ת"פ 31614/04/15 – מדינת ישראל נגד שלו דקל (עציר) – נדון,גת בר-גורן
בית משפט השלום בתל אביב - יפו |
||
ת"פ 31614-04-15 מדינת ישראל נ' דקל(עציר) ואח'
|
|
06 יולי 2016 |
1
|
לפני כב' השופט צחי עוזיאל, סגן נשיא
|
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל
|
||
נגד
|
|||
הנאשמים |
.1 שלו דקל (עציר) - נדון .2 גת בר-גורן (עציר)
|
||
נוכחים:
ב"כ התביעה עו"ד מרינה טוניצקי
ב"כ נאשמת 2 עו"ד צביקה הלפגוט
נאשמת 2
2
3
גזר דין (נאשמת 2)
1.
הנאשמים,
בני זוג בעת הרלבנטית, הורשעו, בהתאם להודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן ובמסגרת
הסדר טיעון, באחת עשרה עבירות של סחר בסם מסוכן, לפי סעיף
2. יצוין, כי נאשם 1, אשר נעצר בתחילת הדרך עד לתום ההליכים, הורשע כבר ביום 3.9.15 ונדון, במסגרת הסדר טיעון, למאסר למשך 18 חודשים, מאסר מותנה ופסילת רישיון נהיגה למשך 10 חודשים. במסגרת הסדר הטיעון לגבי נאשם 1, נטען כי מצבו הבריאותי, כמו גם העובדה שהותר לו שימוש בקנביס רפואי, נלקחו בחשבון.
3. נאשמת 2, לעומת זאת, הורשעה במיוחס לה רק ביום 25.5.16, שכן, בתחילת הדרך שוחררה לקהילה טיפולית ובהמשך, בחודש מאי 2016, נעצרה עד לתום ההליכים נגדה.
4
4. בהתאם לעובדות בהן הודתה, במועדים שונים, מכרה הנאשמת יחד עם בן זוגה, נאשם 1, סם מסוכן מסוג קנבוס, כדלקמן:
· אישום ראשון- בימים 3.4.15, 31.3.15, 26.3.15, 29.3.15 ו- 30.3.15 מכרה הנאשמת ליואב, סם מסוכן מסוג קנבוס בכמויות של בין 1 גרם ל- 2 גרם תמורת 120-240 ₪.
· אישום חמישי- כשבועיים עובר ליום 9.4.15, מכרה הנאשמת לעדוי סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 1 גרם תמורת 130 ₪.
· אישום שמיני-בימים 5.4.15, 21.3.15 ובשמונה מועדים נוספים, מכרה הנאשמת לעודד סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 1 גרם תמורת 110 ₪ ובמשקלים נוספים שאינם ידועים למאשימה.
· אישום עשירי- ביום 2.4.15 ובשבעה מועדים נוספים, מכרה הנאשמת למאיה סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 2-5 גרם תמורת 110-500 ₪.
· אישום אחד עשר- בימים 5.4.15 ו- 28.3.15, מכרה הנאשמת לאיליה סם מסוכן מסוג קנבוס תמורת 100 ₪.
· אישום ארבע עשר- ביום 3.4.15 ובשלושה מועדים נוספים, מכרה הנאשמת לרוני סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של עד 2 גרם תמורת 250 ₪.
· אישום שבעה עשר- ביום 5.4.15, מכרה הנאשמת לאלברטו סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 1.04 גרם ללא תמורה.
· אישום שמונה עשר- במהלך שבוע וחצי, בחמישה מועדים שונים, מכרה הנאשמת למנוח סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של עד 3 גרם תמורת 100 ₪.
· אישום עשרים- בימים 25.3.15, 2.4.15 ובשמונה מועדים נוספים, מכרה הנאשמת לכלב סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של עד 5 גרם בתמורה לכ- 120 ₪.
· אישום עשרים ואחד- עובר לחודש ינואר 2015, בשלושה מועדים שונים, מכרה הנאשמת לנטלי סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של עד 3 גרם בתמורה לכ- 400 ₪.
