1

1.      לפני בקשה של המאשימה לתקן את כתב האישום בשנית מכוח סעיף 92 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב- 1982 (להלן: "החסד"פ"), ולהוסיף 8 עדי תביעה (להלן: "עדים נוספים") אשר יפורטו להלן:

א.    רס"ר רביב מרגלית, חוקר משטרת ישראל, אשר גבה הודעת נאשם 5 ביום 24.11.14.

ב.     עמוס מזוז, חוקר מל"ל, אשר גבה הודעת נאשם 5 ביום 24.11.14 ביחד עם רביב מרגלית, כשלא ידוע למאשימה מי מבין החוקרים הנ"ל , היה החוקר הדומיננטי.

ג.      מתי פסח, חוקר מס הכנסה, אשר גבה הודעת נאשם 5 ביום 3.6.13.

ד.     דינה ויקרס, חוקרת מס הכנסה, אשר גבתה הודעת נאשם 5 מיום 3.6.13 ביחד עם מתי פסח, כשלא ידוע למאשימה מי מבין החוקרים הנ"ל היה החוקר הדומיננטי.

ה.    גד אדרי, חוקר מל"ל, אשר גבה הודעות נאשמת ביחד עם חוקרי משטרת ישראל, כשהמאשימה סבורה שגד אדרי היה החוקר הדומיננטי.

ו.       יפית בתאל סלע, חוקרת מס הכנסה, אשר גבתה הודעת נאשמת מיום 3.6.13.

ז.       גלעד שורקי, חוקר מל"ל, אשר גבה את הודעת נאשם 2 מיום 24.11.14 ביחד עם החוקר עד תביעה אורי נייביץ (להלן: "אורי") כשלא ידוע למאשימה מי מבין החוקרים הנ"ל היה החוקר הדומיננטי.

2

ח.    נורית אמסלם, חוקרת מס הכנסה, אשר גבתה הודעת נאשם 7 מיום 3.6.13 ביחד עם חוקרים נוספים.

2.      ב"כ הנאשמים, למעט ב"כ נאשם 7, מתנגדים לבקשה.

3.      תמצית טיעוני ב"כ הצדדים:

א.    המאשימה טענה בכתב ובעל פה, כי מבדיקה שערכה לקראת זימונם של גובי הודעות הנאשמים התגלה, כי בשגגה ובתום לב נשמטו מספר עדים מרשימת עדי התביעה. מדובר בעדים טכניים, חוקרים אשר לקחו חלק, בין היתר, בגביית הודעות נאשמים, ויש צורך בעדותם על מנת להביא את כלל אמירות וגרסאות הנאשמים בחקירות, על מנת לסייע לבית משפט בהגעה לחקר האמת ועל מנת שבפני בית המשפט יפרסו מלוא גרסאות הנאשמים. עוד טענה, שמדובר בעדים שגבו הודעות של הנאשמים ביחד עם עדים ששמם כבר נכלל ברשימת עדי התביעה, אולם המאשימה אינה יודעת מי היה החוקר הדומיננטי בגביית ההודעה, ורק לאחר ריענון העדים ניתן יהיה לדעת זאת. תוצרי פעולותיהם של העדים הנוספים מצויים בתיק החקירה כלשונה "מראשית הדרך", ועל כן לא יגרם לנאשמים כל נזק כתוצאה מקבלת הבקשה, וברי כי זכותם של הנאשמים להתגונן לא תפגע. על פי החוק והפסיקה, לבית משפט סמכות לתקן כתב אישום בכל שלב משלבי המשפט, ובלבד שניתנה לנאשמים, זכות סבירה להתגונן. על בית המשפט לאזן בין שני שיקולים- האחד, האינטרס הציבורי לפיו, ראוי לאפשר תיקון כתב אישום באופן שיתרום לגילוי האמת, והשני- זכותו של הנאשם לקיום הליך הוגן. יש להיעתר לבקשה שכן, הגנת הנאשמים לא תפגע, מאחר ואין בתיקון כתב האישום הוספת עובדה, נסיבה או אישום, כשלא ניתן לטעון שהיתה לנאשמים צפייה סבירה שהודעותיהם לא יוגשו. ביחס לנימוקי התנגדות ב"כ נאשם 5, שטען כי אין בתיקון המבוקש כדי לרפא פגם בכתב האישום, המאשימה טענה, שאין פגם בכתב האישום, ושטענת ב"כ נאשם 5 מתייחסת לפגם ראייתי. ביחס לטענות נוספות של ב"כ נאשם 5 טענה, כי בחקירות נאשם 5 יוחס לו היותו עובד פיקטיבי, לא מיוחסים לנאשם 5 מספר אישומים, ואין בהסרת המחדל האזרחי כדי למנוע תיקון כתב האישום, שכן אין בתיקון כתב האישום כדי לשנות את עובדות והוראות החיקוק המפורטות בכתב האישום.

