1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

הרישום הפלילי של נאשם 2 התקבל וסומן ת/1.

ניתנה והודעה היום ד' אב תשע"ה, 20/07/2015 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

לנאשם 2

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של תקיפה וחבלה ממשית ע"י שניים או יותר, לפי סעיף 382(א) בחוק העונשין. העבירה בוצעה ביום 10.3.2015.

2

מכתב האישום המתוקן עולה כי במועד הרלוונטי יחד עם הנאשם 1, אחיו של הנאשם 2, תקפו השניים את אחיינו של הנאשם 2 (בנו של הנאשם 1) בכך שהכו בו באגרוף לפנים ע"י נאשם 2 ובעיטה בגופו ע"י נאשם 1. כתוצאה נגרמו למתלונן חבלות בדמות דימום מהשפה. כל זאת עשו השניים בין היתר משום שהתנגדו שהמתלונן יהיה בקשר רומנטי עם אחרת, תושבת דימונה. כאן המקום לציין כי הנאשם 1 הורשע במסגרת אותו הסדר ועפ"י אותו כתב אישום מתוקן באיומים על אותה אחרת, שעפ"י הנטען ניהלה קשר רומנטי עם המתלונן.

עפ"י הסדר הטיעון הסכימה המאשימה להגביל עצמה למאסר על דרך של עבודות שירות למשך 3 חודשים. עוד הוסכם כי ההגנה תבקש להסתפק בימי מעצרו ומאסר מותנה. באשר לנאשם 1, אשר דינו נגזר זה מכבר, הסכימו הצדדים כי יושת עליו מאסר מותנה בלבד. עוד הסכימו הצדדים כי על שני הנאשמים יושת פיצוי בסך 500 ₪ למתלונן.

ב"כ המאשימה הצדיק את ההבחנה בין הנאשמים בכך שהחבלה נגרמה למתלונן כתוצאה ממעשי הנאשם 2 וכן על רקע עברו הפלילי של הנאשם 2, אשר בין היתר ריצה מאסרים בפועל בגין עבירות סמים בעוד הנאשם 1 נטול עבר פלילי מכל מין וסוג שהוא.

ב"כ הנאשם 2 ביקש להסתפק ברף התחתון של הסדר הטיעון, תוך שהוא עומד על כך כי עברו של הנאשם 2 ישן, כי הוא נדון למאסר בפועל בפעם האחרונה בשנת 2006 וכי הרשעתו האחרונה בשנת 2015 בגין עבירה משנת 2010 בגין עבירה של הפרעה לעובד ציבור. עוד עמד על כך כי הנאשם 2 מנהל אורח חיים נורמטיבי, עובד כשומר באתר בנייה [הוצג אישור-נ/1]. כמו כן עמד על כך כי מפרנס 5 ילדים, אחד מהם חולה אפילפסיה [נ/2] וטען שבנסיבות העניין לאור התיקון בכתב האישום, אין מקום להבחין בין הנאשמים, מה עוד שהנאשם 1 הורשע בעבירה נוספת של איומים.

ב"כ הנאשם 2 טען טענות נוספות לעניין הרקע לביצוע העבירה אשר איננו מופיע בכתב האישום, הציג כתבי אישום אשר תלויים ועומדים כנגד המתלונן וטען כי בין היתר המתלונן נתפס ע"י נאשם 2 כשהוא גונב מהאתר בו שמר הנאשם 2 לפרנסתו. ב"כ המאשימה התנגד לקו טיעון זה ובנסיבות אלה לא ניתן להכריע במחלוקת בשלב זה של הדיון.

ראשית אציין כי בנסיבות העניין, הסדר הטווח שבין הצדדים איננו חורג ממתחמי הענישה ועל כן הוא ראוי ויש לאמצו.

3

באשר לשיקול של אחידות בענישה ובקביעת עונשו של הנאשם בתוך הטווח עליו הסכימו הצדדים, סבורתני כי אין מקום להבחנה כה גורפת כפי שמבקשת המאשימה לעשות בין הנאשמים, רק על רקע עברו הפלילי של נאשם 2, זאת בעיקר לאור העובדה שמדובר בעבר שאיננו נשען על עבירות אלימות - הנאשם 2 הורשע בעבירה של תגרה בשנת 1995, ופרט לכך אין בעברו עבירות אלימות. עוד יש לציין כי סבורתני כי בצדק הועמדו הנאשמים לדין בגין עבירות של תקיפה חבלנית בצוותא, לאור המתואר בכתב האישום המתוקן, ובנסיבות אלה אין מקום להפריד לעניין אחריותם הפלילית ובהתאמה בעניין העונש בין המכה שהנחית הנאשם 2 לבין זו שהנחית הנאשם 1 - שניהם אחראים לשתי המכות.

עברו הפלילי של הנאשם 2 צריך לבוא לידי ביטוי בגזירת הדין במובן זה שיש מקום לשקול להשית עליו קנס וייתכן אף מאסר מותנה משמעותי יותר, פרט לכך אין מקום להבחנה בין הנאשמים.

לאור כלל האמור, אני גוזרת על הנאשם 2 את העונשים כדלקמן:

א.        מאסר מותנה בן 4 חודשים למשך 3 שנים שלא יעבור על כל עבירת אלימות.

ב.         פיצוי בסך 500 ₪ למתלונן, ע.ת. 2 עפ"י כתב האישום. הפיצוי ישולם עד ולא יאוחר מיום 20.9.2015.

ג.         קנס בסך 500 ₪ או יומיים מאסר תחתיו. הקנס ישולם עד ולא יאוחר מיום 18.10.2015.

זכות ערעור בתוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי.

ניתן והודע היום ד' אב תשע"ה, 20/07/2015 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

4

בהסכמת הנאשם 2, מורה על קיזוז הקנס והפיצוי מתוך הפיקדון בתיק מ"ת 31505-03-15.

היתרות יושבו לבא כוחו, עו"ד בן נתן (מס' רישיון 23279).

הוקלדעלידיאלינורבסטקר