1

1.                    הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירת שימוש ברכב ללא רשות ונטישה במקום אחר- עבירה לפי סעיף 413ג סיפא לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"); נהיגה בזמן פסילה- פסילת בית משפט- עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א- 1961 ונהיגה ברכב ללא ביטוח- עבירה לפי סעיף 2א לפקודת רכב מנועי (נ"ח) תש"ל- 1970.

2.                    על פי עובדות כתב האישום, בהן הודה הנאשם, ביום 20.2.19 החנה המתלונן את רכבו, כאשר מפתחות הרכב במתנע, בכביש ראשי בסח'נין. הנאשם נטל את הרכב והחל נוהג בו, בהיותו פסול לנהיגה, עד לישוב עראבה שם נטש את הרכב.

3.                    בעניינו של הנאשם נערכה בראשית ההליכים חוות דעת פסיכיאטרית אשר מצאה, כי הנאשם כשיר לעמוד לדין והיה כשיר ביצוע המעשים (חוות דעת מיום 30.6.20).

4.                    לבקשת הסנגור, הופנה הנאשם לעריכת תסקיר שירות המבחן. בענייננו של הנאשם נערך תסקיר מיום 6.5.21. שירות המבחן התרשם מפרוגנוזה נמוכה לשיקום ולפיכך לא בא בהמלצה שיקומית בעניינו של הנאשם.

הערכים המוגנים

5.                    מעשי הנאשם פוגעים בערכים המוגנים של הזכות והחובה להגנה על החיים של משתמשי הדרך והנוסעים בה. עבירת נהיגה בפסילה יוצרת סיכון לחיי אדם וכן מביעה זלזול ברשויות החוק.

2

6.                    מעשי הנאשם פוגעים בנוסף בזכותו של אדם להגנה על רכושו, קניינו וזכותו להגנה על פרטיותו. יש להניח אף כי מעשי הנאשם פגעו בנוסף בחופש התנועה של נפגע העבירה, אשר רכבו נעלם מששב אליו. תחושת חוסר האונים והבהלה בעקבות היעלמו של רכב ממקום עצירתו הנה בוודאי רבה.

מתחם הענישה

7.                    למעשי הנאשם לא קדם תכנון ארוך טווח. הנאשם נכנס לרכב חונה אשר מפתחותיו במתנע. הנאשם החל נוהג ברכב בהיותו פסול לנהיגה ובלא ביטוח בר תוקף על הרכב. בבחינה זו יש לקבוע, כי על אף שלא פעל על פי תכנית עבריינית סדורה, הרי שנכנס לרכב ביודעו כי הנו פסול לנהיגה, ביודעו כי הרכב אינו שלו וכי אינו מורשה לנהוג עליו ובחר להמשיך בדרכו זו במשך נסיעתו.

8.                    נסיבות ביצוע העבירה לא הובררו דיין. הנאשם טוען להזיות בעת ביצוע העבירות ואולם נמצא כשיר בעת ביצוען. בבדיקה הפסיכיאטרית שינה גרסאות באשר לנסיבות ביצוען.

9.                    בעקבות מעשי הנאשם לא נגרם נזק וזאת אך בנס, שכן הנזק הצפוי והאפשרי בעקבות מעשיו של הנאשם, נהיגתו בלא רישיון בר תוקף ובפרט נוכח טענותיו להזיות והעדר צלילות למעשה, עשוי היה לעלות בחיי אדם.

מתחם העונש ההולם

10.                המאשימה עותרת למתחם ענישה הנע בין 7-18 חודשי מאסר בפועל זאת בשים לב למדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבותיו של הנאשם. לעניין מדיניות הענישה הנוהגת מפנה המאשימה לפסיקה:

                            א.             עפ"ג 64301-05-21 אצחאק נ. מדינת ישראל (מיום 13.9.21) בגין עבירת שימוש ברכב בלא רשות ונטישה במקום אחר נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 9-18 חודשי מאסר. בנסיבות בהן נבצר מן הנאשם לרצות את המאסר על דרך של עבודות שירות, הושתו על הנאשם 7 חודשים לריצוי בפועל לצד ענישה נלווית. בית המשפט קבע, כי "עונש של מספר חודשי מאסר בפועל על עבירת שבל"ר, איננו חריג לחומרה".

