1

בית משפט השלום בתל אביב – יפו

 

ת"פ 31566-10-17 מדינת ישראל נ' אסתרזון ואח'

 

 

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה - עו"ד טליה נעים ועו"ד תומר וירט

ב"כ הנאשם 2 - עו"ד משה שמיר

הנאשם 2

 

 

 

 

רקע ותמצית כתב האישום

1.                    הנאשם 2 (להלן: "הנאשם") הורשע על פי כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון (להלן: "כתב האישום") בביצוע העבירות הבאות: 9 עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") 2 עבירות לפי סעיף 220(4) ביחד עם סעיף 224א לפקודה ו- 2 עבירות לפי ועבירה לפי סעיף 220(2) ביחד עם סעיף 224א לפקודה.

 

2.                    על פי המפורטבחלק הכללי של כתב האישום בעובדותיו הודה הנאשם, "אגודת השוחטים יפו-ת"א אגודה שיתופית בע"מ (בפירוק)", מספר אגודה 57-000436-6 (להלן: "האגודה") היא אגודה שיתופית המעניקה שירותי שחיטה והשגחה על כשירות שחיטה במשחטות עופות ברחבי הארץ. בין השנים 2011-2004 (להלן: "התקופה הרלוונטית") העניקה האגודה שירותי השגחה על הכשרות למשחטות שונות כמפורט בכתב האישום.

 

3.                    בחלק הכללי פורט כי יעקב אסתרזון (להלן: "אסתרזון") ניהל את האגודה מאז 1973 ולאורך התקופה הרלבנטית, שימש כיו"ר ועד ההנהלה, והיה מעורב בכל ההיבטים הניהוליים של האגודה לרבות העסקת עובדים ושכרם. ועד הנהלת האגודה מנה 5 חברים לפחות בכל זמן נתון, והם נבחרו מדי שנה על ידי האסיפה הכללית של האגודה. סמכויות ועד ההנהלה כללו פעולות לשם הוצאה לפועל של עסקי האגודה וביצוע מטרותיה, ובהן בין היתר, השגחה כי פנקסי הנהלת החשבונות יהיו מדויקים ושלמים, סיוע לביקורת החשבונות ומסירת ידיעות שלמות לרואה החשבון, עיון בכל ההערות שתוגשנה על ידי הרשם או על ידי רואה החשבון ועשיית כל הנחוץ בקשר להערות אלה, ומינוי פקידים ופיטוריהם.

 

2

4.                    על פי החלק הכללי שושנה שנטרפלר שימשה כחשבת השכר של האגודה בתקופה הרלבנטית. אריה גרשוביץ (להלן: "גרשוביץ") החל לעבוד באגודה בשנת 1983 או קודם לכן, ושימש בתקופה הרלבנטית כשוחט בכיר מטעם האגודה, ומרדכי קופרמן(להלן: "קופרמן") שימש בתקופה הרלוונטית כמשגיח כשרות מטעם האגודה. הנאשם החל לעבוד באגודה בשנת 2004 כשוחט במשחטות "זוגלובק" ו"עוף הנגב". החל מחודש מרץ 2010 כיהן כחבר ועד הנהלת האגודה, ובשלב מסוים החל לשמש כיו"ר ועד ההנהלה והיה בעל זכות חתימה בה.

5.                    בחלק הכללי לכתב האישום פורט כי על פי דין, מעסיק מחויב לדווח לרשויות המס על הכנסות עובדיו, לנכות מס במקור מתשלום המשכורות לעובדים ולהעביר ניכויים אלה לרשויות המס בהתאם לאמור בפקודה ובתקנות ובצווים מכוחה. על פי כתב האישום אסתרזון, הנאשם, גרשוביץ וקופרמן, נטלו חלק בתוכנית עבריינית אותה רקם אסתרזון בשנת 2003 או בסמוך לכך, ואשר אושרה על ידי חברי ועד האגודה אז, להונאת רשות המסים על ידי האגודה באמצעות הנפקת תלושי שכר כוזבים ביחד עם אחרים, וביניהם המפורטים בנספח א' לכתב האישום, אשר נרשמו כעובדי האגודה, בעוד בפועל לא היו עובדיה באותה עת, או שהיו עובדיה אך תלושי השכר שלהם היו שונים מהשכר שקיבלו בפועל עבור עבודתם (להלן: "העובדים הפיקטיביים") (להלן: "התוכנית העבריינית").

 

6.                    על פי הנטען, בהתאם לתוכנית העבריינית, הונפקו באמצעות אסתרזון והנאשם בתקופת היותו חבר ועד ההנהלה, תלושי שכר כוזבים עבור העובדים הפיקטיביים, ביודעם כי אלו אינם עובדי האגודה באותה העת או שהיו עובדיה אך תלושי השכר שלהם היו גבוהים מהשכר שקיבלו בפועל עבור עבודתם. בהתאם לתלושי השכר הכוזבים, ומכוח זכויות החתימה שלהם באגודה, אסתרזון, הנאשם בתקופת היותו חבר ועד הנהלה, ואחרים חתמו על המחאות של האגודה שהמוטבים בהם היו העובדים הפיקטיביים, שעה שידעו שלא היו עובדי האגודה בתקופה הרלוונטית.

 

7.                    בהתאם לתוכנית העבריינית, פוצלו משכורותיהם של אסתרזון, הנאשם, גרשוביץ וקופרמן באופן ששכרם המדווח היווה רק חלק מהשכר שקיבלו בפועל, והחלק האחר נמסר להם באמצעות המחאות על שמם של העובדים הפיקטיביים. המחאות אלה נמסרו לאסתרזון, לנאשם, לגרשוביץ ולקופרמן, והופקדו בהוראתם בחשבונות בנק על שמם ובחשבונות בנק על שמם של אחרים עבורם או נפרטו אצל נותני שירותי מטבע (להלן: "המשכורות המפוצלות"). נטען כי תוספות השכר האמורות בסך של ₪18,444,762 לכל הפחות נוספו על ההכנסות המדווחות של אסתרזון, הנאשם, גרשוביץ, וקופרמן ועובדים נוספים, באופן שלא דווחו ולא מוסו כדין. פיצול המשכורות באופן האמור נועד למרמת רשויות המס באמצעות הפחתת הכנסתם החייבת שלא כדין, כך שחלקי המשכורת לא יחרגו מעבר למדרגת השכר המחויבת במס ולא יחויבו כלל בתשלום מס, או שמקבלי המשכורות ישלמו מס נמוך יותר מן המס שהיה עליהם לשלם לו היה מדווח דיווח אמת על שכרם.