· אישום עשרים ושלושה- עובר ליום 9.4.15, בארבעה מועדים שונים, מכרה הנאשמת לקטין סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של עד 2.5 גרם בתמורה לכ- 250 ₪.
· אישום עשרים וארבעה- ביום 5.4.15 החזיקה הנאשמת על גופה סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 7.04 גרם נטו ו- 5.49 גרם נטו.
תסקיר שירות המבחן
5
5. במסגרת תסקיר שירות מבחן מיום 4.7.16, פורטו בהרחבה נסיבות חייה של הנאשמת, שהיא כבת 27, רווקה ואם לתינוק בן שנה וחצי, לרבות נסיבות התמכרותה לסמים אשר הביאו אותה לנהל אורח חיים שולי יחד עם בן זוגה, נאשם 1 בכתב האישום. אשר לעבירות בהן הודתה, התרשם השירות כי הנאשמת נטלה אחריות על מעשיה ומבינה את חומרתם. עוד ציין השירות, כי ביום 1.7.15, במסגרת הליך המעצר, שוחררה הנאשמת לקהילה טיפולית "רטורנו" שם שהתה במשך כתשעה חודשים עד אשר הופסק הטיפול בשל התנהגותה הבעייתית, אז הוחזרה למעצר עד תום ההליכים נגדה, כאשר מיום 16.5.16 היא משולבת באגף טיפולי. לאור האמור, ולאור מורכבות מצבה של הנאשמת והעובדה כי לא הצליחה להשלים את ההליך הטיפולי בקהילה, לא בא השירות בהמלצה שיקומית בעניינה. עם זאת, התרשם השירות כי הנאשמת עברה הליך טיפולי משמעותי, הן בתקופה בה שהתה בקהילה והן במסגרת הליך המעצר הנוכחי, המצדיק התחשבות בה בעת גזירת הדין.
דיון והכרעה
6. ב"כ המאשימה הדגישה את חומרת העבירות בהן הורשעה הנאשמת וריבוין, כאשר לטענתה יש לקבוע מתחם עונש הולם של מאסר שמשכו 6-12 חודשים בקשר לכל אחת מעסקאות הסמים שבכתב האישום המתוקן. אשר לעונש המתאים, סבורה התובעת שיש מקום לגזור על הנאשמת עונש העולה על העונש שנגזר על נאשם 1, וזאת לאור מצבו הבריאותי של נאשם 1, שהווה פקטור משמעותי בהצגת ההסדר לגביו, וזאת לצד ענישה נלווית של מאסר מותנה ופסילת רישיון.
7.
ב"כ
הנאשמת הדגיש את נסיבותיה האישיות של הנאשמת, כעולה מתסקיר המבחן, לרבות העובדה
שנולד לה לאחרונה בן, המצוי כיום בחזקת אמה (נ/2). עוד נטען על ידי הסניגור, כי יש
להביא בחשבון את ההליך הטיפולי המשמעותי שעברה הנאשמת במסגרת רטורנו (נ/1), כאשר
אותו המשיכה בבית המעצר. ההגנה סבורה, כי עונשה של הנאשמת צריך להיות פחות מזה של
נאשם 1, שכן הוא היה הדמות הדומיננטית, בין השאר לאור פער הגילאים ביניהם, וכן
לאור הוראות תיקון 113 ל
הנאשמת, בדברה האחרון, הביעה צער על המעשים, והדגישה כי היא עברה תהליך משמעותי במסגרת הקהילה הטיפולית ובבית המעצר, וכי המעשים היו בעת שהיתה מכורה.
6
דיון והכרעה
8.
גזירת
דינה של הנאשמת מחייבת, בהתאם להוראות תיקון 113 ל
בהינתן כל אלה, סבורני כי יש לקבוע מתחמי ענישה כלדקמן:
א. לגבי אישומים ראשון, חמישי, אחד עשר, ארבעה עשר, שבעה עשר, שמונה עשר, עשרים ואחד, ינוע מתחם העונש ההולם ממאסר קצר, אף לתקופה הניתנת לריצוי בדרך של עבודות שירות, ועד מאסר למשך 12-14 חודשים.
