|
גזר דין
כתב האישום
1.
הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב
אישום המייחס לו עבירות מיום 21.5.15 ובמהלך השבועות שלפני כן של העסקת שני תושב
הרשות הפלשתינאית בקטיף במושב ברכיה והלנתם בשטחו של הנאשם מבלי שהיה בידיהם אישור
כניסה או שהיה כדין בישראל. עבירות על סעיפים 12א(א) ו- 12א(ב) לחוק הכניסה
לישראל, תשי"ב-1952.
הסדר הטיעון
2. ביום
21.11.16 הציגו הצדדים הסדר טיעון על פיו הנאשם יודה בכתב אישום מתוקן ויורשע
בו, ישלח לשירות המבחן לקבלת תסקיר שיבחן את שאלת ביטול ההרשעה, כאשר עמדת
המאשימה היא למאסר וענישה נלווית, וב"כ הנאשם יעתור להימנעות מהרשעה.
תסקיר שירות המבחן
3. שירות
המבחן סקר את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. הנאשם, בן 48 אב לשבעה, סב לנכד,
עובד כנהג משאית לפינוי גזם. הנאשם נעדר עבר פלילי, העסיק את העובדים כי חשש
מהפקד כלכלי רב, לא חשב כי מעשהו בעל גוון חמור כל כך. התקשה להתמודד עם מעצרו
ועם ההליכים המשפטיים. חש חרטה ולמד לקח. שירות המבחן התרשם כי הנאשם בעל תפקוד
יציב ומערכת ערכים נורמטיבית. שירות המבחן התרשם כי מאסר בעבודות שירות עלול
לקטוע את היציבות שהשיג בחייו, והמליץ על ענישה בדמות של"צ וענישה צופה פני
עתיד בדמות מאסר מותנה וכן קנס.
טיעוני הצדדים
4.
ב"כ המאשימה טענה כי הנאשם
עבר עבירה חמורה ויצר סיכון גבוה לביטחון הציבור בשים לב למשך ההעסקה וההלנה ולפיכך
עתרה למאסר בפועל שיכול וירוצה בעבודות שירות.
5.
ב"כ הנאשם טענה כי הנאשם
נורמטיבי, הורתע מההליך המשפטי, עזב את מקום עבודתו בשל תיק זה, מצב כלכלי קשה.
לטענתה המתחם נע ממאסר מותנה ועד למאסר בעבודות שירות. לטענתה ממכתב המעסיק עולה
כי במידה ויורשע המשך העסקתו מוטלת בספק. לכן עתר להימנע מהרשעה.
6.
הנאשם ביקש לומר דברים. הנאשם הביע
חרטה. לדבריו עוזר לילידו. הביע חששו שאם יורשע יהיו מקומות אליהם לא יוכל
להיכנס במסגרת עבודתו.
דיון
7.
במקרה דנן, הערך החברתי
המוגן שנפגע כתוצאה מהעבירות של הלנת והעסקת שוהה בלתי חוקי הוא שלום הציבור
ובטחונו וזכותה של מדינה ריבונית לקבוע את זהות הבאים בשעריה.
על חומרת מעשיהם של
המסיעים, המלינים והמעסיקים שוהים בישראל שלא כדין ועל הסיכון הטמון בכך, עמד
בית המשפט העליון, לא אחת, תוך שקבע, כי יש לנקוט כלפיהם במדיניות של ענישה
מחמירה, הכוללת לרוב מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח (רע"פ 3674/04 אבו
סאלם נ' מדינת ישראל, רע"פ 8191/06 קריספי נ. מדינת ישראל ,
רע"פ 3173/09 פראג'ין נ' מדינת ישראל)
ברע"פ 5861/11 דניאל
נ' מדינת ישראל, נקבע:
"העבירה של העסקת
שוהה בלתי חוקי יש בה חומרה מניה וביה, בראש ובראשונה בהקשר בטחוני ואחריותם של
המעסיקים אינה פחותה מזו של השוהים הבלתי חוקיים... המעסיק ולו יהא זה אדם מן
היישוב נותן יד לחשיפה לסיכונים ..."