 

3

8.                    על פי החלק הכללי, חלק מהעובדים הפיקטיביים השתמשו בתלושי השכר הכוזבים על שמם כדי להימנע מתשלום דמי ביטוח לאומי כחוק, ועל מנת לקבל במרמה כספים הכוללים דמי אבטלה, דמי לידה והבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, הנחה בתשלומים למוסדות חינוך וארנונה, הלוואות שונות מבנקים ולמטרות נוספות (להלן: "הגופים הנוספים"). האגודה באמצעות אסתרזון ואחרים פעלה על פי תוכנית זאת באופן שיטתי וממוסד לאורך שנים, רימתה בהוראתו של אסתרזון, ובניהולו של הנאשם בתקופת היותו חבר ועד הנהלה, ואחרים את רשות המסים, והפעילה מערך של עשרות אנשים נוספים אשר הוציאו את התכנון העברייני אל הפועל, והיו אנשי סודם של אנשי ועד ההנהלה (הן נאשמים הן עובדים פיקטיביים), ידעה כי התלושים שימשו את העובדים הפיקטיביים למרמת הגופים הנוספים והסבה נזק משמעותי למדינת ישראל.

 

9.                    על פי המפורט באישום הראשון, לאורך התקופה הרלבנטית הוציא אסתרזון כמנהל ויו"ר ועד ההנהלה של האגודה את התוכנית העבריינית לפועל ופיקח על יישומה, הכל כמפורט באישום. החל מחודש מרץ 2010 שימש הנאשם כחבר ועד ההנהלה והחל משלב מסוים אף חתם כבעל זכות חתימה מטעם האגודה על המחאות לפקודת עובדים פיקטיביים ותלושי שכר כוזבים. באישום פורט כי על פי תלושי השכר הכוזבים, הכינה שנטרפלר, בהוראת אסתרזון, המחאות לפקודת העובדים הפיקטיביים ותלושי שכר כוזבים בהיקף שלא פחת מ- 18,444,762 בחלוקה לשנים כמפורט בסעיף 6 לאישום ובנספח ב': בשנת 2004: 1,532,543 ₪, בשנת 2005: בסך של 2,256,864 ₪, בשנת 2006: בסך של 2,537,340 ₪, בשנת 2007: בסך של 2,853,023 ₪, בשנת 2008: בסך של 3,335,680 ₪, בשנת 2009:בסך של 3,140,928 ₪, בשנת 2010: בסך של 1,993,965 ₪, בשנת 2011:בסך של 794,423 ₪.

 

10.                על פי המפורט באישום, אסתרזון פעל כאמור ביודעו כי בכוונת חלק מהעובדים הפיקטיביים גם לרמות את המוסד לביטוח לאומי וגופים נוספים באמצעות תלושי השכר הכוזבים, ותלושי השכר הכוזבים שימשו את העובדים הפיקטיביים למרמת גופים נוספים, בין היתר, לקבלת גמלאות מביטוח לאומי על סמך מצג השווא שהוצג בתלושי השכר הכוזבים, בסך שלא פחת מ-550,087 ₪, כמפורט בנספח ג' לכתב האישום. בגין אישום זה הואשם הנאשם בכך שהשתמש במרמה ערמה ותחבולה על מנת לסייע לאחר להתחמק ממס משך שנתיים, ובכך שכמנהל פעיל, הכין וקיים רשומות כוזבות משך שנתיים ומסר בדוחות על פי הפקודה תרשומת כוזבת על מנת להתחמק ממס.

 

11.                על פי המפורט באישום השני, משנת 2005 ועד סוף 2011 קיבל הנאשם שכר מפוצל מהאגודה, כך שעל השכר שקיבל על פי תלוש המשכורת ושעליו דיווח לרשות המסים נוספה השלמה של משכורתו באמצעות המחאות של עובד פיקטיבי, אשר נפרעו בחשבון הבנק שלו או בעסק המרת מטבע בבני ברק, בסכום של 4,000 ₪ מידי חודש, בסך כולל של 396,410 ₪. הנאשם פעל כאמור במזיד ובכוונה להתחמק ממס בגין הכנסות אלה, והשתמש במרמה ערמה ותחבולה.

 

העדויות לעונש

4

12.                מטעם ההגנה העיד הרב צבי רבינוביץ', האדמו"ר מביאלה ומסר שהנאשם הצטרף לקהילה חמש שנים לאחר הקמתה, הגיע מידי יום לשיעורים ולתפילות בשבתות, ומזה 35 שנה הם נפגשים יום יום. לדבריו, הנאשם הוא אדם אדם בעל טוּב לב מיוחד, חריג וקיצוני, הפועל לסייע לכל אדם הזקוק לעזרה במסירות רבה. בהקשר זה ציין את מסירותו של הנאשם לניצולי שואה בהם טיפל בחמלה ואהבה, ופירט על אודות מסירותו של הנאשם לאחד הניצולים בהרחבה. בנוסף, העיד מטעם ההגנה הרב יוסף משה צויבל, ראש ישיבת בוהוש בבני ברק, גם הוא פירט את מידותיו הטובות של הנאשם, הצטרף לדברים שנאמרו, ולדבריו "כשחילקו את טוב הלב, מיכאל היה ממש בחזית".

 

תמצית טיעוני המאשימה לעונש

13.                בטיעונה הפנתה ב"כ המאשימה לכך שבמסגרת ההסדר הדיוני בין הצדדים אין הסכמה עונשית, עדכנה כי הנאשם הסיר את מחדלי כתב האישום והפנתה לערכים המוגנים בעבירות שבביצוען הורשע. בנוסף, הדגישה את הקושי שבחשיפת עבירות מהסוג הנדון ואת הקלות ביצוען, כשלדבריה העבירות נחשפו רק כשבע שנים ויותר מתחילת ביצוען, וקיימות גם עבירות שהתיישנו.

