ת"פ 31556/05/20 – מדינת ישראל נגד פלוני
בית משפט השלום בקריית שמונה |
|
|
|
ת"פ 31556-05-20 מדינת ישראל נ' פלוני
תיק חיצוני: 166491/2020 |
1
בפני |
כבוד השופטת דוניא נסאר
|
|
מאשימה |
מדינת ישראל |
|
נגד
|
||
נאשם |
פלוני |
|
|
||
מעמד.כינוי צד ג' |
|
|
|
||
החלטה
|
בפניי בקשתה של הגברת יפית בוכוייץ (להלן: "המבקשת") לעיין ולהעתיק חומרים מתיק זה.
רקע
ביום 16.1.2022 הוריתי על ביטול הרשעתו של הנאשם, לאחר שהודה והורשע בעבירת תקיפה סתם של בת זוג - לפי סעיף 379 + 382(ב)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
המבקשת הייתה במועדים הרלוונטיים לכתב האישום אשתו של הנאשם - נפגעת העבירה, והיא עותרת לאפשר לה לעיין בתיק הפלילי ולהעתיק חומרים ממנו, מאחר ולטענתה הגישה בקשה לגירושין והחומר נדרש לצורך ההליך הנ"ל.
2
הנאשם התנגד נחרצות למסירת מסמכים ו/או החלטות מתיק בית המשפט או מכל תיק אחר הקשור וטען כי מסירת המידע לידי המבקשת עלולה לגרום לפרסום החומרים ברבים ובכך תיפגע פרטיות הנאשם ושלומו. ב"כ הנאשם הפנה להוראת סעיפים 8 ו-9 לחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001 (להלן: "חוק זכויות נפגעי עבירה") וטען כי אומנם זכותה של המבקשת כנפגעת עבירה לקבל מידע על ההליך הפלילי, אך זכות זו אינה מוחלטת, וההחלטה בדבר מסירת המידע, כפופה בין היתר, לשיקול דעתה של התביעה, במקרים בהם יש חשש לפגיעה בפרטיותו או בשלומו של אדם. עוד נטען כי סעיף 9 לחוק זכויות נפגעי עבירה אינו מעניק לנפגע העבירה זכות לעיין במידע מתיק בית המשפט למעט עיון בכתב האישום. עוד הודגש כי המבקשת נכחה בכל הדיונים שהתקיימו בבית המשפט, ניתנה לה הזדמנות להביע את עמדתה בפני שירות המבחן ואף מסרה עדות מפורטת במהלך ישיבת הטיעונים לעונש.
המאשימה לא הגיבה לבקשה.
דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשת העיון קבועה בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) תשס"ג-2003 (להלן: "התקנות"), כאשרהתקנה הרלוונטית לעניינינו היא תקנה 4, וזו לשונה:
(א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן - בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.
(ב) בקשת עיון תוגש לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו, ובאין אפשרות כאמור, לשופט או רשם שיקבע נשיא בית המשפט.
(ג) בקשת עיון תהיה מנומקת, ותוגש לפי טופס 2 שבתוספת.
(ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.
(ה) בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, וכן רשאי בית המשפט לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי; תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט.
(ו) החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת.
(ז) התיר בית המשפט עיון לפי תקנה זו, ימלא המבקש הודעת עיון כאמור בתקנה 3, טרם העיון".
3
אם כך, התקנות מתוות מסלול תלת שלבי לבחינת בקשת עיון: בשלב הראשון, יש לבחון האם יש איסור בדין לעיין בחומר המבוקש, בשלב השני, נבחנת השאלה האם העיון בתיק מוצדק, כאשר נקודת המוצא היא כי יש לאפשר את העיון נוכח העובדה כי הזכות נגזרת מעקרון פומביות הדיון, ובעל דין המתנגד לעיון נדרש לעמוד בנטל השכנוע כי אין להתירו. בשלב השלישי, נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין המתנגדים לעיון. ראה ת"א 46030-11-11 ג'ואברה ואח' נגד פואד עבדאלהאדי ואחיו בע"מ ואח' (7.4.2016).