3

ב.     ב"כ נאשמת 1 התנגדה לבקשה וטענה בכתב ובעל פה, כי מדובר בבקשה שניה לתיקון כתב אישום, לאחר שכבר הוספו עדים שהינם גובי הודעות לפני כשנתיים, במסגרת הבקשה הראשונה לתיקון כתב האישום. הוספת עדים נוספים שגבו הודעות מהנאשמים בשנים2013-2014, כ-5 שנים לאחר הגשת כתב אישום, וכשנתיים מיום בו החלו להישמע ראיות, נגועה בשיהוי של ממש, אשר יש בו כדי לפגוע ביכולת הנאשמת לכלכל הגנתה, והיא עומדת בסתירה לניהול הליך לפי עקרונות הצדק וההגינות. עוד טענה, כי קיים קושי לחקור עד על גביית הודעה מלפני כ-10 שנים. בקשת המאשימה להוסיף כעדת תביעה את גברת יפית בת אל סלע, בנוסף לאורי, שכבר הוסף כעד תביעה לאחר שהתקבלה בקשת המאשימה לפני שנתיים לתקן כתב אישום, עומדת בסתירה מהותית להגנה מן הצדק שעניינה, צדק והגינות משפטית. בנוסף טענה, כי כתב האישום הוגש לפני למעלה מ-4.5 שנים, והוספת החוקר גד אדרי, שהינו החוקר המרכזי שגבה הודעות נאשמת, משנה באופן דרסטי את הראיות בתיק ונוגדת את עקרונות הצדק וההגינות המשפטית, שכן אם בית משפט לא יתיר תיקון כתב אישום, ניתן יהיה להגיש הודעה אחת של הנאשמת בלבד, ולא את כולן.

ג.       ב"כ נאשם 2 התנגדה לבקשה וטענה בכתב ובעל פה, כי היא מצטרפת לנימוקי התנגדות של ב"כ נאשם 5. עוד טענה, כי היא הסכימה לבקשת המאשימה הראשונה לתיקון כתב אישום להוספת עדי תביעה שכן הם לא היו רלבנטיים לנאשם 2. אולם, עם התקדמות ההליך, נאשם 2 טען בפניה, כי נחקר במשטרה והציג בפניה הודעה ממנה עולה שתיק המשטרה שנפתח כנגדו נסגר. לאחר שפנתה למאשימה הסתבר, שנאשם 2 נחקר בחשד לביצוע עבירות לפי חוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"). לבקשתה, המאשימה איתרה את הודעת נאשם 2 שנגבתה על ידי חוקרי המשטרה (להלן: "ההודעה"), שלא היתה בחומר החקירה, היא קיבלה את ההודעה בחודש נובמבר 2019 מהמאשימה ללא חתימות, וב-19.7.21 לבקשתה קיבלה את ההודעה עם חתימות. לטענתה, המאשימה מבקשת להגיש באמצעות העד גלעד שורקי את ההודעה, אשר לא היתה בחומר החקירה, ומדובר בפגיעה בהגנה. בנוסף הבהירה, כי תתנגד להגשת ההודעה באמצעות אורי שהוסף כאמור לרשימת עדי התביעה לאחר שאושרה בקשת המאשימה הראשונה לתיקון כתב האישום, שכן כשהסכימה להוספת אורי לא סברה שאורי רלבנטי להגנת נאשם 2, שכן כלל לא ידעה על ההודעה.

