1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד מיקי ברגר

ב"כ הנאשם עו"ד אמיר נבון

הנאשם בעצמו

על פי הודאתו הורשע הנאשם בעבירות של הפרעה לשוטר והתנגדות למעצר. כתב האישום הוגש נגד שני נאשמים ועניינו של נאשם 1 בתיק זה הופרד ודינו נגזר. מדובר באירוע שהתרחש ביום 11/2/14 כאשר שוטר בתפקיד ביצע תצפית לעבר ביתו של הנאשם האחר וזיהה אותו חופר בערוגה. שוטרים התקרבו אליו והוא פתח במנוסה. התפתח במקום הליך מעצר, במסגרתו עבר הנאשם האחר עבירות כמיוחס לו בכתב האישום. במהלך האירוע הגיע למקום הנאשם דנן שהוא אחיו של הנאשם האחר ונתבקש על ידי שוטר לעזוב את המקום, אך הנאשם סרב לעשות כן ואף פנה אל אחד השוטרים באומרו: "יא בן זונה מה אתה רוצה ממנו". בהמשך דחף הנאשם את ידו לעבר השוטר וזה הודיע לו כי אם לא יחדל ממעשיו יהיה עליו להשתמש בגז פלפל, ומשלא חדל הנאשם מהתנהגותו, עשה כן השוטר. הנאשם האחר המשיך בהתנגדותו למעצרו ואף תקף שוטרים. סוף דבר במקום בו נמצא הנאשם האחר מחפש, נמצא סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 8.3 גרם נטו.

2

התביעה הדגישה כי העבירות בהן הורשע הנאשם פוגעות בסדרי השלטון ובתפקוד השוטרים. יש לראות ערך רב בשמירה על בטחון אלה העוסקים בפעולות אלה. יש להעניק משקל רב לענישה הרתעתית כאשר מדובר בנאשמים שאינם סרים למרות אנשי שלטון החוק, מביעים זלזול ואף נוקטים אלימות .

מידת הפגיעה בערכים המוגנים, לטעמה של התביעה, היא בינונית, שכן אין המדובר בהפרעה שהיא שולית והיה אף שימוש בכוח.

אמנם, כך טענה התביעה, חלקו של הנאשם האחר חמור יותר מחלקו של נאשם זה, אך אין להקל ראש במעשיו של הנאשם דנן.

מתחם העונש הראוי לטעמה של התביעה נע בין מאסר על תנאי ושל"צ למספר חודשי מאסר.

התביעה ערה להמלצות שירות המבחן, אם כי הביעה תמיהה באשר להמלצה שעניינה הימנעות מהרשעתו לאור חשש מפגיעה עתידית בתעסוקתו והבהירה כי לא הוברר היטב הכיצד הגיע שירות המבחן למסקנה ולהמלצה כזו. ועוד הוסיפה התביעה וטענה כי על פי ההלכה הפסוקה, אין להימנע במקרה זה מהרשעתו של הנאשם.

במכלול הנסיבות עתרה התביעה להטיל על הנאשם מאסר מותנה, צו של"צ וקנס.

ב"כ הנאשם הבהיר כי אחיו של הנאשם, הנאשם האחר מבצע עבירות רבות וחי על פי דפוסי התנהגות אחרים לחלוטין ובשל כך נמצאת כל המשפחה ב"סחרור". הנאשם עצמו עשה מאמצים רבים לסייע לאח זה לשנות מאורחות חייו. אירוע זה תחילתו בכך ששוטרים בלבוש אזרחי הסתערו על האח ובכך הבחין הנאשם, שנבהל, שכן בעבר כבר היו ניסיונות התנקשות באח זה. כאשר הגיע למקום האירוע לא ידע מי הוא העומד מולו ופעל מתוך לחץ ובהלה. הנאשם נעדר עבר פלילי ומעולם לא הסתבך במעשה עבירה כלשהו. הוא הביע חרטה מיד לאחר האירוע וכך גם בפני שירות המבחן. מאז התחתן והקים בית. הנאשם אמנם עובד כעצמאי בסימון כבישים, אך מועסק על פי חוזים עם חברות הדורשות העדר עבר פלילי.

לאור כל האמור לעיל, עתר ב"כ הנאשם לאמץ את המלצות שירות המבחן במלואן.

מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם בן 33 נשוי ועובד כעצמאי בסימון כבישים.

בפני שירות המבחן מסר הנאשם כי לא ידע כי המדובר בשוטרים משנזעק לסייע לאחיו ופעל באופן אינסטינקטיבי מתוך רצון להגן עליו. הוא שלל רצון להפריע לעבודת השוטרים וגילה גישה קונפורמית ומכבדת לגבולות החוק. שירות המבחן סבור כי קיימת רמת סיכון נמוכה להישנות עבירות וכי מדובר בנאשם בעל מערכת ערכים תקינה ויכולת לקבלת את גבולות החוק השואף להקים תא משפחתי וכן לקדם את העסק בו הוא משקיע כיום.

3

לאור כל הנסיבות האלה ומתוך חשש לפגיעה עתידית בהשתלבותו של הנאשם במכרזים ציבוריים, המליץ שירות המבחן על ביטול ההרשעה ועל הטלת צו של"צ.

במעשיו פגע הנאשם בערכים מוגנים שעניינם שמירה על שלטון החוק ואכיפתו והגנה על אלה העוסקים בכך. עבודתם של השוטרים היא קשה ולא אחת גם כפויית טובה. שומה על בתי המשפט לספק להם הגנה ראוייה בעבודתם זו.

עם זאת, מעשיו של הנאשם אינם מצויים ברף הגבוה של מעשים מעין אלה והם אף בוצעו בנסיבות חריגות, על פי תפיסתו הסובייקטיבית את האירועים, עד שאלה הובהרו לו היטב.

המעשים חריגים להתנהגותו של הנאשם ואינם אופייניים לאורח חייו. הנאשם נעדר עבר פלילי ואין לו הסתבכויות כלשהן עם החוק, טרם מעשה זה ואף לא לאחריו. בהרשעה פלילית יש כדי לפגוע בעתידו של הנאשם ובתעסוקתו העתידית.

מצאתי כי מדובר במקרה חריג ויוצא דופן המתאים לבוא בגדרם של אלה אשר נמנו בהלכת כתב ובהלכות העוקבות להלכה זו ולפיה ניתן להימנע מהרשעה.

על כן אני מורה על ביטול הרשעתו מיום 7/7/14 בעניינו של נאשם זה.

אני מטילה על הנאשם צו של"צ בהיקף של 140 שעות כהמלצת שירות המבחן.

הנאשם יחתום על התחייבות בסכום של 2,500 ₪ שתוקפה למשך שנה לבל יעבור עבירה כלשהי המופנית כלפי שוטרים. ההתחייבות תחתם עוד היום, 2/3/15, שאם לא כן ייאסר הנאשם למשך שלושה ימים.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, י"א אדר תשע"ה, 02 מרץ 2015, במעמד הצדדים.