 

14.                אשר לנסיבות ציינה כי הנאשם הועסק באגודה עוד לפני שנת 2004, ובשנת 2010 מונה כחבר ועד ההנהלה, נשא בזכות חתימה, כיהן בוועד עד סוף התקופה הרלבנטית לכתב האישום, סוף שנת 2011, ובחלק מהתקופה שבין 2010 ו-2011 אף מונה לכהן כיושב ראש ועד הנהלת אגודה. ב"כ המאשימה הפנתה לכך שבתקופה בה כיהן הנאשם כחבר ועד ההנהלה הונפקו תלושי שכר עבור עובדים פיקטיביים בהיקף של כ- 2.4 מיליון ₪ לכל הפחות, והנאשם חתם בעצמו על המחאות ותלושי שכר כוזבים מכוח זכות חתימה בה אחז, תוך שידע כי העובדים אינם עובדים בפועל באגודה. בנוסף הדגישה שהנאשם אף הורשע בכך שקיבל תוספות שכר לא מדווחות בין השנים 2005-2011 בסך 396,410 ₪. ב"כ המאשימה הפנתה לחומרה שלצד התוכנית העבריינית ומנגנון המרמה הרחב והמאורגן שהופעל, והדגישה כי הנאשם אשר קיבל עוד טרם היותו חבר ועד ההנהלה תוספות משכורת לא מדווחות, בחר להצטרף כחבר ועד ההנהלה כשידע על ביצוע העבירות הפליליות ונהנה מהן, ואף נטל חלק אקטיבי בחתימה על חלק מההמחאות כאמור. לטענתה, תפקידו של הנאשם כיו"ר ועד ההנהלה היה להתריע ככל שקיימת התנהלות שלא כדין, אך הוא לא פעל כאמור, והחומרה שבמעשיו באה לידי ביטוי גם בהשחתת עובדים על ידו, ואחרים שמחוץ למערכת.

 

15.                ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה המדגימה לשיטתה את ענישה הנוהגת וציינה כי חלק מהעבירות שביצע הנאשם כמפורט באישום הראשון בוצעו על ידו באופן ישיר, וחלקן מכוח סעיף 224א לפקודה, תוך שהבהירה כי המאשימה אינה יודעת להפריד ולציין את היקף ההמחאות עליהן חתם הנאשם בעצמו מתוך ההמחאות בסך של 2.4 מיליון ₪. לטענתה קיימת הבחנה בין מבצעי עבירות שהם אנשי ועד ההנהלה אשר ניווטו והוציאו לפועל את הפעילות, לבין עובדים שבמקרים רבים נותבו למנגנון כמעט בעל כורחם. עתירתה היא כי בעניינו של הנאשם יקבע מתחם ענישה שבין 14 ו-30 חודשי מאסר בפועל לכלל העבירות כאירוע.

 

5

16.                ב"כ המאשימה עתרה למיקום עונשו של הנאשם בתחתית מתחם הענישה לאור הודייתו לפני ניהול הוכחות, נטילת האחריות על ידו, וחיסכון הזמן השיפוטי, הגם שציינה כי המתין שנתיים מאז הגשת כתב האישום עד שהודה. בנוסף, הפנתה להסרת המחדל ולהעדרו של עבר פלילי. עוד ציינה כי הנאשם פנה ללא עורך דין למאשימה עוד טרם הגשת כתב האישום, הביע צער וביקש להסתפק בתשלום כופר, תוך שהדגישה כי לא דובר בבקשת כופר ערוכה כנדרש, וכי הוסבר לנאשם שהוא רשאי לפנות לסנגוריה הציבורית לצורך השימוע ולהגיש בקשת כופר מסודרת והגישה בהקשר זה את עת/1. לדבריה, הנאשם בחר שלא לפעול כאמור, ואין לתת כל משקל לטענה כי לא קיבל מענה לבקשתו לכופר דאז, בחלוף הזמן ולאור הסדר הטיעון. בנוסף טענה כי סיכויי בקשה לכופר להתקבל ממילא היו נמוכים לאור תפקידו באגודה ומרכזיותו. ב"כ המאשימה ציינה את חלוף הזמן, תוך ששבה והדגישה את הקושי שבחשיפתן של העבירות, והפנתה לכך שכתב האישום הוגש בשנת 2017 והנאשם הודה רק בחודש מאי 2020. לצד עונש המאסר למשך 14 חודשים, עתרה המאשימה להטלת מאסר על תנאי וקנס בסך שלא יפחת מ- 50,000 ₪ תוך שהפנתה לחשיבותו בסוג זה של עבירות.

 

תמצית טיעוני ההגנה לעונש

17.                ב"כ הנאשם הבהיר כי הנאשם נוטל אחריות ומביע חרטה על המעשים, והפנה להסרת המחדלים על ידו, תוך שטען שהנאשם הסיר את מחדליו האישיים וכן את מחדלי האגודה בתקופה הרלבנטית לעניינו (בין 2010 ועד סוף 2011) ושילם סך של כ- 300,000 ₪. (בפתח הדיון היום הבהירה המאשימה לאחר בדיקה כי הסכום ששילם הנאשם נוגע למחדל המס שלו בלבד והפנתה להסכם השומה - כמפורט בפרוטוקול מהיום). בנוסף, הפנה לתיקון המשמעותי שבוצע בכתב האישום במסגרת ההסדר הדיוני בין הצדדים, משעל פי כתב האישום המקורי יוחסה לנאשם חברות בוועד ההנהלה של האגודה החל משנת 2005 ואף הדגיש כי שימש כיו"ר רק מספר חודשים. בנוסף הדגיש כי הנאשם היה שוחט באגודה החל משנת 2004 ועד מרץ 2010 לא היה בעל מעמד כלשהו באגודה. לטענתו, הנאשם לא היה מי שהגה את התוכנית העבריינית, לא שותף סוד או שותף בכל דרך אחרת, ומינויו כחבר ועד ההנהלה היה כאות הוקרה וכבוד לאור פועלו לאורך שנים, כשגם לצד חברותו בוועד המנהל המשיך עבודתו כשוחט. לדבריו, הנאשם ראה בחברותו בוועד כסוג של תרומה, ולא היה לכך כל ערך חומרי עבורו. ב"כ הנאשם טען כי בעת שהחל הנאשם לשמש כחבר בוועד המנהל ביצוע העבירות היה מצב נתון, תוך שאישר כי היה על הנאשם לסרב לפעול לביצוע עבירות או להתפטר והוא לא פעל כאמור. לטענתו הנאשם ניסה לפעול לשינוי בעת היותו חבר ועד ולמנות מנכ"ל חיצוני.

