1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד דנית שושן

ב"כ הנאשמת עו"ד אחמד יאסין

הנאשמת בעצמה

1.                  הנאשמת, פאידה עבד אל חפיז ילידת 1978, הורשעה על יסוד הודאתה בעובדות כתב האישום, בביצוע עבירה של הסעת תושב זה.

לפי עובדות כתב האישום, ביום 20.8.2017 בשעת בוקר מוקדמת בצומת אלישמע הסיעה הנאשמת ברכבה את בעלה, תושב האיזור, שלא החזיק באישור כניסה לישראל.

2

2.                  בהסכמת המאשימה התקבל תסקיר אודות הנאשמת. מהתסקיר עולה כי הנאשמת נשואה ואם לחמישה ילדים בגילאים 21-11, בעלת השכלה של שבע שנות לימוד. הנאשמת עובדת כמסייעת בסידור וניקיון במשרד. ביצוע העבירה אינו מאפיין את התנהלותה ואת אורחות חייה. זוהי עבירתה הראשונה והיחידה של הנאשמת.

כאמור הנאשמת הסיעה את בעלה, תושב האזור, לדבריה לעבודה על מנת שיסייע בפרנסת המשפחה. היא תארה כי במשך שנים רבות מצויים בני הזוג בתהליך מול משרד הפנים שתכליתו איחוד משפחות. כל הבקשות עד כה - נדחו. השנה הגישו בני הזוג בקשה חדשה (הוצג מסמך). הנאשמת מכירה בחומרת התנהגותה ומביעה חרטה. ניכר כי היא ערה להשלכות מעשיה וההליך המשפטי מהווה עבורה גורם מרתיע ומציב גבול. מאז ביצוע העבירה בעלה של הנאשמת חזר לכפר מוצאו בשטחי הרשות הפלסטינית, מובטל ואינו מסייע בפרנסת המשפחה. הנאשמת וילדיה מגיעים לבקרו בסופי שבוע. כעת ממתינה המשפחה לתשובת משרד הפנים.

שירות המבחן סבור כי של"צ שיוטל על הנאשמת יהווה עונש חינוכי הולם וראוי במקרה זה ויקטין את הסיכוי להישנות ביצוע עבירות באמצעות תרומה לחברה. כיוון שמדובר בעבירה ראשונה ויחידה, לגביה מקבלת הנאשמת אחריות ומוכנה לשאת בתוצאותיה, ועל מנת למנוע פגיעה עתידית באישור איחוד המשפחות, המליץ השירות לבטל את הרשעת הנאשמת.

תמצית טיעוני הצדדים

3.                  המאשימה הגישה במסגרת טיעוניה לעונש את "נוהל הערות גורמים בבקשות לאיחוד משפחות" (תע/1). לדעתה עולה מהנוהל שאין בהרשעת הנאשמת כדי להכשיל את הליך איחוד המשפחות. הוגשה פסיקה (רע"פ 1119/18).

לעניין העונש הסכימה המאשימה להחריג את עניינה של נאשמת זו מרמת הענישה לה עותרת התביעה במקרים דומים, ולהסתפק במאסר על-תנאי ובשל"צ, כפי המלצת שירות המבחן.

4.                  ב"כ הנאשמת עתר לבטל את הרשעת הנאשמת בשל נסיבותיה המיוחדות, כפי שפורטו בתסקיר. לדעת הסניגור כיוון שהרשעת הנאשמת בעבירה קשורה בעניין עצמו, אם תורשע יקטנו סיכוייה לאיחוד משפחות. גם ההגנה הגישה פסיקה (נע/1).

דיון והכרעה

3

5.                  הנאשמת הסיעה ברכבה את תושב האזור שלא החזיק באישור כניסה תקף לתחומי מדינת ישראל.

הערכים המוגנים העומדים ביסוד העבירה שביצעה הנאשמת הם ריבונות המדינה וזכותה לקבוע מי ייכנס בשעריה, ובאופן עקיף גם ביטחון הציבור.

6.                  עניינה של הנאשמת חריג ויוצא דופן בשני היבטים:

ההיבט הראשון הוא זהות המוּסע. מדובר בבעלה של הנאשמת ואב ילדיה, שמוכר היטב לנאשמת ועל פניו אינו מהווה סיכון ביטחוני;

ההיבט השני הוא הנזק הבלתי פרופורציוני שעלול להיגרם לנאשמת אם תיוותר הרשעתה על כנה. מצאתי טעם רב בטענת ב"כ הנאשמת לפיה, על פני הדברים, הרשעתה בעבירה של הסעת תושב זר בתחומי המדינה, כאשר התושב הזר הוא בעלה, תובא מן הסתם בחשבון בין יתר השיקולים שיישקלו במסגרת הליך איחוד המשפחות. בהתחשב במהות הבקשה קשה להניח אחרת, והאמור ב"נוהל הערות גורמים בבקשות לאיחוד משפחות" (תע/1), המתייחס באופן מיוחד לשיקולים אחרים (שעניינם מידת הסכנה הנשקפת לציבור מפני בן הזוג הישראלי או התושב הזר), אינו מקים בסיס איתן לטענת המאשימה שאין בהרשעת הנאשמת כדי להכשיל את הליך איחוד המשפחות.

7.                  סבורני כי, במכלול נסיבות העניין, לרבות העובדה כי זוהי עבירתה הראשונה והיחידה של הנאשמת ובעיקר - הבנת המשפחה כי עד לסיום הליך איחוד המשפחות על הבעל לגזור על עצמו לשהות בכפרו בשטחי האזור, רחוק מבני משפחתו ומבלי יכולת לסייע בפרנסת המשפחה (על הקושי העצום הטמון בכך), ניתן להסיג את האינטרס הציבורי הרגיל שבהרשעת נאשמים שביצעו עבירות מפני אינטרס הפרט, כפי המלצת שירות המבחן.

אינני סבור כי הדברים שנאמרו, למעלה מן הצורך, במסגרת ההחלטה ברע"פ 1119/18 חסן נ' מדינת ישראל (9.5.2018), צריכים לשנות ממסקנה זו. באותו עניין הסיע נאשם במכוניתו שני תושבי אזור בלתי מורשים, שאינם בני משפחתו, ובית המשפט (בשלוש ערכאות) אף התרשם שהנזק שעתיד לצמוח מהרשעתו בדין אינו נזק קשה ומשמעותי.

4

מכל מקום, כפי שהסניגור המלומד היטיב להראות, הפסיקה בנושא מגוונת, ובעפ"ג (מרכז-לוד) 14641-11-1 מדינת ישראל נ' בדר (22.4.2018) אף אושרה החלטה להימנע מהרשעתו של מי שהסיע ברכבו שני תושבי אזור בלתי מורשים תמורת שכר.

8.                  לא ראיתי אפוא מניעה לאמץ את המלצות שירות המבחן בעניינה של הנאשמת.

אני מבטל את הרשעת הנאשמת בעבירה של הסעת תושב זר, ובצד זה מחייבה בשל"צ בהיקף 160 שעות בהתאם לתכנית שהכין שירות המבחן. הזהרתי את הנאשמת כי אם לא תבצע את השל"צ ניתן יהיה להשיבה לבית המשפט, להרשיעה ולגזור עליה עונש.

5

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתנה היום, כ"ב חשוון תשע"ט, 31 אוקטובר 2018, במעמד הנוכחים.