ד.     ב"כ נאשם 5 התנגד לבקשה, הפנה לפסיקה וטען בכתב ובעל פה, כי אין למאשימה זכות קנויה לתיקון כתב אישום. ביהמ"ש בבואו להכריע בבקשת המאשימה צריך לשקול האם נפגעת הגנת הנאשם, תוך התחשבות בעיתוי הגשת הבקשה, חשיבות העדים שצירופם מתבקש, מדוע הם לא נכללו בכתב האישום, מה ההסבר להגשת הבקשה בעיתוי זה, כמה זמן יודעת המאשימה על הצורך בתיקון, מידת ההסתמכות של הנאשם על הצורך בתיקון, האם לאחר התיקון, כתב האישום יהיה ללא פגמים. כן יש לבחון את השימוש לרעה בסמכות של המאשימה. בענייננו, מדובר ברשלנות של המאשימה באי הכללת עדים שגבו הודעות מהנאשמים. הבקשה הוגשה ארבע שנים לאחר הגשת כתב אישום וכשנתיים לאחר שמתנהלים דיוני הוכחות. כנגד נאשם 5 הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות מס בסכומים זעומים שבוצעו לכאורה לפני 15 שנה, כשהתיקון המבוקש לא יאפשר את הרשעת נאשם 5, שכן למאשימה אין "דבר מה" להוכחת אשמתו של נאשם 5. עוד טען, כי המאשימה לא פירטה מדוע העדים הנוספים לא נכללו בכתב האישום, מתי נודע למאשימה על הצורך בתיקון, מדוע לא נכללו עדים אלה בתיקון הראשון שביצעה המאשימה, ומה הסיבה להגשת הבקשה בעיתוי זה. בנוסף, במהלך הדיונים עמדו ב"כ הנאשמים כי הודעות הנאשמים יוגשו אך ורק באמצעות מי שגבה אותם, אולם רק עתה מוגשת הבקשה, חרף העובדה שההוכחות החלו ב-9.6.20, ומדובר בעבירות שבוצעו לכאורה בשנים 2004-2011.

4

ב"כ נאשם 5 ציין כי מנאשם 5 נגבו שלוש הודעות:

הודעה ראשונה -נגבתה על ידי שני עדים שמבקשים לצרפם לכתב האישום, כאשר הודעה זו אינה עוסקת באישום העיקרי אלא באישום האחר, ולכן לא ברורה מטרת הבאתה.

הודעה השניה- גובה ההודעה הינו עד במשפט.

הודעה שלישית- במסגרת הודעה זו מבקשת המאשימה להוסיף חוקר משטרה וחוקר מל"ל שגבו את ההודעה. אולם, הודעה זו לא נגבתה תחת אזהרה על עבירות מס אלא בעבירות לפי חוק העונשין ועבירות על חוק המל"ל, והגרסה שנתן הנאשם בהודעה זו, עומדת בסתירה לכתב האישום, ואין לאפשר הבאתה, שכן אין להתיר תיקון כתב אישום כדי להוכיח עובדות שאינן בכתב האישום. הנאשם הסתמך על כך כי שאין ראיות להוכחת האישום הנוסף, בין היתר בשל אי ציון גובה ההודעה ברשימת עדי התביעה. כן טען, כי השומות האזרחיות נערכו על בסיס האישום העיקרי בלבד, ועל בסיס זה הגיע נאשם 5 עם פקיד השומה להסכמות לסילוק מחדליו. בנוסף אף אם יותר תיקון כתב האישום יוותרו בו פגמים הנוגעים לרשימת העדים ולחוסר יכולת להביא "דבר מה" לתמיכה בהודאת המשיב באישום העיקרי.