 

18.                ב"כ הנאשם הפנה לעת/1, פניית הנאשם למאשימה והתרשומת בנוגע לשיחות מולו והבהיר כי אין לו טענה כנגד המאשימה ביחס לבקשת הכופר. יחד עם זאת חלק על טענת המאשימה לפיה לו הייתה מוגשת בקשה מסודרת לכופר הייתה הבקשה ככל הנראה נדחית, והפנה לנסיבות ולעבירות שבביצוען הורשע בסופו של יום, תוך שטען כי קיימים חברי ועד (משה מילר ומרדכי גלאי) שעניינם הסתיים בכופר כמפורט בענ2/1 ובמסמך שהוגש לתיק על ידו לאחר הטיעון לעונש. בנוסף, הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם שהוא נעדר עבר פלילי, נשוי, אב לארבעה, וסב לנכדים, אשר שירת בצה"ל כמשגיח כשרות, ועבד כשוחט מאז שנת 1984, וכי הנאשם נותן מזמנו ומרצו לחברה, מתנדב במגן דוד אדום, נאמן שמירה על הניקיון מטעם המשרד לאיכות הסביבה, וכיום עובד בעמותת עזר מציון ומשתכר סך של 6,000 ₪ בחודש, והגיש מסמכים ענ2/2. לדבריו, הנאשם פוטר מהאגודה בסוף 2011, וכיום מתפרנס ממשכורתו, לאחר שהיה מובטל משך שנתיים. ב"כ הנאשם ציין את מצבה הבריאותי של רעיית הנאשם, וטען לסיוע לו היא נדרשת מהנאשם (ענ2/3). בנוסף ציין כי לאחר שעלה הנאשם ארצה מרוסיה בגיל 15, נהרג אביו בתאונת דרכים כשהוריו שהו בברזיל במסגרת התנדבותית בקהילה היהודית והנאשם ואחיו נותרו יתומים בארץ.

 

6

19.                ב"כ הנאשם טען למגמה של צמצום שימוש במאסרים מאחורי סורג ובריח במקרים בהם מאסר אינו הכרחי והפנה לפסיקה. לטענתו, במקרה זה, לאור חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירות והעובדה שהיה חבר ועד ההנהלה משך תוקפה קצרה יחסית, לצד הסרת המחדל על ידו, יש לקבוע מתחם ענישה שתחתיתו עונש מאסר אותו ניתן לרצות בעבודות שירות, ולגזור את עונשו של הנאשם לריצוי בעבודות שירות לצד קנס בהתאם ליכולתו הכלכלית.

 

דבר הנאשם

20.                הנאשם הביע צער רב על המעשים, ציין כי הסיר את המחדלים וביקש כי אתחשב במצבו ובמצבה של אישתו.

 

מתחם העונש ההולם

21.                מתחם העונש ההולם נקבע בהתאם לעקרון המנחה בענישה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו, תוך התחשבות בערך החברתי אשר נפגע, במידת הפגיעה בו, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ובמדיניות הענישה הנהוגה. במקרה זה יקבע מתחם ענישה אחד לכלל העבירות, כפי התייחסות הצדדים בעת הטיעון לעונש.

 

22.                הערכים המוגנים בעבירות שביצע הנאשם, אלה שביצע באופן ישיר ואלה שביצע מכוח אחריותו כמנהל באגודה לפי סעיף 224א לפקודה הם ערכים שחשיבותם ראשונה במעלה למרקם החברתי במדינה, ביניהם ערך השוויון ואמון הציבור. לצד עבירות אלה פוטנציאל נזק ממשי לקופה הציבורית, ובכך לכל אחד ואחת מאזרחיה, ובפרט לציבור הנשען על השירותים הציבוריים. פעמים רבות אף מוכח הנזק לקופה הציבורית הלכה למעשה. בביצוע העבירות יש אף כדי להביא לשיבוש הפעולה התקינה של מנגנון המסים.

 

23.                אשר לעבירה לפי סעיף 224א לפקודה, המדובר בסעיף עבירה המטיל אחריות על בעלי תפקיד בתאגיד, כל עוד לא הוכיח בעל התפקיד כי לא ידע על ביצוע העבירה או נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את ביצועה. מטרת העבירה על פי סעיף 224א לפקודה היא להעלות את רמת הזהירות של נושאי המשרה, שתפקידם להבטיח כי התאגיד יקיים את חובותיו לפי חוק, ולמנוע מהם לנצל את מסך ההתאגדות להפקת תועלת מביצוע עבירות (רע"פ 26/97 לקס נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(2) 673 (1998)). מובן שבמקרים מתאימים קיימת הבחנה בין מידת הפגיעה בערכים המוגנים על ידי מי שמורשע בביצוע עבירה לפי סעיף 224א לפקודה, לבין מי שמורשע בביצועה הישיר, ולעניין זה תינתן המשמעות המתאימה בעת קביעת מתחם הענישה, לאחר בחינת נסיבות ביצוע העבירות.

 

7

24.                כמו בעניינו של נאשם 4, קופרמן, גם בעת בחינת נסיבות ביצוע העבירות במקרה זה נתתי דעתי לתוכנית העבריינית הכללית להונאת רשות המסים והוצאתה לפועל, שהיא בבסיס כתב האישום ומתוארת בחלקו הכללי בהרחבה. על פי העובדות המפורטות בחלק הכללי, במסגרת התוכנית העבריינית בה נטל הנאשם חלק הונפקו תלושי שכר כוזבים עבור עובדים פיקטיביים אשר נרשמו כעובדי האגודה, בעוד בפועל לא היו עובדיה באותה עת, או שהיו עובדיה אך תלושי השכר שלהם היו שונים מהשכר שקיבלו בפועל עבור עבודתם. בהתאם לתלושי השכר הכוזבים נמשכו המחאות האגודה שהמוטבים בהן היו העובדים הפיקטיביים, חלקן (בהיקף שאינו ידוע) אף נמשכו על ידי הנאשם עצמו בתקופה בה היה חבר בוועד ההנהלה בין חודש מרץ 2010 ועד סוף 2011, ובעל זכות חתימה, על החומרה שבכך. על פי התוכנית העבריינית פוצלו משכורותיהם של הנאשם ואחרים כך ששכרם המדווח היווה רק חלק מהשכר שקיבלו בפועל, והחלק האחר נמסר להם באמצעות אותן המחאות בהן מוטבים העובדים הפיקטיביים. פיצול המשכורות באופן האמור נועד על מנת לרמות את רשויות המס באמצעות הפחתת הכנסתם החייבת של מקבלי המשכורות ביניהם הנאשם שלא כדין, כך שחלקי המשכורת לא יחרגו מעבר למדרגת השכר המחויבת במס ולא יחויבו כלל בתשלום מס, או שמקבלי המשכורות ישלמו מס נמוך יותר מן המס שהיה עליהם לשלם לו היה מדווח דיווח אמת על שכרם.