ב. לגבי אישומים שמיני, עשירי ועשרים, יעמוד מתחם העונש ההולם על מאסר שמשכו 8-16 חודשים.
ג. לגבי אישום עשרים ושלושה, המדבר על מכירת סם לקטין, יעמוד מתחם העונש ההולם על מאסר שמשכו 6-18.
ד. לגבי אישום עשרים וארבעה, ינוע מתחם העונש ההולם ממאסר מותנה ועד מאסר למשך שישה חודשים.
7
9. בהינתן המתחמים האמורים, יש לקבוע כעת את העונש המתאים, כאשר יש לציין כי החלטתי לגזור על הנאשמת עונש אחד כולל בקשר לכל האירועים, העוסקים באותו תחום, המביא בחשבון את הנסיבות הבאות: ראשית, נטילת האחריות; שנית, העדר הרשעות קודמות מכל סוג; שלישית, נסיבותיה האישיות של הנאשמת, ובכלל זה גילה והעובדה שנולד לה לאחרונה בן המצוי בחזקת אימה, ראויות להתחשבות בשלב הנוכחי; רביעית, ההליך הטיפולי שעברה הנאשמת במסגרת הקהילה הטיפולית הוא בעל משקל משמעותי בשלב הנוכחי, הגם שמדובר במי שלא השלימה את ההליך עד תום. בהקשר זה יצוין, כי הטיפול הופסק לנאשמת בחלוף תקופה ארוכה של כתשעה חודשים, במהלכם, כעולה מהחומר שהוגש, קיבלה כלים טיפוליים. עוד יצוין, כי גם במסגרת מעצרה הנוכחי ממשיכה הנאשמת בהליך הטיפולי, על כל המשתמע מכך. בנסיבות אלה, ברור כי קיים אינטרס שיקומי בעניינה של הנאשמת המשליך על העונש המתאים; חמישית, בקביעת עונש אחד כולל בקשר לריבוי אירועים יש להביא בחשבון את התמונה הכוללת, ובכלל זה את היקף העבירות ותדירות ביצוען, כאשר בענייננו מדובר בשורה של עבירות שבוצעו רובן באותו החודש, ואשר יש בהן כדי ללמד כי הנאשמת היתה עמוק בעסקי הסמים; שישית, העונש שנגזר על נאשם 1, אשר לגביו לא התקיימו טעמים של שיקום, מכתיב את הענישה בענייננו, וזאת לאור עקרון האחידות בענישה, כאשר יש לזכור כי הנאשמים הורשעו באותן העבירות בדיוק.
מקבץ נתונים זה הביאני לכלל מסקנה כי יש לגזור על הנאשמת עונש מאסר שמשכו יפחת במספר חודשים, לאור האינטרס השיקומי לגביה, מהעונש שהוטל על הנאשם האחר.
10. אשר על כן, החלטתי לגזור על הנאשמת את העונשים הבאים:
א. מאסר בפועל למשך 14 חודשים, החל מיום 16.5.16. מתקופה זו ינוכו ימי מעצר נוספים מיום 6.4.15 ועד 1.7.15.
ב.
6
חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא לעבור עבירה לפי
ג. פסילה מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה למשך 10 חודשים מיום השחרור מהכלא.
11. ניתן צו כללי למוצגים.
12. ככל שהופקד פיקדון בתיק על-ידי הנאשמת ובהיעדר מניעה על-פי דין, יש להחזירו לידיה או לגורם אחר לפי בקשת הנאשמת.
זכות ערעור לבית משפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.
ניתנה והודעה היום ל' סיוון תשע"ו, 06/07/2016 במעמד הנוכחים.
צחי עוזיאל, שופט סגן נשיא |