8.
מידת הפגיעה בערך המוגן בנסיבות
תיק זה היא ממשית, הגם שבפועל לא נגרמה פגיעה קונקרטית בביטחון הציבור.
9.
באשר לנסיבות ביצוע העבירה לקחתי בחשבון
כי העבירה בוצעה ללא תחכום, לקחתי בחשבון כי ההעסקה וההלנה נמשכו מספר שבועות
וכי הנאשם העסיק והלין שני שוהים בלתי חוקיים.
10.בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על
נאשמים עונשים החל ממאסר על תנאי (ובמקרים חריגים אף הימנעות מהרשעה) וכלה במאסר
בפועל לתקופות קצרות, ראו למשל במקרים הבאים:
·
רע"פ 5861/11 דניאל יצחק נ' מדינת
ישראל, בית המשפט קמא, לאחר ניהול הוכחות, קבע כי
הנאשם העסיק שוהה בלתי חוקי משך חודשיים, אך נמנע מלהרשיעו והטיל עליו 150 שעות
של"צ. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, הרשיע הנאשם, אך לא התערב בעונשו.
בקשת רשות ערעור לבית משפט עליון נדחתה.
·
רע"פ 9301/09 מחאג'נה
נ' מדינת ישראל , נדחתה בקשת רשות ערעור
של נאשם, אשר הורשע בביצוע עבירה של העסקה שלא כדין של שוהים בלתי חוקיים. בית
המשפט המחוזי החמיר את עונשו של הנאשם ממאסר על תנאי ל- 4 חודשי מאסר בפועל. בית
המשפט העליון הותיר את העונש על כנו.
·
רע"פ 756/10 מרעי
נ' מדינת ישראל , נדחתה בקשת רשות ערעור
של נאשם שהורשע בעבירה של העסקת שוהה בלתי חוקי, ונדון ל- 5 חודשי מאסר בפועל
וקנס בסך 10,000 ₪.
·
רע"פ 3140/07 מוסא נ'
מדינת ישראל (העסקת הלנת שב"ח - 95 ימי מאסר בפועל, ערעורים במחוזי
ובעליון נדחו).
·
עפ"ג (מח' נצרת) 31465-05-16 מדינת
ישראל נ' יוסף יוסף, בית המשפט קמא קבע כי הנאשם
העסיק והסיע 5 שוהים בלתי חוקיים, אך נמנע מלהרשיעו והטיל עליו 200 שעות
של"צ. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, הרשיע הנאשם, אך לא התערב בעונשו.
·
ע"פ (ב"ש) 35070-10-12
ביטון נ' מדינת ישראל (הלנת שב"ח - בימ"ש מחוזי קיבל הערעור וביטל
הרשעת הנאשמת).
·
עפ"ג (מח' חיפה) 41137-05-11 מדינת
ישראל נ' דניאל יצחק, בית המשפט קמא, לאחר ניהול הוכחות, קבע כי הנאשם העסיק שוהה בלתי חוקי משך חודשיים, אך נמנע
מלהרשיעו והטיל עליו 150 שעות של"צ. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור,
הרשיע הנאשם, אך לא התערב בעונשו.
·
עפ"ג (מח' ת"א) 40153-03-11 מלכה נ' מדינת ישראל
(20.6.11), נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע בביצוע עבירת העסקת תושב זר שלא
כדין, ונדון ל- 3 חודשי עבודות שירות.
·
עפ"ג (מח' מרכז- לוד) 6162-02-10 גרוסמן נ' מדינת ישראל (18.4.10), נדחה ערעורו של
נאשם, אשר הורשע בבית משפט השלום לאחר ניהול הוכחות בהעסקת שלושה שוהים בלתי
חוקיים. בית משפט השלום גזר על הנאשם 4 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.
בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם והותיר את העונש על כנו.
·
ראו גם ת"פ (פ"ת) 29602-08-10 מדינת
ישראל נ' ליפר, ת"פ (פ"ת) 23831-08-09 מדינת ישראל נ' נחום,
ת"פ (כ"ס) 41179-05-10 מדינת ישראל נ' סולטאני, ת"פ
(פ"ת) 27853-08-10 מדינתישראלנ'בדווי, ת"פ(פ"ת)
22206-03-11 מדינתישראלנ'ארזי, ת"פ
(אשדוד) 58288-09-11 מדינתישראלנ'פרנקל, ת"פ
(רחובות) 24051-08-12 מדינתישראלנ' יואלעדי,.
ת"פ(טבריה) 6730-04-16 מדינת ישראל נ' משהור ג'ראדאת ת"פ (כ"ס)
14556-12-14 מדינת ישראל נ' אמר. ת"פ
(אשקלון) 38472-07-16 מדינת ישראל נ' מאזן אבו תורכי (הלנת 2 שב"חים
- 3 חודשי מאסר ויום); ת"פ (נתניה) 18026-11-15 מדינת ישראל נ' ארביב,
(הלנת שב"ח - מע"ת);ת"פ (כ"ס) 29067-07-15 מדינת ישראל נ'
מבמ (הלנת שב"ח והכשלת שוטר- הארכת מע"ת);ת"פ (כ"ס)
14556-12-14 מדינת ישראל נ' עאדל עאמר (העסקת והלנת 3 שב"חים במשך 5
ימים - מע"ת +של"צ); ת"פ (י-ם) 8887-11-14 מדינת ישראל נ'
מרקה (הלנת 2 שב"חים למשך מספר ימים - מע"ת); ת"פ (י-ם)
33498-12-12 מדינת ישראל נ' שראונה (3 אישומים של הלנת שב"ח -
מע"ת +של"צ);ת"פ(כ"ס) 46762-10-10 מדינת ישראל נ' חאג'
יחיא (הלנת שב"ח והעסקת 2 שב"חים- 3 ח' ע"ש);ת"פ
(כ"ס) 46364-02-10 מדינת ישראל נ'דקה (העסקת והלנת שב"ח- 2 ח'
ע"ש); תפ (פתח-תקוה) 6690-10-09 - מדינת ישראל נ' אהוס עזונה-
(העסקת והלנת שב"ח - 45 ימי מאסר בע"ש); ת"פ (כ"ס) 2476-09 מדינת
ישראל נ' שלום (עסקת והלנת שב"ח- 5 ח' ע"ש);ת"פ(כ"ס)
2204-07 מדינת ישראל נ' קדרי שיבי (העסקת והלנת שב"ח- מע"ת).
ת"פ (כ"ס)
32436-01-11 מדינתישראלנ' יוסף עטאללה (אי הרשעה),ת"פ
(קג"ת) 38175-10-13 מדינת ישראל נ' דרביצ'ר(אי הרשעה), ת"פ
(אשדוד) 15059-08-14 מדינת ישראל נ' אל רום (אי הרשעה). ת"פ
(רחובות) 15571-06-13 מדינת ישראל נ' מיארה (אי הרשעה)
11.
לאור כל המפורט לעיל אני קובעת כי מתחם
העונש ההולם לעבירות בנסיבות שלפני נע ממאסר מותנה ועד למספר חודשי מאסר.
ביטול ההרשעה
12.הכלל הוא כי מי שהוכחה אשמתו, יש להרשיעו בדין. עם זאת קיימים
מקרים חריגים מיוחדים ויוצאי דופן בהם קיימת הצדקה להימנע מהרשעה (ע"פ
9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל) וזאת כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין
עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין תועלתה של ההרשעה
לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי.
בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת
ישראל, פ"ד נב(3) 337 נקבע כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים
מרכזיים: ראשית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי
לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים, ושנית ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום
הנאשם.
13.יישום המבחנים האמורים במקרה דנן, מעלה כי לא מתקיימים התנאים
המצדיקים ביטול ההרשעה.
הגם שהנאשם נעדר הרשעות קודמות, לקח אחריות והודה בהזדמנות ראשונה
והגם שמצבו הכלכלי קשה, הרי שנסיבות ביצוע העבירה אינן ברף הקל, והנאשם לא עמד
בנטל המוטל עליו לשכנע כי הרשעה תפגע בשיקומו. הנאשם לא הוכיח כי יגרם לו נזק
קונקרטי מהרשעה. מכתבו של מנהל התפעול בחברה בה עובד הנאשם לפיו החברה אינה נוטה
להעסיק עובדים שבעברם רישום פלילי, אין בו כדי להצדיק ביטול הרשעה. ראשית לא
ניתן ללמוד כי הנאשם בהכרח יפוטר מעבודתו. אף אם יפוטר ויאלץ למצוא מקום חלופי,
אין מדובר בפגיעה בלתי נסבלת בעוצמתה המצדיקה ביטול הרשעה.
אף שירות המבחן לא מצא הצדקה להמליץ על ביטול ההרשעה. לאור כל
האמור ההרשעה תעמוד על כנה.
שיקולים לגזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש
ההולם
14.לא
מצאתי הצדקה לסטיה לקולא או לחומרא ממתחם העונש ההולם.
15.בבואי
לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם, לקחתי בחשבון את השיקולים
הבאים:
·
את היותו נעדר עבר פלילי.
·
את נטילת האחריות על מעשיו. הנאשם
הודה ולקח אחריות בהזדמנות הראשונה.
·
את העובדה שחלפו שנתיים ממועד ביצוע העבירה.
·
את פגיעת העונש בנאשם ובמשפחתו. הנאשם
בן 48 , אב ל- 7 ילדים, סב לנכד, תומך כלכלית בילדיו, עובד כנהג משאית, מצבו
הכלכלי קשה.
·
את המלצת שירות המבחן, אשר המליץ על ענישה
בדמות של"צ.
·
את שיקול הרתעת היחיד והרביםבגדרו
של המתחם.
16.לאחר
ששקלתי את כל השיקולים שלעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לגזור את עונשו של הנאשם
ברף התחתון של מתחם העונש ההולם. בשים לב למצבו הכלכלי הקשה הקנס יהיה נמוך.
עונשו של הנאשם
17. אשר
על-כן, מצאתי לנכון ולמידתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 3 חודשי
מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום כל עבירה לפי חוק הכניסה
לישראל.
ב. הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך
3,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות על חוק הכניסה לישראל והכל תוך שנתיים מהיום.
ההתחייבות
תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא יחתום הנאשם כאמור, יאסר למשך 15 יום.
ג. קנס בסך 1,500 ₪ או 15 ימי מאסר
תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים רצופים ושווים. תשלום ראשון לא יאוחר
מיום 1.7.17.
ד. הנני מטילה על הנאשם צו לביצוע 180
שעות שירות לתועלת הציבור וזאת במשך שנה.
השל"צ
יבוצע במתנ"ס כצנלסון באשקלון בתפקיד עוזר אב הבית, בהתאם לתכנית שגובשה על
ידי שירות המבחן ובפיקוח שרות המבחן.
אם
יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שרות המבחן יעשה כן וידווח לבית המשפט.
הנאשם
מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף,
בגין העבירה בה הורשע, במקום צו השל"צ.
העתק גזר הדין לשירות המבחן
ככל
שיש מוצגים אלו יושמדו.
זכות
ערעור לבית המשפט המחוזי.
ניתנה והודעה היום כ"ח ניסן תשע"ז, 24/04/2017 במעמד הנוכחים.
|
