ת"פ 31847/03/12 – מדינת ישראל נגד י' א'- בעצמו
בית משפט השלום בבאר שבע |
||
ת"פ 31847-03-12 מדינת ישראל נ' א'
|
|
01 יולי 2015 |
1
|
ת"פ 31866-03-12 |
|
לפני כבוד השופט ג'ורג אמוראי |
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל ע"י עוה"ד שפק זהר
|
||
נגד
|
|||
הנאשם |
י' א'- בעצמו ע"י עוה"ד רינת יהב
|
||
גזר דין
הנאשם הורשע עפ"י הודייתו העצמית במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן בביצוע עבירת איומים כלפי אביו בכך שבתאריך 16/03/2012 במהלך ויכוח עם אביו אמר לו כי יהרוג אותו ובהמשך איים על השוטר שהגיע למקום והודיע לו על עיכובו.
הסדר הטיעון כלל תיקון כתב האישום, הודיית הנאשם, הרשעתו ושליחתו לקבלת תסקיר שיבחן בין היתר שאלת הארכת מאסר על תנאי, כאשר המאשימה התחייבה להמלצות התסקיר.
לחובת הנאשם רישום פלילי בעבירות אלימות ורכוש.
לחובת הנאשם מאסר על תנאי בן חודשיים מת.פ 1995/09 (שלום ב"ש).
2
שירות המבחן אינו בא בהמלצה להארכת המאסר על תנאי והומלץ על ענישה במסגרת עבודות השירות וזאת לנוכח מאפייני אישיותו של הנאשם וקשיו להתגייס להליך טיפולי.
במסגרת הטיעונים לעונש, עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם 4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, הפעלת המאסר על תנאי במצטבר, וכן מאסר על תנאי ממושך, קנס, פיצוי וחתימה על התחייבות וזאת תוך שהיא מפנה לחומרת העבירה, נסיבות ביצועה, עברו הפלילי של הנאשם, העדר הרתעתו מפני המאסר על תנאי, מידת הפגיעה בערכים המוגנים, מתחם הענישה ההולם, העדר שיתוף פעולה עם שירות המבחן ועמדת שירות המבחן. מנגד, ב"כ הנאשם עתרה להורות על הארכת המאסר על תנאי וזאת תוך שהיא מפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם, להודייתו, לחלוף הזמן, לחזרתו להתגורר בבית אביו משנת 2012 (ובהסכמת המאשימה), הרקע לביצוע העבירה, הרקע להעדר שיתוף הפעולה עם שירות המבחן, משך שהותו במעצר ובהמשך בתנאי מעצר בית, העדר הסתבכויות נוספות, שילובו במסגרות התנדבותיות ובמסגרת תעסוקתית לשביעות רצון מעסיקיו, כאשר בתמיכה לכך צורפו אישורים מתאימים. הנאשם הביע חרטה על מעשיו ופירט את תפקודו התעסוקתי וההתנדבותי במסגרות השונות.
מחד, ולחומרא יש ליתן המשקל לכך שלחובת הנאשם הרשעות קודמות בעבירות אלימות ואיומים וכן לעובדה כי לחובתו מאסר על תנאי ובנוסף לכך העדר המלצה מטעם שירות המבחן להארכת המאסר על תנאי.
בנסיבות הקשורות במעשה ואשמו של הנאשם אכן מתחם הענישה ההולם הינו בדמות מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות.
יחד עם זאת, יש בעניינו של הנאשם נסיבות המצדיקות חריגה ממתחם הענישה, לקולא, משיקולי שיקום ובעצם פוטנציאל שיקומי.
3
הנאשם יליד 1988, רווק, מתגורר עם הוריו והעבירה בוצעה בשנת 2012 ומאז לא נרשמו לחובתו הסתבכויות נוספות. בהסכמת המאשימה הנאשם שב להתגורר עם אביו ושירות המבחן התרשם ממערכת יחסים משפחתית מורכבת, כמפורט בתסקירי שירות המבחן. הנאשם התקשה לשתף פעולה עם שירות המבחן והדבר נעוץ בקווי אישיותו, כמפורט בתסקירים, ואולם שירות המבחן המליץ להימנע משליחתו למאסר אשר עלול להוות פגיעה משמעותית בתפקודו ולהביא להמשך התדרדרותו. המאסר על תנאי שהושת עליו מחודש יוני 2010 בגין עבירות אלימות מחודש נובמבר 2008, ובענייננו של הנאשם, השתכנעתי כי קיימות נסיבות המאפשרות להימנע מהפעלת התנאי. על שיקולים אלו נמנים הודיית הנאשם, חלוף הזמן, העדר הסתבכויות נוספות, נסיבות שאינן מהרף הגבוה, הקשר עם אביו, מעורבות שירות המבחן ותפקודו התקין כיום. במכלול השיקולים הנני סבור כי יש לשמר את הישגיו של הנאשם ולהעדיף את שיקולי השיקום באופן של הארכת המאסר על תנאי.
אשר על כן, לאחר בחינת מכלול השיקולים דן את הנאשם כדלקמן:
א. מורה על הארכת המאסר על תנאי בן חודשיים מת.פ 1995/09(שלום ב"ש) למשך שנתיים מהיום.
ב. הנאשם יחתום על התחייבות בסך 10,000 ₪, להימנע במשך 24 חודשים, מלעבור כל עבירת אלימות או איומים. במידה וההתחייבות לא תחתם תוך 7 ימים יאסר הנאשם למשך 30 יום.
זכות ערעור כחוק.
ניתנה והודעה היום י"ד תמוז תשע"ה, 01/07/2015 במעמד הנוכחים.
|
ג'ורג אמוראי , שופט |
