבחן ולכל היותר להוסיף צו מבחן פיקוחי שהנאשם יצטרך לעמוד בו.

בטיעונו המאוחר שב הסנגור והדגיש את העובדה שהנאשם עובד בעבודה יציבה זה כשנה וחצי, כנסיבה נוספת מדוע לא רצוי להטיל עליו עונש שינתק אותו מעבודתו.

הנאשם עצמו הביע חרטה, ביקש התחשבות בית המשפט במצבו, עת נולדה לו ילדה לפני זמן קצר, ונוכח החובות הרבים שהוא נתון בהם.

הצדדים הגישו פסיקה התומכת בעמדתם.

2

תסקירי שירות המבחן:

בעניינו של הנאשם הוגשו שני תסקירים:

בראשון, מיום 18.6.19, סקר שירות המבחן את חייו של הנאשם ומצא מספר ממצאים:

לנאשם אין נורמות עברייניות או התמכרות הדורשת מענה טיפולי.

ההליך המשפטי היווה גורם מרתיע עבור הנאשם.

הנאשם מודע לחומרת מעשיו, מבין את השלכותיהם האפשריות והפיק מהם לקחים.

לנאשם דפוסי התנהגות ילדותיים, בסיטואציות מסוימות הוא עלול מושפע מאחרים ולהיגרר אחריהם.

לנאשם מוטיבציה לנהל אורח חיים חיובי, ואין לו קווים עבריניים באישיותו.

בשל כל אלה המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם עונש של 180 שעות שירות לתועלת הציבור וכן מאסר על תנאי.

בתסקירו השני, מחודש יוני 2020,  מצא שירות המבחן כי "חלה התמתנות בדפוסי התנהגות ילדותיים ובלתי בשלים", וכי כניסתו של הנאשם למסגרת זוגית ואף הורית מהווה גורם ממתן ומגייס לארגון חייו ולגילוי אחריות ומחויבות.

נוכח כל אלה המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם, בנוסף לעונש של"צ ומאסר על תנאי, גם צו מבחן פיקוחי.

דיון והכרעה:

על בית המשפט להכריע בין שתי עמדות, זו של המאשימה העותרת לקבוע מתחם ענישה שתחתיתו במאסר בן 6 חודשים שאפשר וירוצה בעבודות שירות, לבין זו של הנאשם, המבקש לקבוע מתחם ענישה שתחתיתו במאסר מותנה.

ההשלכות ברורות: קביעת תחתית מתחם הענישה מאפשרת (או מונעת) עונש שיקל על הנאשם להמשיך בחייו הנוכחיים, והיא מצטרפת לפסיקה נרחבת שהצטברה בנושא זה, לאחד הכיווניים.

בדקתי את הפסיקה הנוהגת, לא מצאתי כי קיים קו מנחה אחד הקובע מהו תחתית מתחם הענישה (להבדיל מהעונש המוטל בסופו של יום, שהוא תוצר של "כמות הסם, סוגו, נסיבות אישיות ועוד" ר' ת"פ 40677-02-16, (קרית גת) מ"י נ' בן דוד)).

מצאתי פסקי דין הקובעים תחתית מתחם של מאסר בעבודות שירות על החזקת סם שלא לצריכה עצמית בכמות נמוכה מזו שבתיק לפני (ר' לדוגמה ת"פ (רמ') 42543-06-14, מ"י נ' קובי בלו), כמו גם פסקי דין הקובעים תחתית מתחם של מאסר מותנה בגין החזקת סם שלא לצריכה עצמית בכמות גבוהה יותר מזו שלפני, גם בתוספת עבירות נלוות (ר' לדוגמה ת"פ 2008-06-16 (רשל"צ), מ"י נ' אברהם).

הערך החברתי הנפגע הינו ההגנה מפני הנזקים הישירים והעקיפים אשר נגרמים עקב השימוש בסמים מסוכנים. מידת הפגיעה בערך ככמות הסם, במקרה זה 208 ג', כמות משמעותית, וכן העובדה שהסם היה מחולק לארבע אריזות שונות באופן ה"מקרב" אותו לסחר, אף שפרט לכך לא נשמעה טענה נוספת על הקירבה לעבירת הסחר. וכן גידול העציץ הקטן (6ג').

בסופו של יום, השיקולים שיכריעו בעד ונגד תחתית מתחם כזו או אחרת הינם:

נסיבות החזקת הסם: הנאשם החזיק את הסם בביתו והלכה למעשה, אף שהודה בכך שהסם אינו לצריכה עצמית, אין אינדיקציה לסחר, וגם על פי תסקיר שירות המבחן - השתמש בסם לצריכתו העצמית, והחזיק בכמות גדולה ואף ניסה לגדל על מנת לחסוך בהוצאות קניית הסם.

כמות הסם: אף שמדובר בכמות לא קטנה, רוב הפסיקה הנוהגת מצאה לקבוע תחתית מתחם ענישה של מאסר בעבודות שירות על כמויות סם גדולות מאלה במקרה שלפניי.

3

שני אלה מטים לכיוון קביעת מתחם ענישה שבין מאסר מותנה ל 8 ח' מאסר שאפשר וירוצו בעבודות שירות.

ובאשר לנסיבות הנאשם לפניי:

·        עיון בתסקירי שירות המבחן מעלה כי הנאשם ערך שינוי בחייו בעקבות ההליך המשפטי והפסיק את השימוש בסם, לרבות שמירה על נקיון מסמים למשך מספר חודשים.

·        לנאשם, הלכה למעשה, אין עבר פלילי.

·        הנאשם מתפקד בצורה תקינה בכל מישוריי חייו,

·        הוא השתקם, הגם שעשה כן בכוחות עצמו וללא הליך טיפולי. וניתן אף לומר כי לו הייתי קובע תחתית מתחם ענישה גבוהה מזו שקבעתי, היה נכון, במקרה שלפניי, לסטות ממתחם זה מטעמי שיקום.

·        העבירה בוצעה לפני כארבע שנים, בהיות הנאשם בן 21 בלבד, ואף שאינו שייך למסגרת העבריינים ה"בוגרים צעירים", הוא אינו רחוק מכך.

·        מאז "התמסד" הנאשם, מחזיק בעבודה יציבה, נישא, והוא הורה לתינוקת שזה עתה נולדה, עם כל ההשלכות שיש לעובדה זו על הצפי להמשך חייו.

על כן מצאתי לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

1.      של"צ בהיקף של 180 שעות במסגרת מנהל קהילתי אבו טור, בתפקיד ניקיון. אני מורה לנאשם למסור בדיקות לגילוי שרידי שתן במסגרת זו, ככל שיחליט שירות המבחן כי התכנית שהוצעה בעבר צרכה להתחלף בתכנית אחרת יודיע על כך לבית המשפט בתוך 30 יום.

2.      ניתן בזאת צו מבחן פיקוחי למשך שנה, במהלכו יעמוד הנאשם בפיקוח שירות המבחן, ואם לא יעמוד בתנאי המבחן יוכל בית המשפט להפקיע אותו ולגזור תחתיו על הנאשם עונש אחר.

3.      אני גוזר על הנאשם מאסר לתקופה של 7 חודשים, ואולם הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מהיום על עבירה מסוג פשע על פקודת הסמים המסוכנים.

4.      אני גוזר על הנאשם מאסר לתקופה של 3 חודשים, ואולם הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור תוך שלוש שני מהיום עבירה מסוג עוון על פקודת הסמים המסוכנים.

5.      קנס בסך 2000 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 01.03.22

המזכירות תעביר העתק גזר הדין לשירות המבחן.

המוצג יושמד

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.

 18.11.2021