אין להתיר תיקון כתב אישום לצורך עיבוי ראיות או לצורך הוכחת עובדות סותרות, על מנת שהמאשימה תוכל לבקש להרשיע על עבירות אחרות מאלה המופיעות בכתב האישום, בהתאם לסעיף 184 לחסד"פ, ובכך לפגוע בהגנת נאשם 5. נאשם 5 הסיר מחדלים על סמך הודעתו השניה ועל סמך העובדה שהודעות נוספות שנגבו ממנו לא יוגשו, וככל שיורשע בעבירות אחרות לא ניתן יהיה לראות בכך הסרת מחדל, ובכך נפגעת הגנתו.

כן טען כי על פי הפסיקה אין להתיר תיקון מהותי בשלב מתקדם על מנת להטיב את התשתית הראייתית הקיימת.

לחילופין עתר שבית משפט יקבע שלא ניתן יהיה להגיש תוצרים ומסמכים באמצעות העדים הנוספים אלא רק את ההודעות שגבו. לחילופי חילופין עתר להתיר תיקון כתב אישום בכפוף למחיקת עדי תביעה 96,97,99, שאינם מציינים שמות של עדי תביעה אלא קבוצות אנשים, דוגמת פקידי בנק, ולהתנות את תיקון כתב האישום בכך שלא יתאפשר למאשימה באמצעות העדים להגיש מסמכים, מלבד הודעות הנאשמים. בנוסף עתר, כי ככל שיותר תיקון כתב האישום, יקבע בית המשפט כי לא יותר למאשימה לתקן שוב את כתב האישום.

4.      ביום 13.6.22 הודיעה המאשימה שאינה מתכוונת ליחס לנאשמים עבירות נוספות שאינן מפורטות בכתב האישום (עמוד 771 לפרוטוקול).

5.      דיון והכרעה:

          א.     סעיף 92(א) לחסד"פ קובע:

"בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן".

5

       ב.         בפסיקה נקבע, כי לבית משפט סמכות לאשר תיקון כתב אישום על מנת להגיע לחקר האמת וזאת תוך שמירה על הוגנות ההליך המשפטי והקפדה על האיזון בין עוצמתה של התביעה לבין זכויותיו של הנאשם . על בית המשפט לאזן בין שני שיקולים: האינטרס הציבורי הכללי, שלפיו ראוי לאפשר את תיקון כתב האישום באופן שיתרום לגילוי האמת ומנגד, זכותו של הנאשם לקיום הליך הוגן {ראה לעניין זה לדוגמה רע"פ 2581/14 יקותיאלי נ' מדינת ישראל (12.2.15)}.