ביום 20.8.2020 חזר ביהמ"ש העליון על ההלכה המנחה בבחינת בקשות לעיון וכך נאמרו הדברים במסגרת בקשת העיון שהגיש פלוני ברע"פ 1201/12 י"ח קטיעי נגד מדינת ישראל (9.1.2014):
"ככלל ובהיעדר איסור שבדין נקודת המוצא היא כי יש להיעתר לבקשה לעיון בתיק בית המשפט וזאת בשים לב למעמדו הרם של עיקרון פומביות הדיון. אכן, הכלל הנגזר מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע הוא כי יש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט "אלא אם קיימים הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון..." ונטל ההנמקה המוטל על מבקש העיון בהקשר זה הוא קל יחסית (ראו, ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פ"ד נה(2) 433, 437 (2000). כן ראו בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עירית חיפה, פ"ד נט(3) 714, 718 (2004)). ודוקו, בעלי הדין להליך רשאים כמובן להביע התנגדותם לעיון המבוקש אולם בשים לב לנקודת המוצא שלפיה יש ככלל לאפשר עיון בתיקים שהתנהלו באופן פומבי בבית המשפט, הרי שעל המתנגד לעיון מוטל הנטל לשכנע בקיומו של טעם ממשי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון ואף לספק הסבר קונקרטי ומפורט באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים (ראו למשל, בג"ץ 64/17 מרכז השלטון המקומי בישראל נ' ממשלת ישראל, פיסקה 3 (20.6.2017) והאסמכתאות שם)."
לאחרונה ממש גם הובהר כי לנפגע העבירה זכות מוגברת לעיין בתיק פלילי שהתנהל בהקשר לעבירה שממנה נפגע:
"על כך יש להוסיף כי לנפגע העבירה עומדת זכות עיון מוגברת, חזקה ונרחבת בכל הנוגע לחומרי ההליך הפלילי המתנהל בקשר עם העבירה שממנה נפגע, שיש בה להשליך גם על הזכות לעיין במסמכים בעלי אופי רגיש (ראו: ע"פ 4538/12 חפץ נ' מדינת ישראל (12.11.2014); ע"פ 9122/18 שקד נ' מדינת ישראל (18.6.2019); ע"פ 7323/20 פלוני נ' מדינת ישראל, פיסקה 4 (28.6.2021); רע"א 1675/21 פלונית נ' מדינת ישראל (9.6.2021))."
(ע"פ 6876/16 פלוני נגד מדינת ישראל, החלטתה מיום 23.1.22 בבקשתה של פלונית (נפגעת עבירה) לעיין בתיק).
4
מיישומם של הדברים האמורים, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה לעיון בתיק להתקבל. אנמק;
ראשית ובשלב הראשון, סבורני כי אין איסור שבדין או הוראה תחיקתית שמונעים עיון בתיק זה, מה גם שלא הועלתה טענה בהקשר זה ע"י מי מבעלי הדין.
באשר לשלב השני, מצאתי כי העיון המבוקש בתיק מוצדק. מדובר בהליך פלילי במסגרתו הודה הנאשם והורשע תחילה בתקיפתה של המבקשת, אך הרשעתו זו בוטלה על ידי בית המשפט תוך שנקבע כי ביצע את העבירה. המבקשת פירטה בבקשתה כי הגישה בקשת גירושין והעיון בתיק דרוש לה לשם כך. בנסיבות, מצאתי כי תכלית העיון ראויה וכי קיים אינטרס מובהק במתן העיון למבקשת, מה גם שלא מצאתי בטענות הנאשם טעם קונקרטי, ממשי וכבד משקל, המצדיק את דחיית הבקשה לעיון. אבהיר כי, נטל השכנוע בעניין זה מוטל לפתחו של מי שמתנגד לעיון, ע"פ 2018/20 פלוני נגד מדינת ישראל (7.5.2020), פיסקה 15.
בשלב השלישי, לא מצאתי כי מתן הזכות לעיון יפגע באופן לא מידתי במי מבין הצדדים המתדיינים. התנגדותו הנחרצת של הנאשם לא נומקה, ולא פורט הנזק העלול להיגרם במתן העיון בתיק. אזכיר כי לקורבן העבירה אינטרס ברור ולגיטימי להכיר את פרטי ההליך הפלילי שהתנהל בנוגע לעבירה שבוצעה כלפיו, ואינטרס זה גובר, בנסיבות העניין על זכות הפרטיות של הנאשם. מכל מקום, את הפגיעה בזכות הפרטיות של הנאשם ניתן לצמצם באמצעות התחייבות מטעם המבקשת שלא לעשות כל שימוש במידע הקיים בתיק, אלא לצורך התדיינות משפטית בינה לבין הנאשם, או לאחר שיינתן אישור של בית המשפט.
סוף דבר, אני מתירה למבקשת לעיין בתיק ולהעתיק ממנו חומרים למעט בתסקירי שירות המבחן שהינו חסויים. מובהר כי זכות העיון כפופה להוראות החוק ולנהלים וניתן יהיה לממשה כאמור בתיאום עם המזכירות ובהתאם לסדרי העיון המקובלים, והכל בשים לב לאילוצי כוח האדם במזכירות בתקופה זו.
מזכירות להעביר לצדדים.
ניתנה היום, ט' אדר ב' תשפ"ב, 12 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.