 

25.                כפי שציינתי בעניין קופרמן, התמונה הכוללת העולה מן המפורט לעיל היא עגומה ומלמדת על התנהלות מרמתית, מתוכננת ושיטתית ברף חומרה גבוה, משך שנים ארוכות ובהיקף ממשי, כשעל פי כתב האישום סכום תוספות השכר הכולל הוא בסך ₪18,444,762 לכל הפחות, שלא דווח ולא מוסה כדין. בנוסף, מכתב האישום עולה כי הוצאת התוכנית העבריינית לפועל אף גרמה לנזקים עקיפים לקופה הציבורית כתוצאה משהשימוש שעשו העובדים הפיקטיביים בתלושי השכר הכוזבים על מנת להימנע מתשלום דמי ביטוח לאומי ולקבל במרמה כספים הכוללים דמי אבטלה, דמי לידה והבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, הנחה בתשלומים למוסדות חינוך וארנונה, הלוואות שונות מבנקים ולמטרות נוספות.

 

26.                מבחינת נסיבות ביצוע העבירות על ידי הנאשם עצמו במערך הכולל, עולה כי חלקו בביצוען אינו מבוטל, גם אם לא היה הוגה ויוזם השיטה. ויש להדגיש - אין המדובר במי שאך התחמק ממס בעצמו בדרך של קבלת משכורות מפוצלות בהתאם לתוכנית העבריינית הכוללת, בהיותו שכיר באגודה כדוגמת קופרמן. הנאשם בעניינו הגדיל לעשות, ולמרות שידע על אודות העבירות המבוצעות במסגרת האגודה משך שנים, ונטל חלק במנגנון העברייני כשקיבל משכורות מפוצלות באמצעות המחאות על שם עובד פיקטיבי בין השנים 2005 ועד 2011 בסך 396,410 ₪ ובכך התחמק ממס, בחר לשמש כחבר בוועד ההנהלה של האגודה החל מחודש מרץ 2010, ואף לקחת חלק אקטיבי בהוצאת התוכנית העבריינית הכוללת לפועל. במסגרת זו כאמור, הנאשם אף חתם החל מתקופה מסוימת שלא צוינה על תלושי שכר והמחאות לעובדים פיקטיביים בעצמו מכוח זכויות חתימה אותן קיבל מתוקף תפקידו, בהיקף שאינו ידוע, כשבחלק מהתקופה אף שימש כיו"ר ועד הנהלת האגודה. בתקופת היות הנאשם חבר בוועד המנהל של האגודה בין מרץ 2010 ועד סוף 2011, הוצאו תלושי שכר כוזבים והמחאות לעובדים פיקטיביים בסך של כ- 2,400,000 ₪ לכל הפחות.

 

8

27.                מובן כי במעשים המתוארים לעיל חומרה משמעותית, ויש בהם כדי להביא לפגיעה ממשית בערכים המוגנים. יש טעם אף בטענה לפיה תפקידו של הנאשם כיו"ר ועד ההנהלה היה להתריע ככל שקיימת התנהלות שלא כדין, והוא לא פעל כאמור. לא מצאתי לשקול לחובת הנאשם את השחתת האחר במעשיו כטענת המאשימה, בשים לב לאופן ההתנהלות העבריינית מטעם גורמי ההנהלה ועובדי האגודה שנים ארוכות טרם כניסתו לתפקיד בוועד ההנהלה, ומשעובדה זו לא צוינה בכתב האישום. באופן דומה לא יינתן משקל לקולא לטענת ההגנה לפיה הנאשם ניסה במהלך התקופה בה שימש כחבר ועד ההנהלה לשנות, והיה שותף להבאת מנכ"ל חיצוני על מנת שהאגודה תעבור למנהל תקין, משאין המדובר בעובדה המוסכמת על הצדדים.

 

28.                בעת בחינת הנסיבות ובאופן הממתן במידת מה את חומרתן, נתתי דעתי לכך שבחלק מהעבירות אותן ביצע הנאשם במסגרת חברותו בוועד המנהל כמתואר באישום הראשון, הורשע הנאשם מכוח היותו "מנהל פעיל" באגודה, לפי סעיף 224א לפקודה. אמנם, הנאשם הורשע גם בביצוע ישיר של עבירות בהיותו חבר בוועד המנהל של האגודה, אך על פי עובדות האישום הראשון צוינה רק חתימתו על תלושי השכר וההמחאות לעובדים פיקטיביים בהיקף שאינו ידוע כמעשה עבירה אותו ביצע באופן ישיר בהקשר זה. בעת הטיעון לעונש הבהירה ב"כ המאשימה כי קיים קושי להפריד בין סכומי העבירה, ובכל הנוגע להוצאת המחאות לעובדים הפיקטיביים מיוחסות לנאשם עבירות הן באופן אישי, הן בכובעו כמנהל. בנסיבות אלה, בעת בחינת הנסיבות וחומרתן, לא יהיה זה נכון ליחס לנאשם ביצוע ישיר של עבירות בהיקף של 2,400,000 ₪ על החומרה שבכך, לצד העבירות שביצע באופן אישי בסך 396,410 ₪ כמפורט באישום השני, ויינתן משקל אך לכך שהנאשם ביצע חלק מעבירות באופן ישיר בהיקף שאינו ידוע, ביחס לאישום הראשון. עניין זה יישקל לקולא במידה מתאימה בין שיקולי בעת קביעת מתחם הענישה.

 

29.                נתתי דעתי לטענת הסנגור לפיה בהיקף העבירות המיוחסות לנאשם בכתב האישום לאחר תיקונו ובנסיבות ביצוען, יכול היה הנאשם להמיר את העבירות בכופר ומשמעותה. המדובר בטענה תאורטית, ואינני מוצאת לקבוע בה מסמרות אף לאחר שעיינתי בהחלטות הכופר בעניינם של מרדכי גלאי ומשה מילר (ענ2/2 ובמסמך הנוסף שהוגש) שלטענת הסנגור היו גם הם חברי ועד ההנהלה באגודה, אך עניינם הסתיים בכופר. אציין רק כי הנאשם בענייננו הודה בביצוע ישיר של חלק מהעבירות בכובעו כחבר ועד ההנהלה ויו"ר הועד, כשעל פי החלטות הכופר, למרדכי גלאי ומשה מילר מיוחסות רק עבירות של קבלת משכורות מפוצלות ולא פעילות אקטיבית בביצוע עבירות כחברי ועד ובסכומים נמוכים מאלה שקיבל הנאשם. כך או כך, וכפי שציינתי לא אחת, עצם האפשרות להמרת עבירות מס חמורות בכופר אינה מפחיתה מחומרתן, ומהאינטרס הציבורי שבבסיס ענישה מרתיעה בגינן כמצוות בית המשפט העליון, ככל שמוגש משפט.

