ת"פ 31158/06/14 – מדינת ישראל נגד יוסף אבו חאטום
בית משפט השלום בנצרת |
|
|
|
ת"פ 31158-06-14 מדינת ישראל נ' אבו חאטום
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני |
1
לפני |
כב' השופטת הבכירה, דלית שרון-גרין |
|
מאשימה |
מדינת ישראל
|
|
נגד
|
||
נאשמים |
יוסף אבו חאטום
|
|
החלטה |
1. החלטה זו עניינה טענת הנאשם כי אין לחייבו להשיב לאשמה.
2.
נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות
של מרמה ואי ניכוי מס לפי סעיפים
3. מעובדות כתב האישום עולה כי עד לשנת 2009 היה הנאשם רשום כקבלן עצמאי והגיש דיווחים למס הכנסה, ובשנת 2009 הפסיק לעשות כן.
במהלך השנים 2007-2008 כלל הנאשם בספריו ובדיווחיו חשבוניות הוצאה כוזבות על שם החברות "א.פ. בילדינג בניה ופיתוח בע"מ" ו"מ. יובלים הנדסה וניהול בע"מ" (להלן: "א.פ. בילדינג" ו"מ. יובלים", בהתאמה), בהיקף של כ-850,000 ₪, כאשר לא עמדה כל עסקת אמת מאחורי חשבוניות אלה.
2
כמו כן, הואשם בביצוע עבודות בהיקף של כ-840,000 ₪, שלא דווחו כדין, ושבגינן הוצאו חשבוניות כוזבות של חברת "ב.א.ג.א. לבניה והובלות בע"מ" ו"ט.ס. הנדסה ובניה בע"מ" (להלן: "ב.א.ג.א." ו"ט.ס.", בהתאמה), למרות שלא היה כל קשר בין העבודות לחברות אלה.
בנוסף, הואשם במעשים נוספים, שאינם רלוונטיים להחלטה זו.
טיעוני הצדדים
4. ב"כ הנאשם טען כי אין לחייב את הנאשם להשיב לאשמה ביחס לשני נושאים המהווים חלק מהמעשים המיוחסים לאחרון בכתב האישום;
ביחס לא.פ. בילדינג, לא הובאו ראיות כלשהן שיש בהן לתמוך, ולו לכאורה, בטענה כי הן כוזבות. איש מבעלי המניות או מנושאי משרה כלשהי בחברה לא הובא להעיד ולא הונחה לפני בית המשפט גרסתם.
המאשימה נסמכת על שני נדבכים; גרסת הנאשם ועדות יאיר אברהם, בעליה של חברת אלקיים. לטענת הסניגור, הנאשם סיפק פרטים מזהים רבים, כמיטב יכולתו וזכרונו על אודות קבלן המשנה עאבד, בעליה של א.פ. בילדינג, אך המאשימה לא טרחה לאתרו ולא הניחה כל ראיה להפרכת גרסת הנאשם בענין זה.
אין זה מן הנמנע כי בעל חברת אלקיים אינו מכיר את בעל חברת א.פ. או את החברה עצמה, שעה ששמש כקבלו משנה.
על כן אין לחייב הנאשם להשיב בעניין זה.
בנוגע לט.ס. ולב.א.ג.א., הרי שקיים כפל ביחס לחשבונית אחת, כאשר מחומר הראיות וכן לגישת המאשימה, החשבוניות החליפו זו את זו, ועל כן יש לקזז סכום אחת החשבוניות מהסכום הכולל המיוחס לנאשם בסעיף 5 לעובדות כתב האישום.
5. המאשימה הפנתה להודעות הנאשם שהוגשו באמצעות גוביהן, בהן הודה הנאשם בהכנסת החשבוניות של א.פ. בילדינג לספריו, טען כי קיבלן מאדם בשם עאבד תמורת עבודה שבוצעה בחברת אלקיים, והסביר כי אותו עאבד שימש כקבלן משנה שלו וסיפק לו 7-8 עובדים.
3
בהודעותיו לא מסר הנאשם פרטים מזהים משמעותיים לגבי אותו עאבד, כך שלא ניתן היה לאתרו, וטען כי יאיר אברהם, בעל חברת אלקיים מכיר את עאבד. יאיר אברהם הכחיש היכרות עם עאבד או עם א.פ. בילדינג.
בעניין כפל החשבוניות גרסה כי ככל שייקבע שמדובר בחשבוניות כוזבות, הרי שהטענה שהחשבוניות החליפו זו את זו, אינה מאיינת את העבירות המיוחסות לנאשם בקשר אליהן.
כפירתו של הנאשם היתה כוללנית ויש לחייבו להשיב לאשמה במלואה.
אין להשיב לאשמה - הכלל
6. סעיף
"נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם - בין על פי טענת הנאשם ובין ביוזמתו - לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בעניין, הוראות סעיף 182 ו - 183 יחולו גם על זיכוי לפי סעיף זה".
7. על מנת שבית המשפט יזכה נאשם בשלב הדיוני של תום פרשת התביעה, על בית המשפט להיווכח שאין בחומר הראיות שהציגה התביעה ולו הוכחה לכאורה לאשמה המיוחסת לנאשם בכתב האישום. כך שאף אם יינתן לראיות התביעה מלוא האמון ויוענק להן מלוא המשקל הראייתי, הן לא יבססו את הרשעת הנאשם.