3

                            ב.              עפ"ג 44368-01-17 בן סעידוב נ. מדינת ישראל (טרם פורסם, 16.5.17)- לא צורף לעיוני- אך אוזכר בעפ"ג 64301-05-21.

                             ג.              ת"פ 47341-12-12 מדינת ישראל נ. חנן עמר (פורסם בנבו, ניתן ביום 29.1.14) בגין הרשעת הנאשם בעבירת התנגדות למעצר, איסור נהיגה בלי רישיון נהיגה, חובת פוליסה, שימוש ברכב ללא רשות והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, בגיר צעיר, בעל עבר פלילי ותסקיר שלילי הוטלו 6 חודשי מאסר בפועל והופעל מאסר מותנה בחופף ובמצטבר כך שהוטלו בסך הכל 8 חודשי מאסר בפועל.

                            ד.              רע"פ 5464/16 לייזרוביץ נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, ניתן ביום 12.7.16) באותו עניין בגין עבירת נהיגה בלא רישיון נהיגה, נהיגה בפסילה, נהיגה ברכב בלא ביטוח ובעת שרישיון הרכב פקע נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל, לצד ענישה נלוית. על המבקש הוטלו 6 חודשי מאסר בפועל והופעל עונש מאסר על תנאי בחופף ומצטבר, סה"כ 9 חודשי מאסר, לצד פסילה לשנתיים וענישה נלווית נוספת. אף חולטה התחייבות בסך 20,000 ₪. ערעור ובר"ע נדחו.

                            ה.             רע"פ 5635/19 אליאור יעקובוב נ. מדינת ישראל (פורסם בנבו, ניתן ביום 4.9.19) נדחו ערעורו ובר"ע של המבקש אשר הורשע על פי הודאתו בעבירת נהיגה בפסילה ובלא תעודת ביטוח בת תוקף נקבע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר על תנאי ועד 18 חודשי מאסר בפועל. הוטלו עליו 4 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית תוך הפעלה בחופף של עונש המאסר המותנה. נקבע "חפיפת העונש המותנה, ולבטח במלואו, יש בה כדי לפגום ביסוד ההרתעה כנגד הנוהגים ברכבם בזמן פסילה תוך זלזול בוטה בהחלטות שיפוטיות הניתנות בעניינם".

                             ו.               רע"פ 1211-12 אברהם ישראלי נ. מדינת ישראל (מיום 15.2.12) המערער הורשע בעבירת נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון תקף, ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בתוקף. הוטלו עליו 8 חודשי מאסר בפועל, 24 חודשי פסילה בפועל ושנת מאסר על תנאי. ערעור ובר"ע נדחו.

4

11.                הסנגור עותר למתחם עונש הולם הנע בין חודשי מאסר בודדים שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל בהתחשב במצבו הנפשי של הנאשם. הסנגור אינו מפנה לפסיקה.

12.                סעיף 40ט(א) לחוק העונשין, מורה כי בקביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם יתחשב בית המשפט בהתקיימותם של נסיבות הקשורות בביצוע העבירה ובכלל זה

40ט(א)...

(9)   הקרבה לסייג לאחריות פלילית כאמור בסימן ב' לפרק ה'1;

לעניין הקרבה לסייג לאחריות פלילית, יתחשב בית המשפט בשיקול זה ככל שהנו סבור כי הנו מפחית את חומרת מעשה העבירה ואת אשמו של הנאשם.

13.                בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה ובמידת אשמו של הנאשם יש להורות על מתחם ענישה מופחת מזה אשר לו עותרת המאשימה ולקבוע כי הנו בטווח של 5-12 חודשי מאסר בפועל. בכך יש כדי לגלם מחד, חומרת מעשה עבירת נהיגה בפסילה כאשר הנה מבוצעת מצד מי אשר סובל מהפרעות שונות בתחום הנפשי ובעניינו מתקיימת קרבה לסייג לאחריות פלילית, אך אינו פטור מאחריות משנמצא כשיר בעת ביצוע העבירות.

נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה

14.                הנאשם, בן 36, רווק, ללא ילדים. מתגורר בבית הוריו. נטל אחריות והודה בהזדמנות הראשונה. בכך חסך זמן שיפוטי יקר.

15.                לנאשם עבר פלילי רלוונטי אך ישן. הרשעתו האחרונה בעבירת גניבה הנה משנת 2012. לחובתו של הנאשם עבר תעבורתי. הנאשם ריצה בעברו מאסרים בפועל.