כבוד השופט סובל בתיק פלילי 28759-05-15 (מחוזי ים) מדינת ישראל נ' ערן מלכה ואח' (20.11.16) סקר את ההלכה וכתב: "בדונו בבקשה לתיקון כתב אישום על פי סעיף 92(א) לחסד"פ, נדרש בית המשפט לבחון האם עומדת לנאשם "הזדמנות סבירה להתגונן" בעקבות התיקון. השאלה מהי "הזדמנות סבירה להתגונן" נדונה על ידי בית המשפט העליון בשורה ארוכה של פסקי דין. על פי ההלכה המנחה שנפסקה בע"פ 63/79 עוזר נ' מדינת ישראל, פ"ד לג(3) 606 (1979) (להלן - עניין עוזר) הדרישה, לפיה יש ליתן לנאשם "הזדמנות סבירה להתגונן", כוללת שני יסודות: האחד, יסוד טכני-דיוני שעניינו כי לנאשם הייתה אפשרות לנקוט פעולות דיוניות שונות הדרושות לניהול הגנתו כגון הבאת ראיות, זימון וחקירת עדים וכדומה; והשני, יסוד ענייני-מהותי, שעניינו כי לנאשם הייתה הזדמנות לפתח ולייצב קו הגנה כנגד אישום שלא נכלל מלכתחילה בכתב האישום... . לעניין יסוד אחרון זה יש לבחון האם הופתע הנאשם מן העובדות החדשות שיוחסו לו והאם ניתן להניח שהיה נוקט קו הגנה שונה לו היה מודע להן.. .,במסגרת בחינה זו, בית המשפט נדרש גם לבחון באיזה שלב מתבקש התיקון: ככל שהתיקון מתבקש בשלב מוקדם יותר של המשפט "ייטה בית-המשפט להורות על תיקון כתב האישום ויאפשר לנאשם 'להתאים' את הגנתו לתיקון" (על סדר הדין בפלילים, עמ' 926). בהקשר זה נפסק כי "כל עוד לא החל ביהמ"ש בהוכחות, יהיו המקרים בהם יסרב ביהמ"ש להתיר תיקונו של כתב האישום, נדירים".

כבוד השופטת פינק סקרה את ההלכה בת.פ 17577-02-18 (מרכז) מדינת ישראל נ' זאב כהן 28.12.21) וכתבה: "בפסיקה נמנו מספר שיקולים שעל בית המשפט לקחת בחשבון בהחלטה אם להתיר תיקון כתב אישום, לאחר תחילת המשפט, ובכללם: השלב שבו התבקש התיקון, ובפרט אם החלו כבר דיוני ההוכחות ואם כן, באיזה שלב הם מצויים [ע"פ 4668/14 אפללו נ' מדינת ישראל, בסעיף 17 (18.2.15); ע"פ 104/89 דרורי ואח' נ' מדינת ישראל וערעור שכנגד, פ"ד מד(1) 843, 848 (1990); ע"פ 329/68 מדינת ישראל נ' כדורי, פ"ד כב(2) 372, 377 (1968)]; האם יש בתיקון כדי לרפא פגם בכתב האישום, ואם די בתיקון כדי לרפאו [ע"פ 1/48 סילוסטר נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד א, 5 (1948); ע"פ 52/63 היועץ המשפטי לממשלה נ' משה פייגנבאום, פ"ד יז 1081 (1963)]". עוד קבע בית המשפט העליון, כי "דרך המלך במקרים מעין אלו היא הגשת בקשה מסודרת מטעם התביעה לתיקון כתב האישום ... מיד לאחר שמתבררת הטעות [ע"פ 5019/09 חליווה נ' מדינת ישראל, בסעיף (20.8.13)]".

6

בע"פ 951/80 יצחק קניר נ' מדינת ישראל (10.6.81) הותר למאשימה להביא ראיות לאחר הגשת סיכומים, וזאת למנוע עיוות דין העלול להיפגע מזיכוי נאשם עקב שגגה של התביעה.

בע"פ 3600-18 פלוני נ' מדינת ישראל (20.6.19), בסעיף 110 כתבה כב' הש' ברק ארז: "לא מן הנמנע כי בקשות חוזרות ונשנות לתיקון כתב האישום יכולות היו להביא להפחתה בעונש. זאת, מטעמי צדק והגינות, ולנוכח הציפייה ביחס לרף ההתנהלות של התביעה, כמו גם הרגישות והדקדוק הנדרשים ממנה בבואה להגיש כתב אישום".