בשלב זה, בית המשפט אינו שוקל שיקולי מהימנות או משקל ואם התביעה הציגה ראיות בסיסיות ואף דלות להוכחת יסודותיה של העבירה, לא יטה בית המשפט אוזן לטענת הנאשם כי "אין להשיב לאשמה" (ראו י. קדמי סדר הדין בפלילים, חלק שני א' עמ' 1445 - 1447 וע"פ 732/76 מדינת ישראל נ' כחלון פ"ד לב (1) 179).
8. ודוק,
4
"... ראיות בסיסיות לעניין זה אין משמעותן כאמור ראיות שמשקלן והיקפן מאפשר הרשעה על אתר, אלא לדברי בית המשפט העליון ... ראיות במידה היוצרת אותה מערכת הוכחות ראשונית המעבירה את הנטל של הבאת הראיות (להבדיל מנטל השכנוע) מן התביעה לנאשם" (פרשת כחלון, עמ' 179 - 180).
9. ויודגש, הראיות שהובאו בפרשת התביעה אינן מאבדות מערכן הלכאורי גם אם בחומר שהובא קיימות ראיות המחלישות או אף סותרות את הראיות הללו מאחר שבשלב זה לא נבחנת שאלת משקלן של הראיות לכאורה (קדמי, על הדין בפלילים עמ' 1447 - 1448 וגם בש"פ 153/95 רחאל נ' מדינת ישראל פ"ד מט (2) 225; בש"פ 4192/97 חסין נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] פסקה 5).
מן הכלל אל הפרט
10. במסגרת פרשת התביעה הוגשו 11 חשבוניות של א.פ. בילדינג, בצמוד להודעת הנאשם, אשר סומנה ת/1 (חשבונית מס' 402, שצורפה לכאורה במקור להודעה, לא הוגשה).
11. בהודעתו ת/1, מסר הנאשם גרסה ביחס לחשבוניות אלה וביחס לעאבד, בעל חברת א.פ. בילדינג, שלדבריו, שמש כקבלן משנה וסיפק לו פועלים לבצוע העבודות בחברת אלקיים. מדובר בעבודות שנפרשו על פני למעלה משנה. הנאשם מסר עוד כי ראה את תעודת הזהות של עאבד (עמ' 5 ש' 9) והעביר לרואה החשבון שלו מסמכים ביחס לחברת א.פ. בילדינג ולעבד, ולאחר שרואה החשבון אישר זאת, החל הנאשם לעבוד עימם (עמ' 2 ש' 19). כמו כן, אישר שעאבד הגיע לעתים למפעל בו עבדו הפועלים שסיפק, והנאשם נהג להתקשר אליו לפרקים (עמ' 3 ש' 9). לכל פועל כזה היה כרטיס והנאשם ערך תיעוד לעבודתם עבורו (עמ' 4 ש' 14).
עוד ציין כי מר יאיר אברהם, נציג חברת אלקיים, עמו עמד בקשר בעת שביצע את העבודה עבור חברת אלקיים, יכיר את עאבד "כי הוא ראה אותו" (עמ' 3 ש' 17).
12. עד התביעה מר יאיר אברהם לא אישר את טענת הנאשם ביחס להיכרותו עם עאבד.
13. בהשלמת טיעוני ההגנה מיום 24.5.18, פרש הסניגור מכלול תשובות בתגובה לטענות המאשימה (סעיפים 6-9), חלקן מהווה מסקנה לגיטימית של סניגור וחלקן מהווה תשובות, שעל פי מהותן, אמורות להגיע מפי הנאשם ולא מפי סניגורו. מקל וחומר נוכח אופייה של תשובת הנאשם לאישום.
5
14. החומר שהונח לפניי בעניין א.פ. בילדניג, גם אם אינו מקים מיניה וביה תשתית ראייתית איתנה ומוצקה, הרי שבשלב זה שאינו מערב שיקולי משקל, די בו כדי לעמוד בדרישת קיומן של ראיות בסיסיות "ואף דלות", ויש בו כדי להצריך את שמיעת הסבריו של הנאשם.
15. בסוגיית החשבונית הכפולה, ככלל, אני מוצאת שיש מן הצדק בטענות שני הצדדים. מחד גיסא, אם ייקבע ששתי החשבוניות הן כוזבות, הרי שעבירת המרמה עשויה להתקיים לגבי שתיהן. מאידך גיסא, הסכום הכולל לענין ניכוי המס והיקף המרמה בהקשר זה, יושפעו מהעובדה שמדובר בחשבוניות חלופיות.
16. כך או אחרת, בראי השאלה המונחת לפניי, אין לסוגיה זו נפקות, משום שבכל מקרה נדרשת תשובת הנאשם לחלק זה של האישום. הטענות שבפי ההגנה בענין זה אינן מהוות עילה לפטור את הנאשם מלהשיב. נהפוך הוא, הן מחזקות את הצורך בקבלת תשובתו ובשמיעת גרסתו.
17. על יסוד האמור, אני דוחה את טענת הנאשם על שני ראשיה.
18. לפיכך, בדיון שנקבע ליום 1.7.18, תשמע פרשת ההגנה.
הסניגור ידאג להתייצבות הנאשם ויתר עדיו.
המזכירות תעביר ההחלטה לבאי כח הצדדים.
ניתנה היום, א' תמוז תשע"ח, 14 יוני 2018, בהעדר הצדדים.