 

30.                לשם קביעת מתחם הענישה בחנתי את הענישה הנוהגת ונתתי דעתי לפסיקה אליה הפנו הצדדים, מתחמי הענישה והעונשים שנגזרו שם, על השונה והדומה לעניינו. זאת מבלי להתעלם מכך שמדיניות הענישה הנוהגת היא רק אחד השיקולים לשקול בעת קביעת מתחם ענישה, ואין המדובר במדד מדויק. להלן תפורט הפסיקה אותה מצאתי רלבנטית לעניין:

 

9

·        ת"פ (ת"א) 172763-11-13 מדינת ישראל נ' מיכאל רפאילוב (20.12.2018), שם נגזרו על הנאשמים רפאילוב ומורטוב, אשר ניהלו את משפטם עד סופו, 18 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית, ומתחם הענישה נקבע בין 15 ו-30 חודשי מאסר. במקרה זה דובר בנאשמים אשר נקבע שהיו הרוח החיה והנהנים העיקריים מפירותיה של התנהלות עבריינית נרחבת ומתוכננת להוצאת תלושי שכר כוזבים, מסמכים וטפסים לעובדים פיקטיביים, תוך שאף הטעו את רואי החשבון מטעמם, על מנת להתחמק ממס ולהגדיל את הוצאות הנאשמת, חברה, שהיו בעלה ומנהליה יחדיו. היקף העבירות עמד על סך של 1,983,507 ₪, ביצוע העבירות יוחס לנאשמים לצד נאשמת 3 באופן ישיר. לצד הרשעתם בביצוע עבירות מס לפי סעיף 220 לפקודה, הורשעו הנאשמים אף במגוון עבירות נוספות בגין הונאת המוסד לביטוח לאומי, וסיוע למקבלי תלושי השכר הכוזבים לבצע עבירות.

 

כמפורט לעיל ובהבחנה מעניינו, במקרה זה דובר בהוגי ויוזמי התוכנית העבריינית בהיקף ניכר, ובביצוע ישיר של העבירות על ידי הנאשמים. ראו גם עפ"ג (ת"א) 25930-02-19 מורטוב נ' מדינת ישראל (25.5.2020) (אשר נשמע במאוחד עם עפ"ג (ת"א) 7925-01-19, ועפ"ג (ת"א) 1673-02-19), שם אישר בית המשפט המחוזי שהנאשמים הם העבריינים העיקריים בפרשה. בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי מורטוב לבית המשפט העליון נדחתה (רע"פ 4659/20 ארתור מורטוב נ' מדינת ישראל (21.7.2020).

 

·        ת"פ (ת"א) 11590-07-16 מדינת ישראל נ' מרדכי מויאל (5.11.2019), שם אומץ הסדר טיעון בין הצדדים, ומתחם הענישה לו טענה המאשימה, בין 9 ו-36 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם נגזרו 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, לצד קנס בסך 60,000 ₪ ומאסר על תנאי. מקרה זה דובר בהנפקת תלושי שכר ומסמכים כוזבים לעובדים פיקטיביים, הנפקת תלושי שכר בהיקף נמוך מהשכר האמיתי לעובדים של הנאשמת, חברה פרטית בבעלותו וניהולו של הנאשם, ותשלום לעובדים במזומן ללא תלוש, תוך משיכת המחאות כביכול לצורך תשלום משכורת. במעשים אלה ניפחו הנאשם והנאשמת, חברה בבעלותו וניהולו, את הוצאות הנאשמת והקטינו את הכנסותיה החייבות במס בסך שאינו פחות מ-2,484,177 ₪. ביצוע העבירות יוחס לנאשם באופן ישיר. לנאשמים אף יוחסו עבירות נוספות שעניינן סיוע בהונאת הביטוח הלאומי. המאשימה הצדיקה את עריכת הסדר הטיעון בקושי ראייתי. בית המשפט אף ציין את הודאת הנאשם במהלך ניהול ההוכחות, את העדרו של עבר פלילי לנאשם, את הסרת המחדל המידית והמלאה, ואת חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, בין השנים 2007-2011.

 

10

·        ראו גם, כפי שהפניתי בעניינו של קופרמן, עפ"ג (ת"א) 35993-05-16 גרדל נ' פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה (13.7.2016) שעניינו במי שסייע למעסיקו באיתור אחרים שיסכימו לקבל תלושי שכר פיקטיביים על מנת שיגדיל הוצאותיו ויתחמק ממס בגין הכנסה בסך של 557,847 ₪. באותו מקרה גזר בית משפט השלום על גרדל, שלא נהנה בעצמו מפירות העבירות (הגם שצוין כי רעייתו הייתה אחד הגורמים שקיבל תלושי שכר פיקטיביים), עונש של 45 ימי מאסר בעבודות שירות לצד מאסר על תנאי וקנס בסך 3,500 ₪. בית המשפט המחוזי לא התערב בעונש שנקבע, תוך שציין שערכאת הערעור אינה מתערבת בטווחי ענישה "קטנים". יחד עם זאת ציין הרכב השופטים כי לו היה הערכאה קמא, היה מטיל על גרדל עונש של 3 חודשי מאסר בעבודות שירות. בעניינו של ברוק, מעסיקו של גרדל, שנקבע בגזר דינו שהיה היוזם, המבצע העיקרי והגורם הדומיננטי בביצוע המעשים העבריינים המתוחכמים שכללו תנועה סיבובית של כספים בחזרה לכיסו במטרה להתחמק ממס באמצעות הגדלת הוצאות בסך של לא פחות מ-857,000 ₪, נגזרו 7 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי וקנס בסך 80,000 ₪. מתחם הענישה נקבע בין 7-8 ו-15 חודשי מאסר. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה (ע"פ (ת"א) 58449-05-16 ברוק נ' פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה (13.7.2016)).