        ג.         לאחר ששקלתי את נימוקי הבקשה, את הסכמת ב"כ נאשם 7 לתיקון כתב האישום בשנית, את נימוקי התנגדות ב"כ הנאשמים 1,2 ו-5, מצאתי להיעתר לבקשה ולהלן נימוקיי:

·        כתב האישום הוגש כנגד הנאשמים בחודש אוקטובר 2017, ובו יוחסו לנאשמים ביצוע עבירות על פי פקודת מס הכנסה, התשכ"א-1961 שבוצעו לטענת המאשימה בין השנים 2004-2011, כשלנאשמת 1 ולנאשם 7 מיוחסות בנוסף עבירה/ות על פי חוק העונשין. ביום 9.8.20, בטרם החלו להישמע ראיות, תוקן כתב האישום לראשונה בהסכמה, והוספו עדי תביעה 91-106. בחודש ספטמבר 2020 החלו להישמע ראיות, ועל אף שהתקיימו עשרות דיונים, רוב עדי התביעה טרם נשמעו.

·        אין מחלוקת, כי כלל ההודעות שנגבו מהנאשמים והמסמכים אותם מבקשת המאשימה להגיש באמצעות העדים הנוספים, הועברו לידי ב"כ הנאשמים במסגרת העברת חומרי החקירה, למעט הודעת נאשם 2 שנגבתה על ידי אורי, שהוסף כעד תביעה במסגרת תיקון כתב האישום הראשון בהסכמה, ללא שב"כ נאשם 2 ידעה, כי אורי גבה את ההודעה הנ"ל,ביחד עם גלעד שורקי, אותו מבקשת המאשימה להוסיף כעד תביעה. בנוסף, הודעה זו הועברה לידי המאשימה לבקשת ב"כ נאשם 2 וכן לב"כ נאשם 2 בשנת 2019 ללא חתימות, והועברה בתוספת החתימות לב"כ נאשם 2 בשנת 2021.

·        עוד עולה מהתגובות בכתב ובעל פה לבקשה, כי לא נטענה כל טענה ביחס לקבילות ההודעות אותם מבקשת התביעה להגיש באמצעות העדים הנוספים, דוגמת טענת זוטא.

·        מהבקשה ומדברי ב"כ המאשימה עולה, כי המאשימה לא מבקשת על ידי הוספת עדים נוספים לשנות את עובדות כתב האישום המתוקן או להרשיע בהוראות חיקוק שונות מהוראות החיקוק המפורטות בכתב האישום המתוקן.

7

·        אני דוחה את טענת ב"כ נאשם 5, כי אין בתיקון כדי לרפא את הפגם בכתב האישום, שכן המאשימה לא תוכל להוכיח את אשמת הנאשמים. טענה זו אינה רלבנטית בבואי לשקול את הבקשה, שכן בשלב זה אין בידי בית משפט כלים להכריע באם המאשימה תצליח להוכיח את המיוחס לנאשמים בכתב האישום, ולא מצאתי ככל שהדבר נוגע לשלב זה, פגמים בכתב האישום.

·        אני דוחה את טענת ב"כ נאשם 5, כי אין להתיר למאשימה לתקן את כתב האישום בשל טענתו כי נאשם 5 הסיר את כל המחדלים בשל הסתמכותו כי לא יתוקן כתב האישום בשנית. לטעמי, לאור כפירת נאשם 5 במיוחס לו, אין רלבנטיות להסרת המחדלים להגנת הנאשם, בפרט שהמאשימה הודיעה שאין בכוונתה לבקש להרשיע בעבירות אחרות, ואין בבקשה כדי לשנות את עובדות כתב האישום.

·        יובהר כי אין בליבי ספק כי, נפל פגם בהתנהלות המאשימה בהגשת בקשה לתיקון כתב האשום בשנית כ-4 שנים לאחר הגשת כתב האישום, כשלא ברור מדוע בעת הגשת הבקשה הראשונה לתיקון כתב האישום בה עתרה, בין היתר, להוסיף גובי הודעות נאשמים כעדי תביעה, לא ביקשה להוסיף את העדים הנוספים, ומדוע לאחר שקיבלה את הודעת נאשם 2, לכל המאוחר בשנת 2021, לא ביקשה את תיקון כתב האישום והוספת עד תביעה גלעד שורקי.