16.                כאמור נמצא כי הנאשם כשיר לעמוד לדין בעת ביצוע העבירות. יחד עם זאת, כעולה מחוות הדעת הפסיכיאטרית אשר נערכה בעניינו, הנאשם מוכר למערך הפסיכיאטרי, סובל ממחלת הסכיזופרניה ברמיסיה, בעל הפרעת אישיות דיסוציאלית והתמכרות לחומרים פסיכואקטיביים והימורים.

17.                בהעדר אפיק שיקומי לנאשם מחייבת שורת הדין גזירת עונשו של הנאשם בתוך המתחם השוקל נסיבותיו אלו. יחד עם זאת ובשים לב לנסיבותיו האישיות של הנאשם, גילו, מצבו הרפואי פסיכיאטרי, עבר פלילי שהתיישן, מוצאת אני כי יש לקבוע את מיקומו של הנאשם בחלק התחתון של מתחם הענישה.

5

18.                הסנגור עותר לחריגה ממתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם משיקולי צדק, הן משום העובדה, כי הנאשם הינו מנוע מביצוע עבודות שירות בשל מצבו הרפואי והן בשל העובדה, כי עונש מאסר בפועל יהא חמור מן הנדרש בנסיבותיו האישיות של הנאשם.

19.                נסיבות הקרבה לסייג לאחריות פלילית נשקלו בעניינו של הנאשם ובהתאם לכך נקבע מתחם מופחת מלכתחילה ביחס לאנשים מסוגו של הנאשם, זאת בהתאם להוראות החוק. לצד זאת ובהעדר העדה על היותו של הנאשם במצב פסיכוטי פעיל בעת ביצוע העבירות ו/או כי אינו כשיר בעת ביצוען, הרי שעל הענישה לגלם גם אמירה בדבר חומרת מעשי העבירה והסיכון המשתקף למשתמשי הדרך, דווקא במצבו זה של הנאשם. הדברים אמורים בפרט משלא נמצא כי כושר שיפוטו של הנאשם נפגם בעת ביצוע העבירות.

20.                מכלול נסיבותיו של הנאשם תומכות במיקומו בחלק התחתון כאמור של מתחם הענישה. ואולם דומה כי בלא ענישה מוחשית ומרתיעה ובפרט בנסיבות העדר אפיק שיקומי בעניינו עשוי הנאשם לשוב ולסכן את הציבור במעשיו. העובדה, אותה מניח הסנגור, כי הנאשם לא יימצא כשיר לביצוע עבודות השירות, אינה משנה את המסקנה.

21.                המדובר בנאשם אשר ריצה בעברו עונשי מאסר. התיישנותן של העבירות ולא ביצוע עבירות נוספות בחלוף הזמן מאז שנת 2012 ועד עתה. בדבריו של הנאשם לבית המשפט ניכר כי הנאשם מבין את גודל המחיר והמשמעויות של ריצוי עונש מאסר. לדבריו "אם אני אכנס לבית סוהר יהיו לי הרבה בעיות. אני יש לי עצבים. אני לוקח כדורים להרגעות.." (ש' 29-30 לפר' מיום 23.11.21).

22.                העובדה כי בשל מחתו של הנאשם מנוע הוא מביצוע עבודות שירות, גוזרת עליו לכאור הענישה קשה יותר מאשר אילו לא היה חולה שכן עליו לרצות עונשו לכאורה מאחורי סורג ובריח. במצב זה, יש להפחית מעונשו של הנאשם ולקבוע את הרף התחתון מתחת למתחם הענישה ולהשית על הנאשם ענישה צופה פני עתיד מחמירה.

23.                לאור כל האמור, הנני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן:

א.        מאסר על תנאי לתקופה של 9 חודשים, למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירת נהיגה בזמן פסילה או שימוש ברכב ללא רשות, ויורשע עליה בדין.

6

ב.         הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים החל, תקופת הפסילה תתווסף לכל תקופת פסילה קייימת. רשמתי בפני כי לנאשם אין רישיון נהיגה ולפיכך פטור הוא מהפקדתו.

            על הנאשם לפנות למשרד הרישוי לצורך עריכת חישוב פסילה.

ג.         הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירת נהיגה בזמן פסילה או נהיגה ללא רישיון הנגיה תקף ויורשע בה.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה היום, ד' ניסן תשפ"ב, 05 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.