1

1.     בקשה לביטול פסד דין שניתן ביום 02.12.19, בהעדר התייצבות הנאשמים ובא כוחם.

2.     ביום 03.01.19, נרשמה לכל אחד מהנאשמים הודעת קנס מנהלי, ע"ס 7,500 ₪, בגין עבירה על ס' 15(א) לפקודת היערות, 1937.

3.     הנאשמים ביקשו להישפט וכתב האישום הוגש כנגדם ביום 02.07.19.

4.     כתב האישום נקבע לדיון ליום 02.12.2019.

2

5.     הנאשמים ובא כוחם לא התייצבו לדיון ובאותו מועד, 02.12.2019, בית המשפט הרשיע את הנאשמים וגזר את דינם, בהעדרם, זאת בהתאם לסמכותו לפי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ד-1984. על כל אחד מהנאשמים הוטל קנס ע"ס 9,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו וכן הוצאות משפט ע"ס 1,000 ₪.

6.     ביום 17.05.20, הגישו הנאשמים באמצעות בא כוחם, את הבקשה לביטול פסק הדין.

לטענתם, לא התייצבו לדיון בשל כך שלא זומנו ומשכך נגרם להם עיוות דין.

7.     המאשימה בתגובתה עתרה לדחיית הבקשה.

לטענת המאשימה הנאשמים זומנו כדין, לא התייצבו ולא מסרו כל הודעה, ועל כן, בהתאם לסעיף 240 לחסד"פ, הורשעו ונגזר דינם. לתגובה צורפו הודעות הקנס, הבקשות להישפט, אישורי המסירה לדיון לנאשמים ולבא כוחם וכן אישורי המסירה של גזר הדין לנאשמים ולבא כוחם.

8.     דין הבקשה להידחות.

9.     סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982, קובע כך:

"(א) ...בעבירות שנקבעו כעבירות קנס או כעבירות מנהליות או ...יחולו סדרי דין אלה:

(1)...

(2) נאשם שהוזמן ולא התייצב בבית המשפט בתחילת המשפט או בהמשכו , יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום, זולת אם התייצב סניגור מטעמו.

(3) בית המשפט רשאי לדון נאשם לפי הוראות פסקה (2), שלא בפניו, אם הוא סבור שלא יהיה בשפיטתו על דרך זו משום עיוות דין לנאשם ובלבד שלא יטיל עליו עונש מאסר. אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע מבית המשפט להטיל מאסר במקום קנס ובלבד שבהזמנה למשפט צוין כי ניתן להטיל מאסר כאמור אם הנאשם לא יתייצב; צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו יבוצע בהתאם להוראות סעיף 129א(ג).

(ב) על פסק דין מרשיע שניתן לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 130(ח) ו-(ט).

3

10.                        סעיף 130 (ח') לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, קובע כך: "נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע".

11.                        הוראת חיקוק זו , ס' 130 (ח) לחסד"פ, מציבה שני טעמים חלופיים לביטול פסק דין שניתן בהעדר: סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות או חשש ממשי לעיוות דין שעלול להיגרם לנאשם. על פי הפסיקה, הנטל על המבקש להציג נימוק של ממש המצדיק את אי התייצבותו לדיון וכן להציג ראיות להוכחת חפותו ואין די בהעלאת טענה בעלמא לפיה לא בוצעה העבירה. (ראה: רע"פ 9142/01 איטליא סוראיה ואח' נ' מדינת ישראל, רע"פ 4624/13 רוסלן קוזניצוב נ' מדינת ישראל ורע"פ 6165/17 שי סעדא נ' מדינת ישראל)

12.                        בענייננו, הנאשמים לא עמדו בנטל ההוכחה הנדרש לביטול הכרעת הדין וגזר הדין.

13.                        מעיון בתיק האלקטרוני עולה, כי הנאשמים ובא כוחם זומנו כדין לדיון שנקבע ליום 02.12.19.

א.     אישור המסירה לב"כ הנאשמים מיום 01.09.19. בתחתית האישור במיקום "שם המקבל" קיימת חתימה.

ב.     אישור המסירה לנאשם 1 מיום 06.09.19. על אישור המסירה לנאשם 1 נרשם "נמסר לידי הנמען הרשום", בתחתית האישור במיקום "שם המקבל" קיימת חתימה.

ג.       אישור המסירה לנאשם 2 מיום 06.09.19 . על אישור המסירה לנאשם 2 נרשם: "סרב לקבל הודבק נמר".

ד.      אישורי המסירה מפורטים ומולאו כנדרש על ידי פקיד המסירה.

4

14.                        עוד עולה מעיון בתיק האלקטרוני, כי גזר הדין הומצא לנאשמים בחודש דצמבר 2019.

א.     אישור המסירה של גזר הדין לנאשם 1 מיום 21.12.2019. על אישור המסירה לנאשם 1 נרשם "נמסר לידי הנמען הרשום", בתחתית האישור במיקום "שם המקבל" קיימת חתימה.

ב.     אישור המסירה של גזר הדין לנאשם 2 מיום 21.12.2019. על אישור המסירה לנאשם 2 נרשם "לידי הנמען הרשום", בתחתית האישור במיקום "שם המקבל" קיימת חתימה.

ג.       אישורי המסירה מפורטים ומולאו כנדרש על ידי פקיד המסירה.

15.                        הבקשה לביטול לא נתמכה בתצהיר ואין כל התייחסות בבקשה לאישורי המסירה שבתיק.

16.                        הנאשמים ובא כוחם לא פירטו את המועד בו נודע להם על גזר הדין ואין כל הסבר שמצדיק את השיהוי שבהגשת הבקשה, בחלוף כ- 5 חודשים מיום המצאת פסק הדין. מעבר לכך, לא הועלתה כל טענה של ממש, הנתמכת בראיות, שיש בה כדי לסתור את העובדות המפורטות בכתב האישום. וכאמור אין די בהעלאת טענה בעלמא המכחישה את ביצוע העבירה אלא יש להניח ביסוס עובדתי לטענה זו.

17.                        לנוכח העדר הצדק לאי ההתייצבות וכן לנוכח השיהוי והעדר הגנה של ממש- הבקשה נדחית.

18.                        אין צו להוצאות.

5

ניתנה היום, ט"ז סיוון תש"פ, 08 יוני 2020, בהעדר הצדדים.