·        לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים שנקבעו בפסיקה ונסקרו לעיל,מצאתי כי יש להתיר את תיקון כתב האישום בשנית, על מנת לאפשר לבית המשפט להגיע לחקר האמת. לא מצאתי, כי יש בתיקון המבוקש כדי לפגוע בהגנת הנאשמים שכן עובדות כתב האישום לא השתנו, והמאשימה הודיעה כי לא תבקש להרשיע את הנאשמים בעבירות אחרות מאלה המפורטות בכתב האישום. המאשימה מבקשת באמצעות העדים נוספים להגיש את כלל גרסאות הנאשמים בעת חקירתם, גרסאות שהיו בידי ב"כ הנאשמים כשקיבלו את חומר החקירה, למעט הודעת נאשם 2 שהועברה לב"כ נאשם 2 בשנת 2021. ערה אני לכך, כי התיקון ידרוש מההגנה התמודדות עם כלל גרסאות הנאשמים בחקירתם ועם עדי תביעה חדשים, ו וברי כי ככל שיסברו ב"כ הנאשמים שיש לזמן עדי תביעה שכבר העידו לעדות נוספת אתיר זאת, כשהדבר יגרור ישיבות נוספות, אולם אין בכך ובטענות דוגמת עינוי דין וחלוף הזמן, כדי לפגוע בהגנת הנאשמים, ולמנוע מבית המשפט להגיע לחקר האמת.

·        מובהר כי ככל שהנאשמים או מי מהם יורשעו, תעמוד לנגד עיניי התנהלות המאשימה, בבקשותיה לתיקון כתב האישום כאחד השיקולים לקולא לעניין העונש.

6.      אני דוחה את בקשתו החלופית של ב"כ נאשם 5, שלא אתיר הגשת מסמכים באמצעות העדים הנוספים, באם כתב האישום יתוקן בשנית, שכן בשלב זה, כל שהתרתי הוא תיקון כתב אישום שעניינו הוספת עדי תביעה. ככל שיעידו עדי התביעה הנוספים ואתבקש לקבל צרופות ו/או תוצרים באמצעותם, הבקשה תדון לגופה ביחס לכל צרופה/תוצר/מסמך.

8

7.      אני דוחה את בקשת ב"כ נאשם 5 החלופית, להתיר תיקון כתב האישום בכפוף למחיקת עדי תביעה 96,97,99 שאינם מציינים שמות של עדי תביעה אלא קבוצות של אנשים, דוגמת פקידי בנק. לטעמי, אין לכרוך בין בקשת המאשימה לתיקון כתב אישום שעניינה, הוספת עדי תביעה נוספים לבקשת ב"כ הנאשם למחוק עדי תביעה. מובהר, כי ככל שהמאשימה תבקש להעיד עדי תביעה 96,97,97 יהיו רשאים ב"כ הנאשמים לטעון כל טענה, בטרם אתיר העדתם.

8.      אני דוחה את בקשת ב"כ נאשם 5 החלופית, שלא להתיר למאשימה להגיש בקשות נוספות לתיקן כתב אישום ,ככל שיוגשו בקשות נוספות לתיקון כתב אישום, הבקשות תשקלנה לגופן.

סוף דבר:

אני מתירה תיקון כתב אישום בשנית על ידי הוספת עדי תביעה נוספים, ומורה למאשימה להגיש כתב אישום מתוקן שנית לתיקיית כתבי טענות.

מובהר כי ככל שהנאשמים ,או מי מהם יורשעו, תעמוד לנגד עיניי התנהלות המאשימה בבקשות לתיקון כתב האישום , עינוי הדין וכיוצ"ב, כשיקולים לקולא לעניין העונש.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשפ"ב, 26 יולי 2022, בהעדר הצדדים.

מזכירות תשלח החלטה לב"כ הצדדים.