 

·        ת"פ (ת"א) מדינת ישראל נ' טטיאנה וייסביין (24.11.2019) שם דובר בנאשמת אשר הודתה והורשעה יחד עם נאשם נוסף וחברה שבניהולה בביצוע ישיר של עבירות לפי סעיף 220 לפקודה, בגין רישום משכורות כוזבות כהוצאה במטרה להתחמק ממס, תוך משיכת הכספים לכיסה. היקף העבירות עמד על לכל הפחות 556,665 ₪ . בנוסף, הורשעו הנאשמים בכך שלא דווחו על משכורות בסך של לא פחות מ - 309,000 ₪. מתחם העונש ההולם נקבע בין 6 ו-20 חודשי מאסר כעתירת המאשימה, ועל הנאשמת, שלא הסירה את מחדלי החברה אך הסירה את מחדליה האישיים, נגזרו 7 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, בשים לב לנסיבותיה, הודייתה, וחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות. ראו גם גזר הדין בעניינו של דימטרי מרדחוביץ במסגרת אותו הליך מיום 27.6.2019, בעניינו אימצתי את עתירת המאשימה לקביעת מתחם ענישה שבין 6 ו-20 חודשי מאסר בפועל וגזרתי על הנאשם שלא הסיר את המחדלים 9 חודשי מאסר בעבודות שירות לצד ענישה נלווית, בשים לב לחלוף הזמן ויתר הנסיבות.

 

·        ראו גם את גזר הדין בעניינו של נאשם 4, קופרמן מיום 3.1.2021, שם קבעתי מתחם ענישה לעבירות המס בין 4 ו- 12 חודשי מאסר בפועל ביחס לעונש המאסר, וגזרתי על קופרמן, שקיבל משכורות מפוצלות במסגרת הפרשה באמצעות המחאות על שם עובדים פיקטיביים בסך 310,687 ₪ במטרה להתחמק ממס בגין הכנסתו זו ושיבש מהלכי משפט, עונש של 4 חודש מאסר לריצוי בעבודות שירות לצד מאסר על תנאי וקנס בסך 20,000 ₪. בגזר הדין מפורטים נימוקי למתחמי הענישה נקבעו, וביחס לעבירות המס, בין היתר היקף העבירות, חלקו הזניח יחסית של הנאשם בפרשה הכוללת, העובדה שלא היה חבר בוועד המנהל של האגודה, והקושי עבור עובד בדמותו להתמודד עם התניה בלתי חוקית של המעסיק. (ראו גם את ניתוח הפסיקה שם - ובכללה פסיקה אליה הפנתה המאשימה כאן). עונשו של קופרמן נקבע בתחתית מתחם הענישה בשים לב להודייתו, הסרת המחדל המוקדמת והמלאה על ידו, העדרו עבר פלילי, חלוף הזמן וכלל נסיבותיו.

 

31.                במקרה דנן שקלתי את נסיבות ביצוע העבירות על ידי הנאשם אשר פורטו בהרחבה לעיל. את החומרה שלצד ביצוע העבירות מושא האישום הראשון לפיהן הנאשם היה מעורב באופן אקטיבי בביצוע התוכנית העבריינית הכוללת בהיותו חבר בוועד המנהל של האגודה בין מרץ 2010 ועד סוף 2011, ובעל זכות חתימה באגודה, ואף כיהן כיו"ר למשך תקופה, ומאידך את העובדה שהנאשם הואשם בחלק גדול מהעבירות מושא אישום זה מכוח אחריות מנהל לפי סעיף 224א לפקודה, כשלא ברור מה היקף פעילותו האקטיבית והישירה לביצוע העבירות. בנוסף, את חומרת העבירות מושא האישום השני אשר נעברו על ידי הנאשם במטרה להתחמק ממס בגין הכנסה שקיבל לידיו בסך 396,410 ₪. אל מול נסיבות אלה בחנתי את הענישה הנוהגת, המדגימה ענישה ביחס לביצוע עבירות מהסוג הנדון ונוספות, בהיקפים שונים, שכולה בעניינם של נאשמים אשר ביצעו את העבירות באופן ישיר ולא לפי סעיף 224א לפקודה, ולגבי רובם אף נקבע כי היו המבצעים העיקריים של התוכנית העבריינית, יוזמיה ומתכננה, ו/ או הנהנים מפירותיה.

 

11

32.                לאחר בחינת כל אלה מצאתי לקבוע את מתחם העונש ההולם בין 9 ו- 24 חודשי מאסר בפועל.

 

33.                בקשר למתחם הקנס, בשים לב לסוג העבירות שבביצוען הורשע הנאשם, בהן הקנס הוא ממין העבירה, ואשר בוצעו ממניע כלכלי, קיימת חשיבות רבה גם בהטלת ענישה אשר תפגע בכיסו של הנאשם ותלמד כי אין רווח כלכלי לצד ביצוע העבירות. בעת קביעת מתחם הקנס, נתתי דעתי לכלל הנסיבות המפורטות לעיל, ולצד זאת, לכך שהנאשם לא עבד שנתיים, ומשתכר כיום 6,000 ₪ לחודש בלבד. בנסיבות המתוארות ובשים לב להיקפי העבירות ולעתירת המאשימה, מתחם הקנס יקבע בין 50,000 ₪ ו- 120,000 ₪ וייפרס לתשלומים.

 

העונש הקונקרטי לנאשם

34.                במקרה זה אין מקום לסטייה לקולא או לחומרה ממתחמי הענישה שנקבעו. הנאשם הוא יליד שנת 1956, נשוי, אב לארבעה, וסב לנכדים. נתתי דעתי לנסיבות חייו, עלייתו ארצה, התייתמותו מאביו בגיל צעיר עת שהו הוריו בשליחות בחו"ל, ושירותו בצה"ל כמשגיח כשרות. בנוסף, למידותיו הטובות אשר הודגשו בדברי העדים לעונש ובדבריי הסנגור. מהמסמכים אשר הוגשו אף עולה כי הנאשם מתנדב במגן דוד אדום, שימש כנאמן שמירה על הניקיון מטעם המשרד לאיכות הסביבה, ועובד בעמותת עזר מציון בהסעת ילדים נכים והעברת ציוד רפואי ומזון למשפחות הזקוקות לכך (ענ2/2). נסיבות חייו של הנאשם כמו גם מידותיו הטובות ועזרתו לאחרים ישקלו לכף זכות בין שיקולי הענישה.

 

35.                הנאשם פוטר מהאגודה בסוף 2011, לא עבד משך שנתיים, וכיום מתפרנס ממשכורת מעבודתו בעמותת עזר מציון בסך 6,000 ₪ לחודש. חרף הקושי הכלכלי הברור לצד האמור, פעל הנאשם לתשלום סכום כולל של כ-300,000 ₪ והסיר את מחדלי כתב האישום לשביעות רצונו של פקיד השומה. לאחר בירור שערכה המאשימה, כמפורט בפרוטוקול מהיום, עולה כי המדובר במחדליו האישיים. אמנם אין המדובר במעשה חסד מצד הנאשם, אך גם לעניין זה יינתן משקל מתאים לקולא, כשכידוע, להסרת המחדל משמעות רבה לעניין הענישה, משיש בה כדי ללמד על חרטה כנה ולהביא לתיקון הנזק הכלכלי מביצוע העבירות (רע"פ 7851/13 עודה נ' מדינת ישראל (3.9.2015)). לקולא ישקלו גם הודיית הנאשם, חרטתו, חיסכון הזמן השיפוטי על ידו והיעדרו של עבר פלילי. נתתי דעתי גם לטענות בדבר מצבה הבריאותי של אשתו של הנאשם ועיינתי במסמכים הרפואיים ענ2/3, מובן כי גזירת עונשו של הנאשם למאסר מאחורי סורג ובריח יקשה על הנאשם, אשתו ויתר בני המשפחה.

 

12

36.                כלל הנתונים המפורטים לעיל מצדיקים את קביעת עונשו של הנאשם בתחתית מתחם הענישה שנקבע, וזו אף הייתה עתירת המאשימה בעת הטיעון לעונש. בעת קביעת העונש לנאשם ואופן ריצויו, נתתי דעתי לכך שבמקרים רבים עברייני המס הם אנשים נורמטיביים ביתר תחומי חייהם, בעלי מידות טובות ונעדרי עבר פלילי, וכאמור על פי הפסיקה, שיקולי אינטרס ציבורי בדמות שיקולי הרתעה ובכללם הרתעת הרבים מקבלים בכורה בסוג זה של עבירות על פני נסיבות אישיות, כשדרך המלך בעבירות מהסוג דנן היא לגזירת עונשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח (ע"פ 9004/18 יצחקי נ' מדינת ישראל (31.12.2018)). במקרה זה, התקופה הממושכת בה בוצעו העבירות בפרשה הכוללת והיקפן האדיר, לצד מועד גילוין, מדגימים באופן ברור את הקושי שבגילוי עבירות מהסוג הנדון חרף הקלות הרבה לבצען, ואת חשיבות הענישה המרתיעה לצדן. יש לזכור עוד שאפקט ההרתעה בעבירות כלכליות, הוא בדרך כלל בעל משקל רב יותר מאשר בעבירות אחרות (ראו: ע"פ 8345/15 אוחנה נ' מדינת ישראל(19.9.2017) וההפניות שם).

 

37.                מבלי להתעלם מהאמור, בעת קביעת אופן ריצוי העונש על ידי הנאשם, בעבודות שירות או בבית המאסר, יש לתת את הדעת גם לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, ובפרט מאז פתיחת החקירה ועד להגשת כתב האישום ומאז ועד היום. בפרט לקושי הברור אותו חווה הנאשם משך שנים רבות כשמעליו עננת ההליך הפלילי, ואף בקשר למעשים פליליים נרחבים וחמורים מאלה בהם הורשע בסופו של יום, בקשר למשך התקופה בה היה חבר ועד ההנהלה של האגודה המשליך על מידת מעורבותו ואחריותו לתוכנית העבריינית הכוללת. במקרה זה, ממועד תחילת ביצוע העבירות חלפו כ-16 שנה עד סיום ביצוען לפני 10-9 שנים. חלף פרק זמן ממשי נוסף בן מספר שנים מאז החקירה ועד הגשת כתב האישום. כתב האישום הוגש בשנת 2017 ומאז ועד לתיקון שבוצע בו, בעקבותיו הודה הנאשם בביצוע העבירות בחודש מאי 2020 חלפו שנים נוספות.

 

38.                אמנם במקרה זה הפנתה ב"כ המאשימה כאמור למשך ביצוע העבירות על פני שנים ארוכות עד לגילוין כנסיבה לחומרה אותה יש לשקול, ויש טעם בדברים, ואף ידוע כי חקירות מהסוג הנדון, ודאי כאלה המערבות חשודים רבים, אורכות זמן לא מבוטל. יחד עם זאת, מקום בו נקבע ברף התחתון של מתחם הענישה עונש מאסר למשך 9 חודשים אותו ניתן מבחינת אורכו לרצות בעבודות שירות, יש בחלוף הזמן המתואר לעיל לצד יתר הנסיבות כדי להטות את הכף לטובת ריצוי העונש בעבודות שירות (ראו בקשר לחלוף הזמן כשיקול מבין שיקולי הענישה: הוראות סעיף 40יא(10) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") וכן בשינויים המחוייבים ע"פ (מרכז) 57577-02-19 ילדרים נ' מדינת ישראל (21.11.2019) והפסיקה המוזכרת שם, ועפ"ג (מרכז) 43947-05-16 פדידה נ' מדינת ישראל (8.11.2016). יש לזכור עוד שנקבע לא אחת כי גם האפקטיביות שבהרתעה נפגעת מקום בו נגזר עונש מאסר מאחורי סורג ובריח על נאשם שנים כה ארוכות מאז ביצוע העבירות והחקירה.

 

39.                בראי כלל המפורט לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.    מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים, שירוצה בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות-דעת הממונה על עבודות השירות במרכז הרפואי מעייני הישועה, רחוב פוברסקי 17, בני ברק. הנאשם יתייצב במפקדת מחוז מרכז ביום 21.2.2021 בשעה 08:00 לתחילת ריצוי עונשו.

הובהרה לנאשם המשמעות של אי עמידה בתנאי עבודות השירות.

ב.     מאסר על תנאי למשך 9 חודשים לתקופה של 3 שנים, והתנאי שהנאשם לא יעבור עבירת מס מסוג פשע.

ג.       קנס בסך ₪50,000 או 4 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-40 תשלומים חודשיים, שווים ורציפים, כשהראשון בהם ביום 1.3.2021.

לא ישולם תשלום - תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.

 

זכות ערעור כחוק תוך ארבעים וחמישה יום לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.

 

עותק מגזר הדין יועבר לממונה על עבודות השירות ולשירות המבחן.

 

 

 

ניתן היום, י"א שבט תשפ"א, 24 ינואר 2021, במעמד הצדדים.